הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

כיצד לסגל פתיחות לחוויה ויכולת לראות את המציאות כפי שהיא באמת


10 בספטמבר, 2019

המוח שלנו מתוכנן לאתר דפוסים ולמצוא אותם בכל מקום. כאשר המציאות אינה מתאימה לדפוסים, פעמים רבות נוצרת הטיה – כלומר, המוח מפרש את המציאות כך שתתאים לדפוס קיים. הפסיכולוגית אן הברמן מציגה את ההטיות הנפוצות ומסבירה כיצד להתמודד עימן.


טור אורח מאת אן הברמן, דוקטורנטית לפסיכולוגיה וכותבת הבלוג  
מילים בפסיכולוגית.

אנשים לא מגיעים למצבים שונים כדף חלק. הם "מביאים איתם מהבית" את האמונות, הרגשות, והתיאוריות שיש להם על העולם. כל הדברים הללו עלולים לצבוע את הדרך שבה הם רואים את המציאות.

כאשר זה קורה – המציאות הופכת לייצוג של רעיונות שיש לנו בראש. אנו לא רואים את הדברים כפי שהם, ובדרך מפספספים מידע חשוב. הדבר יכול להוביל לדעות קדומות, לבעיות ביחסים בינאישיים, לאי-הבנות ועוד. לעומת זאת, כאשר אנו מגיעים עם פתיחות לחוויה – ומוכנים לראות את האחר ואת הסיטואציה כמו שהם באמת – אנו יכולים לגלות דברים חדשים, להיות פתוחים להזדמנויות ולהבין את העולם בצורה טובה יותר.

מתי אנשים נוטים לראות סיטואציות באופן שאינו משקף את המציאות? אילו תהליכים פסיכולוגיים גורמים לאנשים לעוות את המציאות, במקום לראות אותה כפי שהיא באמת? ומה אפשר לעשות כדי להימנע מהתופעה?

כשההיסטוריה חוזרת על עצמה: אפקט ההעברה

בטיפול פסיכולוגי קיימת תופעה שנקראת "העברה". המטופלים נוטים להעביר מאפיינים ותכונות של קשר מסוים בחייהם, בדרך כלל עם אחד ההורים, אל המטפל.ת. הקשר עם המטפל.ת נצבע אז לפי תפיסת הקשר עם ההורה. אדם שחווה את אימו כמרוחקת או נוטשת, יכול לחוות את המטפל.ת באותה הצורה. למשל, יכול להיות שיראה את סיום השעה בזמן המדויק כדחייה מצד המטפל.ת, למרות שהדבר מעוגן בחוזה הטיפולי.

מטפלים אינם חסינים בפני התופעה וגם הם לעתים מעבירים תחושות מעולמם האישי אל המטופל – תופעה הנקראית "העברת נגד" או "העברה נגדית". לכן מטפלים תמיד צריכים לבחון את תגובותיהם בטיפול, ולבדוק את המקור לתגובות האלו – האם התגובה מבוססת על המאפיינים של המטפל.ת, המטופל, או שילוב של העולמות.

כאשר העברה מתרחשת בטיפול, אפשר לדבר עליה ולהבין דרכה את תפיסת עולמו של המטופל. אך העברה קורית גם בחיים. למשל, אישה שהבוסית מזכירה לה את אמא שלה עלולה "להשליך" על הבוסית תכונות הדומות לאם, והדבר ישפיע על מערכת היחסים המקצועית בין השתיים.

החוקרת סוזן אנדרסן מ-NYU הראתה שאפקט ההעברה קורה גם עם אנשים שפוגשים לראשונה. היא ערכה פגישות בין נבדקים לבין אדם שלא הכירו. כאשר הנבדק הזכיר להם אחר חיובי בחיים שלהם – הם התנהגו מולו בצורה פתוחה ומקבלת יותר. הם אפילו ראו את עצמם באור חיובי יותר. וההיפך אם הזכיר להם אחר שלילי בחייהם. בפועל, הם לא באמת ראו את מי שעומד מולם, אלא ביססו את דעתם על פי קשרים קודמים.

כשאיננו רוצים להרוס את התפיסה העצמית: אפקט ההשלכה

לפעמים, אנשים משליכים על האחר תכונות שלהם, כאלו שהם לא רוצים להיות במגע איתן.

