הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

כשרוסו יצא לטייל – 33 תובנות עמוקות של אחד מגדולי הפילוסופים של תנועת ההשכלה


14 במרץ, 2017

עידן הנאורות, תקופת ההשכלה, איך שלא תקראו לימים הללו באירופה של המאה ה-18, מדובר באחד הפרקים המשפיעים בהיסטוריה המודרנית. אז נשתלו הזרעים לחיים כפי שאנו מכירים אותם היום: בפוליטיקה, בכלכלה, במדע, ברפואה, בחינוך, במוזיקה, בספרות, באמנות ובכל תחום שאפשר לחשוב עליו. היו אלו ימים של פריחת המחשבה האנושית, אחרי שהבשילה בתקופת הרנסאנס ולפני שהתפרצה בגעש במהפכה התעשייתית של המאה ה-19. הרעיונות שנולדו אז מיושמים בחיינו עד היום.

אחד ההוגים החשובים - ויש הטוענים הגדול שבהם - שפעל בתקופה הוא ז'אן ז'אק רוסו (1712-1778). בהגותו, הפילוסוף יליד ז'נבה עיצב הלכה למעשה חלק ניכר מהתשתיות שבבסיס החיים המודרניים. הוא נחשב לאחת הדמויות שהיוו את ההשראה למהפכה הצרפתית, אף שהוא לא זכה להיות עד לה. לצד מחשבתו המדינית-חברתית, רוסו נודע בחריפות מחשבה נדירה שמושאה המרכזי היה הנפש האנושית.

רוסו ידע תלאות רבות בחייו. לאחר שזכה להצלחה מסחררת, נודה מהחברה בעקבות חיבורים רדיקליים (ביחס לתקופתו כמובן). בערוב ימיו, כשהוא חי בבדידות ומנותק מקשרים חברתיים, יצא רוסו למסע המחקר האחרון שלו – מחקר עולמו הפנימי. הוא היה נוהג לצאת לסיורים רגליים באזורי הכפר והטבע של צרפת ולתעד את רשמיו ואת הרהוריו על כרטיסיות. בכתבים אלה טען רוסו כי הם אינם מיועדים לעיניו של איש מלבד עצמו, אך הם נמצאו לאחר מותו וחוברו לספר תחת הכותרת הזיות של מטייל בודד. יש הטוענים כי בסתר לבו קיווה רוסו ואף כיוון לכך שכתביו יימצאו ויחשפו את האמת לגביו. כך או אחרת, נמצאו הכתבים ופורסמו, עמוסים, לשמחתנו, בתובנות עמוקות ומעוררות מחשבה.

בשנת 2016 פרסם המפעל לתרגום ספרות מופת את הספר בהוצאה מחודשת עם עיצוב עדכני ומרשים, במסגרת סדרת מפרשים הכוללת חמש יצירות מופת ספרותיות נוספות. הזיות של מטייל בודד לוקח את הקורא אל עולמו הפנימי של רוסו ומעניק לו הצצה מרתקת אל מוחו של גאון. אנו מביאים לכם מבחר ציטוטים מהספר, כטעימה קטנה מחוכמתו של רוסו.

1. "צרכינו האמתיים מעטים מאוד. הדמיון והמחשבה על העתיד הם שמרבים את מספרם."

2. "העת לרכוש חוכמה היא הנעורים; העת להשתמש בה הלכה למעשה – הזִקנה. אמנם, הניסיון מחכים תמיד; אך אין הוא מניב פירות אלא בפרק הזמן שנותר לאדם לפניו. האין זה מאוחר מדי, ללמוד בבוא שעת מותנו כיצד היה עלינו לחיות?"

3. "אתמכר אפוא כליל למתיקות השיחה עם נפשי, כי זאת ההנאה היחידה שבני האדם לא יוכלו לגזול ממני. אם מכוח ההתבוננות במערכי חיי השונים יעלה בידי להביא בהם סדר טוב יותר, ולתקן את הרע שאולי עוד נותר שם, כי אז המחשבות שחשבתי לא יהיו כולן לשווא, ואף על פי שכבר לא תצמח ממני כל תועלת בעולם זה, לפחות לא אוציא את ימיי האחרונים לריק."

