הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

ההרצאה השבועית של TED: מדוע כדאי לקחת את הבחירות שלנו קצת יותר בקלות?


16 במרץ, 2017

בואו ננסה לעקוב אחר יום ממוצע בחייו של אדם. הוא מתעורר בבוקר וצריך להחליט מה ללבוש. לאחר מכן הוא בוחר מאיזו דרך לנסוע לעבודה (גם בחירה בדרך הקבועה היא בחירה). כשהוא מגיע למשרד הוא פותח את המחשב ומחליט על מה לעבוד קודם. בצהריים הוא בוחר מה לאכול ועם מי, כשהוא מסיים את העבודה הוא צריך להחליט מה לעשות עם הזמן הפנוי שלו, ולא משנה באיזה בילוי בחר, הוא ניצב בפני בחירות נוספות: באיזו סדרה לצפות, איזו מנה לבחור מהתפריט, באיזה מסלול לרוץ וכך הלאה. ואלו רק ההחלטות השגרתיות של היומיום. מה לגבי ההחלטות הגדולות יותר כמו בן זוג, דירה, קריירה?

חופש הבחירה הוא ערך עליון בחברה שלנו, וייתכן מאוד שהאדם היום יותר אחראי לגורלו מבכל תקופה אחרת בהיסטוריה. פרופסור רנטה סיילקל, פילוסופית, תיאורטיקנית וסוציולוגית מאוניברסיטת ליובליאנה, מאמינה כי לחופש שלנו יש מחיר. לדבריה, קידוש חופש הבחירה בחברה המערבית מותיר בנו חרדה, חרדת קודש אם תרצו. מערכת היחסים שלנו עם הבחירה היא כזו שבה לעתים אנחנו משתעבדים לחופש במקום שהוא ישרת אותנו. כאשר עומדות בפנינו יותר אפשרויות משאנו מסוגלים להכיל עלולים לקרות שני דברים: אנו מפתחים חשש שמה בחרנו לא נכון ובמקום להביט על מה שהחלטנו כבחירה, אנו מתמקדים בוויתור שעשינו לגבי שאר האפשרויות.

סיילק טוענת כי כאשר בחירה הופכת לנטל היא גורמת לרגרסיה ויוצרת אפקט הפוך. במקום לקחת אחריות על גורלנו אנו מפקידים אותו בידיהם של אחרים. שהם יתמודדו עם הצורך לבחור. ואולם, לדעתה שינוי קל בגישה יכול להסיר הרבה מהמתח הזה. בעוד שחופש הבחירה נתפס כחירות מובהקת של הפרט, יש בו למעשה כוח לשרת גם את הקהילה. וכאשר מסיטים את שיווי המשקל מהאינדיבידואל אל הכלל, חופש הבחירה כבר לא כל כך מאיים. בהרצאה מאירת עיניים היא חושפת את חוסר הרציונליות שבהחלטות שלנו ומסבירה כי הן מלכתחילה לא חופשיות כפי שנדמה לנו. ולכן, את ההחלטות האישיות אפשר לקחת יותר בקלות, ולחלוק מעט מהנטל עם הקהילה. בסוף זה משרת גם אותנו.

עתיד מדומיין שמישהו שתל בראשנו

האירוניה בדבריה של פרופסור סיילקל היא שעצם ההכנות להרצאה על השפעותיו של חופש הבחירה היו כרוכות בבחירה. היא מספרת כי היה לה קשה אפילו להחליט עם איזה ציטוט לפתוח את ההרצאה ולכן הביאה את כל שלוש האפשרויות. אולי כדאי לציין שהאתגר של סיילקל לא נוגע לעצם העובדה שיש לנו חופש לבחור, אלא ליחס שפיתחנו כלפי הבחירות וההשלכות שלהן. "בחירה", היא מסבירה, "יחד עם חופש הפרט והרעיון של מימוש עצמי הועלו לכדי אידיאל. עכשיו, יחד עם זה, יש לנו גם אמונה בהתקדמות אינסופית". השילוב של שני הרעיונות הללו הביא את החברה המערבית למסקנה שעלינו לעשות את הבחירות הנכונות על מנת להיות תמיד במגמת התקדמות. כמה שיותר רחוק ומהר – יותר טוב. במאמר מוסגר, מדובר בפרדוקס מעניין, שכן עצם קיומה של נורמה כה דומיננטית מנוגד לחלוטין לעיקרון הבחירה. אבל גם אם נניח אותו בצד, לשאיפה הבלתי נלאית להתקדמות על בסיס ההחלטות הנכונות יש תופעת לוואי מובנית, היא מעוררת חרדה.

