הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

תנו למוח הזדמנות להפתיע אתכם – חשיבה איכותית מתבצעת לאט ובנחת


31 בינואר, 2017

חושבים ויזמים מוכשרים רבים טוענים כי הם נוהגים לדלג בשיטתיות על הרעיון הראשון שעולה להם לראש, מבריק ככל שייראה במבט ראשון. לזרוק לפח באופן קבוע רעיון טוב שעולה לנו לראש - מדוע שנרצה לעשות דבר כזה? ובכן, ההסבר שלהם הוא שאנו נוטים להתאהב ברעיונות הראשונים שלנו באופן שהופך אותנו עיוורים לפגמים שלהם. אבל אולי יותר משמעותי מכך הוא ההסתברות הגבוהה שהמחשבה שעלתה הכי מהר היא כנראה לא רעיון מקורי שלנו.

תהליכי חשיבה עמוקים מצריכים קצה חוט כדי להתחיל ממנו, ונדיר שאנו ממציאים אותו יש מאין. כל המחשבה האנושית מבוססת על יסודות קודמים, וזה בסדר. גם את הגלגל המציאו אנשים שנתקלו בצורה הגיאומטרית שלו במקומות אחרים בטבע. כמובן שקורה ויש לנו הברקות שנראות כאילו נחתו עלינו במהירות האור, אבל גם מאחוריהן מסתתר תהליך עמוק של עיבוד קוגניטיבי, לעתים אף בלתי מודע.

בכל אופן, העיקרון של דילוג על הרעיון הראשון נוצר כדי לגרום לנו להשקיע משאבים וזמן בתהליך חשיבה רצוף וקוהרנטי. לעיניים המתורגלות בקריאת חומר בנושא יעילות בעבודה ובחיים האישיים, השקעת זמן ממושך בתהליך כלשהו עשויה להיראות כבדה ולא עדכנית, אחרי הכול אנו חיים בעידן המולטי-טסקינג, שבו לכאורה עלינו לפתח יכולת לעבוד על כמה משימות במקביל ובמהירות גבוהה כדי להצליח. איש לא יבוא אליכם בטענות אם תוסיפו לקורות החיים שלכם את המולטי-טסקינג, יכולת לריבוי משימות בעברית צחה, ככישור. אבל בפועל שווה להשקיע מחשבה שנייה בשאלה האם אתם מעוניינים להיאחז בקונספט הפופולרי של ריבוי משימות כדרך פעולה רצויה. זאת – מכיוון שמדובר למעשה במיתוס.

חשיבה 'חמה' וחשיבה 'קרה'

המחבר ומבקר הספרות ד"ר וויליאם דרשייביץ כתב מאמר רחב יריעה העוסק בכושר החשיבה ובהשפעתו על מנהיגות. קטע מתוך המאמר שפורסם במגזין The American Scholar מוקדש למחקר קוגניטיבי שהפריך את קיומם של יתרונות המולטי-טסקינג. דרשייביץ מסביר כי החוקרים ניסו להבין מדוע "סטודנטים צעירים מיישמים מולטי-טסקינג הרבה יותר ביעילות ממבוגרים". התשובה, הוא ממשיך, הפתיעה את החוקרים, מכיוון שהם גילו כי ריבוי משימות לא דורש יכולות קוגניטיביות גבוהות, ויותר מזה, נראה כי הוא דווקא פוגם באיכות העבודה. האירוניה הגיעה לשיאה כשהבינו כי מולטי-טסקינג למעשה מוריד מאיכות עצמו, כלומר פוגע ביכולת לעבור בצורה חלקה בין משימות. ריבוי משימות, כך הם גילו, הוא פשוט שיבוש בחלוקת הקשב.

"היכולות הקוגניטיביות המוגברות שהחוקרים ציפו למצוא, הכושר המנטלי שמאפשר לאנשים לפעול בריבוי משימות ביעילות, פשוט לא היו שם", מסביר דרשייביץ. לדבריו, הנבדקים שסווגו כמולטי-טסקרים רשמו תוצאות נמוכות במבחן הבחנה בין מידע רלוונטי למידע בלתי רלוונטי, בשמירת מידע בהקשר נכון ובשליפתו בזריזות וכאמור, גם במבחן מעבר בין משימות. "במילים אחרות", מסביר דרשייביץ, "הם היו נתונים יותר להסחת דעת ומוחותיהם היו פחות מאורגנים". לדבריו, "מולטי-טסקינג, בקיצור, זה לא רק לא לחשוב, זה מחליש את היכולת שלנו לחשוב".

