הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

אין כמו קרן שמש דבר ראשון בבוקר – כך שעון החורף מועיל למוח ומשפר פרודוקטיביות


8 בנובמבר, 2017

מקרים משונים רבים הקשורים לזמן התרחשו מאז החלו בני האדם לנהל את יומם על פי שעון בן 24 שעות, אי שם בשלהי המאה ה-19. עד אז קבעו בני האדם את השעה על פי מיקום השמש, אך בתקופה זו הואץ התיעוש ועלתה חשיבותו של זמן אחוד. כבר עם כניסת אירופה ללו"ז מסודר החלו לבצבץ הצעות להזזת השעון קדימה בחודשי הקיץ, אבל הייתה זו מלחמת העולם הראשונה שלבסוף הכריעה את הכף, כשהמדינות ניסו לחסוך באנרגיה ולהתמודד עם האפלות ארוכות בעקבות ההפצצות על הערים.

מעולם לא הייתה תמימות דעים בנושא שעון הקיץ והוא אומץ חליפות במקומות שונים. הוא הוליד בלבול רב שהוביל לאירועים מעט הזויים – כך, למשל, הצליח נידון למוות בשיקגו של שנות ה-20 לדחות את שעת ההוצאה להורג שקבעו השופטים בתואנה שהמשפט נערך בשעון חורף וגזר הדין אמור להתבצע בקיץ, כך שהוא מפסיד שעה מחייו. במקרה אחר, צעיר אמריקאי שתאריך לידתו הוגרל לגיוס במלחמת וייטנאם הצליח להתחמק ממנה כשעתר לבית המשפט וטען כי נולד ממש סמוך לחצות, ומכיוון שנולד במדינת שעון חורף תאריך הלידה שלו הוא יום קודם ולא כפי שמופיע בהגרלה שקבעה את תאריכו לפי שעון קיץ. בית המשפט קיבל את העתירה.

ישנן אנקדוטות היסטוריות נוספות הקשורות למדינות שלמות. בברית המועצות, למשל, חיו התושבים על שעון קיץ רצוף משנת 1930 עד פירוק הגוש הסובייטי ב-1991. הבדיחה מספרת שסטלין אמר לאומה לעבור לשעון קיץ באביב, ובבוא הסתיו שכח לעדכן את כולם לחזור לשעון חורף, והמעצמה נתקעה עם ימים ארוכים למשך שישה עשורים. פירוק ברית המועצות הוביל לבלבול נוסף, כשהמדינות החדשות-ישנות שואפות לעדכן את הזמן לפי ראותן. וכך, בשלהי חורף 1991 חלק מהן נותרו בשעון קיץ וחלק הזיזו שעון קדימה, מה שיצר אצלן פער של שעתיים משאר העולם.

הצד האפל של ערבי הקיץ המוארים

קומדיית הטעויות הגלובלית הזו באה להמחיש את עומק הבלבול שנוצר כתוצאה משינויים מלאכותיים שאנו כופים על השעון הביולוגי שלנו, וזה ממש לא מסתכם בכך. אמנם רבים נוטים חסד לשעון הקיץ כיוון שהוא מאפשר לנו ליהנות משעות הפנאי מוארות אחרי העבודה, ומכיוון שחשיכה מוקדמת מרמזת לנו ללכת לישון ויוצרת תחושה של חוסר הספק. ואכן, קיימת מגמה הקוראת לעבור לשעון קיץ ולא להביט שוב אחורה. בכתבה ב-Telegraph, למשל, מונה הכותבת חמש סיבות לכך: חיסכון באנרגיה, תועלת עסקית, שיפור הבטיחות בכבישים, עידוד תיירות ואולי אף תועלת לענפי ספורט בבריטניה. בסקר שמופיע בסוף הכתבה משתקפת עמדה זו, עם 55% לטובת שעון קיץ קבוע, 26% לטובת השארת המצב על כנו, ו-19% בעד אימוץ הזמן האחיד של מרכז אירופה.