אם הנורמה אומרת לנו שאנחנו חייבים להתקדם (מה שזה לא יהיה), ושזה תלוי בבחירות שלנו, המרחק לפיתוח חרדות מתקצר משמעותית. ראשית, מכיוון שהתקדמות והצלחה הן מושגים יחסיים ולא תמיד ברור לנו האם אנו מתקדמים, באיזה קצב זה אמור להיעשות ולאיזה כיוון. כלומר, אנו נולדים לעולם שאומר לנו להתקדם, אבל אנחנו לא ממש יודעים מה זה אומר. שנית, כפי שמסבירה סיילקל, שילוב הבחירה וההתקדמות הביא לעלייה "ברגשי אשם, תחושה של חוסר התאמה, הרגשה שאנחנו נכשלים בבחירות שלנו". במקביל, היא טוענת, ערכי החברה המערבית דוגלים באופן כמעט מוחלט בחירויות הפרט, ושם נמצא גם מיקוד חופש הבחירה שלנו. "נראה שאידיאולוגיה זו הייתה למעשה יעילה מאד בהשקטתנו כהוגי דעות פוליטיים וחברתיים - במקום להעביר ביקורת חברתית, אנחנו יותר ויותר עסוקים בביקורת-עצמית".

ואם לא די בכל אלה, הדיון סביב חופש הבחירה מציב אתגר אף עמוק יותר. אחת הטענות שהושמעו לא פעם כלפי חופש הבחירה, ועליה חוזרת גם סיילקל, היא שמדובר באשליה. פסיכולוגים כמו פרופסור דניאל כהנמן – האב המייסד של כלכלה התנהגותית – גילו כי במקרים רבים ההחלטות שאנו מקבלים במסווה של רציונליות, טעונות בהרבה מאוד חומרים מהתת-מודע. כלומר בחירה חופשית אינה חופשית במידה שאנו אוהבים לחשוב שהיא. סיילקל טוענת כי המנגנון שמסיר את הרציונליות מהבחירה הוא הדמיון: "אידיאולוגיית הבחירה מאוד מצליחה לפתוח עבורנו מרחב כדי לחשוב על איזשהו עתיד מדומיין".

כדי שנוכל להבין את כוונתה מביאה סיילקל את הסיפור של חברתה מניה, שהחלה לעבוד במכירת מכוניות ופיתחה טכניקה מעניינת. "היא הייתה דנה אתו [הלקוח] על סגנון החיים שלו. כמה כסף הוא רוצה להוציא, כמה ילדים יש לו, לשם מה הוא צריך מכונית? הם היו מגיעים בדרך כלל למסקנה טובה מה תהיה המכונית המושלמת", היא מספרת. כלומר, המוכרת הייתה מקפידה להתאים לאדם שמולה את המכונית שבאמת מתאימה לו באופן אותנטי. אבל אז, "לפני שהלקוח של מניה היה הולך הביתה וחושב על הדברים לעומק", היא ממשיכה, "היא הייתה אומרת לו, 'המכונית שאתה קונה עכשיו היא מושלמת, אבל תוך מספר שנים כאשר הילדים שלך כבר יהיו מחוץ לבית כאשר יהיה לך קצת יותר כסף , המכונית השנייה ההיא תהיה אידיאלית. אבל מה שאתה קונה כעת זה מצוין'".

