אסטרטגיות שונות של בעלי חיים להתמודדות עם שינויים שופכות אור על הדילמות שלנו

בעולם משתנה תדיר, בעלי חיים ניצבים פעמים רבות בחייהם מול דילמה בסיסית במצב של שינוי סביבתי: להתמודד עם השינוי בכלים העומדים לרשותם – או לצאת למסע חיפוש אחר מקום נוח יותר. לעתים מדובר במסע פיזי-גיאוגרפי, ולעתים המסע בא לידי ביטוי בנטישה של דפוס מוכר וחיפוש אחר אסטרטגיה חדשה תחתיו. לפני שנבחן מה אנחנו יכולים ללמוד מהבחירות שעושות החיות ולאמץ אל חיינו אנו, נתבונן מעט בהרגלים שסיגלו לעצמם מספר בעלי חיים עם יכולת תעופה.

על אף שחיפוש מקום נוח יותר עשוי להישמע, ובכן – נוח, פעמים רבות היציאה מהאזור המוכר דווקא מצריכה השקעת אנרגיה ולקיחת סיכון ברמה גבוהה בהרבה מהישארות בו. מינים רבים של ציפורים, עטלפים ואפילו פרפרים, מגיבים בנדידה לתקופה של קור ומחסור במזון, שמטרתה חיפוש ואיתור מקום בעל תנאים נוחים יותר. לעומתם, ציפורים ממינים אחרים יבחרו להישאר במקומן ולהתמודד עם תנאי הקור הקשים ועם מחסור במזון בדרכים יצירתיות. קחו לדוגמה את הצ'יקדיס, ציפורי שיר קטנות ודומות לירגזים המצויות בצפון אמריקה. ציפורים אלו מנצלות את הזיכרון הנהדר שלהן כדי להטמין בסתיו מזון ולהשתמש בו בחורף. לעומתן, כידוע עוד לאבות אבותינו, ציפורים רבות נודדות בחורף למקום אחר.

עד כמה המקום החדש שונה מהמוכר ומצריך הסתגלות? תלוי. במובן מסוים, בקרב מינים מסוימים של ציפורים הוא אף מוכר עוד לפני ההגעה הראשונה, שכן הגוזלים בוקעים ונודדים הרחק, מבלי שהוריהם הראו להם את הדרך. זה פשוט מתוכנת אצלם כך. דוגמה מצוינת לכך אפשר למצוא אצל חרקים, וליתר דיוק, אצל הדנאית המלכותית, מין של פרפר גדול ויפה. הזחלים של הדנאית, שהפכו לפרפרים בקנדה, עפים בסתיו כל הדרך לאזור ספציפי במקסיקו – מרחק של 4,000 ק"מ. מדובר בתופעה מרתקת כשלעצמה, וההנחה היא שהזיכרון היחיד שהועבר להם מהאזור שבו ישהו בחורף נמצא ככל הנראה בגנים.

יציאה מאזור הנוחות – גם כשנותרים באותו האזור

הדילמה – להישאר או לעזוב – קיימת לא רק אצל ציפורים ופרפרים. גם אצל יונקים ניתן להבחין בהתנהגויות שונות בעקבות מצב דומה. בעוד שמין אחד ייכנס למצב של שנת חורף (היברנציה), יבחר מין אחר בעל מאפיינים דומים להישאר פעיל במשך כל התקופה הקרה והמאתגרת, וינסה לשרוד אותה בעזרת גמישות ואימוץ אסטרטגיה חדשה. וכך גם בתקופה של בצורת – פרטים מסוימים יצמצמו את הפעילות שלהם וינסו לחסוך במים, כשהם נשארים בסביבה המוכרת, בזמן שאחרים יצאו לנדוד במטרה למצוא מים ומזון. ד"ר ערן לוין, זואולוג מאוניברסיטת תל אביב, מביא כדוגמה עטלף מסוג יזנוב. "בגלל שבחורף יש פחות אוכל זמין בחוץ, בוחרים היזנובים לא לקחת סיכונים מיותרים מעבר למינימום ההכרחי. הם מתכנסים במערות חמות ובטוחות ומעבירים 5 חודשים בשנת חורף, ללא פעילות", הוא מסביר. "באותו זמן, מין אחר של עטלפים, נשפוני גדות, שרגילים להיזון מחרקים מעופפים כמו יתושים ופשפשי מים, עוברים לדוג דגיגים שמספקים להם מקור מזון ומאפשרים להם להיות פעילים בחורף, וזאת למרות שהדיג הוא פעילות יחסית מסוכנת עבור עטלף".