ריבוי משימות הוא פעילות מוחית שהפסיכולוג בעל השם פרופסור וולטר מישל (הוגה ניסוי המרשמלו) היה מכנה חשיבה 'חמה'. סטיוארט בראנד מסביר את המונח בתקציר סמינר של פרופסור מישל באתר הדעות Medium: "המערכת החמה במוח היא רגשית, פשוטה, רפלקסיבית, מהירה ומרוכזת באמיגדלה. היא מתפתחת מוקדם אצל ילדים ומוחרפת על ידי מתח". זה כמובן לא אומר שכל אדם שפועל במצב מולטי-טסקינג עונה לכל הקריטריונים הללו. יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מהקווים המשותפים: קצב מהיר, הימנעות מהתעמקות ומתח גבוה – כולם אלמנטים המעורבים בסגנון ריבוי המשימות. למעשה, אלו הם מאפיינים של העידן המודרני שמולטי-טסקינג נולד כתגובה בלתי יעילה אליהם.

לחשוב עמוק זה כמו לטייל עם הכלב בפארק.

חשיבה 'חמה' היא לא דבר שלילי באופן אינהרנטי. בראנד מסביר כי במקרים מסוימים ניתן להשתמש בה לתועלתנו. למשל, כאשר אנו ניצבים בפני פיתוי וחשיבה רציונלית לא עוזרת לנו להתנגד לו, אנו "יכולים 'לחמם' את ההשלכות העתידיות של הכניעה לפיתוי" – כלומר למצוא דרך להגיב לתוצאות של מעשינו ממקום רגשי. נניח שאנו מתפתים לחצות את הכביש באור אדום והרציונל אומר לנו שיותר חשוב למהר כרגע, מחשבה על צליל חריקת הבלמים של מכונית יכולה להרתיע אותנו ביעילות גבוהה למדי. אבל כשזה נוגע לפעולות שמצריכות חשיבה ויצירה, פרופסור מישל ככל הנראה היה ממליץ לנו ליישם חשיבה 'קרה'.

בראנד מסביר כי בניגוד לחשיבה 'חמה', "חשיבה 'קרה' היא קוגניטיבית במקום רגשית, מורכבת, רפלקטיבית, איטית ומתרחשת בחלקים הקדמיים של ההיפוקמפוס. היא מתפתחת מאוחר אצל ילדים ונחלשת על ידי מתח". לאור תוצאות המחקר שהציג דרשייביץ, מדובר בהיפך של מולטי-טסקינג. חשיבה קרה מאופיינת בהשקעת זמן וריכוז גבוה בזרם התודעה, בצלילה עמוקה אליו. החשיבה הקרה מייצגת בהלימה די גבוהה את השקפתו של דרשייביץ לגבי חשיבה איכותית. "לחשוב פירושו להתרכז בדבר אחד מספיק זמן כדי לפתח רעיון", הוא טוען. לדבריו קיים הבדל מהותי בין מחשבה עצמאית ומקורית ובין למידת רעיונות של אחרים או שינון מידע. שני האחרונים יעילים למשימות מסוימות, אך הם לא עונים להגדרתו לחשיבה ופיתוח רעיונות. אגב, אחת הביקורות הנפוצות על מוסדות הלימוד בכל הרמות היא ההתמקדות בשינון במקום בפיתוח כושר החשיבה העמוקה.

חשיבה עמוקה דורשת שימוש בשני קצוות הגוף

כמו רבים לפניו, גם ד"ר דרשייביץ שייך לאסכולת זרוק-את-הרעיון-הראשון-לפח. "המחשבה הראשונה שלי היא תמיד של מישהו אחר", הוא טוען. לדבריו "רק כשאני מתרכז, דבק בשאלה, מתאזר בסבלנות ומאפשר לכל חלקי המוח שלי לבוא לידי ביטוי, אני מצליח להגיע לרעיון מקורי". מה שהוא מתאר דומה מאוד למושג החשיבה הקרה של פרופסור מישל. זהו תהליך עמוק של הרהור והפיכה בדברים, והוא בלתי אפשרי כשהוא נקטע בכל פעם על ידי מעבר למשימה אחרת או פעולה אחרת. פעמים רבות כשאנו עוזבים חוט מחשבה אחד, אנו מתקשים לחזור לנקודה שבה עצרנו וזקוקים לחזור כברת דרך אחורה. אנו זקוקים לתקציר אירועי הפרק הקודם. וזה בדיוק ההיפך מיעילות. כשיש לנו 3-4 משימות על הפרק, אנו משלשים ומרבעים את הזמן שאנו מקדישים לחזרה על אותם תהליכי מחשבה שכבר עברנו. במקום להתקדם אנו דורכים במקום.

