הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

ילדים מגיעים לעולם עם סקרנות פילוסופית טבעית – מדוע כדאי לשמר, לעודד ולפתח אותה?


12 במרץ, 2017

במרכזה של אחת הפרסומות הטורדניות ביותר שידענו בזמן האחרון, עומד ילד קטן שלא מפסיק להציק להוריו בשאלה 'למה?' לא בכדי בחרו המפרסמים למשוך את תשומת הלב של הקהל באמצעי הזה – הורים רבים לבטח מזדהים עם התופעה. כשילד מגיע לגיל ולדרגת פיתוח קוגניטיבי מסוימים, הוא מתחיל לחפש סיבות לכל דבר. בנאלי ככל שיהיה הנושא, הילד רוצה להבין - למה?

השאלה הזו, כך מסתבר, אינה שלב או מטרד – להיפך. היא תופעה שצריכה לגרום לנו להיות מרוצים וגאים. הילד חושב, וחושב עמוק. בשונה מהשאלה 'איך?' שמייצגת את הפן הטכני של ההבנה, 'למה?' מגלמת תפיסה לוגית של סיבה ותוצאה. וזו, על פי מחקרים, גישה חיונית לפיתוח החשיבה בכלל והמדעית בפרט. במילים אחרות, כשילדים מתעניינים ב'למה?', הם מביעים עניין פילוסופי בעולם, והיכולת הזו יכולה לקדם את מגוון הכישורים הקוגניטיביים שלהם, מקריאה ועד מתמטיקה.

שיעור פילוסופיה פעם בשבוע יכול לחסוך חודשי לימוד מתמטיקה

התרומה של פילוסופיה לפיתוח החשיבה, בפרט המדעית, הועמדה למבחן. ניסוי שנערך בבתי ספר יסודיים באנגליה, שעליו מדווחת ג'ני אנדרסון במגזין Quartz, בדק כיצד משפיעים לימודי פילוסופיה על הישגי הילדים. 48 בתי ספר חולקו לשתי קבוצות: ב-26 מהם נוסף לתכנית הלימודים שיעור פילוסופיה בן ארבעים דקות פעם בשבוע, ו-22 בתי הספר הנותרים שימשו קבוצת בקרה, ללא שיעורי פילוסופיה.

על פי אנדרסון, תוכן שיעורי הפילוסופיה כלל "דיונים על קונספטים כמו אמת, צדק, חברות וידע, עם זמן שהוקדש להרהור בדממה, ליצירת שאלות, להעלאת שאלות ולבנייה על הרעיונות והמחשבות אחד של השני". כלומר, השיעורים לא העמיסו תוכן היסטורי על פילוסופים מפורסמים או ידע תיאורטי לגבי משנותיהם. המיקוד היה בפיתוח טכניקות של חשיבה פילוסופית: לוגיקה, בניית טיעונים והפרכתם, זוויות שונות לחקר שאלות וכן הלאה. בתום שנת לימודים אחת בדקו החוקרים את הישגיהם של התלמידים. "ילדים שהשתתפו בקורסים", מציגה אנדרסון את תוצאות הניסוי, "שיפרו את ציוני המתמטיקה והקריאה בשווה-ערך של שני חודשי לימודים נוספים, אף על פי שהקורסים לא תוכננו לשפר אוריינות או חשיבה מספרית". עבור ילדים שהגיעו מרקע חלש יותר, השיפור היה אף גדול יותר. הציונים שלהם בתום הקורס היו שווי ערך לארבעה חודשי לימוד קרוא וכתוב, שלושה חודשי מתמטיקה וחודשיים של כתיבה.

השיפור לעומת קבוצת הבקרה החזיק מעמד הרבה מעבר לטווח המיידי, וליתר דיוק - שנתיים. קוון קולינס, יו"ר הקרן שערכה את הניסוי, מספק את השערתו להצלחה המרשימה של התלמידים: "הם קיבלו דרכים חדשות של חשיבה וביטוי עצמי. הם חשבו עם יותר לוגיקה ועם רעיונות מחוברים יותר". המוח, כך נראה, אינו מאורגן במחלקות מבודדות שכל אחת עובדת על תחום ספציפי. כשאנו משקיעים ביכולת קוגניטיבית אחת, אחרות מרוויחות גם כן. ובאופן ספציפי, מרתק לבחון את הקשר בין פילוסופיה לחשיבה מדעית. כיצד הפיתולים המנטליים שאנו לוקחים במסעות פילוסופיים משחיזים את היכולת שלנו לגשת לשאלות מדעיות? אחת התיאוריות היא שהתשובה מסתתרת בשאלה 'למה?' בטור במגזין Aeon מסביר מתאו קולמבו, פרופסור לפילוסופיה של המדע, כיצד צורת החשיבה הטבעית של ילדים מגשרת בין הפילוסופיה למדע.

מהו הסבר טוב לשאלה 'למה?'

