הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

רגשות שליליים – בשביל מה אנחנו צריכים אותם? חוקרת מוח מסבירה את היתרונות


29 במרץ, 2017

רובנו נהנים מנוכחות של רגשות חיוביים בחיינו. אחרי הכול, מעטים סובלים כשהם שמחים או נרגשים.
אינטואיטיבית, רגשות חיוביים מועילים לנו. אך מה לגבי רגשות שליליים? גל הפסיכולוגיה החיובית מעורר תהייה האם רצוי בכלל להיפטר מהתופעה. האם עלינו לשאוף שלא להרגיש פחד, למשל, או עצב? שיחה שקיימנו עם ד"ר קרן בן יצחק, מומחית במדעי המוח ובפסיכולוגיה מחקרית וחוקרת מוח ורגשות, מבהירה שממש לא. ואפילו ההיפך, מתברר שלרגשות שליליים יש תפקידים משמעותיים בחיינו.

לפני שניכנס לעובי הקורה, מסבירה בן יצחק, חשוב להבין כמה דברים בסיסיים על המבנה שלנו, על הטבע שלנו כבני אדם וכיונקים ועל רגשות בכלל. נתחיל מזה שלרגש יש חשיבות מבחינה התפתחותית. המוח שלנו מאפשר לנו מגוון רחב של יכולות, ביניהן זיכרון ויכולת להרגיש, וחלק ניכר ממנו מוקדש לעיבוד גירויים שיש בהם מטען רגשי. "אנחנו יצורים רגשיים ומתוכנתים כדי להרגיש, בדיוק כשם שאנחנו בנויים לעמוד בסופו של דבר על שתי רגליים או לחשוב ולהסיק מסקנה", היא מדגישה.

הפחד הוא בסך הכול חבר ששומר עלינו

במובן הפיזיולוגי, רגש הוא תופעה שנוצרת במוח כתוצאה מפעילות עצבית, ואחת ההגדרות היא שמדובר בתהליך של הענקת משמעות לגירוי מסוים. "אם, למשל, אני אלך בשביל ואתקל בנחש", מדגימה בן יצחק, "סביר להניח שבתגובה למה שנקלט דרך חוש הראייה יעלה רגש של פחד, בהלה. זה קורה משום שאני נותנת לנחש משמעות של סכנה". והנה לנו היתרון הראשון בקיומם של רגשות שליליים. למעשה, זהו רגש הכרחי, שמסייע בבחירת ההתנהגות המתאימה – זו שתתרום להישרדות הקיומית שלנו. במקרה זה, לזוז באלגנטיות מהנתיב של הנחש.

מערכת הרגש ממוקמת באזור הגבול שבין מוח הביניים והמוח הגדול והיא מרושתת היטב ומחווטת לאזורים רבים במוח. בעת שאנו חווים רגש שלילי, כל החלקים במוח מדברים אחד עם השני, בתקשורת ישירה או עקיפה. "אם אני חשה פחד, כל המצב שלי משתנה, כל הפעילות משתנה", מסבירה בן יצחק. אם, למשל, היינו באמצע בילוי כיפי ולפתע נבהלנו ממשהו, הפעילות באמיגדלה (שבמערכת הלימבית) - שגורמת לנו לפחד - "מדברת" עם המון חלקים נוספים במוח שאחראים על הקשב, על הריכוז, על הזיכרון, על הוויסות הרגשי ועל יכולת ההכלה שלנו. לכן אנחנו מושפעים בקלות על-ידי רגשות, והם אלו שמניעים אותנו לפני כל דבר אחר, כולל הרצון שלנו להיות נחמדים או מנומסים, או לפעול לטובת אינטרסים כלשהם. זאת משום שהמערכת הלימבית היא קדומה והדחפים שם גוברים על המון דברים אחרים. ובכלל, מסבירה בן יצחק, מרכזי קוגניציה ורגש מצויים בקשר מאוד תכוף, הפעילות שלהם מאוד קשורה ומושפעת זו מזו, והיום אפילו אפשר לראות את זה במכשירי דימות.

