לפעמים מטריה היא רק מטריה – 7 עובדות מדעיות על חלומות ומשמעותם


החשיבות שהעניק פרויד לסמלים בחלומות לא עמדה במבחן ההוכחה המדעי. מה בכל זאת תפקידם?


נוגה פנאי | 13 אוגוסט, 2017

מאז ומעולם ריתקו חלומות את האנושות. חלומותיו של יוסף העסיקו רבים וחרצו גורלות, ושיקפו בכך את הלך הרוח ששרר במשך תקופה ארוכה והעניק להם משמעות מיסטית. בשנת 1900 פרסם זיגמונד פרויד את פשר החלומות, ועל אף שלא דיבר על חיזוי העתיד, טענתו המרכזית הייתה שפענוח החלומות יכול לסייע לנו להבין את תת ההכרה. היום, מדענים כמו רוברט סטיקגולד, חוקר שינה ופרופסור לפסיכיאטריה מבית הספר לרפואה של הרווארד, כבר מבצעים מחקרי דימות כדי להבין מה עובר על המוח החולם בזמן אמת.

ד"ר בנג'מין ביירד מהמרכז לשינה ומודעות של אוניברסיטת וויסקונסין, מדיסון, שופך קצת אור על התופעה שעדיין נחשבת למסתורית ברובה: אחד התפקידים המרכזיים של המוח הוא ליצור מודל של העולם מסביבנו, מעין מציאות מדומה. מטרת הפעילות הזו היא לעזור לנו לתקשר עם הסביבה. כשאנו ערים, המודל המנטלי של העולם מושפע בעיקר ממה שאנו מרגישים וחווים בחושים כמו ראייה או שמיעה. אבל כשאנחנו ישנים ואין הרבה אינפוט חיצוני, מודל העולם של המוח נסמך בעיקר על מידע פנימי כמו זיכרונות וציפיות. אם כן, ייתכן שחלומות הם הדרך של המוח לייצר את המודל המנטלי בזמן שינה. בעבודתו מנסה ביירד לתפוס את טבעה של התודעה במהלך השינה ולהבין מה תפקיד השינה – והחלום בתוכה – בתהליכי למידה, זיכרון ורגש.

נכון להיום, אין עדיין תיאוריה מבוססת בנושא ונראה שאנו רחוקים מפענוח קוד החלום, לפחות בעולם האקדמי. ואולם, מדענים רבים, ביניהם ביירד וסטיקגולד, חקרו אנשים בשנתם והפיקו כמה ממצאים מרתקים. הנה שבע מתגליותיהם:

1. חולמים כל הלילה, הרבה יותר משנדמה לנו

אחת האבחנות ממעבדות שינה היא שאנחנו חולמים הרבה. מאוד. יותר ממה שאנחנו זוכרים. בספרות הרפואית מדובר על ממוצע של חמישה חלומות בלילה, אבל חוקרי שינה סבורים שמדובר בהרבה יותר, וסטיקגולד עמם. הוא משוכנע שבכל שינה קיימת צורה כלשהי של תודעה, מודעות או הכרה. אחת הראיות לכך היא שידור אותות מהמוח, הרומזים על פעילות מחשבתית, מספר פעמים במהלך הלילה. חיזוק נוסף לכך מגיע מעצם העובדה שכשמעירים אנשים במעבדת שינה, 80% מהפעמים הם מדווחים על פעילות מנטלית. דבר מעניין נוסף שמצאו החוקרים הוא שבניגוד להנחה הוותיקה שחלומות מתרחשים רק בשנת R.E.M  (Rapid Eye Movement), שכונתה עד לא מזמן "שלב החלום", מתחזקות הראיות לכך שהתופעה קורית גם בשינה שאינה R.E.M, על אף שחלומות אלו נוטים להיות פחות שופעי חיים. הסיבה ההיסטורית שבגינה שלב זה בשינה מיוחס לחלומות, היא משום שלהבדיל משלבים אחרים בהם מואטים גלי המוח, בשלב זה הדופק והנשימה מואצים, וגלי המוח מתפקדים כמעט כמו בערות. כשמעירים אנשים בשלב זה, רובם זוכרים שחלמו.

2. מדענים יכולים לגלות את תוכן החלומות שלנו

במחקר שפורסם ממש לאחרונה (יוני 2017) בכתב העת Nature Neuroscience, למדו החוקרים את המסלולים החשמליים במוחם של 32 אנשים בזמן שנתם, והעירו אותם שוב ושוב כדי לשאול על חלומותיהם. על בסיס הממצאים, החוקרים משערים שהאזור האחורי במוח מאכסן את פעולות החלימה. יותר מכך, הם מצאו שפעילות המוח מרמזת על סוג החלום ואם היו בו פנים או תנועה, שכן מדובר באותם מעגלים חשמליים שנדלקים בזמן ערות כשאדם רואה פרצוף או חווה תנועה. ממצאים אלו, מבהיר סטיקגולד, מחזקים מחקר אחר שמצא כי אנו משתמשים במוח באותו אופן כשאנו חולמים וכשאנו ערים. בכל מקרה, הוא מסייג בריאיון ל-NPR, מאוד סביר שהאנשים שמוערים בלילה לא זוכרים את כל החלומות, וייתכן שהחלומות הנשכחים מאופיינים בפעילות חשמלית שונה.

