הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

מבוא לחשיבה – מה אנו יכולים ללמוד מהאדם ששיגר את החללית הפרטית הראשונה


17 במאי, 2017

כשנכנסים למכונית החשמלית של טסלה ומתחילים לנהוג בה, זוכים לחוויה שככל הנראה הכי מתקרבת לנהיגה בבאטמוביל, המכונית המיתולוגית של באטמן. עוד לפני שמתיישבים, כבר עם פתיחת הדלתות, הרכב יוצר רושם של מכונה עתידנית: דלתות הטסלה, לפחות במודל X, נפתחות מעלה כמו כנפי ציפור. כשמתמקמים על המושבים מתגלה מראה חריג. השמשה הקדמית מתארכת עד למחצית שטח הגג - ובמקום קונסולה של רדיו, מזגן ושאר כפתורים, יש פשוט מסך ענק. ממחשב המגע הזה נשלט כל הרכב ולמעט שני כפתורים פיזיים אין שום פרט נוסף בעיצוב. הרכב, שכחנו לציין, יודע לנווט בעצמו ואף לנהוג באופן אוטונומי באוטוסטרדות.

את יצירת הפאר העיצובית-טכנולוגית הזו הגה אילון מאסק, אחד היזמים המוכשרים של המאה ה-21, במטרה להניע את שוק המכוניות במעבר הדרגתי לאנרגיה נקייה. טסלה היא רק אחת ממיזמיו הגרנדיוזיים, שבבסיס כולם עומד אידיאל ערכי כלשהו. כך, למשל, כאשר הקים את ספייס-X, החברה הפרטית הראשונה בהיסטוריה ששיגרה רקטות לחלל, היה זה מתוך השאיפה לאפשר יום אחד גם לאנשים פרטיים להגיע לחלל. כשייסד את פייפאל, מערכת העברת הכספים האינטרנטית שאחראית על נתח עצום מהסחר העולמי, היה זה כדי לאפשר זרימה כלכלית חופשית יותר. ואת חברת בורינג, שאמורה לחפור מנהרות תעבורה תת-קרקעיות, הוא ייסד כדי - כפי שכותב מייקל ג'יי. קורן ב-Quartz - "להעלים את פקקי התנועה הנוהמים של לוס אנג'לס". מסתבר שמכוניות חשמליות עתידניות לא הספיקו לו, מאסק רוצה להפוך את האופן שבו אנו חושבים על תחבורה מהיסוד, תרתי משמע.

מה הסוד שלך, אילון מאסק?

כשקורן מנסה לפענח כיצד אדם אחד מחולל שינויים גלובליים על פני כמה וכמה תעשיות, הוא מתחקה אחר רגעים קריטיים בהיסטוריה הקצרה של המצאותיו. ברגעים הללו, שבהם נאספה המסה הקריטית של רעיונות לכדי המצאה, אילון מאסק עשה דבר אחד בעיקר: מתמטיקה בסיסית. מיזם בורינג הוא דוגמה קלסית ל'חשיבה מאסקית'. הרעיון הוא ליצור מערכת מנהרות תת-קרקעיות שתשמש אלטרנטיבה לתחבורה שמעל פני השטח, או לצורך בבניית רכבת תחתית חדשה בלוס אנג'לס. המכוניות אמורות לנסוע בצורה רגילה עד שהן מגיעות למעליות שמורידות אותן מתחת לאדמה ומסיעות אותן במהירות של 200 קמ"ש על מסילה באמצעות מודולות. נסיעה של חמש וחצי שעות תקוצר ל-35 דקות בלבד. עד כאן נשמע מעולה, אלא שחפירת התשתית למערכת הזו היא עסק יקר. כמיליארד דולר למייל, ליתר דיוק.

כיצד מאסק מתכנן להפוך את החזון לריאלי מבחינה כלכלית? כאמור, מתמטיקה פשוטה. הוא מתכוון להצר את קוטר המנהרות, להאיץ את מהירות החפירה, ולהוסיף שעות עבודה למכונות. זה הכול. מדוע לא עשו את זה עד עכשיו? פשוט כי אין מכונה שעומדת בסטנדרטים הללו. מה שמייחד את אילון מאסק הוא המחשבה על היסודות. כדבריו, "האתגר הגדול והפוטנציאל הרב ביותר הם בניית המכונה שבונה את המכונה. במילים אחרות, לבנות את המפעל כמו [שבונים] מוצר". אותו דפוס התקיים גם בבניית הרקטה הראשונה שנשלחה לחלל באופן פרטי ועצמאי, להבדיל משיגור של מדינה.