המערכת הרגשית, כאמור, מקבלת ומעבירה מידע מהרבה אזורים, חלקם משחקים תפקיד חשוב בניהול העצמי שלנו (בעיקר חלקים קדמיים במוח). כשהזיכרון שלנו חזק הוא נוגע לרוב בסיטואציות שכללו רגש עוצמתי, ולא בכדי. אחד התפקידים המרכזיים של ההיפוקמפוס, אזור במערכת הלימבית במוח שנראה כמו סוסון ים, הוא לשמש סוג של סנן. הוא זה שמחליט ברוב המקרים אילו מהגירויים שאנו נחשפים אליהם מספיק רלוונטיים כדי שנצרוב אותם חזק בזיכרון, לטווח ארוך, והוא עושה זאת בין היתר באמצעות הרגש שנלווה לאירוע. לכן סביר יותר שנזכור מה נעלנו לחתונה לפני כמה שנים מאשר את מה שבחרנו לנעול לפני שבוע.

"אני תמיד אומרת שרגש וקוגניציה פועלים בקואליציה", אומרת ד"ר בן יצחק, ומסבירה שרגש הוא לפני הכול סוג של מטען שבאמצעותו אנחנו מטעינים משמעות לחיינו. נסו לדמיין חיים ללא יכולת להרגיש דבר, היא מבקשת, "וקבלו קיום חלול וריק מתוכן".

פחד למשל, שומר אותנו ערניים לסכנות.

כשאנו מכבדים את הרגש – הוא גומל לנו בבריאות

מעבר לכך, הרגש הוא מצפן פנימי שמסמן לנו ביום-יום מה שלומנו ועוזר לנו להבין איפה אנחנו עומדים וכיצד להתנהל. כמו שהחושים שלנו עוזרים לנו להבין את העולם החיצוני ולהתנהל בהתאם, כך גם הרגש מסמן לנו מה מתחולל אצלנו בפנים. אם נפגענו, למשל, חשוב שנרגיש פגועים כי זה מה שיוביל אותנו לאותת למי שפגע בנו איפה הגבול שלנו. הרגש אפוא פועל גם כרגולטור במערכות יחסים. באמצעותו אנחנו יכולים לייצר קשרים, ולא סתם קשרים, אלא כאלו שיש בהם פחות סערות ויותר הבנות. כיצורים חברתיים כבר מיליוני שנים, מסבירה בן יצחק, הרגש הראשוני שאנחנו נתקלים בו הוא עם הדמות המטפלת. "הרגש מקופל בתוך הבונדינג עם הדמות המטפלת. והוא הכרחי כדי שנתפתח כמו שצריך, כולל תפקודים מוטורים וקוגניטיביים", היא מדגישה.

מודעות רגשית, כלומר הבנה של מה אנו מרגישים, נרכשת בצורה הדרגתית בתנאי שיש סביבת התפתחות תקינה. זו תכונה שמאפיינת את המין האנושי בלבד, ככל שידוע לנו. כשאנחנו לא מרשים לעצמנו להרגיש, לא מסוגלים לשאת רגשות מסוימים או מדחיקים אותם – ובשתי מילים: מנותקים רגשית – מתרחשים כמה דברים, לדברי בן יצחק: "בנוסף לבזבוז אנרגיה בניסיון לברוח מתודעה כואבת (הרגש השלילי), אנחנו חווים ירידה בתחושת המסוגלת העצמית כי יש הנחה מודעת או סמויה שיש דברים ש'גדולים עלינו'. לקוגניציות כאלו, אמונות ותפיסות עצמיות, יש השלכות שונות, לאו דווקא מיטיבות. פיזיולוגית, בעת ניתוק רגשי קיצוני וכרוני אפשר לראות פעילות יותר ירודה בחלקים שאחראים על הרגשות".

היכולת להתמודד עם רגשות ולשתף ברגשות בצורה שקולה, לעומת זאת, היא כבר יכולת מפותחת ומשוכללת בהרבה, וקשורה למבנים יותר גבוהים במוח (כמו קליפת המוח הקדמית) שמבשילים סביב גיל 20, ואפילו מבוגרים לא תמיד שולטים בה. ילד בן שנתיים שלא קיבל גלידה ונעלב, חש פגוע וכועס, אבל לרוב הוא לא ידע להמשיג ולתקשר את זה ולכן מגיב בבכי, צעקות או אלימות. בהקשר זה, ילדים שומעים לא מעט "זה שום דבר", "הכול בסדר", "אל תבכה" – משפטים שלעתים באמת נדרשים כדי לצמצם דרמה, אבל פעמים רבות הסביבה פשוט מנסה מאתנו להרגיש רגשות שליליים, מתוך כוונות טובות או בגלל פחד מהתמודדות. "במקרה הזה, אנחנו מנסים למנוע מהילד תסכול פגיעות כי זה לא נעים לנו", מסבירה בן יצחק, "אבל התפקיד שלנו כהורים הוא להכין את הילד שלנו לחיים – שכוללים הרבה אתגרים ונפילות. ולא רק רגעים פרוותיים ורודים. הילד יחווה רגעי קושי, ולכן אם אנחנו אוהבים אותו כדאי לנו להפוך אותו לאדם מתמודד. המציאות היא שכדי להתמודד עם כאב אני צריך ללמוד לשהות בו, ולפני שאוכל לשהות בו אני צריך ללמוד לזהות אותו ולקרוא לו בשם".

