הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

ההרצאה השבועית של TED: מספר תובנות לחיים שאפשר לקחת מהשיטה המדעית


29 באוגוסט, 2019

המדע הוא לפני הכול תפיסת עולם, מסביר ד"ר פיל פלייט, אסטרונום שעבד עם טלסקופ החלל האבל. כשיטה סדורה להביט על המציאות, המדע מציע הרבה יותר מאוסף עובדות יבשות על העולם. הוא מתווה לנו דרך ברורה ונקייה להתפתחות. אילו תובנות אפשר לשאוב מהשיטה המדעית לחיים וכיצד הגישה הזו מאפשרת לנו להתמודד עם טעויות והטיות?


בועז מזרחי

נעים ומנחם לחשוב שיש בחיינו משהו יציב, יצוק מפלדה וחסין מטעויות. עבור רבים מאיתנו מדע הוא עוגן שכזה. ברגע שעניין מקבל את הכותרת "מדעי", אנו יכולים לישון בשקט. אבל גם אם נניח בצד את הדיון הסוער בשאלת גבולות ההגדרה – אפילו אם נלך למדע הארד-קור כמו חקר החלל – גם שם נגלה כי טעויות ותפיסות שגויות הן חלק מעובדות החיים.

ההסבר לכך לא יכול להיות פשוט יותר, טוען על בימת TED האסטרונום ד"ר פיל פלייט: מדע עושים בני אדם, ובני אדם טועים לפעמים. אלא שלתפיסתו, הדיון הזה מחמיץ את לב העניין. השיטה המדעית לא נועדה לספק לנו ערימה של עובדות חסינות, אלא לסייע לנו להכיר את המציאות.

המדע אינו גוף ידע, הוא מסביר, אלא מתודולוגיה להשגת ידע. ולכן, לא רק שטעויות הן אפשריות במדע, הן אף חלק חשוב בהתפתחות הידע שלנו על המציאות. ומכיוון שהתפתחות אינה תהליך בלעדי לידע, התובנות של פלייט לגבי הגישה המדעית יכולות בקלות לשמש אותנו גם כגישה לחיים: איך להבין את עצמנו ואחרים, כיצד להתמודד עם טעויות ומה בכלל מניע אותנו.


מדע הוא שרשרת פעולות – לא עובדות על המציאות

קיימים סוגים רבים של ידע: ידע שמבוסס על ניסיון, ידע תיאורטי, ידע אינטואיטיבי וכן הלאה. ידע מדעי הוא רק אחד מתוכם. לכל סוג מאפיינים משלו, שנובעים בין היתר מאופן רכישת הידע. במקרה של מדע, מדובר בתהליך בן מספר שלבים. הוא מתחיל בשאלה, עובר להשערה, לאחר מכן העמדת השערה במבחן, מציאת הוכחה, תצפיות חוזרות לשם אימות ההשערה - ושיתוף ידע לצורך ביקורת עמיתים. כל אלה נועדו לחסן את התוצר הסופי של התהליך ולהקנות לו חותמת של ידע מדעי.

לדברי פלייט, זה שונה מאוד מתפיסות רווחת לגבי מהו מדע. "אחת [ההנחות המוטעות] הגדולות היא שמדע הוא בסך הכול ערימה ענקית של עובדות", הוא אומר, "אבל זה לא נכון. זו אפילו לא המטרה של המדע. המדע הוא תהליך. זוהי דרך חשיבה. איסוף עובדות הוא רק חלק מזה, אבל זו לא המטרה. המטרה האולטימטיבית של המדע היא להבין את המציאות האובייקטיבית בדרך הטובה ביותר שאנחנו יכולים, וזאת בהתבסס על ראיות". כשאנו יוצרים זהות בין עובדות ובין מדע, בכל פעם שטעות מתרחשת נוצר אצלנו דיסוננס, שכן עובדות מעצם טבען לא יכולות להיות שגויות. בהבדל הזה מתמקדת ההרצאה של פלייט, וממנו גם נובעות תובנות שימושיות לחיים.

עתה, כשאנו מבחינים בין עובדות ובין המדע כשיטה, אפשר להתחיל לדבר על היופי שבו. אחד הדברים הראשוניים שמסביר פלייט הוא שאפילו עם התהליך הקפדני הזה, כל רעיון צריך להיתפס כהסבר זמני למה שבדקנו, "לפחות עד שרעיון טוב יותר או ראיה סותרת מגיעים". נוסף לכך שלא כל הידע נמצא ברשותנו מראש, ואנו מגששים באפלה – מילולית, במקרה של פלייט כחוקר חלל – יש לנו גם הטיות. בני אדם מביאים עמם מטען והנחות מוקדמות לכל מקום שהם הולכים, אפילו אל המעבדה. התהליך המדעי נועד לסנן רבות מההטיות הללו, אבל הוא לא הרמטי.