לכל אסטרטגיה היתרונות והחסרונות שלה, מסביר לוין. "בסופו של דבר, זה הכול Trade off. במקרה של היזנוב, הוא פועל מתוך שאיפה להגן על קיומו הפיזי במובן המוחשי ביותר של המילה, אבל לוקח סיכון לגבי הצלחתה של הִתְרַבּוּת –  המוטיבציה העיקרית של בעלי החיים. הוא מרוויח חמישה חודשים שבהם הוא מקטין את הסיכויים שלו להיפגע או להיטרף בזמן חיפוש מזון או בנדידה למרחק. הוא בעצם מכניס את החיים שלו להקפאה וחי על החסכונות שצבר בקיץ (בצורה של שומן) ונמנע ממאמץ לחיפוש מזון בעונה שבה הוא פחות זמין, תחת תנאי מזג אוויר קשים. הסיכון העיקרי שהוא לוקח הוא שהחסכונות שלו לא יספיקו, וזה אכן קורה לעתים. יזנובים לא מוצלחים מספיק לא יצלחו את החורף, או יצלחו אותו בקושי ולא יהיו חזקים מספיק כדי להזדווג ולהתרבות בסופו. גם ההצטופפות במערה אחת וכניסה למצב של תרדמה עלולה לחשוף את היזנובים למחלות. כך, למשל, ב-10 השנים האחרונות קיימת בצפון אמריקה התפרצות של מחלה מדבקת בשם 'סינדרום האף-הלבן' הקוטלת מיליוני עטלפים בזמן שנת החורף".

הנדידה הגדולה של אפריקה. מגה-עדר בן מיליוני פרטים נשפך אל נהר המארה בחיפוש אחר כרי מרעה מוריקים.

בניגוד לתגובת הילחם או ברח (Fight Or Filght, ובקיצור FOF), לא מדובר בהחלטה רגעית, כי אם באסטרטגיה, כפי שמסביר לוין. "ההחלטה האם להיכנס להיברנציה [שנת חורף] או להמשיך להיות פעיל היא לא החלטה נקודתית, אלא מבוססת על ניסיונות רבים ועל סלקציה אבולוציונית לטובת הבחירה המוצלחת יותר". כלומר, הזמן שעובר מאפשר לסגל התנהגות מורכבת מלחימה/בריחה, כזו שתהיה מדויקת יותר לתנאים המסוימים. "ייתכן שליזנוב יש פחות גמישות התנהגותית מאשר לנשפון הגדות ולכן הוא יעדיף לחיות על חסכונות – בזמן שהנשפון יעדיף לחפש פרנסה אחרת".

בני אדם, יונקים בעצמם, לא שונים בהיבט הזה. תנאים סביבתיים משתנים הביאו אנשים עוד מימי התנ"ך לצאת ולנדוד. דוגמה מעניינת למרחק אדיר שעבר המין האנושי אפשר למצוא במעבר השבטים מאסיה לאמריקה דרך מיצר ברינג הקפוא, והפיכתם עם ההגעה לראשוני האינדיאנים האמריקנים. ואולם, הדילמה הזו מוכרת לנו גם מהיבטים רבים של מעגל החיים. אדם שהתמיד בעבודה מסוימת שנים רבות יתהה האם כדאי לו להישאר באזור המוכר או לנסות משהו חדש – ללמוד תחום חדש או אף לצלול ישר למים לא מוכרים כעצמאי או כשכיר (עוד דילמה); משפחה שנוסעת לגור כמה שנים במדינה אחרת תשקול אם לאמץ את השינוי כדרך קבע או לחזור אל הבית, עם הנופים, החברים והמשפחה המוכרים.

הדואליות המחשבתית הזו פוגשת את חלקנו לפעמים גם בחיים הזוגיים. כשהמים סוערים ונפשנו מיטלטלת, לא תמיד ברור האם כדאי להשקיע אנרגיה ומאמצים – רגשיים, מנטליים ופיזיים – כדי לעבור את המשוכה ולצאת מחוזקים, או שמא זה הזמן להמשיך הלאה, להמר על כל הקופה, תוך סיכון להישאר קירח מכל הכיוונים, במטרה למצוא משהו שאנו חושבים שייטיב עמנו יותר.

להישאר או ללכת – מה השיקולים?

