הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

מניפולציות קטנות שיכולות להגביר משמעותית את אחיזת הזיכרון במוח


7 במרץ, 2017

השגרה חולפת על פנינו. אנו נוטים לזכור רק דברים מיוחדים שחורגים מהמוכר והרגיל. קשה לנו לזכור יום סתמי שבילינו בעבודה לפני שלושה חודשים, אבל יום מטיול לחו"ל אנו יכולים לשחזר לעתים גם אחרי שנתיים, חמש ואף יותר. זה נכון גם לגבי משימות יומיומיות שאנחנו צריכים לזכור: מי לא מצא את עצמו חוזר לוודא שהדלת נעולה 10 שניות אחרי שיצא מהבית? ומה לגבי מצרכים? לעתים קורה שאנו שוכחים פריט זה או אחר למרות שהוא מופיע ברשימת הקניות.

חוקרים מאמינים כי ניתן להשתמש בעובדה שהמוח נוטה לזכור דברים חריגים כדי ליצור מניפולציות על הזיכרון ולקבע את אחיזתו, גם בדברים שגרתיים. כך למשל, שני מדעני התנהגות מאוניברסיטאות פנסילבניה והרווארד הצליחו להגביר את הזיכרון של קבוצת נבדקים בעשרות אחוזים, באמצעות בובה של חייזר. זה נשמע מאוד בלתי שגרתי, ובדיוק פה טמון סוד הצלחתם. החוקרים, קייטי מילקמן וטוד רוג'רס, מסבירים ב- Scientific American את הניסוי המעניין וכיצד פועל המנגנון.

אות ויזואלי שחורג מסדר הדברים המוכר

העבודה של צמד הפרופסורים התמקדה בזיכרון משימתי. נקודת העניין שלהם הייתה למצוא דרך לייעל את התפוקה בעיקר במקום העבודה, אך לא רק. לטענתם, ארגונים מכלים משאבים רבים על מנת להזכיר לעובדים לבצע פעולות שונות, מתליית שלטי תזכורת ועד הפצת מיילים. זה אמנם לא נשמע כמו הרבה, אבל במצטבר ובקנה מידה ארגוני, מדובר בנפח משמעותי של פעילות. וגם אם לא, הרי שטכניקה לשימוש יעיל בזיכרון היא מצרך מבוקש גם לעצמנו, לא רק לארגונים גדולים. למעשה, אחד הגורמים שהיוו השראה למחקר היה ניסיונם האישי של החוקרים. "מוטרדים מכשלי הזיכרון של עצמנו, תהינו אם חיבור של כוונה שיכולה להישכח בקלות, עם אות מושך עין – כמו בובת חייזר – שיופיע בעיתוי מתאים, יכול לשפר את ביצוע המשימות", הם כותבים.

את הטכניקה הזו מכנים מילקמן ורוג'רס בשם "תזכורת באמצעות אסוציאציה", והרעיון הוא לקחת פעולה שגרתית ולקשר אותה ויזואלית לאלמנט זר ומוזר שיתקבע בזיכרון בהקשר לפעולה. קיים דגש גם על זמן הופעת האות – הוא צריך להיראות לעין רק בזמן שבו אמורה להתבצע הפעולה, כדי לא לשחוק את אפקט הזרות שלו. את הניסוי הם ביצעו בשטח, בבית קפה. המטרה הייתה לגרום לכמה שיותר לקוחות להשתמש בקופונים שהעניקו הנחה מסוימת לכל מי שיחזור לבית הקפה יומיים לאחר קבלת הקופון. עוזרי המחקר עמדו בכניסה לבית הקפה וחילקו את הקופונים כשהם מחוברים לפליירים. על הפליירים, שחולקו באחד מימי השלישי, היה כתוב: "כשאתם רואים את הקופה ביום חמישי, זכרו להשתמש בקופון הזה". חצי מהלקוחות קיבלו רק את הקופון עם הפלייר, וחצי קיבלו את אותו צירוף, אך עם תוספת קטנה: פלייר עם תמונה של בובת חייזר ובו כתוב שהחייזר ישב על הקופה ביום חמישי ויזכיר להם להשתמש בקופון.

