הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

כח-העל של הבגדים – אופנה היא כלי תקשורת, מה מלמדים אותנו רזי השפה שלה?


22 במרץ, 2017

כשאנחנו יושבים בחדר המתנה ומבחינים באדם שלבוש באופן החורג מהקוד המוכר והמקובל, כנראה שיהיו לנו הנחות לגביו וייתכן מאוד שנפליג בדמיוננו וניצור עבורו פרופיל הכולל רכיבי אישיות ועיסוקים אפשריים. עוד סיטואציה מוכרת היא ההתלבטות מה ללבוש לריאיון עבודה או להרצאה. "מה יחשבו עליי" היא מחשבה נפוצה בהקשר זה, ויש בה כאמור היגיון רב. אנשים בהחלט נוטים לגבש תפיסה על אחרים בהתאם להופעתם החיצונית, ואלו רק שתי דוגמאות מני רבות לחשיבות שאנו נותנים ללבוש כשאנו מגבשים רושם ראשוני על הזולת. רושם שכידוע קשה מאוד לשנות.

אבל מה לגבי הרושם שאנחנו מקבלים על עצמנו כשאנו עוטים לבוש מסוים? האם בגדים שונים מחוללים מצבים תודעתיים שונים אצל הלובש עצמו? ואם נרחיק אף מעבר לכך, האם מה שאנחנו לובשים משפיע על המציאות שלנו? לכאורה אנחנו אותו אדם, בין אם נשים עלינו חליפה או פיג'מה. ועם זאת, נראה שהתשובה היא כן, ואפילו בהחלט.

"אנשים מייחסים ללבוש משמעות – והלבוש מספק רמזים על הלובש", אומרת ד"ר טלי סטולובי, מפתחת שיטת סטיילינג ת'רפי, בשיחה שקיימה עמנו. לבוש הוא אמצעי ליצירת נוכחות, וסטולובי מספקת דוגמה טובה: הנסיכה דיאנה, ש"השתמשה בבגדים כדי להנכיח את עצמה במרחב הציבורי, להשמיע קול של אישה שחושבת ומתנהלת שונה".

לא צריך להיות מומחה כדי להבין שהבגדים שאנו בוחרים מסמלים עבורנו משהו, ולא מוגזם לטעון שמדובר בחלקים מהזהות שלנו. מספיק להתבונן באנשים בפורים (או במקבילות התרבותיות שלו) – סופרמן, מלכת היופי, ליצן – הזדמנות לגיטימית שבה אפשר לתת דרור לכל שאיפה ופנטזיה, אפילו הכמוסות ביותר, גם אם איננו מודעים לקשר באותו רגע. ארגז תחפושות בביתם של ילדים רבים מראה שהם לא מחכים לחג מיוחד כדי להפוך בהתלהבות לדמות כלשהי - רופא, קאובוי או נסיכה - ייתכן מאוד שבמטרה להרגיש גדולים. יותר מכך, פעמים רבות נראה שמרגע שהתחפושת עליהם הם גם מתנהגים אחרת, כאילו הבגדים הם מטה קסם שמעניק להם כח.

ג'יימס לבר, מומחה בתולדות הלבוש, טען שתפקידיה העיקריים של אופנה הם להגן על הגוף ולהביע זהות. יחד עם זאת, אחת ההנחות המקובלות בפסיכולוגיה של הלבוש היא שלא תמיד אנו מודעים לכל המניעים בבחירת בגד מסוים. יותר מכך, לא תמיד ברורה לנו המשמעות של כל בחירה. וכפי שיתברר בהמשך, יש משמעות לכל בחירה.