הסקר הוא קוריוז מעניין, אך לגמרי לא עומד בסטנדרטים מדעיים. יתר על כן, עם כל הכבוד לדעה הפופולרית, למדע יש תפיסה אחרת. גם אם נניח שמה שטוב לבריטניה טוב לכולם, רוב הטענות בעד שעון קיץ די מופרכות כשזה נוגע למחקרים מדעיים. בכתבה של בריאן האנדוורק ב-National Geographic טוען פרופסור דאונינג מאוניברסיטת טאפטס, שאף חיבר ספר בנושא, כי "הציניות כלפי שעון קיץ תודלקה באמצעות השגיאה המוחלטת לגבי החיסכון באנרגיה". ואכן, כיום, כשוויסות טמפרטורה באמצעות חימום וקירור הבתים צורך אנרגיה העולה פי כמה על תאורה, טיעון החיסכון מתפורר.

קו גריניץ' בלונדון. נקודת האפס שממנה מתחילים לספור את השעות.

מחקרים גילו כי גם בנושאים האחרים, כמו בטיחות בכביש או תועלת עסקית, הנתונים מצביעים על יתרון לשעון חורף. בימים שלאחר המעבר לשעון קיץ נרשמת עלייה של 17 אחוזים בתאונות דרכים, עלייה של 25 אחוזים בהתקפי-לב (וירידה ב-21 אחוזים בחזרה לשעון חורף), עלייה בתאונות במקום העבודה וכן בשיעורי התאבדות. בנוסף ובעקבות כל אלה חלה צניחה חדה בפרודוקטיביות. המעבר משפיע מאוד גם על השוק החקלאי שאמור לעבוד על פי סדרי הזמן הטבעיים. כך שמלבד תועלת תיירותית ועידוד של הצרכנות לשעון הקיץ נותר כנראה פרס חביב הקהל בלבד.

תופעות כמו צניחה בפרודוקטיביות או עלייה בתאונות דרכים הן למעשה רק סימפטומים לעניין עצמו. המעבר לשעון קיץ, כך נראה, משבש את השעון הביולוגי שלנו. עבור הגוף שלנו מדובר בחוויה טראומטית בסדר גודל של מיני ג'ט-לג. פרופסור טיל רואנברג, מומחה לכרונוביולוגיה מהמכון לפסיכולוגיה רפואית באוניברסיטת מינכן, מסביר כי "השעונים הביולוגיים שלנו, המסונכרנים עם היממה, אף פעם לא מסתגלים לגמרי לשינוי בשעות האור". הטלטול שעוברות מערכות שמירת הזמן הפנימיות מוביל ל"ירידה באיכות החיים, הגברת הסיכון למחלות ופשוט עייפות רגילה".

הכינויים 'שעון קיץ' ו'שעון חורף' הם המצאות חדשות. בפועל, לאורך האבולוציה המצב הטבעי שלאורו התפתחנו היה מה שאנו מכנים היום שעון חורף. כלומר, השכמה עם אור ראשון, בשונה משעון הקיץ שבו אנו מתעוררים לאפלה יחסית. לתזמון שעת ההשכמה משמעות קריטית בבחינת המצב הנכון עבורנו, כפי שטוענות הפסיכיאטרית פרופסור אנג'לה קלאו והפסיכופיזיולוגית ד"ר נינה סמית' בכתבה במגזין The Conversation. שתי המומחיות מאוניברסיטת ווסטמיניסטר בלונדון מסבירות כיצד התפתחותנו בצלם של מחזורי היממה עיצבה גוף שמגיב בצורה חיובית ונמרצת לאור השמש הראשון.

אור הבוקר משפר ביצועים קוגניטיביים

כדי להסביר את העניין, מדוע שלא נמשיך את מסורת שבירת המיתוסים שייסדנו בתחילת המאמר, והפעם על המוקד – קורטיזול. אתם ודאי מכירים אותו כהורמון הלחץ שפעילותו קשורה למצבי מתח, דחק וחרדה. ואכן, זהו הורמון המווסת את פעילות הגוף בזמני מצוקה ובאירועים טראומטיים. באופן ספציפי, הוא מעורב בהפעלת מצב ההישרדות של המוח ובכיבוי מנגנונים קוגניטיביים גבוהים. ההורמון זכה למוניטין אומללים בעקבות אורח החיים המודרני שבו כנראה קיימת הפרשת יתר. רמות גבוהות שלו נקשרו עם שלל בעיות פיזיולוגיות ונפשיות. אך האמת היא שהבעיה היא לא בקורטיזול, אלא בשיבושים שאנו עושים בחיינו. כמו כל ההורמונים בגוף, הוא נוצר מטעם מסוים וכדי למלא מספר מטרות חשובות. אחת מהן, מסבירות קלאו וסמית', היא הזנקת המוח לפעילות.

