הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

ההרצאה השבועית של TED: סיבות חשובות לאופטימיות ביחס לעתיד הכלכלי של המין האנושי


4 במאי, 2017

כמות המומחים שמדברים בזמנים אלה על עתיד האנושות לצד המחשבים עלולה לעורר דאגה. האם זו המשיכה של האדם לנבואות זעם - ומדובר בלא יותר מגרסאות מעודכנות לאגדות חזון אחרית הימים למיניהן - או שמא יש סיבות קונקרטיות להתחיל לחשוב ברצינות איך אנחנו יוצרים כבר עכשיו את התנאים שימנעו מאתנו להפוך לכלי שחמט על לוח המשחק של אלגוריתמים ורובוטים?

אם לסמוך על תסריטאי הוליווד, הרגע שבו המכונות ישתלטו עלינו יהיה פתאומי ויבוא משום מקום. אבל ההיסטוריה האנושית מלמדת כי זה ככל הנראה לא יהיה המצב. תהליכים כאלה לוקחים זמן ומתרחשים בהדרגתיות. למעשה, אנחנו כבר בתוך המהפכה הדיגיטלית, כפי הנראה די בראשיתה, ולכן הפתעה לא תהיה פה. ומכיוון שכך, לבני האדם יש זמן להתכונן, להתארגן ולהתעדכן. על פי פרופסור דייוויד אוטר, כלכלן מ-MIT, המשמעות היא שהחזונות האפוקליפטיים, המתארים עולם שבו בני האדם מיותרים והמחשבים עושים הכול, ממהרים להתעלם מכמה נתונים ועובדות מאוד חשובים.

החשש מהתרסקות כלכלית גלובלית בעקבות מעבר לאוטומציה אינו המצאה של דור ההייטק. גם בני דור המהפכה התעשייתית של המאה ה-19 חוו את הפחד מפני המכונות וחזו עולם שבו לבני האדם אין עוד תעסוקה. אבל כאשר פרופסור אוטר מנתח את מה שהתרחש בפועל – צמיחה כלכלית ופיתוח טכנולוגי חסרי תקדים – נראה כי העתיד עשוי להיות דווקא אופטימי למדי. כיוון שכאשר אלגוריתמים, מכונות ורובוטים ייקחו על עצמם חלק ניכר מהעבודה שאנו עושים כיום, יפתחו לנו הזמן והמשאבים ליצור דברים חדשים. היכן שתוכנה סוגרת דלת - כושר ההמצאה שלנו פותח דלת חדשה.


לאורך ההיסטוריה אוטומציה דווקא ייצרה עבודות

כאשר מדברים על העתיד, לבטח כשהדיון הוא במין האנושי כולו, צריך לנקוט צניעות יתרה ולא משנה מה הטענה שלנו. ולכן אי אפשר להכריז שהעתיד של כל אדם ואדם צופן לו נפלאות בעולם שבו ינהלו המחשבים את העניינים. מצד שני, גם אי אפשר להכריז על כפיפות מוחלטת שלנו לאלגוריתמים. אבל גם בהינתן התרחיש ההיפותטי הזה, עדיין אנחנו נותרים עם נעלמים רבים: אנו לא יודעים, למשל, אילו טכנולוגיות נייצר ואילו צרכים חדשים יתפתחו. ולכן, יעיל יותר לנסות לחשוב על הגורמים במשוואה שאנו כן מכירים, או לפחות יש לנו מידע היסטורי לגביהם. אחד ממשתני המפתח שיש לנו ידע רב לגביהם הוא ההתנהגות האנושית, ולכן אוטר מנתח תהליכים דומים שהתרחשו ומנסה להסיק מכך על העתיד.

כדוגמה הוא מציג נתונים הקשורים בתעשיית הבנקאות: "מאז כניסתו של הכספומט, לפני 45 שנה, מספר הכספרים המועסקים בארה"ב הוכפל בערך, מסביבות רבע מיליון, לחצי מיליון". אם תטיילו בעיר גדולה תגלו כספומטים כמעט בכל פינת רחוב. כיצד ייתכן שהצלחנו להסיר כמעט לחלוטין את הצורך בכספרים, ובמקביל מספר העבודות בתחום קפץ במספרים אסטרונומיים? את התופעה התמוהה הזו ניתן לזהות בתעשיות רבות נוספות. בני האדם, לדוגמה, כבר לא מייצרים מכוניות בהרכבה ידנית, ולמרות זאת תעשיית הרכב הנוכחית מספקת עבודה למיליונים ברחבי העולם. בבחינה כללית של 100-150 השנים האחרונות, נראה כי יש קורלציה חיובית בין הפיתוח הטכנולוגי לכמות העבודות: ככל שזה מואץ, יותר ויותר אנשים מועסקים במקומות שונים.