האופנה כשפה – כלי תקשורת בלתי אמצעי

החוקרת אליסון לוריא טענה ששפת האופנה היא שפה ויזואלית בעלת דקדוק, כללי תחביר ואוצר מילים. חוקרים אחרים אף דיברו על כך שבדים וצבעים הם יחידות ההגייה, פרטי לבוש הם המילים, המלתחה היא המילון, מערכות לבוש הן המשפטים, והגזרות לבניית מערכות הלבוש הן הדקדוק. ההצהרה שבגדים הם שפה אינה חדשה - כבר במאה ה-19 התייחס אונורה דה בלזק, סופר ומחזאי צרפתי, בספרו Daughter of Eve  לשמלתה של אישה כ"מנשר מתמשך של מחשבות אינטימיות, שפה, סימן, סימבול". מאה שנים אחריו, בערך, כתב אומברטו אקו שבגדים הם סוג של "מכונות תקשורת".

במשך אלפי שנים בני האדם מתקשרים באופן ראשוני בשפת הלבוש. במחקר שפרסמה ב-1992 כותבת לוריא: "הרבה לפני שאנחנו משוחחים בינינו, בעת שנפגשנו ברחוב, במסיבה, בפגישה – את/ה מוסר/ת לי באמצעות לבושך מהו מינך, גילך ומעמדך, וקרוב לוודאי נותן לי אינפורמציה (או דיסאינפורמציה) נרחבת לגבי התעסוקה שלך, מקורותיך, אישיותך, דעותיך, הטעם שלך, הנטיות המיניות שלך ומצב הרוח שלך. אולי לא אהיה מסוגל לבטא במילים את התרשמותי במדויק, אך באופן בלתי מודע אני רושם את המידע הזה, ואת/ה עושה כן כלפיי, באופן סימולטני. כשאנחנו נפגשים ומשוחחים – כבר דיברנו זה עם זה בלשון קדומה ואוניברסלית, יותר מזו המילולית".

בהקשר זה, מי שמתעקש להתלבש מחוץ לאופנה שקול לממציא שפה חדשה, מסבירה ד"ר שושנה-רוז מרזל בשיחה עמנו. "זה בעייתי כי הוא לא יוכל לדבר עם אחרים, הם לא יבינו אותו". ד"ר מרזל היא חוקרת אופנה ומרצה במכללה האקדמית צפת. בנוסף עסקה במחקר ספרותי ואת הדוקטורט שלה עשתה על הלבוש במאה ה-19 בחברה הצרפתית, כפי שמשתקף ברומן הצרפתי, והיא לוקחת את מה שבני אדם לובשים מאוד ברצינות. "מחקר על אופנה הוא אקדמי אבל מצוי עדיין בחיתוליו. עד לא מזמן לא התייחסו אל זה ברצינות, אבל בעיניי זו פרקטיקה תרבותית לכל דבר", היא מדגישה.

התפיסה הרווחת בקרב חוקרי אופנה היא שכל אובייקט יכול להיחשב סמל. ד"ר מרזל טוענת שללבוש יש תפקיד היסטורי תרבותי משמעותי ופעמים רבות הוא מבטא ומשרת אידיאולוגיות, אפילו יותר מסמל. "הקשר בין ספרות ואופנה מעניין מאוד: הלבוש משרת פונקציות נרטיביות, למשל מעגן את היצירה בזמן ובמרחב. איך שפותחים את הספר או את הטלוויזיה יודעים לפי הלבוש, בין היתר, גם אם לא מדברים מילה, אם זה מערבון או סרט עתידני. בנוסף, במאה ה-19 ראו את המעמד בתוך הלבוש ומה קורה לאדם בחייו. מה שיצא מהמחקר והיה בעיניי יותר מעניין, ברומן הצרפתי לפחות, הוא שרואים את ההתפתחות של הרעיונות לפי הלבוש".

דמותה של הנסיכה דיאנה במוזיאון מדאם טוסו בבנגקוק. דוגמה מובהקת לדיבור באמצעות הלבוש.