אז תובנה ראשונה היא שאם אפילו במדע דברים הם זמניים ומושפעים מהטיותינו, קל וחומר בחיים שלנו, המשוחררים מפרוטוקולים מחמירים. אם אנו רוצים שהידע שלנו יהיה מדויק נוכל לבדוק אותו מספר פעמים, לחלוק אותו עם חברים ולערוך בו התאמות קטנות עד שיהיה לו בסיס יציב. וגם אז – להיות פתוחים לאפשרות שרעיון אחר יכול להחליף אותו, והוא לא חייב להיות מקורי שלנו.

החיים, כמו המדע, יכולים להיות פתלתלים

וזה מוביל אותנו לתובנה הבאה. כדי שכל זה יוכל להתקיים, במדע ובחיים הפרטיים, פלייט מציב כלל יסוד: "חלק מהתהליך הזה הוא להודות כשאתם טועים". האנושיות שלנו מעט ערמומית בהיבט הזה. ההטיות שלנו לא רק גורמות לנו לראות דברים בצורה שעלולה לעוות את המציאות האובייקטיבית, הן אף משכנעות אותנו להאמין שאנו צודקים. בפרט כשאנו פועלים תחת המטרייה של מדע. אז תחושת הביטחון כפולה ומכופלת. "אנחנו אגואיסטים, אנחנו עקשנים, יש לנו דעות קדומות, אנחנו שבטיים, אנחנו בני אנוש. כל אלו הן תכונות אנושיות, ומדענים הם בני אנוש", מסביר פלייט, "אז אנחנו צריכים להיות ערים לכך כשאנחנו לומדים מדע".

פלייט מספר על כמעט-תגלית שהייתה לצוות שלו כשעבד בהאבל. נתונים שהגיעו מהטלסקופ היו עשויים להתפרש כתגלית ראשונה מסוגה שהייתה מאיצה קדימה את הידע שלנו על היקום. אבל המידע לא היה מספיק צלול. הוא מתאר חוויה מאוד מתסכלת, כיוון שהיו על סיפה של פריצה מדעית. למרות האמביציה וההתרגשות היה עליו להודות בטעות, או לכל הפחות לפסול האפשרות נכון לעכשיו.

ואכן, נתונים נוספים שהגיעו הפריכו את ההשערה. התובנה הבאה אפוא היא ש"אם יש לכם חתיכה והיא לא מסתדרת במקום, לא משנה איך אתם מזיזים אותה - לתקוע אותה במקום חזק יותר לא יעזור. יגיע הרגע שבו אתם צריכים לוותר על הרעיון שלכם אם אתם רוצים להבין את התמונה הגדולה יותר". אבל זה לא סוף הסיפור של הכמעט-תגלית.

לאורך השנים אסטרונומים המשיכו לבדוק את אותה השערה עד שלבסוף, בשנת 1991, הגיעה התפנית. זוג מדענים נוסף יצא באותה הצהרה ומסר את הנתונים המדויקים יותר לקהילה המדעית. השמחה והששון היו קצרי מועד, שכן מדענים אחרים שעברו על הדברים גילו נתון שלא נלקח בחשבון וגרם לקריסת שרשרת ההוכחות. למדען שהכריז על התגלית "הייתה משימה נוראית. הוא היה צריך להודות בזה. ב-1992, בכנס של האגודה האסטרונומית האמריקאית, שהיא אחד הכינוסים הגדולים בעולם של אסטרונומים, הוא קם והכריז שטעה ושכוכב הלכת לא קיים". התגובה לא הייתה זלזול או פיחות במעמדו, מספר פלייט, אלא תשואות מהקהל. ומהכנס המדעי – לחיים: יש ערך רב ליכולת להוקיר אנשים שמודים בטעויות.

אבל רגע, הבטחנו תפנית. ובכן, מיד לאחר שהודה בטעותו, עלה לדבר מדען אחר והכריז שהצוות שלו ידע על הטעות, לקח אותה בחשבון ועדיין מצא כי ההשערה נכונה. ומכאן כבר לא הייתה דרך חזרה. הנתונים הפכו לידע מדעי רשמי והיום הם חלק בלתי נפרד מהדרך שבה אנו מסתכלים על היקום. אז אם כל רעיון הוא זמני, התובנה הבאה היא שגם טעויות עשויות להיות זמניות ואינטואיציה לעתים מקדימה את ההוכחות.

