הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

כיצד לזהות אם אנחנו באמת בקיאים בנושא מסוים? הכירו את "טכניקת פיינמן"


28 באוגוסט, 2017

זו אחת משיחות העומק הטובות האלה שיוצא לכם לנהל מדי פעם עם אותו חבר, אתם גולשים לרעיונות מעניינים ומורכבים לגבי החיים. בשלב מסוים החבר מביע את דעתו על נושא מסוים, ופתאום מצית בכם משהו – הסכמה או ערעור, זה לא משנה. אתם נזכרים במעורפל ברעיון מבריק שקראתם בספר ממש לא מזמן, שיהיה תשובה מושלמת לחבר. אבל, למרבה הצער, אתם לא כל כך מצליחים לתפוס אותו במדויק ולנסחו בבהירות. כמו דג שמן שכבר היה בידיכם והחליק חזרה למים. אנטי-קליימקס, קוראים לזה באנגלית. פספסתם רגע תהילה שהיה במרחק נגיעה.

אתם נשבעים לעצמכם שבפעם הבאה שתיתקלו ברעיון מבריק תרשמו לכם אותו או תשננו בעל פה, אבל עד כמה הבנה שטחית תשרת את המטרה? כדי שרעיון מסוים ישב בראשנו באותה מידת בהירות של כתובת הבית או מספר תעודת הזהות שלנו, עלינו ללמוד אותו לעומק. ומסתבר כי היכולת להסביר רעיון למישהו אחר או לעצמכם היא לא רק סמן לאחיזה טובה בחומר, היא גם טכניקה יעילה לתהליך הלימוד עצמו. ואת זה טען ואף יישם בעצמו מי שכונה "המסביר הגדול", אחד מחוקריה החשובים ביותר של תורת הקוונטים, הפיזיקאי ריצ'רד פיינמן.

מיפוי נקודות התורפה בידע שלנו

פיינמן נהג לנהל מחברות לימוד שבהן היה רושם את כל מה שהוא יודע ולא יודע בתחום מסוים, ומנסה לעשות זאת במילים פשוטות והתמקדות בפרטים החשובים. ההרגל הזה זכה לכינוי "טכניקת המחברת של פיינמן", ויש לו צורות פשוטות יותר שאינן כוללות צורך במחברת. העיקרון המנחה הוא פשוט לנסות להסביר רעיון כלשהו לעצמכם או לאחרים, בין אם זה במחברת, בין אם בשיחה בארבע עיניים עם חבר, ואפילו בדיבור עם עצמכם בקול. הבלוגר תומס פרנק יצר סרטון שבו הוא צולל לעומק השיטה. הוא מסביר מדוע השיטה עובדת ואף מדגים כיצד ניתן ליישם אותה בנושאים שונים.

פרנק פותח בציטוט שמיוחס לאיינשטיין, אם כי לא ברור מקורו האמיתי: "אם אתה לא מסוגל להסביר את זה בפשטות, אתה לא מבין את זה טוב מספיק". לא משנה מי אמר זאת, זו בדיוק הייתה הגישה של פיינמן. הוא נודע ביכולת שלו להסביר להדיוטות את התיאוריות המסובכות ביותר, בצורה שיבינו. ההסבר שלו למקור האש הוא דוגמה קלסית לכך. פיינמן אומנם ניחן ביכולות גבוהות מהממוצע, אך אין בכך להוריד כהוא זה מיעילות הטכניקה. להיפך – אפילו מוח חריף כשלו נעזר בה. פרנק מציג ארבעה שלבים שמרכיבים את הטכניקה: כתיבת שם הנושא הנלמד בראש מחברת, כתיבה הסבר לקונספט בשפה פשוטה, זיהוי נקודות תורפה בהבנה שלנו, פירוק מושגים מורכבים למילים פשוטות.

