הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

כשהסטייה מהנורמה הופכת לנורמה – איזון עדין בין יציבות הרוב לנוחות שבמגוון


11 בפברואר, 2019

האם קל יותר לחרוג מהמוכר והמקובל כאשר אנחנו בד' אמותינו או כחלק מקבוצה של יוצאי דופן? מערכת היחסים שלנו עם נורמות היא מורכבת ומעניינת ומציפה נקודות למחשבה בנוגע לצורך שלנו בפריצה ויצירה של קודים חברתיים.


תום לב-ארי בייז

זהו סיפור על נוירולוג מפורסם שנסע לכנס בנושא תסמונת טורט – הפרעה נוירו-פסיכיאטרית הבאה לידי ביטוי בטיקים מוטוריים וקוליים. הכנס התרחש במלון שזכה לשם החיבה מלון הטורט מכיוון שבעל המלון ובתו לוקים בתסמונת, ועל כן הסביבה ידידותית והתנאים נוחים לסובלים ממנה. עשרות חולים מילאו את חדרי המלון בימים של הכנס כך שלעת ערב אפשר היה לשמוע צלילים משונים עולים מכל פינה. מצעקות קצרות וחסרות שחר ועד נקישות רמות על מגוון רהיטים. גיבור העלילה שלנו, פרופסור אוליבר סאקס, מספר להנרי טישלר בריאיון ששודר בתוכנית הרדיו Cover-to-Cover כך: "יכולתי להיות לבד במדבר ולא לעשות זאת, אבל איכשהו, כאשר כולם מסביבי נהגו כך, לפתע הרגשתי שאני יכול [...] צעקתי וצרחתי, ודפקתי על חפצים [...] פשוט מתוך תחושת האישור".

גל של קתרזיס רגשי, כך הוא מספר, השתלט על סאקס בעודו נותן דרור להתנהגויות שטרם קיבלו במה. האם תחושת הסיפוק נבעה מעצם הפורקן הקולי והמוטורי או שמא מהריגוש שבהתנהגות החורגת מהמקובל? באיזו מידה אנחנו באמת מאפשרים לעצמנו להתנהל בצורה שונה מהנורמה או אפילו להתנסות בכך?

אחד החלקים המעניינים בסיפור הוא דווקא זה שמתרחש - או ליתר דיוק, לא מתרחש - לבד במדבר. נורמות הן קוד התנהגותי שמאפשר לקבוצה מסוימת לייצר ולשמר לעצמה זהות ולהתנהל בקלות ובאפקטיביות. הן מוגדרות על ידי הרוב ומגדירות את הרוב. מה שמסקרן הוא שנראה כי על אף היותן מוגדרות על ידי הסביבה, גם כאשר מוציאים את הסביבה מהמשוואה הנורמות נותרות בעינן. ניתן לראות זאת בעדותו של סאקס המספר כי גם אם היה נותר לבד במדבר לא היה מרגיש בנוח להתנהג בצורה כה משונה, אך בתוך סביבה שבה זה נורמלי, התאפשר לו לנסות. מה הופך את הנורמות לחזקות כל כך שאפילו כשאנחנו בגפנו ואיש אינו שומע או יודע, אנחנו עדין מתקשים לסטות מהמוכר והמקובל? ומה יש בה, בקבוצת חריגים, שמאפשר זאת?

כמה שונה אנחנו מתנהלים כשאנחנו לבד?

המקרה של תסמונת הטורט אינו מהווה דוגמה לשבירת נורמה, כי אם רק סיפור מעורר השראה לצאת ממנו. ניקח סיטואציה מוכרת ושגרתית יותר - מי מאיתנו שהתנסה בטיול יחידני של כמה ימים לפחות, בטח יזדהה עם התיאור: אנחנו אולי לא מקפידים לצחצח שיניים פעמיים ביום אבל רוב הנורמות שאנו מורגלים בהן נשמרות. אנחנו נשארים לבושים, אוכלים 3 ארוחות ביום, ומשאירים את המחשבות שלנו בתוך הראש במקום להביע אותן בקול רם, אפילו שלאף אחד מסביב זה לא יפריע. את חלקן אנחנו משמרים מכיוון שאנחנו מבינים או מאמינים בתועלת שלהן, אבל את היתר - בעיקר כי איננו מטילים בהן ספק.

