הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

ההרצאה השבועית של TED: שלושה עקרונות שיעזרו לנו לדבר ככה שהצד השני ירצה להקשיב


גישת תקשורת ממוקדת אנשים מציעה כך: במקום להתעסק במסר, התעסקו בקהל היעד. בין אם מדובר בקבוצה שאנחנו מנחים, בקהל קוראים או בשיחה חברית משמעותית – אם נלמד להכיר את הצד השני ונתאים את ההגשה שלנו אליו נזכה פעמיים: המסר יעבור והתחושה הכללית תהיה חיובית ומעצימה.


תום לב-ארי בייז | 7 באוקטובר, 2021

כשיושבים מול הסילבוס, התואר שעומד להתחיל נשמע פנטסטי. כל קורס – בול קליעה. בדיוק מה שחלמנו ללמוד. אבל בפועל, הרבה פעמים בתום השנה הראשונה כבר די ברור שהתוכן הוא לא מה שקובע. החומר הכי מעניין בעולם יכול להתברר כמשמים עם ההגשה הלא נכונה ולהיפך, מרצה טוב יכול לגרום לנו להתאהב באפיקים חדשים, לעיתים עד כדי הסבת מקצוע. התופעה לא שמורה למסגרות כמו אוניברסיטאות ומכללות כמובן. בטח הזמנתם פעם כרטיס להרצאה או לסדנה שנשמעה כמו חוויה סופר מעניינת והתבדיתם כשגיליתם שאינכם מבינים מילה, ושהתוכן המרתק כביכול נכנס מאוזן אחת ויוצא מהשנייה.

לא משנה כמה חשוב, מעניין או מפתיע התוכן, אם ההגשה שלו לא מותאמת לקהל היעד הוא ילך לאיבוד בחלל. כשחושבים על קהלי יעד מאוד שונים, כמו ילדים ומבוגרים, מובן שצריכות להיות התאמות באופן שבו נעביר לכל קבוצה את אותו המסר. אבל לא רק בפערים כאלו ההתאמה היא חיונית. כשאנחנו מעוניינים להעביר מסר לאנשים אחרים, מסביר אסטרטג התקשורת ג'ון מרשל בהרצאה שהעניק ל-TED, כדאי להתחיל מלחשוב על האנשים ולא על המסר.

מרשל עוסק בעיקר במשבר האקלים. הנושא קרוב לליבו ומטרתו היא להעלות את המודעות הקולקטיבית. עם זאת, הגישה שבה הוא משתמש ועליה הוא מסביר – תקשורת ממוקדת באנשים – רלוונטית לכל נושא, גדול כקטן, שעולה על רוחנו. בין אם אנחנו עוסקים בהוראה, מתכוננים לנאום חוצב להבות בישיבה הבאה או מקדמים ערך במעגל המשפחתי, תקשורת מגייסת תעזור לנו להעביר את המסר ככה שהצד השני ירצה וגם יצליח להקשיב.

1. שפה פשוטה, ברורה ואוניברסלית

העקרון הראשון עשוי להישמע מובן מאליו – לדבר בשפה פשוטה – אבל האמת היא שלעיתים קרובות כשאנחנו מדברים על תחום שבו אנחנו בקיאים אנחנו שוכחים אילו מונחים מקצועיים שעבורנו שגורים בשפה מוכרים גם לקהל הרחב ולא נחווים כסינית ספרותית.

"אנשים לא בקיאים במושגים כמו פליטות פחמן ונטו אפס שמופיעים בספרי המדע", מדגים מרשל, ולכן חלק מהאמירות בנוגע למשבר האקלים נשמעות להם פחות דרמטיות ממה שהן בפועל ("התחממות של 2 מעלות ב-50 שנה") או כה אסטרונומיות ובלתי נתפסות שהן פשוט חולפות לצידם ("1.2 טריליון טון של קרח").

ובאמת, אם ניקח את דבריו צעד נוסף קדימה, אין משהו פחות מגייס מ-Name dropping (שזירה בדיבור של שמות מוכרים כביכול, מושגים מפוצצים או ציוני דרך שמוכרים רק לחוג מצומצם של אנשים). יותר ממונח אחד לא מוכר במשפט, ועוד בלי הסבר, ואיבדנו את המאזינים. לא רק שזה לא בהכרח יגרום לנו להישמע חכמים יותר, אלא שזה עלול להרתיע ולייצר אנטגוניזם – הדבר האחרון שאנחנו רוצים כשאנחנו מבקשים להעביר מסר.

היבט נוסף של שפה ברורה הוא דימויים. כשאנשים יכולים לדמיין את המונח בראשם קל להם לזכור אותו ולהתייחס אליו, מציע מרשל. כך למשל, אנשים מכירים היטב את החור באוזון: יש שכבה ויש בה חור, זה קליט. אם אנחנו רוצים לשכנע את ההורים שלנו לאכול בריא יותר והמונחים הכי מעמיקים שלהם בתחום נעים בין לחם לבן ללחם שחור, אין טעם להתחיל להסביר על פירוק הגלוקוז בתאים ועל הרכב החיטה. כנראה שמספיק לומר להם שלחם שעשוי מקמח מלא מכיל את הקליפה של החיטה, שבה נמצאים כל החומרים הטובים שמסייעים לעיכול. מי לא רוצה עיכול מוצלח?