קרדיט: walterericsy / Shutterstock.com

 

לבוש בשירות האידיאולוגיה

לדבריה, הקטגוריות המרכזיות שבהן אידיאולוגיה משתמשת בלבוש כדי לקדם את עצמה הן דת ופוליטיקה. כדוגמה היא מציינת את החברה החרדית - שחור נתפס כצניעות, וזה מה שחשוב לאוכלוסייה זו לקיים ולקדם; נזירים משתמשים בשמלה גדולה עם חגורה פשוטה וסנדלים, כי זה פשוט וסגפני, כמו אורח החיים שהם רוצים לקדם; האיסיים במדבר יהודה התלבשו בלבן כדי לבטא טוהר. "אפילו במקרא, כשמדברים על לבוש זה כבר עניין אידאולוגי. הם לא מתלבשים כי קר להם (פונקציונלי) אלא בעקבות התפיסה שערום קשור לבושה ("ויבוששו")". חווה ואדם קלטו שהם ערומים וישר התלבשו, כלומר כבר אז היה עניין עם לבוש כמגדיר. גם בהמשך, בסיפור של יוסף ואחיו, למרות שהוא מראש חריג, "הכתונת שאביו נותן לו מחריגה אותו גם פיזית. בנוסף היא מצביעה על אהבה חריגה שיש ליעקב כלפיו. כלומר הלבוש הוא אף פעם לא רק פונקציונלי ויש לו פן סימבולי שבהקשר הזה מבטא מעמד", מסבירה מרזל.

ד"ר מרזל ממשיכה ואומרת ש"עד המאה ה-14 יש לבוש, ומאז יש 'אופנה'". מה הופך אופנה לאופנה? "אנשים מחליפים את הבגדים לא בגלל שאי אפשר להשתמש בהם יותר, אלא כי הם כבר לא בטרנד", משיבה מרזל. "השינוי הזה קרה רק באירופה במאה ה-14. קודם כל אצל גברים, עד המאה ה-17 ואז גם נשים. ההיפוך שבו אופנה עברה בעיקר לנשים קרה רק במאה ה-17 או קצת קודם". מאז כל הזמן מתחלפים הטרנדים, ולדברי מרזל, אין עדיין תשובה לשאלה מה גורם להם להתחלף, וקיימות בעיקר השערות.

"בגדול, קשה לנו לדעת למה אנחנו מתלבשים כמו שאנחנו מתלבשים", היא טוענת. "קודם כל, יש לנו פחות מבחר ממה שנדמה לנו, כי יש קודים בתרבות. יש אנשים שלכאורה לא אכפת להם מהאופנה – אבל כמו שאני רואה את זה, צריך להכיר אופנה כדי להגיד שלא אכפת לי, לכן זה בעצם אותו דבר. בנוסף למבחר הקטן יחסית, אנחנו לא באמת יודעים למה אנחנו בוחרים מה שאנחנו בוחרים. אם הולכים למישהו שמבין את הקשר בין מראה ונפש, הוא יכול לפענח בשבילנו. אבל לנו זה בדרך כלל פשוט מרגיש לנו טוב".

אופנה, אם כן, היא שפה בפני עצמה, ומעניין לראות כיצד אנחנו מתקשרים באמצעותה. נעשה זום-אין לשם כך לעולם הפרטי של כל אחד מאתנו ולטלי סטולובי, שלוקחת על עצמה את תפקיד הפיענוח. סטולובי, ד"ר לפילוסופיה ועובדת סוציאלית קלינית, שמה לב באופן אישי לקשר בין הבגד ובין דפוסי המחשבה והרגשות וניגשה לחקור את הנושא. "באמצעות מציאת סגנון לבוש אישי מתחברים לדימוי עצמי אותנטי ולביטוי עצמי, ויוצרים שינוי פנימי", היא מסבירה. מעניין להכיר את המקבילה הבינלאומית, עמותה בשם dress for success, שמעצימה נשים בין היתר באמצעות הלבשה שנכונה להן, ובאתר ישנן דוגמאות מעוררות השראה לנשים שחוללו מהפך בחייהן. ואכן, "גיליתי באמצעות התנסות אישית שברגע שאני משנה את איך שאני מתלבשת - אני משנה את איך שאני חושבת, וזה מה שהוביל אותי לפתח שיטה שתעזור לנערות ולנשים אחרות", משתפת סטולובי ומפרטת: "מצאתי ששינוי ומשחק עם צורת הלבוש מאפשר לשנות דפוסי חשיבה בעיקר של דימוי עצמי ודימוי גוף ולפרוץ את הקופסה המוכרת".