הטלת ספק בנורמה עשויה להיות חוויה פרדוקסלית עד כדי כך שכאשר אנחנו מרגישים בקונפליקט עם הנהוג והמקובל, אנחנו לעיתים טסים אלפי קילומטרים רק בכדי למצוא מקום שבו הנורמה תואמת את מה שמרגיש נכון יותר עבורנו. רק שלא נהיה למופע צורם לעין. רבים מאיתנו רוצים להתנער מתחושת הקונפורמיות שעוטפת את החברה שבה אנחנו חיים: אנחנו רוצים להתלבש כמו שבא לנו, לרקוד באופן שייחשב למוזר בכל בר ממוצע ולשבת במדיטציה על החוף למשך שעות. אז אנחנו טסים להודו וחשים ששברנו את כל המוסכמות ופרצנו את הקוד ההתנהגותי שהגביל אותנו. אבל כאן בדיוק מגיע הטוויסט, שכן גם אם הטלנו ספק בנורמות, זה ברמה המקומית בלבד ולא בקונספט עצמו. בסופו של דבר – פשוט החלפנו אוטוריטה. עברנו להתנהל על פי נורמות חדשות שמתאימות לנו.

האם בלי תודעה שתתפוס שונות כעניין, היא באמת עניין?

מערכת היחסים שלנו עם הנורמות היא מורכבת ומעניינת. אנחנו גם הודפים אותן מאיתנו ומבקשים לברוח מהן וגם מחפשים אותן ונצמדים אליהן בכל מחיר. יכול להיות ששילוב זה טמון בהיותן טבועות בנו בצורה כה הרמטית עד שהגבול בינן לביננו היטשטש. "רוב הזמן, נורמות הן משהו שאנו מקבלים כמובן מאליו ובו איננו נדרשים להשקיע מחשבה רבה, אך הן הופכות נוכחות וכמעט בלתי אפשרי להתעלם מהן כאשר הן מופרות", כותבת ניקי ליסה קול, עיתונאית המתמחה בסוציולוגיה, במגזין Though Co.. אמירה זו מחזקת את האתגר שבסטייה מהנורמה, את החשש שטמון בתשומת הלב הרבה שאקט כזה גורר.

ויש לכך סיבה ברורה: לא משנה מה דעתנו על נורמות ספציפיות, מדובר בכלי המאפשר לחברה להתנהל כמכונה משומנת. הן חיוניות וחיוביות והעברתן מדור לדור על ידי חינוך תורמת לתחושת השייכות של הפרט ולצמיחתה של הקבוצה. "למידת הנורמות של מרחב חדש או קבוצה מאפשרת לנו לתפקד בתוך אותה תפאורה ולהתקבל (במידת מה) על ידי הנוכחים", כותבת קול. סטייה מהתנהלות זו יוצרת חיכוך במכונה ועל כן מתקבלת בהרמת גבה. אך האם כל סטייה מהנורמה יוצרת חיכוך? האם מגוון באוכלוסייה אינו מקדם את הקבוצה במידה השקולה לזו של הנורמה?

עד כמה אנחנו באמת יוצאים מהנורמה?

וגם אם יהיה לנו מגוון, מתישהו גם הוא עשוי להפוך לנורמה, ואילו קונפורמיות תיתקל בהרמת גבה. תל אביב, למשל, מפורסמת בתור עיר המאפשרת לכל אחד ואחת להיות מי שרק ירצו. ואולם, האם היא מאפשרת יציאה מהנורמה או שיציאה מהנורמה היא היא הנורמה בתל אביב? אפילו בעולם הפשע, חברה שנדמה כי איננה מצייתת לחוקים של אף אחד, קיימת מערכת נורמות ברורה ונוקשה. ואפילו חמורת סבר מזו שרובנו מכירים.

בסוציולוגיה, התפלגות נורמלית מתארת עקומה שנראית כמו פעמון (עקומת גאוס). הרוב הדומה מרוכז באמצע הגרף, סביב הממוצע, והשאר מיוצגים בזנבות. רוב התכונות וההתנהגויות האנושיות מתפלגות בצורה כזו ועל כן, ברוב המקרים, נקשר המושג נורמה עם שכיחות התופעה באוכלוסייה. במילים פשוטות, נורמה היא ההתנהגות הנפוצה ביותר. אם נחבר את האמירות הקודמות, נראה שככל שהפעמון אחיד בגובהו ורוחבו, כך הדמיון באוכלוסייה גדול ואיתו הקושי לחרוג מהנורמה. לעומת זאת, תל אביב עשויה להצטייר כבעלת זנבות ארוכים, כך שבתוך שונות כה גדולה, משקל הרוב הדומה פוחת. זה נכון עד לגבול מסוים, שבו הזנבות חוברים לכדי זנב אחד ושוב אנחנו עם רוב - הדומה בשונות שלו.