לכל אחד מהשלבים יש חשיבות בהחדרת החומר עמוק אל הנוירונים שלנו. ראשית, כתיבת שם הנושא, שעל פניו נראית כצעד טריוויאלי, יוצרת הקשר ומסגרת לרעיון שאנו מנסים להבין. הצעד השני נועד לבסס את המצב הנתון – מה בעצם אנחנו יודעים בנקודת זמן זו. כאן אנו נדרשים לנסח במילים פשוטות את כל מה שידוע לנו בנושא. לא בעובדות מפוזרות, אלא במבנה מסודר וקוהרנטי, כאילו אנחנו מעבירים מצגת מול קהל. בנוסף, פרנק מציע לא לסיים בזה. "עבדו עם דוגמאות וודאו שאתם יכולים ליישם את הרעיון בפועל". אם אנו מעוניינים ללמוד את חוק הכלים השלובים, למשל, עלינו לכתוב אותו בצורה פשוטה, למצוא דוגמאות שבהן הוא מופיע בטבע ולחשוב על יישומים שבהם הוא היה יכול לשרת אותנו, אפילו דמיוניים.

השלב השלישי הוא למעשה ליבת הלמידה. בניסיון לכתוב את כל מה שאנו יודעים, מתבהר לנו מה אנחנו לא יודעים. כל הנקודות שבהן נאבקנו להסביר, כל הפערים בהבנה, כל החוליות שלא הצלחנו לחבר – את כל אלה אנו צריכים לזהות ולחזור לספרים. לאחר שסגרנו את כל הפינות הלא יציבות ואנחנו מסוגלים לכתוב מחדש את ההסבר בצורה משביעת רצון וללא חללים בהבנה, מגיע שלב המהדרין. עתה, מסביר פרנק, "סקרו את ההסבר שלכם ואתרו אזורים שבהם פניתם להשתמש במונחים טכניים או בשפה מפותלת, ואז אתגרו את עצמכם לפרק את המושגים האלה ולהסביר אותם במילים פשוטות וקלות להבנה". לדבריו, כדאי לגשת לתהליך מתוך מחשבה שאנו צריכים להסביר את הרעיון לילד. מעבר לעובדה שלרוב הילדים אין את בסיס הידע שלכם, מה שייאלץ אתכם להסביר בצורה קלה לעיכול, לילדים יש יתרון נוסף - הם נוטים לשאול למה. "וזה", הוא טוען, "יעזור לאתגר את ההנחות שלכם". אנחנו יכולים להבין שחוק הכלים השלובים קובע שמפלס הנוזלים יהיה אחיד בכל כלי קיבול, אבל למה זה קורה? מה ההשפעה של כוח המשיכה או של תכונות הנוזל?

אם אתם זקוקים להמחשה נוספת, פרנק פרסם בבלוג שלו דוגמאות ויזואליות ליישום השיטה בנושא מתמטיקה ותכנות. הוא מאמין כי השיטה יעילה הן ללימוד נושאים חדשים והן לצרכים פרקטיים בנושאים שבהם יש לנו ידע מוקדם. הדוגמה הפשוטה היא מבחן בלימודים, אבל ישנן סיטואציות נוספות שבהן אנו צריכים להפגין בקיאות. אפילו אם אנו רוצים למכור את הרכב או להתמקח על הריבית של הפנסיה, בקיאות בנושא תביא אותנו לנקודת מוצא טובה יותר.

טכניקת פיינמן, כאמור, יכולה ללבוש צורות נוספות. אתם יכולים ליהנות מהשיטה גם אם אתם לא אנשים של מחברת ועט. אולריך בוסר, למשל, מסביר ב- Harvard Business Review כי גם דיבור לעצמנו בקול רם מסייע ללמידה באופן דומה. הוא מספר על פסיכולוג המתמחה בחקר למידה שנרשם לקורס במדעי המחשב והרגיש לא בנוח בשל הפער בידע שעמו הגיע, אך במהרה גילה עליונות בהבנת החומר כיוון שהכיר את שיטת ההסבר העצמי. אולריך כותב כי "הגישה סובבת סביב שאילת שאלות הסברתיות את עצמנו כגון מה זה אומר, למה זה חשוב?" הוא מוסיף כי "מאוד עוזר לשאול אותן בקול רם". הוא מצביע על מחקר שגילה גדילה בהיקף הלמידה של כמעט פי שלושה בקרב המשתמשים בשיטה.