בהתחלה ניסה מאסק לרכוש ציוד רקטי מרוסיה, אך נתקל בסירוב. "בטיסה חזרה ממוסקבה", מספר קורן, "מאסק 'לעס' מספרים בזעם על הלפטופ שלו", עד שהגיע לפריצת דרך. שני המהנדסים הבכירים שליוו אותו הגיבו תחילה בלעג על התמימות לכאורה של היזם, אך כשראו את הניתוח הם נאלמו דום. מאסק, באמצעות פעולות מתמטיות פשוטות יחסית, הצליח להפוך את בניית הטיל לעסק אפשרי. הוא בסך הכול צמצם מעט את הדגם המתוכנן ובנה סביבו עסק שכיום מספק שירותי שיגור לנאס"א.

מתמטיקה פשוטה היא רק צורת ביטוי של העיקרון העמוק יותר, כאמור, חשיבה על היסודות, המכונה שבונה את המכונה. מתמטיקה היא המכנה המשותף הבסיסי לכל תחומי עיסוקו של אילון מאסק, יהא זה תכנות בדמות פייפאל, הנדסה בדמות טסלה, הפיזיקה של ספייס X או כל פרויקט גדול אחר שהוא רוקח במוחו הקודח. יותר מזה, הוא מיישם עקרונות פשוטים של חיבור, חיסור, כפל וחילוק גם בתכנון המפעלים של כל מיזם, ובכך מגדיל את התפוקה פר מטר רבוע. קורן מסביר כי הגדולה שלו אינה בחשיבה מחוץ לקופסה, אלא דווקא בחקירת הקופסה לעומק. "הזרע של כל רעיון נשתל על ידי חישוב במסגרת מה שהפיזיקה מכתיבה שאפשר לעשות", להבדיל מניסיון להמציא מחדש את כללי המשחק.

ומכיוון שכך, מאסק מאמין שהגישה שלו מתאימה לכל אחד. "הרבה מהנדסים לא מבינים שזה אפשרי. הם חושבים שיש מן קיר כזה", כך הסביר לבעלי המניות של טסלה. "הם פועלים בעיקרון על פי הקירות הבלתי נראים הללו, ואנחנו בתהליך של להסביר שהקירות הללו לא קיימים". התובנה הזו לוקחת אותנו צעד אחד אחורה. מתמטיקה פשוטה אינה שימושית בהכרח עבור כל תחום עיסוק כמו עבור יזמות, אך הצורך ללמוד את כישורי הבסיס של תחום העיסוק שלנו הוא בהחלט שיעור חשוב שאפשר לקחת מאילון מאסק. הידע הבסיסי, כך נראה, משחק תפקיד חשוב בהעלמת הקירות שעומדים בדרכם של אחרים.

להגיע למי התהום מכמה נקודות

מיכאל סימונס, יזם בעצמו ומחבר של רב-מכר, התעמק מעט יותר בחלק הזה בקסמו של אילון מאסק. בטור ב-Medium הוא מספר על המסקנות שאליהן הגיע בזמן שניסה לפצח את הסוד של יזם-העל, ומסביר כי למאסק יש תהליך חשיבה ולמידה בן שני שלבים פשוטים: פירוק הידע לעקרונות בסיסיים ובנייתו מחדש בתחומי עיסוק שונים. השלב הראשון הוא בדיוק מה שעליו מדבר קורן – רכישה מעמיקה של ידע יסודי החיוני לתחום מסוים. אילון מאסק הסביר פעם את תפיסת עולמו בסשן שאלות ותשובות ברדיט. לדבריו, "חשוב להסתכל על ידע כעל סוג של עץ סמנטי – ודא שאתה מבין את העקרונות הבסיסיים, כלומר את הגזע ואת הענפים הגדולים, לפני שאתה מגיע לעלים/פרטים, אחרת לא יהיה להם על מה להיתלות".