ניתוק רגשי – מצב שבו אנחנו מנסים להתעלם מרגש או לא נותנים לעצמנו להרגיש עד הסוף או בכלל – "עלול לייצר נוירוזות ופחדים מתוך התחושה שאין לנו מסוגלות להתמודד", מסבירה בן יצחק. "הוא יכול להוביל למערכת חיסון חלשה יותר, תפקוד ירוד יותר, מצוקה רגשית ותחושת חוסר אונים". המעניין הוא שהתמודדות נכונה עם רגשות שליליים מחזקת אותנו. כך למשל, מספרת בן יצחק, בדגימות דם של אנשים שדיווחו על עצמם כ"מתמודדים" מצאו התמודדות טובה יותר עם כל מיני פתוגנים (מחוללי מחלה) מאשר אצל "חסרי אונים".

כלומר, אלו שמתמודדים היטב עם רגשות נהנים ממערכת חיסון חזקה יותר, אבל זה לא מסתכם בכך. הממצא המדהים שנחשף במחקרים הוא שההתמודדות של מערכת החיסון שלהם גם גבוהה יותר בהשוואה לאלו שלא חשו מלכתחילה בסטרס או בצורך להתמודד עם רגשות קשים. כלומר, עצם ההתמודדות עם רגשות שליליים מחזקת את מערכת החיסון. והנה הוכחה נוספת לכך שאנחנו לא מתוכנתים רק להרגיש אלא גם להתמודד עם רגשות. "זה מחזק אותנו ועושה לנו טוב. מעבר להענקת תחושת שליטה ומסוגלות – אנשים שמתמודדים עם עולמם הפנימי סובלים פחות מפחדים, מנהלים את הזמן יותר טוב, ונהנים מחיים יותר רגועים ופחות דרמטיים", מסכמת בן יצחק.

הרגש הוא הרגולטור של מערכות יחסים.

אסטרטגיות להתמודדות עם רגשות שליליים ולמינופם

מעבר לסנגוריה שלימדנו עד כה על רגשות שליליים, הם מעניקים לנו הזדמנות להכיר עוד חלק בעצמנו, לייצר סקרנות בעולם הפנימי ולהעלות דרגות חופש. ואולי יותר מכל, רגשות – כולל כאב ועצב – יוצקים תוכן אל חיינו וצובעים אותם במשמעות. כדי להעשיר את חיינו באמצעותם, די שנתייחס אליהם כפי שהם, מבלי לבקר את עצמנו על כך שאנו מרגישים אותם.

אם לסכם במילים של בן יצחק, "להרגיש זה לא מותרות". אם היינו צריכים מוטיבציה להשקעת אנרגיה בהתיידדות עם הרגשות שלנו ובשיפור יכולת ההתמודדות שלנו עמם, נראה שקיבלנו מספיק סיבות. עוד סיבה לאופטימיות היא שכיום אנחנו יודעים שגם אצל מבוגרים המוח מסוגל להוסיף ולחזק קשרים ולמעשה לשנות את מבנהו, מה שנהוג לכנות 'גמישות מוחית', וזה קורה בין היתר כשאנחנו מתרגלים התבוננות לא שיפוטית ברגש שעולה. בן יצחק אומרת שאין אמנם נוסחת קסם, "אבל כשעולה כאב או עצב כדאי לנסות להיות יותר מהיר מעצמי ולהחליט שמותר לי שיכאב לי וזה לא אומר כלום מלבד העובדה שאני בן אדם, וככזה מותר לי לתת לעצמי חיבוק פנימי חזק ולהסכים לשהות בזה, להתבונן על זה כפי שזה. לזכור שאנחנו יכולים לצאת מזה מחוזקים".