"מרגע שהתחלתי לדבר" מספר קולומבו, "התחלתי לשאול מדוע דברים קורים... הטעויות וההסברים הנחו אותי בגילוי העולם: עסקתי במדע בטרם הגעתי לבית הספר, ואף נהניתי מזה". הפרט האוטוביוגרפי הזה כמובן אינו ייחודי לפרופסור. כולנו, כשהיינו ילדים – ואם אתם הורים, ודאי חוויתם זאת גם עם ילדיכם – העסקנו את המבוגרים שסביבנו בשאלות כמו למה המטוס בשמיים? למה הכלב מוציא לשון כשהוא נושם? למה הכביש שחור? עבור הילדים, התשובות שלנו קריטיות. הילדים, מבחינתם עשו את שלהם: הם הפגינו סקרנות ועניין בעולם שסביבם, 'הרימו לנו להנחתה'. האחריות של המבוגרים היא למנף את הסקרנות הטבעית. ואת זה, טוען קולומבו, אנחנו עושים באמצעות סוג ההסבר שאנו מספקים.

עבור הילד בראשית דרכו, אין הבחנה מובהקת בין הערך המדעי והפילוסופי של השאלה. הוא פשוט רוצה להבין משהו על העולם שסביבו.  

 

כהקדמה לדבריו ובמאמר מוסגר, כדאי להדגיש את הנטייה, שהתפתחה במאות ה-18 וה-19, לשייך מדע לאופן הפעולה של דברים בצורה בלעדית. כלומר, לשאלה 'איך'. מייצגת זאת היטב תפיסת העולם כשעון מכני שניתן לפרק לחלקיו - ולהרכיב מחדש. ואולם, פעמים רבות העומק המדעי נובע מחיפוש אחר הסיבות לדברים ולא מהסתפקות בהבנת המכניזם. אנחנו יכולים לדעת שהר געש פולט כמות X של לבה בשעה, על ידי שינויי לחצים. אבל האם החישובים הללו אומרים לנו מדוע בכלל נפער פתח בקרום כדור הארץ? שאלה זו יכולה להוביל אותנו לגילויים על תנועת היבשות וכן הלאה.

מכל מקום, פרופסור קולומבו טוען כי במתודה המדעית מקובלים מספר סוגי הסברים. תפקידם של פילוסופים של המדע, במילים פשוטות, הוא לנתח את צורות החשיבה המדעית, את הדרך שבה ניגשים מדענים לשאלות שהם חוקרים. כאן, לדבריו, טמון המפתח לרתימת הסקרנות הטבעית להצלחתם של ילדים. שלושת סוגי ההסברים הנפוצים הם החוק הכללי, התיאוריה האחידה והמכניקה הרגילה. מבלי לרדת יותר מדי לפרטים, ההסבר הראשון מדבר על צירוף הנסיבות שגורם לתופעות להתרחש, השני, כשמו, מספק מספר עקרונות קבועים וכלליים (אבולוציה, יחסות) העומדים בבסיס כל התופעות, וההסבר השלישי עוסק בפעולתם של מנגנונים. ההסברים מספקים לנו בסיס מדעי נהדר, "ואולם", טוען קולומבו, "על הפילוסופים להימנע מההנחה שקיים מודל הסברי אחד, ושצריכה להתקבל החלטה איזה מודל מספר לנו מהו הסבר טוב".

המודלים הללו אינם סותרים, אלא משלימים זה את זה. לכולם יש מקום במחקר האנושי, אך הנטייה של הפילוסופים לחפש אחר התיאוריה האחת שמכסה את הכול למעשה מתעלמת מהמורכבות שעומדת בבסיס הסקרנות של ילדים ושל בני אדם בכלל. "מענה טוב לשאלת 'למה?' הוא לא רק הפשטה פילוסופית", טוען קולומבו, "להסבר יש גם תפקידים קוגניטיביים בעולם האמיתי". הוא מדבר על ההיבט הפסיכולוגי של חשיבה. לדבריו, הסבר הוא מבע תקשורתי, והשאלה אם הוא נעשה בצורה מוצלחת צריכה לקחת בחשבון גורמים 'ארציים' הנובעים מהרקע של האדם. כל המודלים שציין, מסביר קולומבו, מונעים באמצעות "טריגרים התלויים בקהל של הדובר, באינטרסים שלו, באמונות הרקע ובסביבה החברתית".

עם אילו כלים הילד יוצא לחקור את העולם?

כלומר, קיימות נסיבות משתנות שמשפיעות על איכות ההסבר שלנו, וכשאנו פתוחים לגישות הפילוסופיות השונות להסברים מדעיים, אנו מאפשרים לילדים להיחשף לצורות חשיבה מגוונות. המשמעות היא כלים נוספים לארגז שלהם. וכפי שמסביר קולומבו, מחקרים פסיכולוגיים "חשפו דמיון מרשים בין היגיון הסברי של ילדים לזה של מדענים. הן ילדים והן מדענים מביטים על העולם ומנסים  לזהות בו דפוסים, ומחפשים אחר הפרות של הדפוסים הללו במטרה להפיק מהם היגיון". כך שהנטייה לחקירה מדעית עמוקה טבועה בהם, ובאה לידי ביטוי בהתגלמות של השאלה הפילוסופית 'למה?' כשמחברים את כל הנקודות נוצרת תמונה שמשרטטת קשר הדוק בין צורת המחשבה הפילוסופית וזו המדעית. לא פלא, אם כן, שהתלמידים באנגליה שיפרו משמעותית את כישורי המתמטיקה בזכות העשרה בפילוסופיה.

