הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

ההרצאה השבועית של TED: האם אי פעם נוכל לבצע השתלות של תודעה אנושית?


1 ביוני, 2017

מעבדות מחקר מדעיות, במובן מסוים, הן ערש הפנטזיה האנושית. בכל פעם שמדען מגיע לפריצת דרך בתחום כלשהו, הוא יוצר הרבה מעבר לפתרון פרקטי ספציפי בתחום המחקר שלו. להמצאות, כך נראה, יש חוק התיישנות מהיר מאוד – מרגע שנגמרות החגיגות לגבי הפלא החדש, המוח האנושי דוהר קדימה לחשוב מה הדבר הבא שאפשר לבנות על גבי ההמצאה הקודמת. כל המצאה וגילוי פותחים דלתות רבות שדרכן אנו נהנים להציץ אל מגוון העתידים האפשריים, לא רק בטווח הקרוב כתוצאה ישירה של הפיתוח, אלא גם בעוד אלפי שנים כתוצאה של שרשרת התרחשויות היסטוריות.

וכך, הדי הגילוי מתפשטים הרבה מעבר לקירות הלבנים והופכים לחומר שממנו עשויים סיפורי פנטזיה. אנו מכנים אותם בשם מדע בדיוני. אולי מכיוון שהם בדויים, אך בבסיסם עומד גרעין של מדע. אבל אם אנחנו רוצים לבחון ברצינות את ההשלכות האפשריות של המאמצים המדעיים שלנו, עלינו להסתכל על הדברים נכוחה ולשאול מתי אנחנו נסחפים על כנפי הדמיון ומתי אנו חוזים בניצני טכנולוגיות העתיד. במילים אחרות, עלינו לזהות האם המצאה טובה לסרט הוליוודי, או שצריך להתחיל לחשוב על יישומה במציאות. והמעניין מכל, מתי שתי האפשרויות חופפות.

חואן אנריקז הוא מדען, מחבר ומרצה בתחום הגנטיקה, שחושף את הפוטנציאל הממשי של גילויים וטכנולוגיות שיישמעו לאוזן הממוצעת בדיוניים לחלוטין. במחקריו אנריקז עוסק בתכנות האפשרי של הגנום האנושי ובהכנת המין שלנו למגוון תרחישים עתידיים אפשריים, כמו, למשל, אכלוס פלנטות חדשות. על פי חזונו ועבודתו המדעית,  לא רחוק היום שבו יוכלו בני אדם לקבל כוחות-על בסיוען של טכנולוגיות ביולוגיות, החל מהגברת חושים וכלה בהשתלת תודעה בגופים מכניים. האם אנו נמצאים בתחילתו של הפרק הבא בהיסטוריה – האבולוציה העצמית?


איברים משודרגים שיעלו על ביצועי הגוף

על אף העיסוק באפשרויות הטכנולוגיות והביולוגיות שטומן בחובו העתיד, נקודת המוצא של אנריקז בדיון היא בכלל מוסרית – האם זה מוסרי לשכלל את גוף האדם? יותר משהשאלה הזו מעידה על המוסר, היא מעידה על הטכנולוגיה, כיוון שבשאלות כאלה יש טעם לדון רק כאשר גלגלי ההיסטוריה החלו לנוע. "בידינו יש כמעט את כל הכלים הדרושים לשכלל את עצמנו", מבהיר אנריקז, "אנחנו יכולים לשכלל חיידקים וצמחים ואנחנו יכולים לשכלל חיות, ואנחנו מגיעים לנקודה שבה אנחנו צריכים לשאול את עצמנו, האם זה באמת מוסרי והאם אנחנו רוצים לשכלל בני אדם?"

על שאלת המוסר אנרקיז עונה באמצעות ההשלכות האפשריות של התערבות טכנולוגית ב-DNA ובאבולוציה. לדבריו, התערבות כזו אינה שונה במהותה ממה שבני האדם נוהגים לעשות זה מאות ואולי אלפי שנים בהקשר של תותבות. שינויים גנטיים הם במידה רבה המשך ישיר של הפרקטיקה הזו. כראיה, הוא מציג תותבת עתיקה פשוטה למדי שהייתה מחוברת לשריון אביר, טכנולוגיה שעם הזמן השתכללה וכיום בני אדם מסתייעים בתותבות ש – במילותי –"ניתן להחזיק עמן ביצים רכות". ככל שאנו מתקדמים אנו מבינים כי האידיאל הוא לשלב את התותבות ככל הניתן במנגנוני הביולוגיה שלנו. למשל, במקום להלביש אותן בצורה חיצונית, לחבר אותן ישירות לעצם, לשלב אותן בעור ובשרירים. וזה עוד השלב הבסיסי, כיוון שכיום מתבצע מחקר רב שנועד לאפשר חיבור ישיר בין המוח והאיבר החלופי.