הפסיכואנליטיקאי קרל יונג אמר שבכל אחד יש פוטנציאל לכל מנעד הרגשות והפעולות האנושיים. אבל התפיסה העצמית כוללת רק חלק מהפוטנציאל הזה.

את כל הדברים שאיננו רוצים לקבל בעצמנו – אנו עלולים להשליך על אחרים.

"אני לא כועס, אתה כועס" היא דוגמה קלאסית.

יותר קל לקרוא סיפור שבו אחרים הם הכועסים, חסרי הסבלנות או העקשנים.

צילום: fizkes / shutterstock

יונג קורא לכל התכונות שאנו מפחדים להיות במגע איתן "הצל" (The Shadow). אלו חלקים שקיימים בנו, אבל מודחקים למעמקי הלא נודע. אצל גבר נחמד ומנומס, הצל יכול להיות אנוכי וחסר רגישות. אצל אישה שאפתנית וחרוצה, הצל יכול להיות "צד עצלן" שהיא לא מודעת אליו.  

יונג אמר שאפשר לפתח מודעות לצל דרך ההשלכות שאנו עושים לאחר. כאשר אדם אחר מעורר בנו תגובה חזקה של דחייה, כעס או גועל – כנראה שהוא מייצג עבורנו תכונה מסוימת בעצמי שאיננו מעוניינים להיות במגע איתה.

כשאנחנו ממש רוצים להאמין במשהו: אפקט האישוש 

כאשר אנו מחזיקים באמונה כלשהי, נשים לב למידע שמאשש את האמונה, ונתעלם ממידע שסותר אותה.

מדוע זה קורה?

הסיבה הקוגניטיבית הפשוטה אומרת שקל יותר לשים לב למה שכבר נמצא אצלנו במודעות. כשאנו רוצים לקנות רכב מסוג טיוטה, פתאום כל הכביש מלא בטויוטות.

מעבר לכך, אם נשים לב לכל המידע בסביבה – יהיה קשה מאוד לקבל החלטות או להחזיק בדעה מסוימת. ראייה של מורכבות דורשת השקעה רבה של משאבים קוגניטיביים, והטיית האישוש מאפשרת לפשט את המציאות.

ולפעמים, אנחנו פשוט רוצים להאמין שמשהו הוא נכון, כי אחרת, זה כואב מדי. כי אחרת, אולי הדברים לא טובים כפי שרצינו להאמין. אולי צריך לשנות את תפיסת העולם. אולי צריך לבחון מחדש קשרים קרובים. אולי צריך להודות באמיתות שמפחיד מדי להודות בהן.

ניקח לדוגמה בחור המכיר בחורה שעונה על כל דרישותיו. היא חכמה, יפה, עם חוש הומור וחלומות גדולים. הוא מגיע לדייט הראשון עם תחושה שזהו, הוא מצא את אשתו לעתיד.

בגלל הרצון העז שזה יצליח, אותו אדם עלול להתעלם מרמזים חשובים שמראים שאולי היא לא כל כך מתאימה לו. הוא עלול לא לשים לב שבעצם, הערכים הבסיסיים שלהם מאוד שונים. או שהתקשורת ביניהם לא קולחת כפי שהוא מתאמץ שתהיה. אולי גם הבחורה בתורה רוצה מאוד שזה יצליח, וכך שניהם ממשיכים לצאת רק כדי לגלות כמה חודשים לאחר מכן שהם אומללים בקשר.

כשאנשים יפים נראים לנו חכמים: אפקט ההילה

כשאנו רואים אנשים יפים, אנו חושבים שהם גם חכמים, מוכשרים ומצחיקים. זו תופעה טבעית, הקורית עקב הנטייה שלנו להשלים מידע חסר על בסיס מידע קודם. זוהי אחת הסיבות שאנשים יפים מקבלים משכורות גבוהות יותר, ועוברים ראיונות עבודה בקלות רבה יותר. אולם, האפקט הזה גורם לנו שלא לראות את האדם שבאמת עומד מולנו. האם באמת המרואיין המרשים מתאים לעבודה הספציפית הזאת? האם יש לו הכישורים הנדרשים לכך? אלו שאלות חשובות שלפעמים לא מקבלות התייחסות תחת מעטה הסנוור.