הזיכרון נאחז בדברים חריגים הבולטים על רקע השגרה הצפויה והמוכרת.

מילקמן ורוג'רס מדווחים כי "החייזר עשה את העבודה": הלקוחות שקיבלו את הפלייר עם החייזר השתמשו בקופון ב-41 אחוז יותר מהלקוחות שקיבלו רק את הפלייר הרגיל. בניסוי נוסף שביצעו החוקרים, חייזר הזיכרון הוכיח את יעילותו גם לעומת תזכורת כתובה. לטענתם, לטריקים מהסוג הזה יש חשיבות גדולה: הם יכולים להיות אף בעלי השלכות כלכליות ובריאותיות. הזיכרון שלנו מתיר לנו להזניח בדיקת רופא, מעקב אחר ביטוח חיים או כל פעולה אחרת מהסוג הזה. "טריק הזיכרון הכולל חייזרים או פילים יכול להישמע ביזארי, אבל", טוענים החוקרים, "אנו חושבים שאתה יכול למנף אותו כדי לחסוך לעצמך ולארגון שלך זמן וכסף – ואף לשפר את רווחת החיים".

שיטת החייזר היא כלי יעיל, אבל האם היא תקפה לשיפור כל סוגי הזיכרון? כאמור, נמצא כי "תזכורת באמצעות אסוציאציה" יעילה יותר אפילו מתזכורת כתובה, אבל יש פעמים שבהן לאותיות יש יתרון גדול, כפי שמספרת אליס ליו במגזין Medium. במקרים שבהם אנו רוצים לחקוק בזיכרון פיסות אינפורמציה, למשל, נראה כי שימוש בטכניקת תזכורת באמצעות אסוציאציה תהיה מסורבלת מדי. ליו מסבירה כי פעמים רבות היא נתקלת בעובדות מעניינות, רעיונות מעוררי השראה ומידע שימושי מכל סוג, שבאותו רגע נראה לה כדבר החשוב ביותר, אך כאשר היא מנסה להיזכר בו כעבור זמן מה, הוא נעדר מזיכרונה כלא היה.

יותר מזה, קורה לנו אפילו שאנו זוכרים שרצינו להשתמש במשפט או ברעיון מסוים, אבל התוכן אבד בנבכי רשת הנוירונים שלנו. הפתרון של ליו הוא ניהול יומן תמציתי ביותר של כל פיסות המידע החיוניות לה. היא עושה זאת בצורה פשוטה ביותר, תוך שימוש בטבלה בעלת שלוש עמודות: תאריך, מקור והמידע מזוקק לשורה או שתיים. ליו טוענת כי הפשטות והזמינות הן מפתח, אבל מה שהופך את הכתיבה למשמעותית הוא מתן צורה מוחשית לרעיון מופשט. היא מצטטת יזמת ויועצת התפתחות שהסבירה לה כי הכתיבה "הופכת קונספט עצמאי שמרחף בראשך לאובייקט מוצק בעולם. היא הופכת אותו לאמיתי עבור אנשים". במילים אחרות, כשאנו כותבים את המידע, הוא קורם עור וגידים. למעשה, אפילו לא חייבים לנהל יומן. Nuggets היא אפליקציה שמתאימה הן לנייד והן כתוספת לדפדפן כרום, אשר משמשת בדיוק למטרה של שמירת פיסות מידע בצורה מסודרת מהאינטרנט. אחת האופציות שקיימות בה, למשל, מאפשרת לסמן טקסטים מתוך אתרי אינטרנט ולשמור אותם כמות שהם.

לתזמן את האיזון הכימי במוח

לא בכדי קיימות טכניקות שונות ומגוונות לעיצוב הזיכרון. מדובר באחד המנגנונים המורכבים והשימושיים ביותר במוח האנושי, הממלא את תפקידו בכל רגע נתון לטובת אינספור צרכים. כפי שהטריק עם בובות החייזר יועיל מעט לזכור טקסט מדהים שנחשפתם אליו בסרט, כך כתיבה תסייע לכם מעט בלימוד נגינה על גיטרה. ברכישת כישורים פועל סוג אחר של זיכרון, אבל על פי מחקר שנערך באוניברסיטת בראון, גם אותו אפשר לתמרן, ואפילו בצורה די מתוחכמת.

