הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

הטכניקה הפשוטה שמסוגלת להוציא את העוקץ מהחרדות – ועל הדרך להגביר את היצירתיות


8 בפברואר, 2017

התעוררתם בבוקר, התמתחתם במיטה ולרגע היה נדמה לכם שמדובר בתחילתו של עוד יום שגרתי. אבל את החזרה האיטית והמבוקרת של המוח להכרה קוטע בפתאומיות זיכרון חד. היום עליכם להציג את הרעיון החדש של החברה למשקיעים פוטנציאליים. זו הפעם הראשונה עבורכם, ומעולם לא ראיתם את עצמכם כדוברים מחוננים או אנשי מכירות ממולחים. למעשה, אתם מוצאים את העמידה מול קהל כחוויה לא נעימה במיוחד.

המשימה התקבלה ועליכם לעמוד בה בהצלחה, ואם לא די בחששות הרציונליים ביחס למצגת עצמה ולאופן שבו היא תתקבל, אתם גם מודעים לכך שהמתח שאתם חווים הוא בעל אפקט משתק שמפחית את היכולות שלכם להתמודד עם מצב מורכב דיו גם ללא החרדה שלכם. בקיצור, אתם כבר לא יכולים לחכות ל'תענוג' המצפה לכם.

סיטואציות כמו זו מוכרות לנו בשלל מופעים וצורות. פגישה ראשונה, היכרות עם ההורים, נאום פרידה מהעבודה, הרצאה לעמיתים וכן הלאה. החיים מזמנים תדיר שפע התנסויות מהסוג הזה. ישנן שיטות מגוונות לנסות להפיג את המתח - החל מתרגול נשימות, דרך תזונה ועד להסחת דעת יזומה – כולן נועדו להרגיע אותנו לקראת ה'תענוגות' הללו. ואולם, פרופסור אליסון ווד ברוקס מבית הספר לעסקים של הרווארד גילתה במחקרה שדווקא הסרת המירכאות – קרי התייחסות לסיטואציות מלחיצות כאל תענוגות אמיתיים - היא טכניקה יעילה בהתמודדות עם חרדות.

מאיום להזדמנות

הכותבת אולגה קזאן מסבירה ב-The Atlantic כי הטכניקה פועלת הפוך: במקום להרגיע חרדה היא משמרת אותה. הסוד הוא להמיר את האנרגיה משלילית לחיובית. "קוראים לזה 'הערכה מחדש של החרדה' וזה מסתכם בלומר לעצמכם שאתם מתרגשים בכל פעם שאתם מתוחים", מסבירה קזאן. "זה נשמע פשוט עד כדי טיפשות, אבל זה הוכח כיעיל במגוון מחקרים ותנאים". מצגת מעוררת חלחלה? ספרו לעצמכם כמה אתם מצפים לקראתה. מבחן מכריע? חשבו כמה מדהים יהיה לכתוב אותו. מארחים חבר חדש לארוחת ערב? אמרו בקול כמה אתם מתרגשים לקראת השתיקה המביכה הראשונה.

אפילו אם ננסה להתעלם מהגיחוך שבלדבר עם עצמנו, עצם הרעיון סותר את ההיגיון. התגובה הראשונית שלנו ללחץ היא לנסות להירגע. יצירת התרגשות נוספת, לעומת זאת, נראית במבט ראשון כהיפך הגמור ממה שאנו זקוקים לו. אך המחקר מצא כי השיטה הזו יעילה יותר דווקא בגלל המאפיינים המשותפים של חרדה והתרגשות. "שתיהן רגשות עוררות", מסבירה קזאן, "בשתיהן הלב פועם מהר יותר, רמות הקורטיזול נוסקות והגוף מתכונן לקראת פעולה. ההבדל היחיד הוא שהתרגשות היא רגש חיובי שממוקד בדרכים שבהן משהו יכול להתפתח לכיוון טוב". אמת היא שגם רוגע הוא תחושה חיובית, אך נראה כי לרובנו המעבר מעוררות גבוהה שלילית לעוררות גבוהה חיובית, קל יותר משינוי המצב הפיזיולוגי-מנטלי כולו. הרבה יותר פשוט להטות נהר ממסלולו מאשר לגרום לו לזרום אחורה.

