הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

מחקר חדש: רגשות לא נעימים חיוניים לבריאות הפסיכולוגית שלנו


4 בספטמבר, 2017

הבוקר נשפך לכם הקפה על המקלדת, אחר-כך רצתם אחרי אוטובוס ומעדתם, ולבסוף, קיבלתם סירוב לבקשת החופשה שלכם מהעבודה. האינסטינקט הראשון אצל רובנו יהיה, במקרה הטוב, לרצות לחזור עמוק מתחת לשמיכה. ואולם, הפסיכולוגיה החיובית מפצירה בנו דווקא ההיפך: "זייפו עד שזה יקרה באמת". יש בכך היגיון ולעתים זה אפילו עובד. דוגמה טובה היא האקט הפיזי של חיוך – די בו כדי להפעיל תגובות פיזיולוגיות הקשורות בהרגשה טובה.

למעשה, הנטייה שלנו להימנע מרגשות שליליים כמו עצב נראית כמעט אינסטינקטיבית. אנחנו מזדרזים להרגיע תינוק בוכה ומעודדים מוכנית אדם עצוב לידנו ש"ירגיש טוב יותר" בהקדם. וכך, מגיל צעיר מאוד, אנחנו סופגים – ובהמשך מעבירים – את המסר שעצב זה דבר רע וכדאי להימנע ממנו, כך כותבת ליסה פיירסטון ב-Psychology Today.

אבל האם כדאי לנו לאמץ אסטרטגיה זו בכל פעם שהחיים באים אלינו בריצה קשה? שני מחקרים חדשים מעלים את האפשרות שכדאי להרשות לעצמנו להרגיש גם רגשות פחות נעימים ולא להעמיד פנים שהכול בסדר. זה עשוי להשתלם לנו יותר בטווח הארוך.

להרגיש רע על שהרגשנו רע? אין כפל מבצעים

לפני הכול, צריך לזכור שרגשות שליליים הם חלק מהחיים שלנו ויש להם חשיבות ומשמעות. אבל מדובר ביותר מכך. כריסטופר ברגלנד ב-Psychology Today, מדווח על שני המחקרים. במחקר הראשון שפורסם באוגוסט 2017, התבקשו 1,000 משתתפים לדרג עד כמה הם מזדהים עם אמרות נוסח "אני אומר לעצמי שאל לי להרגיש כמו שאני מרגיש".

החוקרים מצאו באופן די גורף שהאנשים שלא הרגישו רע עם העובדה שהרגישו רע היו בעלי תחושת רווחה נפשית (Well Being) גבוהה יותר ביחס לאלו שהלקו את עצמם על כך שחוו רגשות שליליים. כלומר, לאלו שלא היו שיפוטיים כלפי המצב המנטלי של עצמם יש סיכוי גבוה יותר לבריאות נפשית, בין היתר משום ש"קבלה מאפשרת להם לחוות פחות רגשות שליליים בתגובה לגורמי לחץ". ובמילים אחרות, "להרגיש רע על כך שאנו מרגישים רע יכול למעשה לגרום לנו להרגיש הרבה יותר גרוע".

מובילת המחקר, אייריס מאוס, שמנהלת את המעבדה לרגשות ורגולציה של רגשות במחלקה לפסיכולוגיה של אוניברסיטת ברקלי, אומרת כי "מצאנו שאנשים שמורגלים לקבל את הרגשות השליליים שלהם חווים פחות רגשות שליליים, מה שתורם לבריאות הפסיכולוגית שלהם. אולי אם יש לך גישה מקבלת לרגשות שליליים אתה לא נותן להם הרבה תשומת לב. ואולי, אם אתה שופט את הרגשות שלך ללא הפסק, השליליות עלולה להצטבר".