לדבריהן, מחזור הפרשת הקורטיזול בן 24 השעות ממלא חלק חשוב בשמירה על בריאותנו וכן בוויסות שעות השינה והערות. "התפרצות רצינית של קורטיזול מתרחשת ב-30 הדקות שלאחר ההשכמה. זה נקרא תגובת עוררות של קורטיזול, ובאופן מכריע, התגובה הזו חזקה יותר כשאנו מתעוררים לאור". מי שנהג ברכבים ישנים עוד זוכר את הצ'וק (משנק) שהיה דרוש כדי להניע את המכונית בבוקרי החורף הקרים. הקורטיזול הוא כמו צ'וק למוח ולגוף. שחרור הקורטיזול, אם כן, הוא שלב חשוב מאוד בהפעלת הגוף והמוח והעברתם ממצב שינה למצב של תפקוד מלא ונמרץ.

המוח עובד בשיאו כשהוא מסונכרן עם אור הזריחה.

הפעולה הכימיקלית הזו, כפי שנרמז, היא שלב הקצה של שרשרת תגובות ביוכימיות שניצתת עם חדירת פוטונים של אור אל רשתית העין. המידע עובר הלאה אל ההיפותלמוס, שבאמצעות בלוטת יותרת המוח נותן הוראה להפריש קורטיזול. מנגנון זה משמש כשעון מעורר פנימי באופן תיאורי ומילולי כאחד. הכותבות מסבירות כי המידע הזה אינו נתפס בראייה שלנו, שמשמשת, מסתבר, גם כערוץ תקשורת עוקף מודעות בין הסביבה החיצונית ובין המוח.

מכיוון שהפרשת קורטיזול מסונכרנת עם השעון הביולוגי בתיווך מערכת הראייה, הרי שבמצב טבעי היא מתבצעת במקביל להנץ החמה. עם ירידת החשיכה יורדת גם רמת הקורטיזול. זה מה שאמור לקרות בשעון חורף, כאשר הזריחה מוקדמת ומקבילה לשעת ההשכמה. בקיץ, לעומת זאת, כשהזריחה מתאחרת, אנו מתעוררים למצב של אפלה יחסית ומחזור הפרשת הקורטיזול לא נכנס לפעולה בצורה אופטימלית. יתרה מזאת, מכיוון שהשקיעה מאוחרת כך גם מתאחרת הפרשת הקורטיזול עמוק אל שעות הערב, מה שמוסיף לשיבוש שהחל בבוקר. ומכיוון שבערב אנחנו זקוקים לפחות קורטיזול ולמעשה מקבלים יותר, מתרחשות הפרעות בהירדמות, בדומה למה שגורמת תאורה מלאכותית. החוקרות מציינות כי רמות נמוכות של תגובת עוררות של קורטיזול נקשרו למצבים של דיכאון, חרדה ומתח.

כשאנו מנהלים מחזור חיים טבעי אנו זוכים למנה גדושה של קורטיזול בבוקר, כתוצאה מחשיפה לאור השמש. לדברי המדעניות, מחקרים מראים כי מצב זה "קשור לפלסטיות מוחית [היכולת האוטונומית של המוח לחווט עצמו מחדש] ולתפקוד מוחי טובים יותר – בייחוד הצבת מטרות, קבלת החלטות ותכנון טובים יותר, מה שאנו מכנים תפקודים ניהוליים". אור השמש, במילים אחרות, מסמן למוח שלנו לעבור הילוך ולתפקד ביתר חדות, רעננות ומרץ.

נוצרנו להשכים עם הזריחה

אולי העובדה שהשכמה היא אירוע שגרתי כמו זריחת השמש משכיחה מאיתנו את חשיבותו של אירוע זה. אך קלאו וסמית' מזכירות לנו כי מדובר ב"אירוע ביולוגי בולט וחשוב – נקודת המפנה של היום". תנאי התאורה שאליהם אנו מתעוררים אמורים לסנכרן את פעולתם של מנגנונים פיזיולוגיים מרובים ומגוונים כהכנה ליום שלפנינו. "כל החיים על כדור הארץ התפתחו סביב מחזור בן 24 שעות של אור וחושך", הן מסבירות, "הגוף שלנו רתום לאור הסביבתי באמצעות תגובת שרשרת ביולוגית". התגובה שלנו לאור וחושך היא בעלת חשיבות משמעותית לטענה שאנחנו לא יצורים מבודדים העומדים בפני עצמם, אלא חלק ממערך אקולוגי עשיר ומורכב.