בסדרה של ניסויים הציבה פרופסור ברוקס לנבדקיה משימות מעוררות מתח: לשיר ולנאום מול קהל. לפני הביצוע התבקשו חלקם לומר לעצמם שהם מתרגשים לקראת המשימות, ואחרים - שהם חרדים. בשני המקרים נמצא כי הדרך שבה מסגרו הנבדקים את מצב העוררות השפיעה על ביצועיהם. באמצעות תוכנה לניתוח סאונד גילתה ברוקס כי הנבדקים שהתרגשו לקראת השירה ביצעו את המשימה בצורה מוצלחת יותר. במשימת הנאום התוצאות חזרו על עצמן, חברי קבוצת המתרגשים גילו כושר שכנוע גבוה יותר, ביטחון עצמי והתמדה גבוהים מחברי קבוצת החרדים. הצבת המשימה בהקשר חיובי אמנם שיפרה את הביצוע, אך בפועל היא "לא הפכה את הנבדקים לחרדים פחות", כדברי קזאן. "החרדה שברקע נותרה בעינה – היא פשוט מוסגרה מחדש כהתרגשות".

וזו למעשה הגדולה של השיטה. היא משתמשת במצב קיים לאחר שכבר התרחש ומפיקה ממנו את המיטב. כל שצריך הוא להזכיר למוח שעוררות נמדדת בערך מוחלט: באותה מידה שהחרדה גבוהה ביחס לכישלון, כך גבוהה התרגשות ביחס להצלחה. ומכיוון שהאירוע טרם התרחש והאופציה להצלחה עדיין מונחת על השולחן, מדוע לא לכוון את המצב התודעתי אליה? בהנחה שהסיכוי לנחול הצלחה קיים, עדיף להכניס את המוח ל"מצב הזדמנות" מאשר ל"מצב איום", אם להשתמש במילים של ברוקס. לדברי קזאן, היא אינה היחידה שהגיעה לתוצאות הללו. מחקר אחד גילה שיפור בביצועים במבחני מתמטיקה בקרב נבדקים שנאמר להם כי חרדה יכולה להעלות את היכולת, ואילו במחקר אחר הנבדקים שציינו שלוש פעמים בקול רם כי הם מתרגשים דיווחו על תחושה של עודף זמן ביחס להשלמת משימות שבאות אחת על חשבון השנייה.

שמירה על אנרגיה גבוהה. השינוי בא לידי ביטוי בכיוון.

סרקזם עצמי בשירות היצירתיות

אתם מוזמנים לנסות זאת בעצמכם: "אני מלא/ת אושר לקראת מבחן הגמר של הקורס!" או: "קשה לי לעמוד בפרץ השמחה מהמחשבה על הגשת הדו"ח הרבעוני!" – עבור חלקנו זה באמת יכול לעבוד. אחרים, לעומת זאת, קוראים את השורות הללו וחושבים לעצמם: "זו בדיחה? אני אמור לעבוד על עצמי? הטכניקה הזו טובה כהומור סרקסטי ולא יותר מזה". ובכן, גם לאנשים הללו יש מה להרוויח מטכניקת ההערכה מחדש של החרדה. בנסיבות מסוימות, כך עולה ממחקרים, סרקזם יכול להביא עמו יתרונות קוגניטיביים שעשויים להיות לעזר בסיטואציות מלחיצות, אם כי באופן מעט שונה מהמרת אנרגיה שלילית לחיובית.

בנובמבר 2015 פורסם מחקר משותף לאוניברסיטאות הרווארד, קולומביה והמכון האירופי ללימודי מנהל עסקים, אשר עסק בשאלה כיצד סרקזם משפיע על מידת היצירתיות. במאמר ב- Scientific American מסבירה פרופסור פרנסקה ג'ינו, מכותבי המחקר, את המנגנון המוחי שגורם להערות סרקסטיות כמו "שמחה מתפשטת בגופי מעצם המחשבה על הדיון לגבי ביטול הקנס" לשמש כקטליזטור ליצירתיות. אמנם זה לא נעשה באמצעות רתימת המחשבה החיובית, אך עדיין אפשר להרוויח מכך. המנגנון שונה – התוצאות עשויות להיות זהות.

ג'ינו מסבירה כי מומחים לתקשורת בין אישית, יועצים ומדריכים מייעצים בכל לשון נגד שימוש בסרקזם, מסיבות מובנות. סרקזם, במקרה הטוב, יכול להיות בלתי מובן, ובמקרה החמור לעלוב במאזין. "ולמרות זאת", היא אומרת, "המחקר שלנו מציע שייתכן ויש גם תועלות בלתי צפויות לסרקזם: יצירתיות מוגברת. למעשה, השימוש בסרקזם מקדם יצירתיות הן בצד הנותן והן בצד המקבל של חילוף הדברים". כמובן שלשימוש יש התוויות, אך קודם לכל – מה הקשר בין סרקזם ליצירתיות. ואם כבר, מילא היא משפיעה על האדם הסרקסטי, אבל כיצד להיות בצד הסופג יכול להועיל?

