הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

תחביב, עבודה, קריירה וייעוד – 4 מרכיבים שנוטים להתערבב ומספר רעיונות לשילוב


14 בינואר, 2019

הפלונטר שבנושא עבודה ותחביבים מעסיק רבים. מה ההבדל בין עבודה לקריירה והיכן תחביבים נכנסים למשוואה? האם לכולם יש ייעוד, האם חיוני שיהיה כזה ואיך כל זה קשור לפורסט גאמפ? הסופרת אליזבת' גילברט עוזרת לנו להבחין בין ארבעת המושגים, ולייצר קומבינציות רלוונטיות לפרק הנוכחי בחיינו.


תום לב-ארי בייז

איקיגאי הוא מונח יפני שמתאר, בתרגום חופשי, את מה שקורה כאשר מספר היבטים מהותיים בחיינו מתנקזים לנקודה אחת. כאשר מה שאנחנו אוהבים לעשות, מה שאנחנו טובים בו, מה שמכלכל אותנו ומה שמהווה שליחות שלנו בעולם, הם אחד. נשמע אידיאלי, לא? אם מצאנו את האיקיגאי שלנו אנחנו בהחלט ברי מזל, אבל מה אם לא?

אתם בטח מכירים את המשפט המפורסם שטוען כי אם תעבדו במה שאתם אוהבים לעולם לא תרגישו שאתם עובדים. וייתכן שאתם גם מכירים חבר או שניים שהפכו את התשוקה שלהם לעבודה ותוך זמן לא רב כבתה להם האש. אז מה עושים? האם נכון לערבב הנאות ופרנסה? מתי אומנות חוצה את הגבול שבין תחביב לקריירה והאם יש גם אופציה באמצע?

הסופרת אליזבת' גילברט, מחברת רב המכר לאכול, להתפלל, לאהוב, טוענת שלא בהכרח צריך למשוך את כל החוטים כלפי נקודת אמצע אחת. מה שכן חשוב מאוד בעיניה הוא לעשות סדר בקטגוריות. בסרטון שפורסם בערוץ היוטיוב Acumen+ היא מסבירה את ההבדל בין תחביב, עבודה, קריירה וייעוד – ואת מערכות היחסים הדינאמיות שבין הארבעה.

1. למה לנו תחביבים עכשיו?

 "תחביב הוא משהו שאנחנו עושים אך ורק לשם הנאה [...] כדי להרגיש שאנחנו לא רובוטים אוטומטיים שרק מייצרים וצורכים [...] שאנחנו לא רק משלמים מיסים ומחכים לסוף", מסבירה גילברט בחצי גיחוך. לטענתה, תחביב הוא משהו שאין בו הימור ואין בו הפסד. הוא לא אמור להניב כסף או להפוך אותנו למפורסמים, הוא שלנו ועבורנו ואף אחד לא יכול לקחת אותו מאיתנו.

יתר על כן, תחביבים הם רכיב חשוב של זהותנו. הם מעשירים את ההגדרה העצמית שלנו ומשמשים "כמערכת שיכוך זעזועים" של הנפש. ככל שה"אני" שלנו מגוון ברבדיו, לכל רובד משקל יחסי נמוך יותר והחסינות שלנו, אם משהו יפגע בו, גדולה יותר. קיימים רבדים אחרים להישען עליהם. אנחנו לא חייבים שיהיה לנו תחביב, אומרת גילברט, אבל נחמד שיש כזה.

2. עבודה - מה היא בעצם משרתת?

עבודה, לעומת זאת, היא משהו שאנחנו חייבים. "אנחנו חיים בעולם חומרי, אנחנו חייבים לשלם חשבונות", היא מוסיפה ומרחיבה כי העבודה הפשוטה, היומית, תהא אשר תהא, היא דרכנו לעמוד בחוזה שעל פיו – כבוגרים – עלינו לדאוג לעצמנו כך ש"לא נהפוך לנטל על גבם של אחרים, שלא נצטרך לחכות לאיזה שוגר דדי שיבוא ויציל אותנו".

כאומנית, פונה גילברט אל אלו המתחבטים בשאלה בנוגע ליצירה – האם אפשר להפוך אותה לעבודה ולהישאר בחיים? התשובה שלה היא גם כן וגם לא. תלוי מתי. "כמעט כל אומן שחי אי פעם החזיק בעבודה", היא טוענת ונותנת כדוגמה את הרמן מלוויל שעבד במכס בזמן שכתב את מובי דיק. דוגמאות נוספות ניתן למצוא בכתבתה של קליי ויירסטון ב-Mental Floss, ביניהן: המשורר ט.ס. אליוט שעבד כבנקאי בתקופה שבה פרסם את הפואמה ארץ הישימון, המלחין הקלאסי פיליפ גלאס שעבד בו זמנית כשרברב וכנהג מונית וקורט וונגוט, סופר הסאטירה שכתב את בית מטבחיים חמש והחזיק עבודה יומית כסוחר רכב.