כשחלק מהטכנולוגיות הללו יהיו בשלבי יישום, האדם כפי שאנו מכירים אותו היום עשוי להשתנות. תותבות כבר לא בהכרח יהיו מוצרים לאנשים שזקוקים להשתלה או להחלפת איבר, כיוון שכשהן יתעלו מעבר לאפקטיביות של הביולוגיה האנושית, הן יהיו מוצר מבוקש בקרב כל. כדוגמה פשוטה אנריקז מתאר את מהירות התגובה שלנו, שנקבעת ביחס לקוטר העצב. ככל שהעצב עבה יותר, כך אנו יכולים להגיב מהר יותר, סוג של רוחב פס נוירולוגי. בטבע לקוטר הזה יש גבול עליון, אך באמצעות התערבות חיצונית "ניתן להגדיל את הקוטר הזה, ותיאורטית ניתן אפילו להגדיל אותו עד לנקודה שבה, כל עוד תראו את הכדור נורה מלוע הנשק, תספיקו לסטות ממסלולו. זהו סדר הגודל של השינויים שעליהם אנו מדברים".

טכנולוגיות מגבירות שכאלה כבר קיימות. אנריקז מציג, למשל, עזר שמיעה שכבר לאו דווקא מיועד לכבדי שמיעה. המכשיר הקטן מסוגל להגביר את השמיעה שלנו, למקד אותה על פי מיקום במרחב, לשמוע ב-360 מעלות, להקליט - ואגב כל אלה גם לשמש כטלפון. כבר היום ניתן לראות אנשים הולכים עם אוזניית בלוטות', סוג של 'עזר שמיעה' בפני עצמו. כך שאין מניעה שתותבים כאלה יהיו מוצר צריכה נפוץ בעתיד. לאור האפשרויות הללו, אנריקז טוען כי הגיע הזמן לשאול את השאלה, "איך אנחנו רוצים לשכלל בני אדם במהלך מאה או מאתיים השנים הבאות?"

ארבע דרגות של ציוויליזציה

עד כמה שהן מדהימות, הטכנולוגיות שמציג אנריקז עשויות להיות רק טיזר למה שיבוא בעקבותיהן. כבר אמרנו שכל חידוש מדעי פותח דלתות הרחק אל העתיד. "אולי", הוא אומר, "הפרוטזה האולטימטיבית היא לקחת את הקוד הגנטי שלכם וליצור לעצמכם חלקי גוף, כי זה הרבה יותר אפקטיבי מכל סוג של פרוטזה". במקביל הוא מדבר על תכנות מחדש של תאים כדי להרגיל אותם לנסיבות סביבתיות חדשות, כמו קרינה גבוהה או מחסור בחמצן. אם נצליח לעצב מחדש את תפקודם של תאים, אנו עשויים לשנות בצורה פונדמנטליסטית את האיברים שהם מרכיבים. ומה יקרה אם נצליח לחבר בין שתי האפשרויות? כלומר בין תכנות גנטי ותכנות תאי? ייתכן מאוד כי נוכל להנדס בני אדם שיחיו ללא מחלות, עם תפיסה חושית משודרגת, שמותאמים לחיות בתנאים שנכון להיום אינם מאפשרים חיים.

אנריקז לא הולך שבי אחר קסמה של הנדסה אנושית. "הרבה אנשים מפחדים מאוד מזה. וזה אכן נשמע מפחיד, וכרוך בסיכונים", הוא מסכים, "אז למה שתרצו לעשות את זה? למה שנרצה לשנות את הגוף האנושי בדרך כה משמעותית?" התשובה נמצאת בהיסטוריה בת מיליארדי השנים של כדור הארץ, ובכלל ביקום.