משקפיים שצובעות את המציאות: מצב רגשי

ראייה בלתי מדויקת של המציאות יכולה להיות מושפעת גם מדיכאון וחרדה.

נוהגים לחשוב כי רוב האנשים רואים את עצמם ואת המציאות כחיובית ממה שהיא באמת. קיימת גישה האומרת שרק אנשים בדיכאון, הנוטים לראות את העולם באופן שלילי ופסימי, הם בעלי תפיסת מציאות מדויקת.

זה לא לגמרי נכון.

אכן, אנשים לפעמים שוגים באופטימיות יתר, ורואים את עצמם כטובים, מוכשרים וחכמים יותר ממה שהם באמת. אבל, מהצד השני של המטבע, אנשים בדיכאון וחרדה נוטים לראות את המציאות בצורה שלילית ממה שהיא באמת.

המציאות עשויה להיות זהה, אבל כל אחד יפרש אותה דרך המשקפיים שלו.

צילום: mongione / shutterstock

כך, למשל, חוקרים נתנו לאנשים עם רמות שונות של דיכאון וחרדה לנבא את התוצאה של תרחישים שונים. האנשים שסבלו מדיכאון או חרדה נטו לצפות לתוצאות שליליות. גם לאחר שסיפרו להם שהתרחיש נגמר בצורה חיובית, הם גילו נוקשות ומידה נמוכה של פתיחות לחוויה והמשיכו להתייחס לסיטואציה כשלילית יותר ממה שהיא באמת.

אנשים נוטים יותר לעוות את המציאות כאשר הם נמצאים תחת לחץ או חרדה. כדי לראות את המציאות כפי שהיא, צריך מידה מסוימת של רוגע. צריך יכולת להקשיב. תחת חרדה משמעותית, קשה לחשוב על פתרונות או לראות את כל האפשרויות.

פתיחות לחוויה והיכולת לראות את המציאות כפי שהיא

פתיחות לחוויה היא אחת מחמש תכונות האישיות המרכזיות לפי מודל ה-Big 5. אנשים עם פתיחות גבוהה לחוויה נוטים לראות סיטואציות באופן מדויק יותר לעומת אנשים הנמוכים במדד זה. כאשר הם יגיעו לסיטואציה חדשה, הם יתבוננו בעיניים סקרניות וינסו ללמוד ולהבין את הסיטואציה שמולם.
לעומת זאת, אנשים שסגורים יותר לחוויה, עלולים שלא לשים לב למידע חשוב בסביבה. כאשר הם פוגשים אדם חדש, למשל, הם ייטו להסתמך יותר על הדעות והציפיות שלהם, במקום לראות את מי שבאמת עומד מולם.

איך לשפר את היכולת לראות את המציאות כפי שהיא באמת?

כדי להתמודד עם התופעה, שאף אחד לא באמת פטור ממנה, עלינו לסגל עמדה של פתיחות לחוויה. כשאנו פוגשים אדם חדש, או עומדים בפני החלטה חשובה, עלינו לבוא במטרה לראות את הדברים כפי שהם.

שנית, חשוב להזכיר לעצמנו שהסיטואציה החדשה אינה זהה למה שקרה בעבר. לא מדובר באותו האדם או באותו המקרה. וגם אנחנו לא אותם האנשים שהיינו בעבר. ייתכן כי פעם היה לי קשה להתמודד עם סיטואציה מסוימת. אבל היום, אולי זה יהיה שונה.

למשל, אדם שחושש להציג מצגת בעבודה, בגלל שכנער הובך בסיטואציה דומה. אם יתבונן על הסיטואציה בעיניים רעננות – יראה שלא מדובר באותה הסיטואציה. הקולגות שלו לעבודה מכירים אותו ותומכים בו. גם אם ייתקע, לא יקרה כלום. מעבר לכך, הוא עצמו לא אותו האדם שהיה פעם. יש לו יותר ביטחון, והוא "שוחה" בחומר שידבר עליו.

פתאום אפשר לגשת לסיטואציה מתוך עמדה אחרת – עמדה שפתוחה לגלות מה יקרה בהמשך,  במקום להיות בטוחים מראש שזה יהיה כמו אז.