המחקר השני שאליו התייחס ברגלנד בכתבה מחזק את הממצאים של המחקר הראשון ואף מרחיב אותם. מובילת המחקר, פרופסור מאיה תמיר מהאוניברסיטה העברית בירושלים, בדקה יחד עם צוות רב-לאומי את רמת האושר – שהוגדר כמידת הסיפוק הכללי מהחיים – לצד היעדר סימפטומים של דיכאון בקרב 2,324 סטודנטים מאוניברסיטאות בשמונה מדינות: ארה"ב, ברזיל, סין, גאנה, גרמניה פולין, סינגפור וישראל. את התוצאות הראשוניות פרסמו בכתב העת Experimental Psychology תחת הכותרת הסוד לאושר: להרגיש טוב או להרגיש נכון? באיגוד האמריקאי לפסיכולוגיה העניקו לו את הכותרת הבאה: הסוד לאושר עשוי לכלול יותר רגשות לא נעימים.

לא להילחם בעצמנו

הממצאים הראו שהמשתתפים שחוו את הרגשות שרצו להרגיש, גם כשאלו היו לא נעימים, דיווחו על יותר סיפוק מהחיים ועל פחות סימפטומים של דיכאון. תגלית זו חצתה תרבויות (במאמר מוסגר, תמיר ציינה שמחקר קודם הראה שהרגשות שאנשים שואפים לחוות מקושרים לערכים ולנורמות תרבותיות). לפיכך הסיקו החוקרים שאנשים נוטים להיות מאושרים יותר כשהם מרשים לעצמם להרגיש את הרגש שנראה להם הולם באותה סיטואציה, כלומר שיש לו ערך עבורם, אפילו אם הוא שלילי או לא נעים.

עוד מתברר, כי למרות שרוב המשתתפים העדיפו לחוות רוב הזמן רגשות נעימים, היו גם מי שרצו להרגיש פחות רגשות כמו אהבה ואמפתיה ממה שחוו בפועל ביומיום, במקביל לכ-10% שרצו לחוות גם רגשות פחות נעימים כמו שנאה או כעס. לשם ההמחשה, אישה שלא הרגישה כעס כשקראה על התעללות בילד, למשל, עשויה לחשוב שעליה להיות כועסת יותר בנושא הזה, ולכן רוצה להרגיש יותר כעס ממה שהיא חווה בפועל.

מגיל צעיר מרגילים אותנו לחשוב שעלינו להימנע ככל הניתן מתחושות כמו עצב, צער או כעס. בפועל הן משקפות משהו אותנטי לגבי מצבנו בעולם.

וזהו לב העניין, כך נראה. החוקרים סותרים את הרעיון המקובל שלפיו על אנשים לשאוף להרגיש רק עונג כדי להיות מאושרים. תמיר מסבירה: "אושר הוא יותר מאשר רגש של עונג והימנעות מכאב. מדובר בחוויות משמעותיות ובעלות ערך, הכוללות גם רגשות שנראים כרגשות הנכונים להרגיש במהלכן. כל הרגשות יכולים להיות חיוביים בהקשרים מסוימים ושליליים בהקשרים אחרים, ללא קשר אם הם נעימים או לא נעימים".

תמיר מדברת על הפער בין איך שאנחנו רוצים להרגיש ובין איך שאנחנו מרגישים בפועל. קחו, למשל, שני אנשים שחווים אהבה באותה מידה. אחד מהם מרוצה מכך והשני היה רוצה להרגיש יותר אהבה. אלו שני אנשים שחווים את אותו הרגש, ועדיין – הראשון יהיה מסופק ופחות מדוכא, קרי מאושר, בעוד שהשני יהיה כנראה אומלל – שכן הציפייה שלו (להרגיש יותר אהבה) לא מתממשת.

לעתים הבריחה מהעצב רק מעמיקה אותו

תמיר נגעה בנקודה מעניינת מאוד, מעבר לפער בין המצוי לרצוי ביחס לרגשות שלנו: רגשות לא נעימים קשורים גם לתחושת משמעות. פיירסטון מרחיבה בנושא זה בכתבה שהוזכרה קודם. עצב, היא מסבירה, יכול להזכיר לנו מה חשוב לנו ומה מעניק לחיינו משמעות. כשאנחנו מזהים את הרגש שאנו חווים ומרשים לעצמנו להרגיש ולהכיל אותו באופן בריא ובטוח, אנחנו חשים יותר מקורקעים, מבוססים, ואפילו עם יותר חוסן נפשי (resilient). ולהיפך, כשאנו מדכאים רגשות אנו עלולים להוביל את עצמנו לדיכאון.