במשך חלק ניכר מהזמן שבו הוא קיים, כדור הארץ היה מקום עוין לחיים. ככל הידוע לנו, מלבד כדור הארץ היקום כולו הוא מקום עוין לחיים, לפחות בפורמציה הנוכחית שלהם. התחממות גלובלית, התקררות גלובלית, פגיעת אסטרואידים, התפרצויות סולאריות, תנועה טקטונית ושאר תהליכים שמתרחשים בטבע – כולם יכולים לשנות את המציאות שלנו כהרף עין. אם האדם לא יהיה מוכן לשינוי בתנאי החיים, לא יהיה עוד קיום לחיים. אנריקז מסביר כי אירועי היכחדות גלובליים התרחשו כבר חמש פעמים, ולכן, "אם אתם מאמינים שאירועי ההיכחדות הם נפוצים וטבעיים ונורמליים, ומתרחשים אחת לכמה זמן, נוצר כורח מוסרי להוסיף גיוון בבני המין שלנו". זו הבאר המוסרית שממנה הוא שואב את ההצדקה, ואולי יש לומר את ההכרח, לפתח מבעוד מועד את הפתרונות הטכנולוגיים שיקנו לנו גמישות בתנאים סביבתיים משתנים ועוינים. כיוון שעם פריצות הדרך בחקר החלל, המאגר האינסופי הזה הולך ותופס מקום מרכזי יותר כחלופה אפשרית למגורים עבור בני האדם.

האתגרים שקיימים בדרך לעולמות רחוקים מצריכים חשיבה מחודשת על עיצוב בני האדם העתידיים. אנריקז מונה ארבע דרגות של ציוויליזציות המדורגות על פי מידת ומהות השינוי היזום שאנו מבצעים בגוף האדם. אם ציוויליזציה מדרגה ראשונה התערבה רק במראה החיצוני כמו ניתוחים פלסטיים, וציוויליזציה מדרגה שנייה מבצעת שינויים בעקרונות הפעולה כמו החדרת הורמוני גדילה – כדי לחיות מחוץ לכדור הארץ נצטרך ליצור את הסדר השלישי. "וזה", טוען אנריקז, "נראה מאוד שונה ממה שיש לנו עכשיו". למשל, הוא מדגים, נצטרך להשתמש בחיידקים שיאפשרו לתאים שלנו לאחות את עצמם בעקבות חשיפה לקרינה, או אפילו לשנות מהיסוד את מנגנון הנשימה כך שלא יהיה תלוי בריאות.

גוף חלופי שישמור את התודעה עשרות אלפי שנים

אבל אלו אפילו לא השינויים המאתגרים ביותר לתפיסה שעליהם מדבר אנריקז. אחד המכשולים בדרך לפלנטות שניתן יהיה ליישב הוא המרחק העצום. "אם אי פעם נרצה להגיע לפלנטות האלו, לעצמים האנושיים הכי מהירים – לג'ונו ווויאג'ר ולכל השאר – יידרשו עשרות אלפי שנים כדי להגיע מפה למערכת השמש הקרובה ביותר". כאן נצטרך כבר לחשוב על פתרונות שיאפשרו לאיזושהי צורה של חיים או קיום לשרוד במשך אלפי שנים. הדבר המובן מאליו הוא לבצע את המסע על פני כמה וכמה דורות אנושיים, אבל על פי חזונו של אנריקז ייתכן שכלל לא נצטרך לכך. במקום, הוא מציע, ייתכן שנוכל לחשוב על פתרונות אחסון לתודעה. כדי שזה יקרה, הוא מסביר, "צריך לשנות את קנה המידה של הזמן והגוף האנושי בדרכים שאולי יהיו לגמרי בלתי מוכרות. וזו ציוויליזציית חיים מסוג ארבע".

כבר היום קיימים ניסויים שיכולים להוות את אבני הבניין של טכנולוגיות השתלת תודעה וזיכרון. במסגרת המחקרים הללו שונה באופן מהותי הקוד הגנטי שמשמש כתכנית האב ליצירת חיים. הפרט היסודי שצריך לקחת בחשבון באפשרויות המשחק עם "הכימיה הבסיסית של החיים", כדברי אנריקז, הוא "שאנחנו לא פתרון ייחודי. זה אומר שאפשר ליצור עבורנו כימיות חלופיות שעשויות להתאים לפלנטה מאוד שונה ושיוכלו ליצור חיים ותורשה". באופן עקרוני, המשמעות היא שייתכן מאוד שהגוף כולו יתברר כמנגנון מכני שניתן להמיר באחר. השאלה היא כיצד לשמור את התודעה ולהעביר אותה על פני זמן ומרחב בלתי נתפסים במושגים בני זמננו. האתגר יהיה "להשתיל את ההכרה הזו לתוך משהו שיהיה מאוד שונה, שישרוד בחלל, שיחזיק מעמד עשרות אלפי שנים, שיהיה גוף בעל עיצוב שונה לגמרי, שיוכל לשמור על הכרה לתקופות זמן ממש ממש ארוכות". קשה להתאפק מלחשוב על צורה זו או אחרת של אלמוות לאור האמור לעיל.