הדרך הפשוטה ביותר להסביר את זה, על פי סימונס, היא לנסות להבין את העיקרון הבסיסי שמסביר לנו מה הופך את האות A, למשל, למה שהיא. הוא מציע לדמיין שני דפים: על הראשון מצוירות הרבה אותיות A בפונט, גודל וצבע זהים, ועל השני האות מצוירת בשלל וריאציות. הדף הראשון מספק לנו מידע על אופציה אחת של האות. ואילו בדף השני, זה שמציג לנו את מגוון האופציות, אנחנו למדים משהו בסיסי על הצורה, אנחנו מבינים מהם התנאים ההכרחיים שחייבים להתקיים כדי שאוסף קווים ייחשב לאות A.

וכאן מגיע השלב השני, דהיינו, יישום הידע הבסיסי במגוון דרכים יצירתיות. בעוד שמבט על הדף הראשון ילמד אותנו לחקות את הצורה ותו לא, המידע בדף השני יאפשר לנו ליצור משהו חדש, מתוך הבנה שכל זמן שאנו שומרים על כלל מסוים, הכול אפשרי. לזה כיוון קורן כשהסביר שמאסק מתנהל בתוך שדה האפשרויות הקיימות.

הכי קרוב לבאטמוביל. טסלה מודל X  בתצוגה בברלין.

קרדיט: Ugis Riba / Shutterstock.com

 

המשמעות היא שקיימות שתי שכבות של למידה. הראשונה מהווה את התשתית הרעיונית, היא המחצבה שמספקת את חומר הגלם והיא מאופיינת בעומק רב. השכבה השנייה פרושה לרוחב ומכסה תחומי עניין רבים שבהם ניתן להביא לידי ביטוי את חומרי היסוד המשותפים. סימונס מאמין כי הנטייה להתמקצע בתחום אחד ולהעמיק רק בו עלולה לחסום את היכולת שלנו לחדש והתפתח. לדבריו, מעבר להבנה היסודית של אילון מאסק במתמטיקה, הוא טורח ללמוד תחומים חדשים כל הזמן. הוא מספר כי ממוצע קריאת הספרים שלו הוא פי 60 מהממוצע וכי החומרים שהוא סופג קשורים לכל עולם תוכן שאפשר לחשוב עליו – טכנולוגיה כמובן, אך גם פילוסופיה, היסטוריה, מדע בדיוני, דת וכן הלאה.

היכולת של מאסק למצוא פתרונות יצירתיים לאתגרים גדולים נובעת אם כן מחיבורים בין-תחומיים. הוא אינו שואב ממקום אחד, אלא מכמה בארות רעיוניות שהוא מקפיד לטפח. אם נמשיך עם הקו הזה, אילון מאסק חופר לעומק בכמה נקודות שונות עד שהוא מגיע לערוץ מי תהום המשותף לכל הבארות. במי התהום שלו נמצאת המתמטיקה הפשוטה, והבארות שלו כוללות פיזיקה, כלכלה, תכנות, בינה מלאכותית, אנרגיה סולארית ועוד. סימונס טוען שהדרך להגיע למי התהום היא לפרק את הידע לעקרונות יסוד, אבל כדי להשתמש בהם בצורה יעילה, עלינו לחפור כמה בארות.

קופסה שממדיה אינם ברורים

חיבור מקורות הידע שלנו יכול להיעשות בצורה פשוטה, כפי שמסביר סימונס. הוא מציג שיטה שהגה קיית' הוליאוק, פרופסור לפסיכולוגיה מ-UCLA, אשר "מציע שאנשים ישאלו את עצמם את שתי השאלות הבאות: מה זה מזכיר לי? ומדוע זה מזכיר לי את זה?" הרעיון הוא שבכל פעם שאנו נתקלים במידע, רעיון, אתגר, חידה, בעיה או כל דבר שמצריך אותנו לחשוב, עלינו לנסות למצוא קווי דמיון מקבילים בתחומים אחרים, נקודות ממשק שקושרות את מה שניצב לפני עינינו אל מה שמצוי באחורי מוחנו. "על ידי חיפוש מתמיד אחר אובייקטים בסביבתכם וחומר שאתם קוראים, ושאילת עצמכם את שתי השאלות הללו", מחדד סימונס, "אתם בונים במוח את השריר שעוזר ליצור חיבורים על פני גבולות מקובלים". לשיטתו, העיקרון החשוב ביותר שאפשר לקחת מאילון מאסק זה ריבוי התחומים. אבל לצד זה חשוב להדגיש גם את יכולת ההעמקה בעולם ידע תשתיתי.