הלבוש משפיע על איך שאנו תופסים את עצמנו – ומכאן על החשיבה ועל ההתנהגות

התחושה של סטולובי מעוגנת במחקרים. כפי שמספרים ב-Scientific American, ניסויים שונים הראו שהלבוש משפיע על הביצועים המנטליים והפיזיים של הלובש: על החשיבה, על מיומנויות משא ומתן ואפילו ברמה הביולוגית, על רמות הורמונים וקצב לב. מחקר פסיכולוגי מ-2015, למשל, מראה כיצד לבוש פורמלי השפיע על דפוסי חשיבה. נמצא שבחירה בביגוד פורמלי הגבירה את החשיבה המופשטת, שהיא נדבך חשוב ביצירתיות ובתכנון לטווח ארוך. איך סוג הלבוש השפיע במקרה הזה? ההשערה של החוקרים היא שהאפקט קשור בתחושת כח של הלובש.

מחקר אחר באנגליה מצא שאנשים תיארו את עצמם בהתאם למה שהם לבשו. כלומר, שהם תופסים את עצמם בהלימה למה שהם נוהגים ללבוש. "התדמית שלנו בעיני עצמנו תלויה בלבוש", מסבירה סטולובי, "ואם אנחנו משנים אותה אנחנו יכולים לשנות את הדימוי שלנו ולהתנהל אחרת במערכות יחסים". זה כמובן משפיע על הסביבה שמגיבה בהתאם, ונראה שהתגובות שלנו ושל הסביבה כרוכות יחדיו ומשפיעות זו על זו, קצת כמו ביצה ותרנגולת. "אנחנו מייצרים מציאות על ידי מה שאנחנו בוחרים ללבוש - וגם הלבוש נובע ומשפיע על המרחב האישי שלנו", מסכמת סטולובי. ואם זה אכן כך, הרי שיש אינספור מקומות שניתן ליישם בהם את הידע הזה. "יש מרחבים בחיים שהשדה הציבורי הוא יותר דומיננטי כמו עבודה – שם מה שחושבים עלינו יכול לשנות לנו את החיים בצורה דרמטית, ואילו במרחבים מסוימים העולם הפנימי שלנו הוא דומיננטי יותר – דימוי עצמי וגוף, משפיע על חיפוש זוגיות, על תחושות ערך או חוסר ערך מול הזולת".

ניסוי החלוק: אנשים מתנהגים בהתאם לאופן שבו הם תופסים את הלבוש ומה הוא מייצג עבורם. 

מחקרים נוספים מצביעים עם הזמן יותר ויותר על הפוטנציאל הגלום בבגד ככלי תקשורת. ב-2012 טבעו אדם גלינסקי והאג'ו אדם את הביטוי enclothed cognition  כדי לתת שם לתופעה שלפיה לא רק אחרים מושפעים ממה שאנחנו לובשים, כפי שמקובל לחשוב עוד מימים ימימה, אלא גם אנחנו בעצמנו. ניסוי החלוק המפורסם שלהם שבו נתנו לאנשים את אותו חלוק ובכל פעם הציגו אותו אחרת (חלוק רופאים/חלוק ציירים) הראה שבגדים משפיעים על האופן שבו אנחנו חושבים ומתנהגים. ההנחה שלהם הייתה שמה שגורם להשפעה של הבגד על ההתנהגות הוא האופן שבו אנחנו מפרשים אותו כסמל, כלומר מה הוא מסמל עבורנו. במחקר אחר התברר שהאקט הפשוט של לבישת בגד ים שינה את התפיסה העצמית ואת ההתנהגות של אותן נשים. הספרות האקדמית אפוא כוללת מחקרים שמצאו כי הלבוש משפיע גם על דימוי עצמי, עמדות, ערכים, רעיונות והתנהגות – הן של הלובש והן של הפוגש/צופה – וכאמור שהוא משפיע גם על השפה שאנחנו בוחרים, ועל איך שאנחנו מתקשרים עם אחרים