לפעמים צריך ממש להזכיר לעצמנו את הדברים האלה באופן אקטיבי. להגיד לעצמנו, "זה לא אותו דבר" או "זה לא אותו אדם". אחרת, הנטייה הטבעית של המיינד היא ללכת למקומות שהוא כבר מכיר – ואלו לא בהכרח משקפים את הסיטואציה הנוכחית.  

נסו לסגל את דרך ההתבוננות הפתוחה הזו בחיי היומיום.

אם לא הייתם מגיעים עם הדעות והציפיות שלכם, איך הסיטואציה הייתה נראית? איך הייתם מרגישים כלפי האדם שמולכם? גישה כזאת יכולה לעזור לנו להבחין בדברים שלא ראינו קודם. גם אצל אנשים אחרים וגם בעצמנו.

תמונת כותרת: gabczi / shutterstock

 

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

השינוי הקטן בניסוח שאלות שיכול לגלות לנו מידע מדויק ואפקטיבי יותר על עצמנו

דן אריאלי: מדוע כדאי להיפתח לדברים חדשים, גם אם הם לא בדיוק כוס התה שלנו

ההרצאה השבועית של TED: מהם 'הקרנפים האפורים' בחיינו וכיצד לתפוס אותם בזמן?

עוד ממהות החיים

01.08.19
ההרצאה השבועית של TED: כיצד להפוך כעס מבעיה למוטיבציה
30.07.19
מהיכן צצים כל הרעיונות שלנו ומה קורה להם כאשר אגו נכנס לתמונה
29.07.19
להפסיד ולהישאר בחיים – מדוע חשוב לפתח ויסות עצמי אצל ילדים וכיצד לעשות זאת?
25.07.19
ההרצאה השבועית של TED: כדי לנהל את הזמן בצורה יעילה צריך להפסיק להסתכל על השעון
23.07.19
נוירולוג מסביר: כיצד אמנות מופשטת מדליקה ניצוצות במוח ומה היתרונות הקוגניטיביים שלה
22.07.19
מדוע הורות שמתבססת על השתוללות והנאה חיונית להתפתחות הילד?
18.07.19
ההרצאה השבועית של TED: אוהבים את הים? גלו כיצד זרמיו משפיעים על חייכם
17.07.19
הבסיס לחוש הומור קיים בנו כבר מינקות – השאלה היא איך לשכלל אותו כמבוגרים
16.07.19
הכישרון להתקומם – שחרור מהגורמים שמדכאים אותנו דורש אומץ, אבל המחיר שווה
15.07.19
יכול להיות שהסתכלנו לא נכון על עיקרון האבולוציה? מה המוות מספר על תכלית החיים
11.07.19
ההרצאה השבועית של TED: ההפתעות שבאות כשסומכים על אחרים שישתמשו בשכל הישר
10.07.19
בישול ארוך על אש נמוכה – מדוע התקדמות מתונה ומתמשכת אפקטיבית יותר ללמידה והצלחה
08.07.19
מה ניתן ללמוד מהסחלב ומשן-הארי על פיתוח עוצמה נפשית גם בסיטואציות שליליות
04.07.19
ההרצאה השבועית של TED: היש טעם בכישורים ללא הביטחון העצמי להשתמש בהם?
03.07.19
קצת סדר בראש – מהי מדיטציה, האם לכל הטכניקות מטרה דומה וכיצד לבחור בתרגול הנכון לנו?
01.07.19
קטנות, אבל מעצבנות – מה לעשות עם הטרדות וההטרחות הפשוטות של היומיום?
27.06.19
ההרצאה השבועית של TED: די במחשבה על תוצאות מעשינו הטובים כדי להגביר אושר בחיים
26.06.19
האנשים ששהות בטבע היא הגדרת התפקיד שלהם – ומה זה עושה למצבם המנטלי
25.06.19
כשהופכים בעיות לדמויות ניתן לנהל מולן דיאלוג – משל הודי על ההתמודדות עם המיינד
24.06.19
אנחנו בלאו הכי נושמים – מדוע לא לעשות זאת בצורה שתפעיל מנגנון ביולוגי להפחתת מתח?