"זה מציג פרדוקס", טוען אוטר, "בהדרגה, המכונות שלנו יותר ויותר עובדות במקומנו. מדוע אין זה הופך את עמלנו למיותר, ואת הכישורים שלנו למיושנים? מדוע עדיין יש כל כך הרבה מקומות עבודה זמינים?" התשובה, הוא מסביר, נעוצה בשני עקרונות כלכליים, או - יותר מדויק - בהתנהגויות אנושיות ביחס לכלכלה: "האחד קשור לגאונות האנושית וליצירתיות, האחר קשור לחוסר שביעות הרצון האנושית, או לחמדנות, אם תרצו".

את עיקרון היצירתיות הוא מכנה עיקרון טבעת האיטום, על שום החלק הפגום במעבורת החלל צ'לנג'ר שהוביל לכשל בהמראה ולאסון שבעקבותיו. אנו מכירים היטב את הרעיון הגורס כי מערכת היא חזקה כמו החוליה החלשה ביותר שלה, ואסון הצ'לנג'ר המחיש זאת היטב: טבעת גומי פשוטה הובילה לאובדן חיי אדם ולנזק של מיליארדי דולרים. העניין הוא שכאשר מיישמים את הרעיון הזה על בני אדם וכלכלה, צריך לקחת בחשבון שאת החוליה החלשה ביותר אנו יכולים לחזק.

הבה נחזור לדוגמה עם הכספומטים כדי להבהיר את כוונת המשורר. "לכספומטים היו שתי השפעות מנוגדות על תעסוקת הכספרים", מסביר אוטר. ההשפעה הראשונה היא המובנת מאליה – המכונות תפסו חלק ניכר מהעבודה של בני האדם, כשליש. אך במקביל חל תהליך נוסף. "הבנקים גילו עד מהרה שלפתוח סניפים חדשים היה זול יותר, ומספר הסניפים גדל בכ-40% באותו פרק זמן", אומר אוטר, ומוסיף כי "התוצאה הסופית הייתה יותר סניפים ויותר כספרים". מכיוון שעדיין היה יעיל יותר להשתמש במכונה לצורך משיכת מזומנים, תפקידם של פקידי הבנק החל להשתנות ואט אט החלו להתפתח ממדים חדשים של בנקאות, כמו קשרי לקוחות, כרטיסי אשראי וכדומה. ככל שהיו יותר כספומטים, היה קל יותר לפתוח סניפים ונהיה צורך בעובדים נוספים.

לחזק את החוליות בשרשרת

אוטר מסביר את מה שקרה בבנקים, כמו בתעשיות נוספות, בכך שעם כניסת הפתרון הטכנולוגי למשימה הפשוטה יחסית של חשבונאות מזומנים, התפנו העובדים בבנק למשימות מורכבות יותר מבחינה קוגניטיבית, כמו מכירות הכוללות היבט פסיכולוגי ויצירת מערכות יחסים. "הכנסת אוטומציה לחלק מהמשימות האלו לא הופכת את האחרות למיותרות", הוא מסביר, "למעשה, זה הופך אותן ליותר חשובות. זה מגדיל את השווי הכלכלי שלהן". כאן אתם ודאי תוהים מה הקשר לטבעת האיטום של הצ'לנג'ר?

ובכן, רובנו למעשה מהווים סוג של טבעת איטום. מערכת הכלכלה מורכבת מהמון בני אדם, שכל אחד מהם הוא חוליה בשרשרת כלשהי. ומכיוון ששרשרת חזקה כמו החוליה החלשה ביותר שלה, זהו אינטרס מובהק של כל ארגון לחזק כמה שיותר את כל החוליות. ועדיין, החשובה ביותר שדורשת השקעה היא החוליה החלשה ביותר. וכשאוטר מדבר על חוליה חלשה הוא לא מתכוון ליכולות האישיות של אדם זה או אחר, אלא למידת הנחיצות של משלח ידו ביחס לכניסת האוטומציה. הוא מסביר: "פונקציית ייצור טבעת-אטימה תופסת את העבודה כסדרה של צעדים שלובים, כחוליות בשרשרת. כל אחת מהחוליות צריכה להחזיק בשרשרת כדי שהמשימה תצליח. אם אחת מהן נכשלת, המשימה, או המוצר, או השירות, מתרסקים. למצב מסוכן זה יש באופן מפתיע השפעה חיובית, כך ששיפורים באמינותה של כל חוליה כלשהי בשרשרת מגדילה את ערך השיפור של כל אחת מהחוליות האחרות. קונקרטית, אם רוב החוליות שבירות ונוטות לקרוס, העובדה שהחוליה שלכם אינה כה אמינה לא כל כך חשובה. כנראה שמשהו אחר יישבר בכל מקרה. אבל מאחר וכל החוליות האחרות הופכות חזקות ואמינות, חשיבותה של החוליה שלכם נעשית יותר חיונית. ובסופו של דבר הכול תלוי בה. טבעת האטימה הייתה קריטית במעבורת החלל צ'לנג'ר בגלל שיתר הדברים עבדו בצורה מושלמת".