4. "להעלים דבר אמת ולומר דבר שקר – אלה שני מקרים שונים מאוד, אך תוצאתם עשויה להיות אחת."

הפארק של ז'אן ז'אק. כאן בילה רוסו את שבועותיו האחרונים.

5. "אם איני יכול עוד לקוות שארכוש לי איזה ידע מועיל, עדיין יכול אני לייחל לקנות לי מידות טובות הנחוצות לי במצבי. עכשיו הזמן להעשיר ולעטר את נפשי בנכס שתוכל לקחת עמה לכשתשתחרר מגוף זה [...] אורך הרוח, טוב הלב, ההשלמה, היושר והצדק שאינו נושא פנים – אלה הם נכסים שאדם נוטל עמו, ושבהם הוא יכול להעשיר את נפשו ללא הרף, בלי לחשוש שמא המוות ייטול מאתנו את ערכם."

6. "לכל תנועה מוכנית שאנו עושים יכולים היינו למצוא סיבה בלבנו פנימה, אילו אך יגענו וחיפשנו."

7. "בסופו של דבר, אני אוהב את עצמי יותר מכדי שאוכל לשנוא את מי שלא יהא. לשנוא מישהו פירושו יהיה לצמצם, לכווץ את קיומי, ואילו באמת הייתי רוצה לפורשו על פני תבל כולה."

8. "הכול משתנה סביבנו. גם אנו עצמנו משתנים, ואיש אינו יכול להיות בטוח שיאהב מחר את מה שהוא אוהב היום. לפיכך כל תכניות האושר שלנו אינן אלא חזיונות תעתועים."

9. "אבטא את מחשבותיי בדיוק כמו שבאו אליי, והקשר ביניהן יהיה מזערי כמו הקשר בין הרעיונות של יום אתמול ובין הרעיונות של יום המחרת. אולם תמיד תצמח מכך עוד היכרות עם טבעי ועם הלך רוחי, מתוך למידת הרגשות והמחשבות, שבמצבי המוזר משמשות מזון יומיומי לרוחי."

10. "האמת הכללית והמופשטת היא נכס שאין יקר ממנו. בלעדיה האדם הולך באפלה; אמת זו היא עין התבונה. היא שמלמדת את האדם כיצד לנהוג, כיצד להיות מה שעליו להיות, לעשות את מה שעליו לעשות, ולחתור לתכליתו האמיתית. האמת הפרטית, האישית, איננה תמיד נכס טוב, לעתים היא עניין רע, ועל פי רוב איננה לא רעה ולא טובה."

11. "אדם מתקשה לאסור על עצמו להאמין בדבר שהוא משתוקק בכל מאודו להאמין בו."

12. "תוך כדי בטלה [...] של הגוף נפשי עדיין פעילה היא ומוסיפה לייצר הרגשות ומחשבות, וחייה הפנימיים והרוחניים כאילו התגברו מיום שגווע בי כל עניין בדברים השייכים לעולם הזה ולזמן הזה. גופי איננו עוד אלא מטרד, מכשול, ואני מתנער ממנו מבעוד יום, ככל שהדבר הוא בכוחי."

13. "והנה מה שגיליתי כשהרהרתי בדבר [...] שלא כמו שהאמנתי, המניעים הראשוניים והאמיתיים של רוב פעולותיי לא תמיד ברורים לי."

14. "כשהתכנסתי בתוך נפשי וניתקתי את קשרי החיצוניים, קשרים שבגללם נעשית גאוות השווא תובענית, כשוויתרתי על השוואות ועל תחרות, די היה לה בכך שאני צודק בעיני עצמי; אז שבה גאוות השווא והייתה לחיבת עצמי חזרה לנהוג כדרך הטבע, ושחררה אותי מעולה של דעת הקהל. מאז זכיתי בשלוות נפש ואפילו במעין אושר."

15. "בשאלות מוסר קשות [...] תמיד מצאתי לטוב להקשיב לקול מצפוני, ולאו דווקא לקול שכלי. האינסטינקט המוסרי לא בגד בי מעולם: הוא שמר די הצורך על טהרתו אצלי כדי שאוכל לבטוח בו."