גילברט עצמה מעולם לא הטילה ספק בצורך שלה בעבודה לצד הכתיבה והיא גם מעולם לא ייחסה לה חשיבות יתרה. "הדבר האדיר בנוגע לעבודה", היא אומרת, "זה שהיא לא צריכה להיות אדירה". מרגע שמקומה בחיינו ברור – והיא נועדה רק כדי לשלם את עלות חיינו ולאפשר לנו להפיק הנאה מהדברים האהובים עלינו – היא לא צריכה להיות מהנה או מספקת בצורה יוצאת דופן, היא צריכה להיות טובה דיה.

3. האם קריירה הכרחית?

קריירה היא לא עבודה. "קריירה מתפתחת כאשר אנחנו מלאי תשוקה ואהבה כלפי העבודה שלנו. עבור קריירה אנחנו מוכנים להקריב מעצמנו, לעבוד שעות נוספות ואולי אפילו לסכן את חיינו", אומרת גילברט ומסבירה כי אנחנו מוכנים להשקיע בה כך כי היא חשובה לנו, כי יש בנו תחושת שליחות לגביה. לעומת עבודה, הקריירה שלנו כן צריכה להיות אדירה כדי להיות שווה את כל המאמץ הזה. "אם יש לכם קריירה שאתם לא סובלים, הצעתי היא שתפרשו ממנה ותמצאו עבודה", שוטחת בפנינו גילברט את נקודת מבטה.

4. ייעוד - ממומש ובלתי ממומש

"ייעוד הוא קולו של היקום הלוחש באוזניכם 'אני רוצה שאתם תעשו את הדבר הזה' [...] שקורא לכם לקחת חלק מאוד מסוים בסיפור החיים", מגדירה גילברט. זה הדבר הזה שאתם פשוט יודעים שאתם צריכים לעשות. ייעודכם יישאר כזה גם כאשר תחליפו עבודות וגם אם תפתחו קריירה, בין אם היא תהיה קשורה בו ובין אם לאו. הוא יכול להיות גם תחביב ויכול להיות נפרד ממנו. והוא יכול גם לא להיות. לא כולם מזדהים עם תחושת הייעוד, וזה בסדר.

על פי מחקרים שמציג כריסטיאן ג'ארט ב-Research Digest, ייעוד ממומש, ייעוד בלתי ממומש והיעדר תחושת ייעוד הם שלושה מצבים מנטאליים קיימים ונפוצים המשפיעים על תחושת ההתגייסות בעבודה, על המחויבות לפיתוח קריירה, על מידת הסיפוק הכללית מהחיים, על הבריאות ועל רמת המתח. בשורה התחתונה, הספרות מראה שייעוד מהווה יתרון בכל הערוצים רק אם הוא ממומש. במצבים שבהם אינו ממומש, הוא מזיק ועל פניו עדיף היעדר ייעוד.

כמו בקוקטיילים, גם כאן חשוב לדעת מה לערבב עם מה

אז מה היה לנו כאן? ארבעה רכיבים, שלמעט עבודה המאפשרת לנו להתנהל בעולם החומרי שבו אנו חיים, אף אחד מהאחרים לא הכרחי. אולי יש לנו ייעוד ואולי אין לנו. אולי הייעוד שלנו בא לידי ביטוי כתחביב לצד עבודה ואולי יום אחד שניהם יחד יהפכו לקריירה. כך, למשל, כתיבה תמיד הייתה ייעודה של גילברט והיא מעולם לא ראתה בה תחביב. יש לה תחביבים אחרים כמו קריוקי, בישול או גננות אך כתיבה תמיד הייתה בקטגוריה נפרדת. כשקיבלה הצעה לעבוד במגזין הייעוד השתלב בעבודה, וכאשר התחילה לפרסם את ספריה ואלו הפכו לרבי מכר,  העבודה התגלגלה לכדי קריירה. יכול להיות שיום אחד תעשיית ההוצאות לאור תיעלם מהעולם, היא אומרת, ואז הקריירה שלה כסופרת תיגמר. אבל הייעוד לא ישתנה. היא תחזור לכתוב בערב בחדר השינה, כפי שנהגה בנעוריה, וכמובן, תמצא עבודה.