מינקות אנו סוחבים כאב שלא יכולנו לבטא בגילנו הצעיר, ולאורך החיים מתווספים אליו מפגשים מכאיבים נוספים – ממערכות יחסים, מחלות ואובדנים שונים. מרביתנו, היא טוענת, חרדים שנגיעה קטנה בעצב כלשהו תעורר מרבצם את כל הרגשות הקשים הקבורים עמוק בתוכנו. הפחד הזה מוביל אותנו לחפש שיטות "לחתוך" את הרגשות שלנו. כבר כילדים אנחנו מפתחים מנגנוני הגנה שיעזרו לנו להסתגל לנסיבות מכאיבות. אבל לפעמים השיטות שלנו להפחית או להיפטר מהכאב, ששירתו אותנו בצעירותנו, פוגעות בסופו של דבר בנו כבוגרים וביקרים לנו ביותר ומגבילות אותנו.

כך, למשל, אנו עלולים להימנע מהתקרבות מדי לאדם אחר בניסיון מוטעה להגן על עצמנו, או להתמכר לחומר כלשהו כדי לטשטש את עצמנו מלחוש כאב – והתנהגויות אלו לרוב מובילות לפגיעה בעצמנו. יש, כמובן, גם דרכים עדינות יותר להדוף רגשות קשים, כמו להעסיק את עצמנו בעבודה או בנושאים טריוויאליים בכל רגע נתון. למעשה, המרחקים שאנו גומאים כדי להימנע מרגשות דוחפים אותנו הרחק מהחיים עצמם.

בנוסף, מסבירה פיירסטון, לא ניתן לטשטש באופן סלקטיבי את הרגשות ולבחור להעלים כאב מבלי להפסיד שמחה. היכולת שלנו להרגיש מאפשרת לנו לקבל מידע ומסייעת לנו לשרוד ולשגשג. כשאנחנו מנסים להדחיק רגשות "שליליים", אנחנו מאבדים מגע עם עצמנו ועם רגשות כמו אהבה, תשוקה, חום, רצון, ולכן יוצרים לעצמנו חיים קהים יותר.

כשאנחנו חווים את הרגשות שלנו – על כל הטווח – לחיים שלנו יש ערך, משמעות, טקסטורה, עומק ותכלית. אכפת לנו יותר, אנו רוצים יותר, אוהבים יותר, צומחים יותר ושואפים יותר. ככל שחיינו  מלאים יותר מבחינה זו, כך אנו שמחים יותר ובמקביל מרגישים יותר לעומק את העצב. זה מוסיף ממד של משמעות לכל החוויות שלנו.  

לרובנו יש ציפיות לא ריאליות מהסביבה בתחומים מסוימים, ואנחנו כבר יודעים שזה לא מתכון לאושר. אבל נראה שכשהציפיות מופנות כלפי עצמנו, וספציפית כלפי הרגשות שלנו, עלינו להיות זהירים במיוחד. "אנשים רוצים להרגיש טוב מאוד כל הזמן במדינות מערביות, בעיקר בארצות הברית", אומרת תמיר. "גם אם הם מרגישים טוב רוב הזמן, הם עשויים לחשוב שהם צריכים להרגיש אפילו יותר טוב, וזה עשוי לגרום להם להיות פחות מאושרים בסך הכול".

מכיוון שרגשות שליליים הם חלק ממנעד הרגשות שלנו כבני אדם והם בלתי נמנעים, נראה שקבלתם כעובדה עשויה להיות טובה לבריאות הנפשית שלנו יותר מהרכבה אוטומטית של משקפיים ורודים והעמדת פנים שהכול תקין גם כשהוא לא. כמו כל מיומנות, קבלה היא יכולת שניתן לפתח ולשכלל. צריך כמובן להיזהר, שכן עיסוק מוגזם בעצבות שלנו או ברחמים עצמיים עלול להיות הרסני.