התשובה טמונה בפרשנות מילולית ובקריאה בין השורות. "סרקזם כולל בנייה או פענוח של סתירות בין משמעויות", מסבירה ג'ינו. "זו הצורה הנפוצה ביותר של אירוניה מילולית, ולעתים קרובות סרקזם משמש להעברת מורת רוח או לעג סמויים  בצורה הומוריסטית". שני רכיבי מפתח לשימוש בסרקזם כמעורר יצירתיות מופיעים בהסבר הזה. הראשון הוא היכולת לבנות או לפענח משמעות סמויה, והשני הוא שימוש בהומור.

הרכיב הראשון – פענוח – קשור ליסוד הקוגניטיבי. הנבדקים במחקר חולקו לשלוש קבוצות: חברי הקבוצה הראשונה היו בתפקיד מעירי ההערות הסרקסטיות, חברי הקבוצה השנייה קיבלו את ההערות והקבוצה השלישית הייתה קבוצת בקרה שבה חילופי הדברים היו ניטרליים. במבחן יצירתיות שנערך מיד לאחר השיחות התברר כי הנבדקים שנחשפו לסרקזם הרוויחו בוסט יצירתי. "התהליך שכולל את יצירת והעברת הערה סרקסטית שיפר את היצירתיות ואת התפקוד הקוגניטיבי הן אצל המעיר והן אצל המקבל". במקביל, מסבירה גי'נו, "האפקט היצירתי התרחש רק כאשר המאזין הבחין בסרקזם שמאחורי המסר, במקום לקבל את הדברים פשוטו כמשמעו".

אפשר לחשוב על סרקזם כעל קריאת שירה, עד כמה שההמחשה הזו תישמע צינית. סרקזם הוא שימוש עקיף בשפה ובמשמעות של המילים, מה שדורש מהמוח להפעיל מנגנונים מורכבים יותר של בניית לוגיקה ופענוח שלה. מבחינת הדובר, חיבור של מסר סרקסטי מצריך מחשבה על הסיטואציה מזווית הפוכה. במקרה פשוט, למשל, עליו לחשוב על קפה איום ונורא כעל קפה טעים ולהעביר את המסר בצורה חצי משכנעת, אבל לא לגמרי, כדי להותיר מקום למאזין להבין שהכוונה הפוכה. הלהטוטים המילוליים שצריך לסגל כדי שהמאזין לא יחשוב שבאמת מדובר בקפה טעים דורשים מהדובר לאמץ את המחשבה ולמצוא פתרונות. מבחינת השומע, פענוח מסר סרקסטי כולל בין היתר הבחנה בניואנסים בקול ובשפת הגוף, יכולת לרדת לסוף דעתו של הדובר, להבין על דרך הרמיזה ולקרוא את המסר בהקשר הנכון. ולכן שני הצדדים צריכים להפעיל המוח בצורה שונה מחילוף מסרים שגרתי. במילים של ג'ינו, "כדי ליצור או להבין סרקזם, הניסוח חייב להתגבר על הסתירה בין המשמעות המילולית לבין המשמעות בפועל... זהו תהליך שמפעיל – ונוצר על ידי – הפשטה, שבתורה מעוררת חשיבה יצירתית".

פענוח מסרים סותרים תוך תהליך הפשטה.

בעוד כושר הבנייה והפענוח מסבירים את המנגנון הקוגניטיבי, רכיב המפתח השני – שימוש בהומור – נחוץ מבחינה חברתית. אחרי הכול, בדיחה מפסיקה להיות בדיחה כאשר היא הופכת לעלבון. ולכן, על פי ג'ינו, השימוש בסרקזם חייב להיעשות בנסיבות, בתזמון, במינון ועם האנשים הנכונים. אחרת הערות מהסוג הזה יכולות ליצור חסם תקשורת ואפקט הפוך מיצירתיות. צריך להיות רגישים לנושא שבו אנו משתמשים בסרקזם, לעוצמת המסר, לשפת הגוף שבה אנו משתמשים ולהלך הרוח של השומעים, אפילו אם הם חברים קרובים שכבר מכירים את הסגנון שלנו. כמו כן, חייב להיות אמון בין שני הצדדים. כאשר כל הנסיבות הללו מתיישרות, סרקזם יכול להועיל בביצוע משימות.