16. "מבחינה מסוימת אעשה כלפי נפשי אותן פעולות שעושים הפיסיקאים כלפי האוויר, כדי לעמוד על השינויים החלים בו בכל יום. אצמיד את הברומטר אל נפשי ופעולות אלה, אם אנהל אותן היטב ואחזור עליהן זמן רב, יספקו לי תוצאות לא פחות מבוססות משלהם."

17. "אין לי אלא תום לבי המשמש לי משען בים הפורענות, והייתי אומלל הרבה יותר אילו שללתי מעצמי את מקור הכוח היחיד הזה, ואימצתי לי תחתיו את הרשעות!"

הוצאה מחודשת ועיצוב עדכני.

תמונה באדיבות מרכז הספר והספריות, המפעל לתרגום ספרות מופת.

 

18. "מאושר אהיה אם תוך כדי שיפור עצמי, אלמד להסתלק מן העולם אולי לא טוב משהייתי – שהרי זה בלתי אפשרי – אך לפחות מוסרי יותר משהייתי, כשבאתי אליו."

19. "נוכחתי לדעת כי למען אוכל לעשות את הטוב מתוך הנאה, עליי לפעול מתוך חירות ובלי אילוץ, וכי מספיק שפעולה תיהפך לי לחובה, כדי שתינטל ממנה כל נעימותה. מכאן ואילך נטל החובה הופך אף את הגדולות בהנאות לעול כבד."

20. "הניחוחות המתוקים, הצבעים העזים, הצורות הנאות - מתחרים ביניהם כביכול על הזכות ללכוד את תשומת לבנו. עליך רק לאהוב את ההנאה, כדי שתתמסר כולך לתחושות נעימות שכאלה."

21. "אפילו יודע אני שאסבול מחר, די לי שאיני סובל היום בשביל ששלוותי לא תופרע."

22. "ההרגל להתכנס בתוכי סופו שהרחיק ממני כל תחושה וכמעט כל זיכרון של תלאותיי, וכך למדתי מניסיוני שלי כי מקור האושר האמיתי הוא בתוכנו, וכי אין בכוחם של בני אנוש לאמלל לגמרי אדם שמתעקש להיות מאושר."

23. "גישות [...] המקשרות תמיד כל דבר לתועלת חומרית כלשהי, המחפשות בכל מקום רווח או מרפא, ועלולות היו להביא לידי התייחסות אדישה לטבע כולו אילו היינו תמיד בריאים, גישות כאלה זרות לי."

24. "כשרציתי ללמוד, היה זה כדי שאדע את הדבר בעצמי, ולא כדי ללמד אחרים; תמיד האמנתי שקודם שמלמד אדם את זולתו, עליו לדעת די הצורך למען עצמו."

25. "לאושר אין סימני היכר חיצוניים; כדי ללמוד על קיומו, צריך אתה לדעת להציץ אל תוך נפשו של האדם המאושר."

26. "כל הרהור על צרכיי שלי מעציב אותי ומעכיר את מחשבותיי, ואיני יכול למצוא שום קסם בהנאות הרוח אלא מרגע שאני מאבד כל עניין בגופי."

27. . "תחושת הקיום, מעורטלת מכל רגש אחר, היא כשלעצמה רגש נעלה של סיפוק ושלווה, שדי בו לעשות את הקיום לאהוב ונעים למי שיודע להרחיק מעליו את כל ההשפעות החושיות והארציות."

28. "האושר שלבי עורג לו אינו מורכב מרגעים חומקים, אלא מצב פשוט ומתמשך שאין בו כשלעצמו עוצמה רבה, אך התמשכותו מגבירה את קסמו במידה כזאת, עד שמוצאים בו לבסוף את האושר העילאי."

29. "נדמה לי שחשתי את מתיקות הקיום ושחייתי במלוא מובן המילה דווקא כשרגשותיי התמקדו, עקב גורלי, במתרחש בלבי, ולא נפוצו בחוץ אל עבר מושאים הזוכים להערכת בני האדם."

30. "נפשי לא תוכל לנסוק מעלה וְלִדְאוֹת מעל לטבע כל עוד אני חש שהיא קשורה בעבותות אל גופי."

31. "הרהורי, חלומותיי, לעולם אינם כה מענגים כמו בשעה שאני שוכח את עצמי. התרוממות נפש וחמדה אינסופית ממלאים אותי כשאני חש כיצד אני מתמזג עם ממלכת כל הישויות, מתאחד עם הטבע כולו."