סטיקגולד מאמין שמחקרים מהסוג הזה לא רק מסייעים בהבנת החלומות אלא גם תורמים לפענוח של תעלומה גדולה יותר: תודעה, או הכרה. כשאנחנו ישנים, הוא מסביר, המוחות שלנו חוצים שוב ושוב את הגבול בין חוסר מודעות וחלימה, המוגדרת על ידי החוקרים כצורה של מודעות. השאלה היא "איך המוח עובר למצב של פעילות כשאנחנו חולמים, בניגוד לשינה נטולת חלומות?" מציאת התשובה לשאלה זו, לדעתו, יכולה לעזור למדענים להבין איך המוח נעשה ערני ומודע לחלוטין כשאנחנו מתעוררים בכל בוקר.

רבים מאתנו חולמים שאנו נופלים. קיימים דפוסים נוספים שחוזרים על עצמים בקרב האוכלוסייה הכללית.

3. חלומות עוזרים לנו להבין את מה שחווינו בזמן ערות

חוקרים רבים סבורים שלחלומות יש קשר הדוק לאופן שבו המוח שלנו מעבד זיכרונות. "כשאנו ישנים, המוח עובד הרבה, לוקח את מה שלמדנו, את מה שקודדנו כזיכרונות חדשים ביום האחרון ומנסה לפענח את משמעותם", מסביר סטיקגולד. לכן, הוא מוסיף, חלומות יכולים להיות דרך של המוח "לקחת אינפורמציה חדשה, לשלב אותה עם מידע קודם בדרכים מוזרות לגמרי, ולראות אם הוא יכול לקבל מכך תובנות מועילות". להשערה זו קדמו מחקרים שהראו ששנת R.E.M יכולה לעזור לאנשים לזכור משהו שלמדו. יש גם ראיות שבמהלך שנת R.E.M המוח חי מחדש התנסויות מסוימות שהתרחשו לאחרונה, ו'צורב' אותן אל תוך הזיכרון לטווח ארוך – תהליך המכונה 'גיבוש זיכרון'. מחקר חשוב מ-2009 רומז על ארגון מחדש שמבצע המוח בעת החלום, והראה שיפור ביצירתיות אצל החולמים. אבל מדענים עדיין מתלבטים אם חלומות הם חלק חיוני מתהליך כזה של עיבוד זיכרון או שמא תוצר לוואי של פעילותו הלילית של המוח.

4. אנחנו מתחילים לחלום כנראה כבר ברחם

אפילו לפני הלידה מוחו של התינוק מתחיל לחוות תקופות אינטנסיביות של שנת R.E.M, כאמור, מצב השינה שמזוהה לרוב עם חלימה. "שנת R.E.M בבירור משחקת תפקיד התפתחותי מפני שהיא מתרחשת בפרופורציות עצומות ממש לפני ואחרי הלידה", אומר ביירד. לפי הנחה אחת, באמצעות חלימה ברחם, מוח העובר חווה מה שמכונה Proto consciousness, מצב בראשיתי שעוזר לו לבנות מודעות מלאה בהמשך. אבל אין עדיין דרך לדעת מתי בדיוק מוח עוברי חולם, או על מה. חלומות עם קווי עלילה אצל ילדים מתחילים מגיל חמש, כשהמוחות המתעוררים שלהם לומדים לספר סיפורים.

5. כולנו חולמים על אותם דברים

פרויד שם לב שאלמנטים מסוימים בחלום נפוצים יותר מאחרים, אולי אף אוניברסליים. כך, לדוגמה, "סמל יוצא דופן במיוחד בחלום הוא ששיניים של אדם נופלות, או שמישהו מושך אותן", כתב פרויד בספרו מבוא לפסיכואנליזה, ובהמשך העלה את הסברה שמדובר בסמל לסירוס כ"עונש לאוננות". בעוד שהסבר זה עשוי להיות ללא בסיס, טוען ביירד, וזאת בהיעדר הוכחות מדעיות לתיאוריית פרשנות הסמלים הגורפת של פרויד, הרי שהופעת שיניים בחלום בהחלט מדווחת על ידי רבים. "זה מוזר", אומר ביירד, "מה זה [שיניים] קשור למשהו?" כמו שיניים, קיימים אלמנטים ומצבים נוספים שחוזרים אצל רבים, כמו נפילה מהמיטה, למצוא את עצמנו עפים או ערומים באמצע הרחוב, מנסים לדבר אל לא יוצא לנו קול וכן הלאה. ביירד משער שאנו חולקים חלומות דומים – שמקובל לכנות 'חלומות אוניברסליים' –  משום שלכולנו מערכת עצבים המתוכננת באופן דומה וכן חרדות משותפות רבות.