2. הפכו את זה לאישי

עם כל הכבוד לאלטרואיזם, ויש כבוד, הדברים זזים הכי מהר כשהם הופכים אישיים. יכולה להיות לנו ביקורת על החינוך בבית הספר האזורי במשך שנים, אבל קצת לפני שהקטנה שלנו עולה לכיתה א' אנחנו כנראה נעמוד על הרגליים האחוריות בשביל לשנות ולשפר את המערך. "התעוררות היא אישית", מסביר מרשל. זו מעין תחושה שהמים של ההצפה הגיעו עד למפתן דלתנו ועכשיו חייבים להתחיל לגרוף.

"הצגנו שני מסרים לכמה אלפי אנשים בפלורידה", מדגים מרשל. מסר אחד ביקש "להגיע לאפס פליטות כדי לעצור את שינוי האקלים" ואילו השני היה "עצרו את ההצפות שלי". "המסר השני היה אפקטיבי יותר פי ארבע בהשגת תשומת הלב". באותה תקופה, לאותו קהל היעד, ההצפות המקומיות היו רלוונטיות יותר מהתחממות גלובלית. הן יצרו חיבור אישי ועמוק והניעו לפעולה שתרמה למאמץ הכללי לטובת השמירה על איכות הסביבה.

3. כמוני כמוך

כהמשך ישיר להצעה השנייה של מרשל, לא רק בחירת נוסח המסר יכולה לקרב את הקהל אלא גם מי שמעביר אותו. "כשהמסר מגיע ממישהו עם מבטא או רקע דומה לשל קהל המאזינים, רואים עלייה של יותר מ-10% ביעילות", הוא מסביר. במקרה שלו, בחור צעיר מפלורידה שגויס כפרזנטור סחף את ההמונים וגרם להם להרגיש שכל אחד מהם יכול לקחת חלק ולקדם את הנושא. כך האחרון הפך מעוד מטרד מקצועי שמעניין פרופסורים ומדענים מבוגרים שיושבים בתחנות מטאורולוגיות וצופים בכיוון הרוח על הרדאר, לעניין קיומי רלוונטי – מקום שבו אני ואתה חיים וכמה נעים ובטוח יהיה בו בשנים הקרובות.

אם אנחנו יכולים לבחור לעצמנו דובר מותאם, אדרבא, אבל אם אנחנו מתכוננים לדבר בעצמנו עם חתך אוכלוסייה מסוים נוכל לנסות להדגיש את החלקים החופפים שלנו עם אותו החתך. כלומר, אם אני הולכת להעביר סדנה לנערות אספר על הנערה שהייתי ואנסה לדבר מתוך נקודת מבטי אז והיום. אם אני מתכוננת לשיחה עם קבוצת אימהות אציף דוגמאות מעולם התוכן שלי כאמא, אשתף במורכבויות אישיות שאיתן רובן יוכלו להזדהות ודרך הצגת המסר כרלוונטי אליי כאמא, אאפשר להן להבין כיצד הוא רלוונטי להן כאימהות.

יש הרבה צדדים שאפשר לתפוס, לרוב באופן בלתי מודע, כשמעבירים מסר לאחרים. אנחנו עשויים לחוות את הסיטואציה כאילו אנחנו בשירות המסר החשוב ואילו המאזינים הם הבעייתיים, כאילו שהתדמית שלנו היא החשובה ביותר והמאזינים הם ששופטים אותנו. לחלופין אפשר להבין – כפי שמציע מרשל –  שאנחנו בשירות המאזינים ותפקידנו להקל עליהם לקבל את המסר, דבר שבתורו משרת את המסר עצמו. גישת תקשורת ממוקדת אנשים מתחילה מהתבוננות מעמיקה באדם שמולנו, ואז, באופן מקרב ולא שיפוטי, נרצה ללמוד את נקודות התורפה והחוזקה שלו כך שנוכל לתקשר עימו בצורה המותאמת אליו ביותר.

תמונת כותרת:  Priscilla Du Preez / Unsplash

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

3 שינויים קטנים בבחירת המילים שלנו יכולים לעשות הבדל של שמיים וארץ

המידע הנוסף שנחבא בקולנו מעבר למילים עצמן, וכיצד הוא עשוי לעצב את התודעה

אז תיבלנו קצת – כמה מקום יש לאמת כשאנחנו מספרים על חוויה סובייקטיבית?

עוד מרדיו מהות החיים:

בחברה טובה – דנה דבורין ואמיר פרי משוחחים על כוחה של סמנטיקה