במילים אחרות, כאשר מכונה לוקחת מאדם את עבודתו, היא מאלצת אותו לגלות את היתרון היחסי שלו ואת תרומתו למערכת, ובכך הופכת אותו לנחוץ יותר, כזה שמשתלם להשקיע בו. מכונה אוטומטית בתחנת הדלק מייתרת את תפקידו של הילד שוטף המכוניות. עתה, משאין לו עיסוק, הוא מסתובב ליד המכונה ועושה סדר בתור של הכניסה לשטיפה. מהר מאוד הוא מבין שיש דרך יעילה ליצור תנועה של שטיפה + תדלוק ויוצר לעצמו תפקיד של מנהל תעבורה בתחנת הדלק. כאמור, כאשר חוליה במערכת הופכת לחלשה, זה טבעו של האדם לחזק ולהתחזק. "ככל שהכלים שלנו משתפרים, כך הטכנולוגיה מעצימה את ההשפעה שלנו ומגדילה את חשיבות הכישורים שלנו, את השיפוט שלנו ואת היצירתיות שלנו", מסביר אוטר.

העיקרון השני נוגע לרעב של האדם לעוד. לא משנה לאילו שיאים אנו מגיעים, אנו תמיד שואפים לעוד. כאשר הומצאה רכבת הקיטור נדמה היה כי בעיית התחבורה נפתרה. מיותר לציין שלא עצרנו שם. אוטר ממחיש בעזרת נתונים ממשיים: "ב-1900, ארבעים אחוזים מכלל התעסוקה בארה"ב היו בחקלאות. היום, זה פחות משני אחוזים. למה יש כל כך מעט חקלאים היום? זה לא בגלל שאנחנו אוכלים פחות". אז נכון, בתעשיות מסוימות האוטומציה לא יצרה מקומות עבודה חדשים בתוך אותו תחום, אבל בראייה היסטורית יהיה נכון להביט על המשק בכללותו. מי שכבר לא עוסק בחקלאות עושה היום דברים אחרים, דברים שצמחו בעקבות הצורך שלנו בעוד. "כשאוטומציה מפנה לנו זמן ומגדילה את היקף האפשרויות", טוען אוטר, "אנחנו ממציאים מוצרים חדשים, רעיונות חדשים, שירותים חדשים שמושכים את תשומת לבנו, ממלאים את הזמן שלנו ומדרבנים לצריכה".

השקעה נכונה יכולה ליצור עתיד מרגש

אם לסכם את שני העקרונות, אנחנו טובים מאוד בלעדכן את המיומנויות ואת הכישורים, ויש לנו תיאבון בריא לצריכת פנאי, טכנולוגיה וחידושים. כשהם משולבים יחד העקרונות הללו יוצרים תהליך קבוע של שינוי והתאמות. האם זה אומר שאנחנו יכולים לנוח על זרי הדפנה ולבטוח בטבע האדם? לא ממש. ראשית, מפני שיצירתיות והמצאה הן עבודה הכרוכה במאמץ אנושי אדיר. שנית, עלינו לכוון בתבונה את המשאבים שאנו משקיעים בתיאבון שלנו. כך, למשל, מדגים אוטר, נורבגיה וערב הסעודית הן שתי מדינות עשירות בנפט, אך בזמן שנורבגיה מאפשרת לתושביה הזדמנויות תעסוקה רבות, זה לא המצב בחצי האי ערב.

כיצד נדע להשקיע בתבונה? שוב חוזר אוטר אל ההיסטוריה ומנסה ללמוד ממנה. בארה"ב, למשל, כאשר המכונות הוציאו הרבה ידיים עובדות מהחקלאות, ההשקעה הייתה לבנות מערכת חינוך שתקנה לילדים ידע בסיסי וכישורי קרוא וכתוב (שלא היו דרושים אז לגידולי שדה) ולהשתלב במקומות עבודה חדשים. מכך הוא מסיק ש"תהיה זו קלות דעת לומר שגורלנו חתום. הוא לא נקבע על ידי המכונות. ואפילו לא על ידי השוק. אלא אנחנו והמוסדות שלנו קובעים אותו".