היתרונות שבדיבור עם עצמנו

סיפורו של הפסיכולוג שלמד מחשבים ממחיש את טענתו של אולריך לגבי יעילות הגישה, אך גם לגבי הצורך בה בשוק הנוכחי. יכולת למידה, הוא טוען, היא כישור מהחשובים שיש במערכת שבה אנו חיים, המאופיינת בשינויים בקצב מסחרר ואינטרדיסציפלינריות. התעדכנות קבועה דורשת למידה מתמדת, וארגונים רבים אכן מעודדים למידה. אבל, לדבריו, "הכישור של רכישת כישורים נלמד לעתים רחוקות". ומכיוון שלפחות בעבודה אנו נבחנים על הידע שלנו אפשר לומר על בסיס יומי, חשוב באותה מידה לוודא שאנו אכן בקיאים בתחום ההתמחות שלנו.

נניח שאתם צריכים להציג רעיון בישיבה במשרד, יש לכם מבחן בלימודים, או שקניתם מצלמה משוכללת ואתם רוצים לצאת לצלם ציפורים. לא משנה מה הנושא שאתם רוצים ללמוד, לחדד או להעמיק, פרנק ממליץ – הסבירו לעצמכם בקול רם. עכשיו, ברור שדיבור לעצמנו עלול להיות כרוך במבוכה. אם אתם לא במצב רוח להתמודד עם מבטים משתאים, מצאו זמן ומקום שבו תוכלו לעשות זאת בפרטיות. זה אמנם עדיין יכול להיות מוזר, אבל פרנק מאמין שהתגברות על המבוכה שווה את המאמץ כיוון ש"דיבור לעצמנו קריטי להסבר עצמי ובאופן כללי מסייע ללמידה". הסיבה הראשונה לכך, לדבריו, היא שדיבור מאט את קצב המחשבה. כולנו מכירים את הסיטואציה שבה אנו חושבים מהר מקצב הדיבור ואז יוצא לנו בליל חסר פשר של מילים. דיבור בקול רם מסייע לווסת את קצב המחשבות ולהעמיק את האחיזה בכל רעיון לפני שהוא חולף בטיסה.

טכניקת פיינמן עוזרת לאמת את מידת הבקיאות שיש לנו בנושא מסוים, אפילו בתחום המומחיות שלנו.

בנוסף, ייתכן מאוד שיש לנו הרבה שבבי מידע או מושג כללי בראש לגבי נושא מסוים. ניסוח המחשבות במילים רהוטות הופך את ענן המידע הערטילאי לחומר מוצק בעל צורה, צבע ומרקם, שאפשר למשש אותו, להביט בו ממגוון זוויות, להעמיד אותו בפרספקטיבות שונות ולבחון כיצד הוא מתאים לחומרים אחרים. אם אנחנו נבחנים על החומר, או צריכים להעביר אותו לאחרים, נניח בפגישת עבודה או לצורך מכירה, זה חשוב על אחת כמה וכמה, כיוון שהקהל שלנו יצטרך לקבל את הרעיונות בצורה של דיבור או כתב. כשהחומר כבר חקוק באופן הזה בזיכרון, קל בהרבה להעביר את המסר מאשר לבצע תרגום סימולטני בזמן אמת ממחשבה מופשטת לרעיונות מנוסחים ברהיטות.

פרנק ממשיך ומסביר את היתרונות שבשיטה. "דיבור לעצמנו עוזר לנו לחשוב על החשיבה שלנו. כשאנו עסוקים בשיחה עם עצמנו, אנו נוטים לשאול שאלות בסגנון של: איך אני אדע את מה שאדע? מה מבלבל אותי? אני באמת יודע את זה?" מטה-קוגניציה היא תהליך בקרה עצמית על החשיבה שלנו. זהו הקול הפנימי שמנחה אותנו ומסייע לעצב מחדש את דפוסי המחשבה. מכיוון שאנו עם עצמנו, המאזין היחיד שלנו הוא אנחנו, ולכן השיחה עם הקול הפנימי הזה נרקמת במהירות יתרה, לעומת מצב שאנו מדברים עם אדם אחר והקשב שלנו פונה החוצה. היכולת החשובה הזו מסייעת להטיל ספק בידע שלנו, פעולה שאין טעם להכביר במילים על חשיבותה לתהליך הלמידה.