אז מה עושים עם כל זה? ביקשנו כמה עצות מהמומחית, סטולובי. "השתמשו בבגדים שמעניקים לכם ביטחון – ומאפשרים לכם שפת גוף פתוחה. מי שהולך לתפקיד רשמי ולא אוהב להתלבש רשמי – לא חייב חולצה מכופתרת אבל חשוב שירגיש שהשקיע בבחירה שלו". בנוסף, כדאי להקדיש מחשבה לסוג הצבעים שמתאימים, גם אסתטית וגם מבחינת האישיות. מעבר לכך, "כשמגמישים את המחשבה ופותחים אותה לגוונים חדשים ולשילובי צבעים חדשים – נפתחות דלתות חדשות בחיים". הכול תלוי במה רוצים להשיג. אבל בכל מקרה, הכנסת צבע חדש למלתחה – בבגד או באביזר - מאפשרת לנו להפתיע את עצמנו ולצאת מהגבולות שלנו. תוספת צבע תביא עמה רוח של שינוי.

בעבודתה, סטולובי עדה לביקורת בלתי פוסקת שאליה חשופות נערות, הרבה בנושא דימוי גוף ודימוי עצמי. היא מצאה שעבודה עם סטיילינג יכולה לעזור להן לשים גבול מול העולם. "בגילאי 14 הן כבר בדיאלוג עם החברה לגבי הזכות שלהן להתבטא ולהיות עצמן, ולבגדים יש שם תפקיד מרכזי בהשתלבות החברתית". לדבריה, עבודה עם בגדים עוזרת לבטא ייחודיות תוך השתלבות. לא כדרך להיות חריג אלא בשביל למצוא כיצד להיות ייחודי בתוך הסביבה שבה חיים. מעבר לנערות, לנשים רבות יש אתגרים בנוגע לדימוי גוף, בהקשרים של אכילה, רצון לגוף מושלם, וזה רלוונטי כמעט בכל גיל. "אני נתקלת בהרבה שיפוטיות עצמית כלפי משקל ומראה, ובאמצעות הסטיילינג אני עוזרת להן למצוא את הגזרות הנכונות ולהתלבש בהתאם למבנה הגוף ולהבין שלא צריך לרדת במשקל כדי להיות בסטייל ולהרגיש טוב, ולפעול משם".

באופן אישי, סטולובי מרגישה שלבגדים שהיא לובשת יש השפעה עליה, ולדעתה זה קשור להיותה מודעת. אבל, לדבריה, "רוב האנשים לא מודעים לקשר הרגשי עם הבגדים ובוחרים מהלא מודע. ולכן לפעמים הבחירה היא לא נכונה ומשפיעה לא טוב על המצב המנטלי, וזה מתבטא בתחושות ובשפת הגוף". 

אם מה שאנחנו לובשים משפיע על איך שאנחנו חושבים ומתנהלים, הרי שעצם היומיומיות של הבגד הופכת אותו לכזה שאפשר לרתום אותו לטובת כל דבר כמעט. מהצלחה בעבודה ועד לצמיחה רגשית. ולכן, גם אם ממש לא אכפת לכם מה אחרים חושבים על מה שאתם לובשים, זכרו ש*לכם* אכפת, וזה משפיע על איך ש*אתם* חושבים ומתנהגים – וזה בתורו, כנראה, משפיע על הסביבה ועל המציאות. ואם אתם חוששים להיראות לא קשורים, אל דאגה, מרגיעה ד"ר מרזל, גם אם תנסו מאוד, קשה להיות מחוץ לאופנה, משום שהיא משתנה בהדרגה ודי לאט. כך שאלא אם לא רכשתם בגדים ממש המון זמן, אתם מוגנים אופנתית.