כמו תרשים של גלגולי אנרגיה משיעור פיזיקה בתיכון, ארבעת הרכיבים נפרדים ומתאחדים בתקופות שונות של חיינו. בקלאסיקה פורסט גאמפ, למשל, אפשר לומר שריצה היוותה ייעוד. זו אמנם פרשנות שלנו אבל הרבה חיצים מצביעים לשם. מה שהתחיל כאמצעי הישרדותי בעודו בורח מבריונים התפתח לתחביב – פעילות שבה הוא עוסק בינו לבין עצמו בזמנו הפנוי – המשיך כעבודה כאשר התקבל לנבחרת הפוטבול, והפך לקריירה כשהתגייס לצבא והקדיש את כל כולו ליישום מתנתו הטבעית כלוחם. כשהשתחרר מהשירות נגמרה הקריירה אבל נותר הייעוד. כתחביב, המשיך פורסט לרוץ, כמובן בסדרי גודל של תופעות על-אנושיות, ובין אם זה נאמר בפירוש או בעקיפין, הוא כנראה מוצא עבודה. בכל זאת, יש לו שם בית לא קטן לתחזק.

יכול להיות שכל החיים נעבוד בעבודה פשוטה ונמלא את ליבנו בחדוות התחביבים. אם אין משהו ששווה להפוך לקריירה, זה לא הכרחי לפתח כזו. תעדוף הוא שם המשחק וההצעה היא בכל שלב לעצור ולבדוק האם הקונסטרוקציה שבחרנו מאפשרת לדברים החשובים ביותר עבורנו לבוא לידי ביטוי.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

לוקחים את העבודה הביתה? ייתכן כי התחושה שאנו עסוקים הופכת אותנו עסוקים יותר

פרישה בשיא או הרמת ידיים? כיצד נדע האם להמשיך או לעזוב את מה שהתחלנו

האם אתם מתנהלים בקצב החיים האופטימלי עבורכם? ומה אפשר להפיק משינוי מהירות

עוד ממהות החיים

09.01.19
יותר חזקות מכוח רצון – כדי לעצב את חיינו כראות עינינו, כדאי להתחיל באמונות היסוד
08.01.19
נשיא ארצות הברית לשעבר החל להתכתב בגיל 77 – הקרבה הייחודית של חברים לעט
07.01.19
21 ציטוטים של כמה מגדולי המשוררים בהיסטוריה – אשפי המינימליזם הלשוני
03.01.19
ההרצאה השבועית של TED: תורת המשחקים מלמדת כיצד לחיות בשלום עם המתחרים שלנו
02.01.19
כשמישהו מרגיז אותנו המוח לא בשליטתנו – בנג'מין פרנקלין ומשל בודהיסטי עשויים לעזור
01.01.19
לוקחים את העבודה הביתה? ייתכן כי התחושה שאנו עסוקים הופכת אותנו עסוקים יותר
31.12.18
בין קן נמלים לרשת הקוסמית – מדענים חושפים את מסתרי המוח במקומות משונים
27.12.18
ההרצאה השבועית של TED: כשמרימים מבט מגלים את המובן מאליו, ואז אפשר גם להכיר תודה
26.12.18
מעיוורון צבעים ועד הפרעות קשב – אוליבר סאקס מסביר מתי החריגה הופכת לנורמה
25.12.18
קחו אותה בפרופורציות – דחייה היא עניין של סטטיסטיקה ורק אומרת שאנו בכיוון הנכון
24.12.18
אני כמרכז העולם – כיצד אגוצנטריות משרתת אותנו ומתי היא לא?
20.12.18
ההרצאה השבועית של TED: מדוע חיילים עורכים מסדרי כבוד לרובוטים?
19.12.18
לא חייבים להיות גיבורים – משחררים את "ילד הזהב" מהציפיות
18.12.18
האופי החמקמק של יופי – אומנים, פיזיקאים ופילוסופים מסבירים כי סימטריה זה לא הכול
13.12.18
ההרצאה השבועית של TED: מדוע מבט בוחן גורם לירידה בביצועינו, ואיך מתמודדים?
12.12.18
טנגו עם הנורמות – מה אפשר ללמוד על עצמנו דרך נקודת המבט של קווין?
11.12.18
הנוירולוגיה של האזנה לציוץ הציפורים: כיצד הטבע שואב אותנו אל הרגע הנוכחי
10.12.18
עושים שלום עם השיער – כיצד לגרום לו לשתף פעולה עם השאיפות שלנו?
06.12.18
ההרצאה השבועית של TED: כדי להבין את עצמנו צריך לשאול איך תיראה המציאות בהיעדרנו
05.12.18
ואן גוך עוזר להכשיר סטודנטים לרפואה, והתרגיל הזה יכול לאמן אותנו בצורה חדשה של חשיבה