למרות הטעיות וההטיות – השיטה עובדת ותוצאותיה נהדרות

אם אתם שואלים את עצמכם איזו תגלית עוררה סערות כאלה בקהילה המדעית, מדובר בהבנה שמלבד מערכת השמש שלנו קיימות מערכות פלנטריות נוספות. אם נפרק את זה קצת, נבין את המשמעות ההיסטורית: השמש היא כוכב וכדור הארץ, צדק, מאדים, שבתאי ושאר חבריהם, הם פלנטות. "לכל אורך ההיסטוריה האנושית יכולנו לספור את כל כוכבי הלכת המוכרים ביקום על אצבעות שתי ידיים", מסביר פלייט. החל משנת 1992 החלו להתגלות עוד ועוד כוכבים כמו השמש, שמוקפים בפלנטות, ולמעשה היום ההשערה היא שיש יותר פלנטות מכוכבים. מכמות חד-ספרתית, עברנו למיליארדים.

"זה גילוי עמוק", מסכם פלייט, "והוא התאפשר בזכות המדע. והוא לא התאפשר רק בזכות המדע, מצפי הכוכבים והנתונים; הוא התאפשר בזכות המדענים שבנו את מצפי הכוכבים, שאספו את המידע, שעשו את הטעויות והודו בהן ואז אפשרו למדענים אחרים לבנות על גבי הטעויות שלהם כדי שהם יעשו את מה שעשו ויבינו מה מקומנו ביקום. כך מגלים את האמת. המדע הוא במיטבו כאשר הוא מעז להיות אנושי".

תמונת כותרת: solarseven / shutterstock

 

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

האתגר בלשכוח את מה שלמדנו – וכיצד זה יכול לשמור אותנו מעודכנים ורלוונטיים

כיצד לזהות אם אנחנו באמת בקיאים בנושא מסוים? הכירו את "טכניקת פיינמן"

כיצד חשיבה רציונלית מחזקת את האינטואיציה – וכיצד ליצור את האיזון העדין ביניהן?

עוד ממהות החיים

01.08.19
ההרצאה השבועית של TED: כיצד להפוך כעס מבעיה למוטיבציה
30.07.19
מהיכן צצים כל הרעיונות שלנו ומה קורה להם כאשר אגו נכנס לתמונה
29.07.19
להפסיד ולהישאר בחיים – מדוע חשוב לפתח ויסות עצמי אצל ילדים וכיצד לעשות זאת?
25.07.19
ההרצאה השבועית של TED: כדי לנהל את הזמן בצורה יעילה צריך להפסיק להסתכל על השעון
23.07.19
נוירולוג מסביר: כיצד אמנות מופשטת מדליקה ניצוצות במוח ומה היתרונות הקוגניטיביים שלה
22.07.19
מדוע הורות שמתבססת על השתוללות והנאה חיונית להתפתחות הילד?
18.07.19
ההרצאה השבועית של TED: אוהבים את הים? גלו כיצד זרמיו משפיעים על חייכם
17.07.19
הבסיס לחוש הומור קיים בנו כבר מינקות – השאלה היא איך לשכלל אותו כמבוגרים
16.07.19
הכישרון להתקומם – שחרור מהגורמים שמדכאים אותנו דורש אומץ, אבל המחיר שווה
15.07.19
יכול להיות שהסתכלנו לא נכון על עיקרון האבולוציה? מה המוות מספר על תכלית החיים
11.07.19
ההרצאה השבועית של TED: ההפתעות שבאות כשסומכים על אחרים שישתמשו בשכל הישר
10.07.19
בישול ארוך על אש נמוכה – מדוע התקדמות מתונה ומתמשכת אפקטיבית יותר ללמידה והצלחה
08.07.19
מה ניתן ללמוד מהסחלב ומשן-הארי על פיתוח עוצמה נפשית גם בסיטואציות שליליות
04.07.19
ההרצאה השבועית של TED: היש טעם בכישורים ללא הביטחון העצמי להשתמש בהם?
03.07.19
קצת סדר בראש – מהי מדיטציה, האם לכל הטכניקות מטרה דומה וכיצד לבחור בתרגול הנכון לנו?
01.07.19
קטנות, אבל מעצבנות – מה לעשות עם הטרדות וההטרחות הפשוטות של היומיום?
27.06.19
ההרצאה השבועית של TED: די במחשבה על תוצאות מעשינו הטובים כדי להגביר אושר בחיים
26.06.19
האנשים ששהות בטבע היא הגדרת התפקיד שלהם – ומה זה עושה למצבם המנטלי
25.06.19
כשהופכים בעיות לדמויות ניתן לנהל מולן דיאלוג – משל הודי על ההתמודדות עם המיינד
24.06.19
אנחנו בלאו הכי נושמים – מדוע לא לעשות זאת בצורה שתפעיל מנגנון ביולוגי להפחתת מתח?