ואם למרות הכול אתם עדיין לא רגועים לגבי עתיד האנושות, אוטר ממליץ לחשוב כמו חקלאי שחי בראשית המאה הקודמת ומגלה כי בשדה שלו הופיע בדרך פלא כלכלן מהמאה ה-21. במפגש ביניהם היה הכלכלן מספר לחקלאי שבעתיד הלא כל כך רחוק, הענף היקר ללבו הולך להצטמק מכמעט חצי מכלכלת ארה"ב לכשני אחוזים בלבד. כשהיה שואל אותו הכלכלן מה יעשו כל האנשים בעתיד במקום חקלאות, כנראה שהתשובה שלו לא הייתה משהו בסגנון של "אין בעיה! נפתח אפליקציות, רפואה דיגיטלית, שיעורי יוגה..."

אנחנו לא יודעים מה ילד יום, אבל אנחנו יודעים במידה גבוהה של סבירות שיש לנו הכלים, הכישרון והניסיון להתמודד עם השינויים שאנו מביאים לעולם במו ידינו. וחשוב מכך, יש לנו הרצון והמודעות. זה אולי לא יהיה פשוט, אך אם נשכיל לנהל בתבונה ובהתחשבות את האנרגיה ואת המשאבים שאנו משקיעים, העתיד ייראה טוב יותר. מרגש לחשוב לאן המוח האנושי יישא אותנו בעוד מאה שנים, כשמחשבים ומכונות ייתרו עוד ועוד מהדברים שאנו נאלצים לעשות היום.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

ההרצאה השבועית של TED: הכישרון האנושי שיעניק לאדם יתרון על פני מכונות

זיכרון המוח מול זיכרון המחשב – מה בעצם ההבדל ביניהם ומה תהיה המשמעות ביום שישתוו

5 כללים לכלכלה בודהיסטית – מדוע אנשים חשובים יותר ממוצרים?

עוד ממהות החיים

19.09.17
מה כל כך מפחיד אותנו בלהחמיץ התרחשויות ברשת – ומה קורה כשאנו מתעדכנים ללא הרף?
18.09.17
מתנות הן דבר נפלא, אבל איך בוחרים כאלה שיעשו את העבודה? פסיכולוגים בדקו
17.09.17
כיצד הופך קשר רגיל לחברות עמוקה – ומה השפעתו על בריאותנו בטווח הרחוק?
14.09.17
ההרצאה השבועית של TED: אנו יכולים להמציא את העולם שבו אנו רוצים לחיות
13.09.17
האם קיימת דרך קריאה שמסייעת לחקוק בזיכרון יותר מידע מספרים?
12.09.17
ויטגנשטיין: לעולם לא נדע מה קורה במוחם של אחרים – איך בכל זאת להבין אותם?
11.09.17
מתברר שאנחנו מחקים אחרים אפילו מבלי להיות מודעים – פסיכולוגים מסבירים מדוע
10.09.17
תרגול מיינדפולנס לא דורש מכם דבר מלבד 10 דקות ביום – אפשר אפילו פחות
07.09.17
ההרצאה השבועית של TED: המציאות היא לא יותר מאוסף הזיות שכולנו מסכימים עליהן
06.09.17
פרדוקס סוף השבוע – כיצד מאמץ במעט הזמן הפנוי עשוי להוביל לחידוש מצברים?
05.09.17
מדוע אנשים שמשתמשים באמוג'י מצליחים יותר בהשגת בני זוג?
04.09.17
מחקר חדש: רגשות לא נעימים חיוניים לבריאות הפסיכולוגית שלנו
03.09.17
הטיעון בעד התפשרות על האיכות – מתי השאיפה לשלמות הופכת לדריכה במקום
31.08.17
ההרצאה השבועית של TED: מה קורה במוח בכל פעם שאנו שותים קפה או תה?
30.08.17
הפולינזים הקדמונים ומדעני נאסא חולקים סוד משותף – מה ניתן ללמוד ממנו על גישה לחיים?
29.08.17
האלגנטיות של חוקי הפיזיקה נחשפת ב-10 ציטוטים מעוררי השראה
28.08.17
כיצד לזהות אם אנחנו באמת בקיאים בנושא מסוים? הכירו את "טכניקת פיינמן"
27.08.17
איש אינו מחוסן בפני כישלון – אך הכישלון עצמו מחסן, תשאלו את ג'יי. קיי רולינג
24.08.17
ההרצאה השבועית של TED: הרב הראשי של אנגליה לשעבר במחשבות על האנושות של מחר
23.08.17
התועלת הבריאותית של שירה משותפת – והמדע שמסביר גם את האפקט הטרנסצנדנטלי שלה