אולי המדהים ביותר בפתרונות של אילון מאסק הוא הפשטות שבהם, בבחינת 'איך לא חשבו על זה קודם?' – והתשובה היא שאנשים כנראה חשבו על כל דבר בנפרד, אך לפניו לא השכילו לחבר את כל החלקים לפיסה אחת. אם כן, האדם ששיגר חללית פרטית, ושעתיד אולי לפתור את אחד מפקקי התנועה המפורסמים בעולם ועל הדרך לשנות מהיסוד את שוק התחבורה תוך ניצול אנרגיה נקייה, מלמד אותנו על הפוטנציאל העצום הקיים ממש מתחת לאף שלנו.

בכל פעם שמבקשים מאתנו לחשוב מחוץ לקופסה, אפשר לנסות לחשוב על הגישה של אילון מאסק, הצנועה יותר. לדמיין שאנו בתוך קופסה חשוכה ולא מכירים את כל פינותיה, עומקה ומרחביה. לידינו בקופסה יש דוכן עם פנסים ובכל פעם שאנו רוכשים אחד ומדליקים אותו בכיוון מסוים, הולכת ונחשפת לפנינו תמונה ברורה ובהירה יותר של הקופסה. ואם לשפוט לפי ההמצאות המרהיבות של מאסק, יש עוד הרבה מה לגלות בתוכה.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

מדוע האמין סטיב ג'ובס כי 1818 הייתה שנה קריטית לאנושות?

לא סתם מכנים אותו "המורה שאין שני לו" – ריצ'רד פיינמן בהרהורים מרתקים על המדע

התשובה בגוף השאלה – כך תעזרו למוח להניב פתרונות יצירתיים לכל סיטואציה

עוד ממהות החיים

25.05.17
ההרצאה השבועית של TED: כיצד להפוך את המוח שלנו לאוטוסטרדה של מידע
24.05.17
כיצד הציפיות שאנו מפתחים לגבי העולם משנות את תפיסת המציאות שלנו
23.05.17
מחפשים אחר משמעות לחיים? התחילו לשחק ותגלו אותה, היא כבר נמצאת אצלכם
21.05.17
המקומות המשונים שבהם נמצאת שלווה – 3 סרטוני זן שכנראה לא התכוונו להיות כאלה
18.05.17
ההרצאה השבועית של TED: הפעולות שמאפשרות לשלוט בגורל המוח ולשמור אותו רענן
17.05.17
מבוא לחשיבה – מה אנו יכולים ללמוד מהאדם ששיגר את החללית הפרטית הראשונה
16.05.17
כשאנו קמים וזזים קורים דברים נפלאים – מתברר שריקוד מועיל גם למוח
15.05.17
כמו יין טוב – אנחנו ממשיכים להשתכלל קוגניטיבית ומנטלית במשך כל החיים
14.05.17
עושה זאת כמו אף אחד אחר – המידע המפתיע שחוש הריח מגלה לנו בלי שנשים לב
11.05.17
ההרצאה השבועית של TED: כיצד אנו יכולים לכתוב מחדש את הסיפור הגנטי שלנו
09.05.17
אנו יכולים לגדל ילדים שיביאו חידוש ושינוי לעולם – זה אחד הגורמים החשובים בדרך
08.05.17
מומחים טוענים כי בכל פעם שאנו "מבזבזים זמן", משהו טוב קורה במוח שלנו
07.05.17
משל הדייג: מהו אותו דג גדול שאנו ממתינים לו כל חיינו?
04.05.17
ההרצאה השבועית של TED: סיבות חשובות לאופטימיות ביחס לעתיד הכלכלי של המין האנושי
03.05.17
במגמת שיפור? כיצד השוואות לאחרים משפיעות על ההתקדמות שלנו בחיים
30.04.17
תחילה בוכים – הצצה אל העצב החשוף של האובדן, וכיצד הוא מעניק משמעות לחיים
27.04.17
ההרצאה השבועית של TED: כדי לנהל את הזמן בצורה יעילה צריך להפסיק להסתכל על השעון
26.04.17
פרדוקס האור – כיצד התופעה שמאפשרת לנו לראות מסתירה סוד אפל של היקום
25.04.17
מה מניע אותנו להיחשף ברשתות החברתיות – וכיצד הן תומכות בקיום הנפשי שלנו?
24.04.17
הפסנתרנית מטרזינשטאט – כך המוזיקה שינתה את המציאות שלי ושל שאר המחנה