במקרה הזה ביקשו החוקרים לבחון כיצד אנו יכולים להגיע למומחיות גבוהה בתחום חדש, ולשמור עליה לאורך זמן. נניח שרכשתם מצלמה חדשה והשקעתם בלימוד ובתרגול הפונקציות השונות שלה. לאחר זמן הגעתם למיצוי והרגשתם שאתם בקיאים מספיק. לאחר מכן הקדשתם זמן נוסף ללימוד תוכנת העריכה שהגיעה מצורפת למצלמה. למחרת יצאתם לנסות את הצעצוע החדש, ולהפתעתכם, אינכם זוכרים חלק ניכר מתפעול המצלמה. החוקרים ניסו להבין מדוע ומתי אנו נוטים לזכור טוב יותר כישורים חדשים, ומה עלול להפריע לתהליך.

"למידת יתר" נועלת את המוח לפרק זמן של מספר שעות ומקבעת מידע חדש.

לאחר שביצעו מספר ניסויים, גילו כי שני מוליכים עצביים במוח משפיעים על קיבוע הזיכרון, וביכולתנו לשלוט באיזון שביניהם. כיצד? על ידי ויסות משך הזמן שאנו מקדישים ללימוד ועל ידי שליטה במרווח שאנו יוצרים בין לימוד שני כישורים חדשים. כדי לשמר כמה שיותר מידע מתפעול המצלמה, למשל, צריך לנקוט בגישה של "למידת יתר". החוקרים מסבירים: "עליכם לתרגל זמן מה אפילו אחרי שאתם חושבים שאתם לא יכולים להשתפר עוד. למידת יתר שכזו, נועלת את רמת הביצוע שנרכשה". מחקרים קודמים הוכיחו כי כאשר אנו לומדים כמה דברים ברצף, מתקיים 'אפקט האחרון', כלומר, אנו נוטים לזכור הכי טוב את מה שלמדנו הכי קרוב לזמן הנוכחי. בדוגמה שלנו, לימוד תוכנת העריכה התערב במיצוק המידע ושיבש את הזיכרון שלנו מתפעול המצלמה.

על פי המחקר, כדי למנוע מצב כזה עלינו להגיע למידה גבוהה של הבנה, ולהמשיך לתרגל. זה עשוי להיות משעמם כיוון שכבר אין היבט של חידוש, וזו אכן הסיבה שפעמים רבות אנו מפסיקים. אבל מסתבר שפרק הזמן של לימוד אקסטרה משנה את האיזון הכימי במוח. ליתר דיוק, זה מוריד מהשפעתו של נוירוטרנסמיטר שאחראי על גמישות נוירולוגית. זהו הכימיקל, או לפחות אחד מהם, שמעניק למוח את היכולת ללמוד דברים חדשים ולהתעצב מחדש. תכונה רצויה לכל הדעות, למעט מקרים שבהם אנו צריכים לקבע בזיכרוננו מידע חדש.

אם כן, בכוחנו לבחור איזה כישור אנחנו מעדיפים לנעול טוב יותר בראש: אם אנו מעדיפים את תפעול המצלמה, תרגול עודף יעשה את העבודה, אך יבוא על חשבון השליטה שלנו בתוכנת העריכה. לעומת זאת, אם נעדיף ללטש את כישורי העריכה, נוכל ללמוד אותם מיד לאחר תפעול המצלמה, והם כמובן יבואו על חשבון היכולת שלנו להשתמש בה. החדשות הטובות הן שאפשר ליהנות משני העולמות. החוקרים גילו כי כאשר פותחים פער של כמה שעות, שלוש וחצי ליתר דיוק, בין הלימוד הראשון לשני, ניכרת עלייה משמעותית בכישורים בשני התחומים. נראה כי זהו בערך פרק הזמן שדרוש למוח להשיב את האיזון הכימי למצבו המקורי. כלומר, למידת יתר מורידה את הגמישות ומכניסה אותנו למצב נעילה. בזמן הזה המידע מתקבע היטב בזיכרון וכל מידע חדש אחר נחסם. לאחר מספר שעות המוליך העצבי שאחראי על גמישות חוזר לרמה רגילה והמוח נפתח מחדש לספוג אינפורמציה חדשה.