ועדיין, אם ניתן לעצמנו להרגיש עצב אמיתי, כמו רגשות פחות נעימים אחרים, מבלי לשפוט אותו או לנסות לשנותו, הוא יכול לעבור דרכנו כמו גל, להגיע לשיאו ולבסוף לעזוב ולהיעלם, כשהוא מותיר אותנו יותר לא רק שלמים ומחוברים יותר לעצמנו, אלא גם חסינים יותר לסטרס ולרגשות שליליים.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

הבריאות הנפשית שלנו היא מערכת אקולוגית שזקוקה לגיוון – תשאלו את הדנים

בדיוק כמו שאני – תכנית ברדיו מהות החיים על הכלת רגשות קשים

ייתכן כי ברגעים אלה ממש אתם עוברים חוויה רגשית משמעותית – ואפילו לא הרגשתם

נוגה פנאי כותבת ועורכת לשונית במגזין מהות החיים

בוגרת תואר במשפטים ובניהול מאוניברסיטת ת"א, שניהם בהצטיינות. תמיד לומדת תחומים חדשים ומביאה ניסיון וידע מעולמות תוכן מגוונים, ביניהם תכנות, עריכת דין, מיתוג, ניהול שיווק, פרסום, תחקירנות ומשחק. מ-2008 עוסקת בפיתוח, עריכה ויצירת תוכן בפלטפורמות שונות - מקצועי, מגזיני, אישי, עסקי ותדמיתי.

עוד ממהות החיים

19.09.17
מה כל כך מפחיד אותנו בלהחמיץ התרחשויות ברשת – ומה קורה כשאנו מתעדכנים ללא הרף?
18.09.17
מתנות הן דבר נפלא, אבל איך בוחרים כאלה שיעשו את העבודה? פסיכולוגים בדקו
17.09.17
כיצד הופך קשר רגיל לחברות עמוקה – ומה השפעתו על בריאותנו בטווח הרחוק?
14.09.17
ההרצאה השבועית של TED: אנו יכולים להמציא את העולם שבו אנו רוצים לחיות
13.09.17
האם קיימת דרך קריאה שמסייעת לחקוק בזיכרון יותר מידע מספרים?
12.09.17
ויטגנשטיין: לעולם לא נדע מה קורה במוחם של אחרים – איך בכל זאת להבין אותם?
11.09.17
מתברר שאנחנו מחקים אחרים אפילו מבלי להיות מודעים – פסיכולוגים מסבירים מדוע
10.09.17
תרגול מיינדפולנס לא דורש מכם דבר מלבד 10 דקות ביום – אפשר אפילו פחות
07.09.17
ההרצאה השבועית של TED: המציאות היא לא יותר מאוסף הזיות שכולנו מסכימים עליהן
06.09.17
פרדוקס סוף השבוע – כיצד מאמץ במעט הזמן הפנוי עשוי להוביל לחידוש מצברים?
05.09.17
מדוע אנשים שמשתמשים באמוג'י מצליחים יותר בהשגת בני זוג?
04.09.17
מחקר חדש: רגשות לא נעימים חיוניים לבריאות הפסיכולוגית שלנו
03.09.17
הטיעון בעד התפשרות על האיכות – מתי השאיפה לשלמות הופכת לדריכה במקום
31.08.17
ההרצאה השבועית של TED: מה קורה במוח בכל פעם שאנו שותים קפה או תה?
30.08.17
הפולינזים הקדמונים ומדעני נאסא חולקים סוד משותף – מה ניתן ללמוד ממנו על גישה לחיים?
29.08.17
האלגנטיות של חוקי הפיזיקה נחשפת ב-10 ציטוטים מעוררי השראה
28.08.17
כיצד לזהות אם אנחנו באמת בקיאים בנושא מסוים? הכירו את "טכניקת פיינמן"
27.08.17
איש אינו מחוסן בפני כישלון – אך הכישלון עצמו מחסן, תשאלו את ג'יי. קיי רולינג
24.08.17
ההרצאה השבועית של TED: הרב הראשי של אנגליה לשעבר במחשבות על האנושות של מחר
23.08.17
התועלת הבריאותית של שירה משותפת – והמדע שמסביר גם את האפקט הטרנסצנדנטלי שלה