"אם כל ילד הוא מדען מלידה", מסכם פרופסור קולומבו, "הפילוסופים ייטיבו לעשות אם יעניקו יותר תשומת לב לפסיכולוגיה של הסברים, ובפרט לשאלות 'למה?' ולחשיבה של ילדים. הם יקבלו הבנה מדויקת יותר של מהו הסבר טוב". בשורה התחתונה, הצורך להבין את העולם מגיע דרך ערוצים שונים, אבל מדובר ביצר טבעי של ילדים. כשאנו מתייחסים לשאלות שלהם ברצינות, אנו מעניקים להם כלי חשיבה שמסייעים לספק את הצורך הזה. וככל שנעניק להם יותר כלים כשהם עוד תלויים בהסברים שלנו, כך הם יוכלו להיות עצמאיים יותר כשיהיו תלויים בעצמם.

על פי הניסוי באנגליה והטיעון של קולומבו, החשיבה הפילוסופית והמדעית מגיעות מאותו שורש. פתחו את האחד – והשנייה תתקדם בעקבותיה. מגיע היום שבו כל ילד מתחיל לחשוב באופן עצמאי וצריך ליישם את היכולות הקוגניטיביות למטרות סקרנות וצרכים פרקטיים כאחד. האופן שבו אנו מתייחסים לסקרנות הבסיסית שלו, יכול להשפיע במידה רבה על מידת הגמישות שבה יוכל לתמרן, ועל הביקורת שיפעיל כשיצטרך לספק את ההסברים לעצמו.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

למה בעצם אנחנו צריכים פילוסופיה, והאם יש בה תועלת מעשית?

מהם שני הגורמים שמשפיעים על הצלחה של ילדים? רמז, בית הספר הוא לא בדיוק אחד מהם

ההרצאה השבועית של TED: האמת המפתיעה והמעודדת על שקרים של ילדים

עוד ממהות החיים

19.09.17
מה כל כך מפחיד אותנו בלהחמיץ התרחשויות ברשת – ומה קורה כשאנו מתעדכנים ללא הרף?
18.09.17
מתנות הן דבר נפלא, אבל איך בוחרים כאלה שיעשו את העבודה? פסיכולוגים בדקו
17.09.17
כיצד הופך קשר רגיל לחברות עמוקה – ומה השפעתו על בריאותנו בטווח הרחוק?
14.09.17
ההרצאה השבועית של TED: אנו יכולים להמציא את העולם שבו אנו רוצים לחיות
13.09.17
האם קיימת דרך קריאה שמסייעת לחקוק בזיכרון יותר מידע מספרים?
12.09.17
ויטגנשטיין: לעולם לא נדע מה קורה במוחם של אחרים – איך בכל זאת להבין אותם?
11.09.17
מתברר שאנחנו מחקים אחרים אפילו מבלי להיות מודעים – פסיכולוגים מסבירים מדוע
10.09.17
תרגול מיינדפולנס לא דורש מכם דבר מלבד 10 דקות ביום – אפשר אפילו פחות
07.09.17
ההרצאה השבועית של TED: המציאות היא לא יותר מאוסף הזיות שכולנו מסכימים עליהן
06.09.17
פרדוקס סוף השבוע – כיצד מאמץ במעט הזמן הפנוי עשוי להוביל לחידוש מצברים?
05.09.17
מדוע אנשים שמשתמשים באמוג'י מצליחים יותר בהשגת בני זוג?
04.09.17
מחקר חדש: רגשות לא נעימים חיוניים לבריאות הפסיכולוגית שלנו
03.09.17
הטיעון בעד התפשרות על האיכות – מתי השאיפה לשלמות הופכת לדריכה במקום
31.08.17
ההרצאה השבועית של TED: מה קורה במוח בכל פעם שאנו שותים קפה או תה?
30.08.17
הפולינזים הקדמונים ומדעני נאסא חולקים סוד משותף – מה ניתן ללמוד ממנו על גישה לחיים?
29.08.17
האלגנטיות של חוקי הפיזיקה נחשפת ב-10 ציטוטים מעוררי השראה
28.08.17
כיצד לזהות אם אנחנו באמת בקיאים בנושא מסוים? הכירו את "טכניקת פיינמן"
27.08.17
איש אינו מחוסן בפני כישלון – אך הכישלון עצמו מחסן, תשאלו את ג'יי. קיי רולינג
24.08.17
ההרצאה השבועית של TED: הרב הראשי של אנגליה לשעבר במחשבות על האנושות של מחר
23.08.17
התועלת הבריאותית של שירה משותפת – והמדע שמסביר גם את האפקט הטרנסצנדנטלי שלה