כל ההתוויות הללו יורדות מהפרק כאשר אנחנו משתמשים בטכניקת ההערכה מחדש של החרדה, מכיוון שהצד המקבל הוא אנחנו, וקשה לדמיין תרחיש שבו סרקזם עצמי יכול לפגוע בנו. כשאנו מנסחים משפט כמו "איזה כיף! מחר יש לי כמה שעות צרופות אושר של תיאום מס", אף פקיד לא צריך להסיק שהוא רצוי בחיינו כמו נדודי שינה, אפילו אם הדברים לא מכוונים אד הומינם. לכן אנחנו לא צריכים לחשוש מדי מפני ההשלכות האפשריות בזמן שאנו קוצרים את הפירות היצירתיים של עיבוד מנטלי מתקדם, הפשטה ובניית מסרים דו משמעיים. במקרים רבים סרקזם עלול להיתפס כעוקצנות, אבל כאשר הוא נעשה כסוג של דיאלוג פנימי,  בכוחו דווקא להוציא את העוקץ מהנטל שנמצא לפנינו. בדרך עקיפה הוא יכול לסייע גם בהתמודדות עם החרדה הכרוכה בביצוע משימות מורכבות.

עושה רושם שאין לנו כיצד להימלט מזה – ניסוח חיובי של חרדות מסייע לנו להתמודד עמן בדרך זו או אחרת. בין אם על ידי מסגור מחדש של החרדה והמרת המתח להתרגשות חיובית; בין אם דרך הפעלת מנגנוני חשיבה מורכבים ודחיפה יצירתית בהפוך על הפוך - משתלם להשתמש בשפה חיובית. ולכן, כשאתם מתעוררים בבוקר והמחשבה על המשימה הטורדנית שמצפה לכם קוטעת את שלוותכם, אל תהססו, בעודכם מותחים איברים וחיוך נפרש על פניכם, להכריז בקול איזה יום נפלא הולך להיות היום. היו בטוחים שתועלת כלשהי תצמח מזה.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

ההרצאה השבועית של TED: כיצד ניתן להתגבר על התגובה הטבעית ללחץ

7 דרכים בהן מתח יכול להשפיע עלינו לטובה

תופתעו לגלות כיצד המצב הרגשי משפיע על מידת היצירתיות שלכם

עוד ממהות החיים

26.04.17
פרדוקס האור – כיצד התופעה שמאפשרת לנו לראות מסתירה סוד אפל של היקום
25.04.17
מה מניע אותנו להיחשף ברשתות החבריות – וכיצד הן תומכות בקיום הנפשי שלנו?
24.04.17
הפסנתרנית מטרזינשטאט – כך המוזיקה שינתה את המציאות שלי ושל שאר המחנה
23.04.17
אפקט מיכאלנג'לו - מתחת לאשליית "העצמי" מסתתרת הזהות האידיאלית שלנו
20.04.17
ההרצאה השבועית של TED: האם אמונות טפלות יכולות להועיל במשהו אחרי הכול?
19.04.17
אם אתם בני אדם, אתם יצירתיים – זה פשוט בגנים שלנו
18.04.17
מדוע האמין סטיב ג'ובס כי 1818 הייתה שנה קריטית לאנושות?
13.04.17
ההרצאה השבועית של TED: מחקר חסר תקדים מגלה מה הופך את החיים לאיכותיים
12.04.17
מהי תודעת-על ואיך מגיעים אליה? המדע מספק הסבר רציונלי
09.04.17
מה לימד טולסטוי את גנדי על טבע האדם? חליפת מכתבים היסטורית חושפת
06.04.17
ההרצאה השבועית של TED: כך תייצרו מחדש את תאי המוח ששולטים באושר שלכם
05.04.17
פיזיקאים מתלבטים: האם הזמן באמת עובר או שהשינוי הוא אם כל האשליות?
04.04.17
רומן בין יבשה לים – מדוע בני אדם ודולפינים מהלכים קסם אלה על אלה?
03.04.17
פרפרים בבטן – הכירו את 'המוח השני' ששולט במערכת העיכול שלנו
02.04.17
מחקרים הוכיחו: מראות יפים מסייעים לחזק את מערכת החיסון
30.03.17
ההרצאה השבועית של TED: הסיטואציות המשעשעות שיתרחשו כשנגיע למאדים
29.03.17
רגשות שליליים – בשביל מה אנחנו צריכים אותם? חוקרת מוח מסבירה את היתרונות
28.03.17
כיצד ניתן לפתח את הנטייה הטבעית של ילדים לחלוק ולתת לאחרים?
27.03.17
בראי ההיסטוריה – היכן כדאי להשקיע את המשאבים, במי שאנו היום או במי שנהיה בעתיד?
26.03.17
מיקום הוא הכול – הדבקה חברתית מסייעת לנו לצמוח ומאפשרת לנו לעזור לאחרים