32. "הכול על פני האדמה מצוי בזרימה מתמדת: שום דבר אין לו צורה קבועה וסופית, ורגשותינו, הקשורים אל הדברים החיצוניים, בהכרח משתנים וחולפים כמוהם."

33. "אם יש מצב שבו הנפש יכולה למצוא אחיזה יציבה דיה להתרווח בו ולרכז בו את כל ישותה, בלי כל צורך לזכור את העבר או לצפות לעתיד, מצב שבו הזמן אין לו כל משמעות, שבו ההווה נמשך לעד אך התמשכותו אינה מורגשת ואין כל סימן שהזמן חולף, מצב שאין בו כל תחושה אחרת – של קיפוח או הנאה, תענוג או סבל, תשוקה או חשש – חוץ מתחושת עצם קיומנו, והרגשה זו ממלאת את הנפש כליל; מצב כזה, כל עוד הוא נמשך, מי ששרוי בו יכול לכנות עצמו מאושר."


כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

ההרצאה השבועית של TED: פרויקט 100 השנים – ציטוט ספרותי לכל גיל

הקנון העברי הראשון – אילו אוצרות ספרותיים מסתתרים בספר האגדה?

15 ציטוטים ספרותיים שייקחו אתכם לסיור במשולש הגבולות של הומור, אבסורד וסוריאליזם

עוד ממהות החיים

22.03.17
כח-העל של הבגדים – אופנה היא כלי תקשורת, מה מלמדים אותנו רזי השפה שלה?
21.03.17
כדי ללמוד משגיאות – אנו זקוקים למישהו שיאמר לנו שאנו טועים, ויעשה את זה עם חיוך
20.03.17
הדברים המעניינים שעשויים להתרחש כשאנו חווים את העולם ללא תיווכו של הזיכרון
19.03.17
החיים על פי הסטואים – אנשי יוון העתיקה הבינו את הפשטות שביצירת חוסן מנטלי
16.03.17
ההרצאה השבועית של TED: מדוע כדאי לקחת את הבחירות שלנו קצת יותר בקלות?
15.03.17
בלי ששמנו לב – מה מתחולל בתוכנו כשאנו נתקלים בסיפור מרתק?
14.03.17
כשרוסו יצא לטייל – 33 תובנות עמוקות של אחד מגדולי הפילוסופים של תנועת ההשכלה
13.03.17
סמלים מקודדים את ההיסטוריה התת-מודעת שלנו - כיצד להשתמש בהם לטובתנו?
12.03.17
ילדים מגיעים לעולם עם סקרנות פילוסופית טבעית – מדוע כדאי לשמר, לעודד ולפתח אותה?
09.03.17
ההרצאה השבועית של TED: כיצד לפתח נקודת מבט אובייקטיבית על העולם
08.03.17
מהי "הנגינה הקוונטית" של מיילס דייוויס – ומה עוד אפשר לקחת לחיים מווירטואוז הג'אז
07.03.17
מניפולציות קטנות שיכולות להגביר משמעותית את אחיזת הזיכרון במוח
06.03.17
להגר או להישאר – מה אפשר ללמוד מציפורים, מפרפרים ומעטלפים שניצבים בפני שינוי?
05.03.17
העונג שבשהייה בקצה העולם – החוקרים והמדענים שיוצאים לגלות את הפינות הנידחות בתבל
02.03.17
ההרצאה השבועית של TED: האמת במספרים – מה המרחק בין הידע שלנו ובין המציאות?
01.03.17
הפתרון הקיומי של ניטשה – מדוע לחפש משמעות אם יש לנו את החופש ליצור אותה בעצמנו
28.02.17
האם המוח מייצר את התודעה, או שהיא פשוט נמצאת שם? המדענים חלוקים
27.02.17
אדריכלי התודעה – כיצד ארכיטקטורה ייחודית משפיעה על התפיסה שלנו?
26.02.17
4 שאלות פשוטות שמסייעות להניע את עצמנו לפעולה – ומדוע חשוב להתחיל עכשיו
23.02.17
ההרצאה השבועית של TED: עד כמה חשוב באמת להתנסות בחוויות בגוף ראשון?