בן יצחק מזכירה לנו שהאופן שבו אנחנו מתייחסים לרגשות שלנו יקבע במידה ניכרת את העוצמה שלהם ואת האופן שבו הם ישפיעו עלינו. אפשר אפוא לראות ברגש שלילי הזדמנות לקחת אחריות, ואפשר למצוא כאן יתרון נוסף לרגשות שליליים: הם מובילים אותנו לחקירה פנימית שבמהלכה אנחנו נפרדים מרגשות שליליים אחרים. זו לא מתמטיקה, אבל התחושה היא שיש יותר מה להרוויח. הרגש השלילי הכרחי להתפתחות תקינה, הוא שומר עלינו, מעניק משמעות לחיינו ונותן לנו הזדמנות להתמודדות שמחזקת את הבריאות שלנו. כל שעלינו לעשות הוא לא לפחד ממנו, לתת לו מקום, ועם קצת עזרה - הוא יעבוד בשבילנו וייצור תנאים טובים גם להופעתם של רגשות חיוביים.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

הבריאות הנפשית שלנו היא מערכת אקולוגית שזקוקה לגיוון – תשאלו את הדנים

ייתכן כי ברגעים אלה ממש אתם עוברים חוויה רגשית משמעותית – ואפילו לא הרגשתם

תנו למצב הרוח להתבשל על אש נמוכה – היתרונות הפסיכולוגיים המפתיעים של עולם הקולינריה

עוד ממהות החיים

17.08.17
ההרצאה השבועית של TED: מדוע בכירי הייטק מגבילים את זמן המסכים של ילדיהם?
16.08.17
איך מתנהגים אנשים מתרבויות שונות במגוון סיטואציות? ראיונות רחוב אקראיים מגלים
15.08.17
הכח המרפא של כתיבה אינטואיטיבית – ללמוד מחיילים על התמודדות עם אתגרי החיים
14.08.17
פחות זה יותר – 3 דברים שאפשר לפשוט מעלינו ולהרוויח כמעט בכל תחום בחיים
13.08.17
לפעמים מטריה היא רק מטריה – 7 עובדות מדעיות על חלומות ומשמעותם
10.08.17
ההרצאה השבועית של TED: יש בכם פחדים? סטואיות תעזור לכם להפוך אותם ליתרונות
09.08.17
רענון למחשבה? לכו על זה – פסיכולוגים מסבירים את יתרונות הצעידה עבור המוח
08.08.17
בכל אחד מאתנו באר בלתי נדלית של רעיונות – הסופר אייזיק אסימוב משרטט את הגישה אליה
06.08.17
מה הסיכוי שנולדתם בדיוק מי שאתם? חישוב מתמטי יותיר אתכם פעורי פה
03.08.17
ההרצאה השבועית של TED: המנהג הסמוי שהופך את כולנו לדחיינים
02.08.17
התשובה בגוף השאלה – כך תעזרו למוח להניב פתרונות יצירתיים לכל סיטואציה
01.08.17
כיצד שאלות קטנות יכולות לשנות את חיינו – קונפוציוס והפילוסופיה הסינית מסבירים
31.07.17
עזרה לזולת יכולה להאריך את החיים, וזה עוד לא הכל – הנוירו-ביולוגיה של נתינה
30.07.17
האם מדע הפיזיקה יכול לשלול קיום אחרי המוות? תיאוריית התודעה הקוונטית עומדת למבחן
27.07.17
ההרצאה השבועית של TED: תובנות חיים מרגשות ומצחיקות בעקבות 38 שנות כתיבה
26.07.17
בכוחנו לכבות את תגובת הלחץ על ידי שימוש בחלק ספציפי של המוח – נוירולוגים מסבירים כיצד
25.07.17
החומר שממנו עשוי החופש – מדוע התבודדות היא הרגל חיוני לשגשוגנו כיחידים וכחברה
24.07.17
מימון המונים - מדוע אנחנו מוכנים להוציא מכיסנו עבור חלומות של אחרים?
23.07.17
שאילת שאלות או מרדף אחר תשובות – מדוע מאלצים אותנו לבחור ביניהם בדרך להתפתחות?
20.07.17
ההרצאה השבועית של TED: האם אנו הולכים לקראת טכנולוגיה קוראת מחשבות?