בסופו של דבר, כדור הארץ הוא פס יצור לחיים במעגל סגור. כל הרכיבים שבו נועדו לתחזק את החיים, החל ממזון ומים, דרך חמצן ועד אור. היצורים שכאן מותאמים, כל אחד בדרכו הוא, למשאבים שקיימים על הכדור. סטייה מהוראות ההפעלה תגרום לשימוש לא תקין במוצר וזה בדיוק המצב עם מחזורי השינה והערות שלנו. עלינו לקבל כעובדה מוגמרת שנוצרנו על קרוסלת ענק המרחפת בחלל, ודפוסי הסיבוב שלה אל מול הסוללה האדירה שמספקת לה אנרגיה הונחלו לנו בתורשה גנטית.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

קשת המחשבות - מדוע לצבעים יש השפעה כה עמוקה על התודעה שלנו?

פרפרים בבטן – הכירו את 'המוח השני' ששולט במערכת העיכול שלנו

התגובה המדהימה של הגוף שלכם למים וכיצד הם יכולים להציל חיים

בועז מזרחי העורך הראשי של מגזין מהות החיים

סיים בהצטיינות תואר בתקשורת עם התמחות שיווקית מהמרכז הבינתחומי, הרצליה. עוסק בכתיבה, עריכה, מדיה חברתית ויצירת סוגים שונים של תוכן משנת 2011. את שעותיו הפנויות מקדיש לקריאה, צילום וספורט.

עוד ממהות החיים

20.02.18
12 עובדות מדעיות שהמין האנושי חייב להכיר ולהעביר הלאה לדורות הבאים
19.02.18
אלן ווטס: התודעה שלנו היא תוצאה של היווצרות היקום – וכך עלינו להתבונן בה
18.02.18
מבזק חדשות טובות – בת 5 הצליחה לשנות מדיניות סביבתית ותגלית קוסמית מפתיעה
15.02.18
ההרצאה השבועית של TED: אילו כלים להתמודדות עם שיברון לב נמצאים בתוכנו?
14.02.18
הפעולות הקטנות ששומרות אותנו מאוזנים – הלוגיקה שמסבירה את קסם הפשטות
13.02.18
מבזק חדשות טובות – שיפור במצב החופים, התקררות גלובלית וכותרות נוספות
11.02.18
ההיסטוריה של הנשיקה – מדוע בני האדם פיתחו את המנהג הזה?
08.02.18
ההרצאה השבועית של TED: הקשר המפתיע בין מערכת העיכול והתודעה שלנו
07.02.18
זמן פנוי יכול להפוך אותנו לשלווים ומאושרים – ומסתבר שיש דרכים לייצר אותו
06.02.18
דן אריאלי: מדוע כדאי להיפתח לדברים חדשים, גם אם הם לא בדיוק כוס התה שלנו
05.02.18
האם נמצאה הסיבה שבגללה בני האדם ושאר בעלי החיים ישנים?
04.02.18
התפריט הרומנטי שלנו – כיצד משפיע תת-המודע על בחירת בני זוג?
01.02.18
ההרצאה השבועית של TED: התבונה האנושית נוסקת כשאנו עובדים באינטימיות עם אחרים
31.01.18
מהו יופי? זוהי תשובתו של אחד הסופרים הגדולים בהיסטוריה...
30.01.18
ג'ים קארי בנאום לבוגרי אוניברסיטת מהרישי – סטנדאפ רוחני עם ערך לחיים
29.01.18
כיצד עזרו גרייטפול-דד לגלות ראיות לקיומה של טלפתיה בין חלומות?
28.01.18
האם כל הזמן הזה שאלנו את עצמנו את השאלה הלא נכונה לגבי אושר?
25.01.18
ההרצאה השבועית של TED: משועממים? אל תמהרו לחפש מה לעשות, תנו למוח רגע לעבוד
24.01.18
האם האנושות עתידה להשתנות מהיסוד? 6 תרחישים שעשויים להשפיע על התשובה
23.01.18
העור השני שלנו - הדרכים הנסתרות שבהן הלבוש משפיע על ההתנהגות