הטכניקה הזו גרמה לרוב הלקוחות לחזור למחרת ולרכוש רכב יקר מדי ושאינו מתאים לצרכים שלהם. הרכב התאים לאני העתידי שהם רוצים להיות, או ליתר דיוק לזה שמניה גרמה להם להבין שהם צריכים לרצות להיות. "היא הצליחה לפתח בדמיונם דימוי של עתיד אידיאלי, דימוי של עצמם כשהם כבר מצליחים יותר, חופשיים יותר, ועבורם, בחירת הרכב האחר הייתה כאילו הם כבר מתקרבים לאידיאל הזה". ולא פחות חשוב מכך, מניה הצליחה לשתול ספק בלבו של הלקוח לגבי הבחירה שעשה. טכניקת המכירות של מניה מגלמת את החיבור המושלם בין אלמנט החרדה ואשליית החופש שנלווים לבחירות שלנו.

מעבר לדימוי עתידי של עצמנו, שמגיע מהאל יודע אילו מקורות, הבחירות שלנו מושפעות ממגוון רחב של גורמים בלתי רציונליים, כפי שמפרטת סיילקל: "בחירות מושפעות מהלא-מודע שלנו, מהקהילה שלנו, לעתים קרובות אנו בוחרים על ידי ניחוש של מה עשויים אנשים אחרים לחשוב על הבחירות שלנו? אנו גם בוחרים על ידי התבוננות במה שאחרים בוחרים. אנחנו גם מנחשים מהי הבחירה המקובלת מבחינה חברתית כעת". אז הבחירות שלנו לא ממש רציונליות, כלומר לא ממש חופשיות, הן מעוררות חרדה ומושכות את תשומת הלב משינוי מהותי באורח החיים החברתי. תוסיפו לזה את העובדה ש"בחירות מעוררות חרדה. הן קשורות לסיכונים, להפסדים. הן מאוד בלתי צפויות", כפי שטוענת סיילקל, ותקבלו מתכון נהדר לחרדה הקיומית המשתקת רבים בימינו.

היכן באמת נמצא החופש שבבחירה?

התופעות הפסיכו-סוציולוגיות הקשורות לחופש הבחירה גורמות ללא מעט אנשים להימנע משימוש בחירות הכה חשובה שניתנה להם. "אנו חיים בזמנים עמוסים במידע... פענחנו את הגנום שלנו, אנחנו יודעים על המוח שלנו יותר מאי פעם. אבל למרבה הפלא", טוענת סיילקל, "אנשים יותר ויותר מעלימים עין אל מול הידע הזה. בורות והכחשה נמצאים בעלייה". למרבה האירוניה, במקרים מסוימים הרתיעה מבחירה והצורך בהכחשה יכולים להיות מועילים. ברמה האישית לפחות. היא מציגה מחקרים שהוכיחו כי לעתים חולים שהתעלמו ממצבם האריכו ימים יותר מאלה שבחרו לקבל את הטיפול הרפואי הטוב ביותר. מובן שאין בכך המלצה להכחיש מצב רפואי או להימנע מטיפול. המחקרים הללו הם לא יותר מאנקדוטה שנועדה להמחיש את השפעותיו המגוונות של חופש הבחירה.

ובכל מקרה, התועלת המשונה הזו אינה מתקיימת בפן החברתי. בהיבט הזה, לדברי סיילקל, הכחשה היא פוטנציאל נזק גדול. היא מביאה כדוגמה את היחס של האנושות למצב האקולוגי של כדור הארץ או לפערים חברתיים וטוענת כי עלינו לחשוב מחדש על אידאולוגיית הבחירה בהקשר הזה, ובמילותיה, "להסיר את הוודאות [האידיאולוגית] ולחשוב בדרך קצת שונה". במילים אחרות, לתת לחופש הבחירה יותר ביטוי חברתי מחד, ולהפחית את השפעתו האישית השלילית מאידך. זה יכול להתרחש באופן טבעי כאשר אנו מעבירים את מרכז הכובד מן הפרט אל הכלל.