בתמונה שמציג אנריקז לסיום נראה כדור הארץ ממרחק 10 מיליארד ק"מ. הוא מכנה אותה "הסלפי האולטימטיבי". אנריקז מצביע על הנקודה הזניחה הזו בחלל ואומר: "זה כולנו. ואם הדבר הקטן הזה הולך, כל האנושות הולכת". היום אנו מצוידים בכלים שמאפשרים לנו להביט ולדמיין הרחק אל העתיד ועמוק אל החלל כדי למנוע מצב כזה. כי אם העיקרון היסודי של תיאוריית האבולוציה תקף, אין מגבלה הכרחית לצורות היישום שלו. כשחושבים על התאים הראשונים שביצעו תהליך מטבולי לפני מיליארדי שנים לעומת צורות החיים המורכבות שקיימות היום, המחשבה על אחסון התודעה שלנו אינה כזאת בדיונית אחרי הכול.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

12 עובדות מדעיות שהמין האנושי חייב להכיר ולהעביר הלאה לדורות הבאים

האם האנושות תצליח אי פעם לחיות על כוכבים אחרים? אלה הם 'הננסים-האדומים'

ההרצאה השבועית של TED: כיצד אנו יכולים לכתוב מחדש את הסיפור הגנטי שלנו

עוד ממהות החיים

22.06.17
ההרצאה השבועית של TED: בחזרה לידע עובדתי ולהכרת המציאות הבלתי תלויה
21.06.17
מה מלמד נאום הזכייה של בוב דילן בפרס הנובל על ענווה ומודעות עצמית?
20.06.17
יצירתיות מתוכננת מראש – מחקרים הוכיחו כי אנו יכולים לכוון עצמנו לחשיבה חדשנית
19.06.17
כיצד לדבר על נושאים מאתגרים – ועוד כמה דברים ששווה ללמוד על תקשורת בין-אישית
18.06.17
לגירוי בלוטות המחשבה – 14 טעימות מיצירות המופת של הספרות העולמית
15.06.17
ההרצאה השבועית של TED: כיצד להפוך את הארגונים שלנו ליפים ואנושיים יותר?
14.06.17
הצד המדעי של המזל – נראה כי יש לנו שליטה מסוימת על יד הגורל
13.06.17
זיכרון העבודה שלנו הוא מנגנון קוגניטיבי מהחשובים שיש – כך ניתן לפתח אותו
12.06.17
זן ואמנות אחזקת הריזוטו – ההתעלות התודעתית שאוכל טוב יכול לספק לנו
11.06.17
תניחו את הסמארטפון ובואו נדבר על זה – על התועלת של רגעים נקיים מטכנולוגיה
07.06.17
מתכון למוחו של גאון – המדע מציג 7 רכיבים שהופכים אינדיבידואל לעילוי בתחומו
06.06.17
מקבלי ההחלטות הבלתי נראים – ההשפעה המפתיעה של חיידקים על ההתנהגות שלנו
05.06.17
מתי הפכנו לבני אנוש ומה עושה אותנו לכאלה – החלקים החסרים בפאזל מקורות האדם
04.06.17
הומור קיומי – המסרים הפילוסופיים של קומיקאים כמו וודי אלן ולואי סי. קיי.
01.06.17
ההרצאה השבועית של TED: האם אי פעם נוכל לבצע השתלות של תודעה אנושית?
29.05.17
וורן באפט וביל גייטס מציעים אלטרנטיבה לאופן שבו אנו חושבים על הזמן שלנו
28.05.17
אלמנט ההפתעה – היתרונות שבוויתור על השליטה ובאימוץ חוסר הוודאות אל חיינו
25.05.17
ההרצאה השבועית של TED: כיצד להפוך את המוח שלנו לאוטוסטרדה של מידע
24.05.17
כיצד הציפיות שאנו מפתחים לגבי העולם משנות את תפיסת המציאות שלנו
23.05.17
מחפשים אחר משמעות לחיים? התחילו לשחק ותגלו אותה, היא כבר נמצאת אצלכם