הכרה היא תופעה שאינה ברורה למדע כשלעצמה, קל וחומר המופע הלילי שלה.

6. חלומות צלולים – מודעות מלאה בזמן החלום

הן ביירד והן סטיקגולד חושבים שחלומות עשויים לשמש אמצעי להבנת התודעה. ביירד מתעניין מיוחד בחלומות המכונים 'חלומות צלולים' או 'חלומות מודעים' (Lucid dreams), המיוחדים בכך שהחולם מודע לעובדה שהוא חולם, הוא מסביר. ביירד וחוקרים נוספים טוענים שחלימה צלולה עשויה להיות מצב שבו המוח ער וחולם במקביל. כך שזה אולי אפשרי שהחולמים עצמם ישאלו – וישיבו – מה פירוש החלומות שלהם.

חלומות צלולים הם עוף מוזר אפילו בתוך העולם הבלתי מובן הזה מלכתחילה. כך, למשל, מעניין לדעת על קיומם של מחקרים שמראים כיצד תרגול פעילות פיזית בחלום צלול משפר את הביצועים בזמן הערות. זה אולי לא הכי מפתיע לאור מחקרים קודמים שהראו כי מבחינת המוח אין הרבה הבדל בין דמיון של פעולה לבין ביצועה הלכה למעשה. רק שהפעם, הדמיון מתרחש בזמן החלום. ברמה הפרקטית, אנשים שחווים חלומות צלולים יכולים לבחור לתרגל מיומנות כלשהי או לפתור בעיות ולחשוב על המצאות יצירתיות – כמעט מבלי לקום מהמיטה, וליהנות מהפירות בזמן הערות. אחרי הכול, השינה – השער לחלומות – זמינה בפנינו מדי לילה ואנו מבלים בה כשליש מחיינו. זהו ללא ספק פרק זמן משמעותי כדי להוביל לפריצות דרך שכרגע אפשר אולי רק לחלום עליהן.

7. האם פרויד טעה, או שהנסיבות פשוט השתנו מאז?

פרויד התייחס לדחפים אסורים (בעיקר מיניים) שנדחקים עמוק לתת מודע ומחפשים דרך להיפלט החוצה – דרך שמספקים החלומות. ואולם, על אף שעבודתו של פרויד עודנה רלוונטית בחלקים רבים שלה, נראה שגישתו המוכרת בדבר הענקת משמעות לסמלים שונים בחלום עומדת למבחן קשוח כשזה מגיע להוכחות מדעיות. בכתבה אחרת ב-NPR מצטט ג'ון המילטון את סטיקגולד, שמסביר כי כבר "100 שנה אנחנו תקועים על הפרספקטיבה של פרויד בנוגע לחלומות, שהתבררה כלא הכי מדויקת מבחינה מדעית, כך שהתחלנו להתקדם רק ב-15-20 שנים האחרונות".

ואכן, בניגוד לרעיון של פרויד, לפיו כל אובייקט בחלום מבטא דחף מוגדר, בעיקר מיני, ופרשנותו היא חד-חד-ערכית – מקובל כיום להעניק פרשנות אישית וסובייקטיבית לאלמנטים שמציף מוחו של החולם. אחד ההסברים בקשר לרלוונטיות של נושא המין בתקופתו של פרויד הוא שאז היה מדובר בטאבו וההדחקה הייתה סוג של הכרח, שאכן הוצף או נפלט מהתודעה באמצעות החלום. על כל פנים, 'קוד החלום' כאמור רחוק מלהיות מפוצח והנושא ממשיך להיות אובייקט פופולרי למחקר.

קשה לעמוד על טיבם של חלומות באופן מדעי משום שהם כל כך קשורים לתחום ההכרה, קונספט שבפני עצמו מקסים ומייסר מדענים ופילוסופים במשך מאות בשנים. כולנו איכשהו יודעים שאנחנו מודעים, ועדיין מאתגר להגדיר מהי מודעות בדיוק, לא כל שכן לקבוע כיצד היא נוצרת על ידי המוח. חלומות הם, כפי שמגדיר סטיקגולד, "חלק צדדי ומרגיז של בעיית המודעות". כשאתה חולם, "אתה במצב שונה של מודעות", הוא מסביר. "זה פשוט לא בדיוק אותו סוג מודעות שיש לנו כשאנחנו ערים". בחלומות מסוימים, 'מודעות' עשויה להיות פשוטה כמו לחוות רגש או לראות פנים כלשהם. באחרים, לעומת זאת, היא יכולה לשלב נרטיבים מורכבים, תמונות עתירות פרטים וחוויות שנראות ממשיות לגמרי. "זה מדהים, באמת, שלגמרי לבדו המוח מפעיל את עצמו באופן אקראי ובונה נרטיבים פנטסטיים", אומר ביירד.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

הרשמה לניוזלטר של מהות החיים

קיבלנו! תוכן מעורר השראה מבית מהות החיים יגיע אליכם במייל ממש בקרוב.