למרות התועלת הרבה שבבחירה, יש טעם רב בחשיבה מחדש על אופן השימוש בחירות הזו. החופש – מדומה או לא – עלול להוביל לתוצאה הפוכה בדיוק. "כאשר אנו מודאגים בקשר לבחירות שלנו, לפעמים אנו מוותרים על כוח הבחירה שלנו", מסבירה סיילקל, "אנו מזדהים עם הגורו שאומר לנו מה לעשות, מדריך לעזרה עצמית, או שאנו מאמצים מנהיג טוטליטרי שנראה שאין לו כל ספקות בקשר לבחירות, שאיכשהו יודע". ולכן, כדי להימנע מוויתור על החופש היא מאמינה שאולי עלינו להמעיט קצת בחשיבותן של הבחירות. "הפסקתי לקחת את הבחירות ברצינות רבה מדי, באופן אישי. ראשית, הבנתי שהרבה מהבחירות שאני עושה אינן רציונליות", היא אומרת. "אני גם מאמצת את הרעיון שאנו צריכים להרחיק לכת מעבר למחשבה על בחירות של הפרט, שזה חשוב מאוד לחשוב מחדש על בחירות חברתיות".

אם לסכם את תפיסתה של פרופסור סיילקל, כשאנו ניגשים לבחירות, שווה לשמור במקום מרכזי במוח את העובדה שהן גורמות לנו מתח, מטשטשות את הרגישות החברתית ושהן למעשה לא באמת כל כך חופשיות. כשהתובנה הזו מלווה אותנו, אנו יכולים לבצע את הבחירות שלנו משוחררים מהחרדה וזה, עושה רושם, יותר חופש משקיים בבחירה ספציפית זו או אחרת.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

תיאוריות פיזיקליות שופכות אור על השאלה - האם יש לנו חופש בחירה?

מתח יכול לדחוף אותנו קדימה או לגרום לקיפאון – פסיכולוגים מסבירים כיצד לשלוט בהשפעתו

בכל פעם שאנחנו משחררים מטען מהעבר, מתפנה מקום לדברים חדשים וטובים

עוד ממהות החיים

24.04.17
הפסנתרנית מטרזינשטאט – כך המוזיקה שינתה את המציאות שלי ושל שאר המחנה
23.04.17
אפקט מיכאלנג'לו - מתחת לאשליית "העצמי" מסתתרת הזהות האידיאלית שלנו
20.04.17
ההרצאה השבועית של TED: האם אמונות טפלות יכולות להועיל במשהו אחרי הכול?
19.04.17
אם אתם בני אדם, אתם יצירתיים – זה פשוט בגנים שלנו
18.04.17
מדוע האמין סטיב ג'ובס כי 1818 הייתה שנה קריטית לאנושות?
13.04.17
ההרצאה השבועית של TED: מחקר חסר תקדים מגלה מה הופך את החיים לאיכותיים
12.04.17
מהי תודעת-על ואיך מגיעים אליה? המדע מספק הסבר רציונלי
09.04.17
מה לימד טולסטוי את גנדי על טבע האדם? חליפת מכתבים היסטורית חושפת
06.04.17
ההרצאה השבועית של TED: כך תייצרו מחדש את תאי המוח ששולטים באושר שלכם
05.04.17
פיזיקאים מתלבטים: האם הזמן באמת עובר או שהשינוי הוא אם כל האשליות?
04.04.17
רומן בין יבשה לים – מדוע בני אדם ודולפינים מהלכים קסם אלה על אלה?
03.04.17
פרפרים בבטן – הכירו את 'המוח השני' ששולט במערכת העיכול שלנו
02.04.17
מחקרים הוכיחו: מראות יפים מסייעים לחזק את מערכת החיסון
30.03.17
ההרצאה השבועית של TED: הסיטואציות המשעשעות שיתרחשו כשנגיע למאדים
29.03.17
רגשות שליליים – בשביל מה אנחנו צריכים אותם? חוקרת מוח מסבירה את היתרונות
28.03.17
כיצד ניתן לפתח את הנטייה הטבעית של ילדים לחלוק ולתת לאחרים?
27.03.17
בראי ההיסטוריה – היכן כדאי להשקיע את המשאבים, במי שאנו היום או במי שנהיה בעתיד?
26.03.17
מיקום הוא הכול – הדבקה חברתית מסייעת לנו לצמוח ומאפשרת לנו לעזור לאחרים
23.03.17
ההרצאה השבועית של TED: לו יכולנו לבחור את ההספד שלנו, כיצד הוא היה נראה?
22.03.17
כח-העל של הבגדים – אופנה היא כלי תקשורת, מה מלמדים אותנו רזי השפה שלה?