בפעם הבאה שתלכו אל הארון שווה לתרגל מודעות ולבחור מה שיגרום לכם להרגיש טוב עם עצמכם ויעזור להשיג את מה שאתם רוצים. בין אם זה להתלבש בעבודה הנוכחית כמו העבודה הבאה שלכם, או ללבוש בגד מעצים לפני ריאיון או בחינה חשובה – נסו להשתמש בכלי האפקטיבי הזה ליצור את המציאות שאתם מבקשים לעצמכם. ובקיצור, תתלבשו כאילו אתם מתכוונים לזה ותנו לבגדים לעשות לפחות חלק מהעבודה בשבילכם.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

כיצד תשומת לב לתגובות הגוף יכולה לגשר על פערים במערכות יחסים

ייתכן כי ברגעים אלה ממש אתם עוברים חוויה רגשית משמעותית – ואפילו לא הרגשתם

תנו למצב הרוח להתבשל על אש נמוכה – היתרונות הפסיכולוגיים המפתיעים של עולם הקולינריה

עוד ממהות החיים

22.08.17
אם זה מספיק חשוב לנו, אנחנו כבר נדאג לעשות את זה
21.08.17
הרבה מעבר לאוכל – איך סגנון ההורות שלנו משפיע על הרגלי האכילה של הילדים
20.08.17
מהי "שעת שולץ" ומדוע דמויות מפתח היסטוריות הקפידו לפנות לה זמן בסדר היום
17.08.17
ההרצאה השבועית של TED: מדוע בכירי הייטק מגבילים את זמן המסכים של ילדיהם?
16.08.17
איך מתנהגים אנשים מתרבויות שונות במגוון סיטואציות? ראיונות רחוב אקראיים מגלים
15.08.17
הכח המרפא של כתיבה אינטואיטיבית – ללמוד מחיילים על התמודדות עם אתגרי החיים
14.08.17
פחות זה יותר – 3 דברים שאפשר לפשוט מעלינו ולהרוויח כמעט בכל תחום בחיים
13.08.17
לפעמים מטריה היא רק מטריה – 7 עובדות מדעיות על חלומות ומשמעותם
10.08.17
ההרצאה השבועית של TED: יש בכם פחדים? סטואיות תעזור לכם להפוך אותם ליתרונות
09.08.17
רענון למחשבה? לכו על זה – פסיכולוגים מסבירים את יתרונות הצעידה עבור המוח
08.08.17
בכל אחד מאתנו באר בלתי נדלית של רעיונות – הסופר אייזיק אסימוב משרטט את הגישה אליה
06.08.17
מה הסיכוי שנולדתם בדיוק מי שאתם? חישוב מתמטי יותיר אתכם פעורי פה
03.08.17
ההרצאה השבועית של TED: המנהג הסמוי שהופך את כולנו לדחיינים
02.08.17
התשובה בגוף השאלה – כך תעזרו למוח להניב פתרונות יצירתיים לכל סיטואציה
01.08.17
כיצד שאלות קטנות יכולות לשנות את חיינו – קונפוציוס והפילוסופיה הסינית מסבירים
31.07.17
עזרה לזולת יכולה להאריך את החיים, וזה עוד לא הכל – הנוירו-ביולוגיה של נתינה
30.07.17
האם מדע הפיזיקה יכול לשלול קיום אחרי המוות? תיאוריית התודעה הקוונטית עומדת למבחן
27.07.17
ההרצאה השבועית של TED: תובנות חיים מרגשות ומצחיקות בעקבות 38 שנות כתיבה
26.07.17
בכוחנו לכבות את תגובת הלחץ על ידי שימוש בחלק ספציפי של המוח – נוירולוגים מסבירים כיצד
25.07.17
החומר שממנו עשוי החופש – מדוע התבודדות היא הרגל חיוני לשגשוגנו כיחידים וכחברה