כאמור, לא משנה במה נבחר, ואם אנחנו חיות או בני אדם, מדובר בשינוי. גם אם אנחנו מחליטים להישאר בגבולות המוכר והידוע, עלינו לאמץ גישה אחרת ולמצוא פתרונות יצירתיים להתמודדות משופרת עם המצב. אם מדובר בסביבה חדשה, נוסף גם אלמנט עיקרי של הסתגלות. וזה מוביל אותנו לשיקולים שעלינו להביא בחשבון כשהדילמה עומדת לפתחנו. אנשים עם מומחיות מסוימת, שיודעים לעשות היטב דבר אחד או שניים, יבחרו כנראה באופן שונה מאנשים ברוכי כישרונות. אולי אחד הדברים שציפורים, פרפרים ועטלפים מלמדים אותנו הוא שבמקרה של התמקצעות גבוהה בשטח ספציפי, שלעתים באה על חשבון גמישות, הדרך הבטוחה יותר היא לעבור למקום שבו ניתן לנצל את הכישרון הייחודי שלנו. התרגום האנושי יכול להיות חיים על חסכונות עד שישתפרו התנאים או הגירה למקום שבו הכישרון המיוחד יכול לבוא לידי ביטוי. מהצד השני, גמישות וכישרונות רבים יכולים לדחוף לכיוון של התמודדות עם תנאים חדשים והתאמה מחדש לסביבה שהשתנתה. אדם שמסיבה מסוימת לא יכול או לא רוצה להמשיך לעסוק בהוראה, למשל, אך ברשותו יכולת הסתגלות מהירה לצד מיומנויות נוספות כמו פיתוח מערכי לימוד ואפילו כאלו שלא קשורות למקצוע, כמו תכנות או בישול, יוכל לחפש עבודה באחד מאלו ואף להקים עסק עצמאי בתחום חדש.

שיקול נוסף לבחירת אסטרטגיה – כמו גם לאופן ההתנהלות בתוכה – הוא הכלים שיש ברשותנו להתמודדות עם המצב החדש, בין אם זה נכפה עלינו ובין אם מדובר בבחירה חופשית. בכתבה שפורסמה ב-Harvard Business Review, מסביר ניק טסלר כיצד אפשר לשפר את ההתמודדות מול שינוי, בדגש על מקום העבודה. היות ששינוי הוא בלתי נמנע בעולם התעסוקה, ופעמים רבות אינו נתון לשליטתנו, הוא ממליץ על מספר כלים שיסייעו לנו לאמץ את השינוי ואף להפיק ממנו יתרונות. שימוש בהומור הוא אחד מהם, ויש לכך אף ראיות מדעיות. חוקר ההומור רוד מרטין בדק את ההשפעה של סוגים שונים של הומור ומצא כי שנינות יכולה לשפר את מצב הרוח ואת האינטראקציות החברתיות. כל אלו יכולים לסייע להסתגל לתנאים חדשים, באותו מקום או במקום החדש.

בשתי האסטרטגיות טמון סיכון ולצדו רווח. החוכמה היא לבחור מתי לאמץ כל אחת מהאסטרטגיות, ולהחליט מתי אנחנו מתכנסים ונותנים לגל לעבור, תוך שאנו מייצרים לעצמנו את התנאים החיצוניים והפנימיים הנוחים ביותר – ומתי אנחנו עטים בהתרגשות על ההזדמנות לשינוי וצמיחה. ואולם, נשאלת השאלה מהי הבחירה הנכונה: אם בלאו הכי אנו צריכים לצאת מאזור הנוחות, איך בוחרים מתי נכון להישאר ולהתמודד ומתי לקחת את הסיכון שכרוך בבלתי מוכר? התשובה, כצפוי, טמונה בכל מקרה לגופו, אך נראה על פניו שאין בחירה נכונה – יש בחירה מתאימה. מיליוני שנות אבולוציה של ניסוי וטעיה עודדו אסטרטגיה של מעבר אצל מומחים בנושא מסוים אל מול "גמישות תעסוקתית" בקרב בעלי קשת רחבה של התמחויות. כשהחיים מזמנים לנו צומתי החלטה, אנחנו יכולים ללמוד מהטבע ולבחון מה התועלת של כל אסטרטגיה, ומה הכי מתאים לנו באותו עיתוי בתוך המערך המורכב הזה. כך נוכל לעוף גבוה כמו ציפורים, לנווט בקטעים אפלים כמו עטלפים ולהיות חופשיים כמו פרפרים.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

אתנחתא של טבע: הקרקל כמשל לגמישות מחשבתית והתמודדות עם אתגרים

האם אתם נוטים ליציבות או לחדשנות – ומה חיוני יותר למחשבה יצירתית?

7 סגנונות של קבלת החלטות – איזה טיפוס אתם?

עוד מרדיו מהות החיים:

שינוי עכשיו - הצורך בשמירה על מסדרון אקולוגי למען שימור מגוון המינים