קול מבקשת לעשות סדר בין המונחים נורמה, נורמלי ונורמטיבי. היא מסבירה כי "בעוד שנורמות הן חוקים המנחים את ההתנהגות שלנו, להיות נורמלי זה למעשה לציית להן. נורמטיבי, לעומת זאת, מתייחס למה שאנו תופסים כנורמלי או למה שאנחנו חושבים שאמור להיות נורמלי, מבלי שהוא בהכרח יהיה כזה בפועל". אם נלך עם ההגדרה של קול, יכול להיות שכאן נמצא המפתח. יכול להיות שרובנו מרגישים מאוד בנוח בתוך החברה שבה אנו חיים, וזה נפלא. אך במידה ואנחנו לא, וזו אופציה שכיחה דיה, שאלה שמעניין לשאול את עצמנו היא – האם הנורמה שלתחושתנו מונעת מאיתנו להרגיש בנוח היא אכן נורמה או למעשה תפיסת נורמטיביות מוטעית?

האם הרצון שלנו להתנהל בצורה שונה מהמקובל הוא באמת סטייה מהנורמה, או שמא סטייה מהדרך שבה אנו תופסים את הנורמה בראשנו? אולי רק המחצית הנשית של קוראי שורות אלו תתחבר לתסכול שבדוגמה הבאה, ואולי גם אחרים: הצורך ללבוש שמלה לאירוע. מעין תחושה שמכנסיים לא יאפשרו את אותה גנדרנות ולא משנה כמה יפים ויוצאי דופן הם יהיו. נורמה או אמונה שגויה? כדי לדעת נצטרך לפקוח עין באירוע הבא.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

האם מה שאנחנו שומעים הוא אכן הקול האישי שלנו? מתוך הכלום מגיעה התשובה

טנגו עם הנורמות – מה אפשר ללמוד על עצמנו דרך נקודת המבט של קווין?

איך מתנהגים אנשים מתרבויות שונות במגוון סיטואציות? ראיונות רחוב אקראיים מגלים

עוד ממהות החיים

09.01.19
יותר חזקות מכוח רצון – כדי לעצב את חיינו כראות עינינו, כדאי להתחיל באמונות היסוד
08.01.19
נשיא ארצות הברית לשעבר החל להתכתב בגיל 77 – הקרבה הייחודית של חברים לעט
07.01.19
21 ציטוטים של כמה מגדולי המשוררים בהיסטוריה – אשפי המינימליזם הלשוני
03.01.19
ההרצאה השבועית של TED: תורת המשחקים מלמדת כיצד לחיות בשלום עם המתחרים שלנו
02.01.19
כשמישהו מרגיז אותנו המוח לא בשליטתנו – בנג'מין פרנקלין ומשל בודהיסטי עשויים לעזור
01.01.19
לוקחים את העבודה הביתה? ייתכן כי התחושה שאנו עסוקים הופכת אותנו עסוקים יותר
31.12.18
בין קן נמלים לרשת הקוסמית – מדענים חושפים את מסתרי המוח במקומות משונים
27.12.18
ההרצאה השבועית של TED: כשמרימים מבט מגלים את המובן מאליו, ואז אפשר גם להכיר תודה
26.12.18
מעיוורון צבעים ועד הפרעות קשב – אוליבר סאקס מסביר מתי החריגה הופכת לנורמה
25.12.18
קחו אותה בפרופורציות – דחייה היא עניין של סטטיסטיקה ורק אומרת שאנו בכיוון הנכון
24.12.18
אני כמרכז העולם – כיצד אגוצנטריות משרתת אותנו ומתי היא לא?
20.12.18
ההרצאה השבועית של TED: מדוע חיילים עורכים מסדרי כבוד לרובוטים?
19.12.18
לא חייבים להיות גיבורים – משחררים את "ילד הזהב" מהציפיות
18.12.18
האופי החמקמק של יופי – אומנים, פיזיקאים ופילוסופים מסבירים כי סימטריה זה לא הכול
13.12.18
ההרצאה השבועית של TED: מדוע מבט בוחן גורם לירידה בביצועינו, ואיך מתמודדים?
12.12.18
טנגו עם הנורמות – מה אפשר ללמוד על עצמנו דרך נקודת המבט של קווין?
11.12.18
הנוירולוגיה של האזנה לציוץ הציפורים: כיצד הטבע שואב אותנו אל הרגע הנוכחי
10.12.18
עושים שלום עם השיער – כיצד לגרום לו לשתף פעולה עם השאיפות שלנו?
06.12.18
ההרצאה השבועית של TED: כדי להבין את עצמנו צריך לשאול איך תיראה המציאות בהיעדרנו
05.12.18
ואן גוך עוזר להכשיר סטודנטים לרפואה, והתרגיל הזה יכול לאמן אותנו בצורה חדשה של חשיבה