למרות שהמחקר התמקד בלימוד ויזואלי, מוביל המחקר פרופסור טקאו ווטאנבה "משוכנע שהאפקט יתורגם גם לסוגים נוספים של למידה, כמו פעולות מוטוריות שבהן תופעות כמו התערבות פועלות באופן דומה". המחקר שלו, כמו מחקר בובת החייזר, חושף את מידת השליטה שיש לנו על הזיכרון ואת הדרכים השונות שבהן אנו יכולים לתמרן אותו להפיק ממנו את המרב. אם אתם מעוניינים ליישם אחת או יותר מהטכניקות הללו, ובכן, עתה יש לכם מגוון שיטות לזכור אותן.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

בכל פעם שאתם שוברים מעט את השגרה – אתם מפתחים כישורים חדשים

להישאר עם טעם של עוד – כיצד להפוך את הזיכרון ארוך הטווח לחיובי יותר

לחיות עם מוח שהוא ספריית מידע אינסופית - האנשים שניחנו בזיכרון-על

עוד ממהות החיים

19.09.17
מה כל כך מפחיד אותנו בלהחמיץ התרחשויות ברשת – ומה קורה כשאנו מתעדכנים ללא הרף?
18.09.17
מתנות הן דבר נפלא, אבל איך בוחרים כאלה שיעשו את העבודה? פסיכולוגים בדקו
17.09.17
כיצד הופך קשר רגיל לחברות עמוקה – ומה השפעתו על בריאותנו בטווח הרחוק?
14.09.17
ההרצאה השבועית של TED: אנו יכולים להמציא את העולם שבו אנו רוצים לחיות
13.09.17
האם קיימת דרך קריאה שמסייעת לחקוק בזיכרון יותר מידע מספרים?
12.09.17
ויטגנשטיין: לעולם לא נדע מה קורה במוחם של אחרים – איך בכל זאת להבין אותם?
11.09.17
מתברר שאנחנו מחקים אחרים אפילו מבלי להיות מודעים – פסיכולוגים מסבירים מדוע
10.09.17
תרגול מיינדפולנס לא דורש מכם דבר מלבד 10 דקות ביום – אפשר אפילו פחות
07.09.17
ההרצאה השבועית של TED: המציאות היא לא יותר מאוסף הזיות שכולנו מסכימים עליהן
06.09.17
פרדוקס סוף השבוע – כיצד מאמץ במעט הזמן הפנוי עשוי להוביל לחידוש מצברים?
05.09.17
מדוע אנשים שמשתמשים באמוג'י מצליחים יותר בהשגת בני זוג?
04.09.17
מחקר חדש: רגשות לא נעימים חיוניים לבריאות הפסיכולוגית שלנו
03.09.17
הטיעון בעד התפשרות על האיכות – מתי השאיפה לשלמות הופכת לדריכה במקום
31.08.17
ההרצאה השבועית של TED: מה קורה במוח בכל פעם שאנו שותים קפה או תה?
30.08.17
הפולינזים הקדמונים ומדעני נאסא חולקים סוד משותף – מה ניתן ללמוד ממנו על גישה לחיים?
29.08.17
האלגנטיות של חוקי הפיזיקה נחשפת ב-10 ציטוטים מעוררי השראה
28.08.17
כיצד לזהות אם אנחנו באמת בקיאים בנושא מסוים? הכירו את "טכניקת פיינמן"
27.08.17
איש אינו מחוסן בפני כישלון – אך הכישלון עצמו מחסן, תשאלו את ג'יי. קיי רולינג
24.08.17
ההרצאה השבועית של TED: הרב הראשי של אנגליה לשעבר במחשבות על האנושות של מחר
23.08.17
התועלת הבריאותית של שירה משותפת – והמדע שמסביר גם את האפקט הטרנסצנדנטלי שלה