לבסוף, הסבר עצמי, ולא משנה השיטה שבחרתם, מסייע גם ליצירת קשרים במוח ולשיפור הזיכרון. כשאנו מסבירים לעצמנו, בהיעדר מקור מידע נוסף פרט למוח שלנו, הזיכרון הופך לספריית ברירת המחדל שבה אנו נאלצים לחפש תשובות. הבלעדיות של המוח כמקור מידע מאלצת אותנו לבחון קשרים חדשים ויצירתיים. "כשאנו מזהים קשרים בתחום התמחות", מסביר פרנק, "אנו משיגים הבנה עשירה יותר". המשמעות של קשרים חדשים היא שלכל פיסת אינפורמציה יש יותר נקודות עגינה במוח, ולכן קל יותר להגיע אליה מכיוון שונים, ולצאת ממנה לשבילים מרובים.

כלומר, הסבר לעצמנו גם מעמיק את הידע הספציפי בתחום ההתמחות, וגם קושר אותו לנושאים שאינם רלוונטיים לכאורה, מרחיב אופקים. חשבו איזו תועלת אדירה יכולה להיות לכך בפעם הבאה שתצטרכו להסביר משהו, למשל בשיחה עם חבר על דברים ברומו של עולם.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

הסוד הפשוט בן 5,000 השנים שיקנה לכם ידע עמוק, איכותי ועמיד לאורך זמן

שאילת שאלות או מרדף אחר תשובות – מדוע מאלצים אותנו לבחור ביניהם בדרך להתפתחות?

לא סתם מכנים אותו "המורה שאין שני לו" – ריצ'רד פיינמן בהרהורים מרתקים על המדע

עוד ממהות החיים

19.09.17
מה כל כך מפחיד אותנו בלהחמיץ התרחשויות ברשת – ומה קורה כשאנו מתעדכנים ללא הרף?
18.09.17
מתנות הן דבר נפלא, אבל איך בוחרים כאלה שיעשו את העבודה? פסיכולוגים בדקו
17.09.17
כיצד הופך קשר רגיל לחברות עמוקה – ומה השפעתו על בריאותנו בטווח הרחוק?
14.09.17
ההרצאה השבועית של TED: אנו יכולים להמציא את העולם שבו אנו רוצים לחיות
13.09.17
האם קיימת דרך קריאה שמסייעת לחקוק בזיכרון יותר מידע מספרים?
12.09.17
ויטגנשטיין: לעולם לא נדע מה קורה במוחם של אחרים – איך בכל זאת להבין אותם?
11.09.17
מתברר שאנחנו מחקים אחרים אפילו מבלי להיות מודעים – פסיכולוגים מסבירים מדוע
10.09.17
תרגול מיינדפולנס לא דורש מכם דבר מלבד 10 דקות ביום – אפשר אפילו פחות
07.09.17
ההרצאה השבועית של TED: המציאות היא לא יותר מאוסף הזיות שכולנו מסכימים עליהן
06.09.17
פרדוקס סוף השבוע – כיצד מאמץ במעט הזמן הפנוי עשוי להוביל לחידוש מצברים?
05.09.17
מדוע אנשים שמשתמשים באמוג'י מצליחים יותר בהשגת בני זוג?
04.09.17
מחקר חדש: רגשות לא נעימים חיוניים לבריאות הפסיכולוגית שלנו
03.09.17
הטיעון בעד התפשרות על האיכות – מתי השאיפה לשלמות הופכת לדריכה במקום
31.08.17
ההרצאה השבועית של TED: מה קורה במוח בכל פעם שאנו שותים קפה או תה?
30.08.17
הפולינזים הקדמונים ומדעני נאסא חולקים סוד משותף – מה ניתן ללמוד ממנו על גישה לחיים?
29.08.17
האלגנטיות של חוקי הפיזיקה נחשפת ב-10 ציטוטים מעוררי השראה
28.08.17
כיצד לזהות אם אנחנו באמת בקיאים בנושא מסוים? הכירו את "טכניקת פיינמן"
27.08.17
איש אינו מחוסן בפני כישלון – אך הכישלון עצמו מחסן, תשאלו את ג'יי. קיי רולינג
24.08.17
ההרצאה השבועית של TED: הרב הראשי של אנגליה לשעבר במחשבות על האנושות של מחר
23.08.17
התועלת הבריאותית של שירה משותפת – והמדע שמסביר גם את האפקט הטרנסצנדנטלי שלה