קחו למשל שיחה בין שני אנשים, כאשר אחד מהם מציץ מדי פעם בנייד כדי להתעדכן במקביל. בשלב מסוים הדובר ישים לב ויציין כי בן שיחו אינו בהאזנה מלאה. ואז, כדי להוכיח את חפותו, המולטי-טסקר יחזור על הדבר האחרון שנאמר, כמו תלמיד שננזף בשיעור. הנקודה היא, שכאשר אנו נמצאים בקשב עמוק ומפעילים חשיבה איכותית, המוח שלנו לא נמצא בדבר האחרון שנאמר, אלא חושב קדימה, הוא נמצא בתנועה רציפה המלווה את התפתחות השיחה והרעיונות – צעד מקביל, צעד מקדים. לא רחוק מדי קדימה, אבל בטח לא מאחור. חשיבה איכותית היא כמו הליכה עם הכלב בפארק: אנחנו לא רוצים שהוא ישתרך מאחור, אנחנו לא רוצים שהוא יעבור בין כל שיח ושיח עד האחרון שבהם, שלא ילך לנו בין הרגליים וכמובן שלא יחנוק את עצמו בשעטה קדימה. במצב אידיאלי הוא מעט לפנינו, במרחק נגיעה, מבקר מדי פעם בשיח שנראה לו מסקרן במיוחד, וחוזר לתלם.

רק כשאנו מושקעים מספיק בתהליך החשיבה, מסביר דרשייביץ, אנו יכולים "להעניק למוח את ההזדמנות לבצע אסוציאציות, ליצור קשרים, להפתיע אותנו". הוא מציין כי סופרים ומשוררים בולטים כמו ט.ס. אליוט, תומאס מאן וג'יימס ג'ויס האמינו כי כדי שתהליך הכתיבה יהיה מוצלח – עליו להיות מייגע. אם נתרגם את התפיסה הזו לפעילות גופנית, יהיה ברור כי מדובר בתכנית אימונים בלתי יעילה בעליל. חצי דקה ריצה, הרמת משקולת ביד אחד, עלייה על האופניים מבלי לדווש וחבטה אחת בכדור טניס – יגרמו לנו להרגיש כי הספקנו הרבה ונגענו בתחומים מגוונים, אך ספק אם יביאו לנו תוצאות משמעותיות.

למוח שלנו יש מצבי פעולה מרובים שנועדו לכסות מגוון כמעט אינסופי של תרחישים. כדי להשתמש בו בצורה יעילה עלינו להכיר את אופן פעולתו ולהבין כיצד הוא משרת מטרות ספציפיות. בכל הנוגע לחשיבה איכותית ומקורית, נראה שאין תחליף לדרך המסורתית והטובה – לשבת על האחוריים כדי להשתמש במוח ביעילות.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

סבלנות היא הרגל נרכש, לא תכונה מולדת – ופיתוח הרגלים הוא מומחיות גדולה שלנו

כיצד לשמור על מקוריות בעידן המידע? הכירו את תיאוריית "תחנת האוטובוס של הלסינקי"

קראו לאט, זה משפר את ביצועי המוח ומעניק שקט נפשי

בועז מזרחי העורך הראשי של מגזין מהות החיים

סיים בהצטיינות תואר בתקשורת עם התמחות שיווקית מהמרכז הבינתחומי, הרצליה. עוסק בכתיבה, עריכה, מדיה חברתית ויצירת סוגים שונים של תוכן משנת 2011. את שעותיו הפנויות מקדיש לקריאה, צילום וספורט.

עוד ממהות החיים

22.11.17
מהי "חשיבה אחורה" וכיצד התפיסה המקורית הזו יכולה להוות יתרון בהשגת מטרות
21.11.17
סגולותיו של הרעש הלבן – מדוע דווקא זמזום רקע חסר פשר מסייע לעתים לריכוז ויצירתיות?
16.11.17
ההרצאה השבועית של TED: על אף הפיתוח הטכנולוגי האדיר, העתיד נמצא בבני האדם
15.11.17
כדי לפתח שליטה עצמית ולרסן הרגלים, דמיינו שאתם מתבוננים בציור של ואן-גוך
14.11.17
חרטות – בזבוז זמן או הזדמנות לצמיחה? פסיכולוגים מסבירים איך עושים את זה נכון
13.11.17
האם המציאות, ואנחנו בתוכה, היא למעשה הולוגרמה? האמת מסתתרת בחורים שחורים
12.11.17
לפעמים כדאי לתת לדמעות לזלוג מעצמן – היתרונות המדעיים של בכי
09.11.17
ההרצאה השבועית של TED: ארבעת המרכיבים של חיים מלאי משמעות
08.11.17
אין כמו קרן שמש דבר ראשון בבוקר – כך שעון החורף מועיל למוח ומשפר פרודוקטיביות
07.11.17
3 הרגלים שצברו מוניטין שלילי ויכולים להיות דווקא מועילים עבורנו
06.11.17
היומיום שלנו עתיר בחוכמת חיים – היא מסתתרת באירועים השגרתיים
05.11.17
מה השובבות של סלבדור דאלי יכולה ללמד על יצירתיות והגשמה עצמית
02.11.17
ההרצאה השבועית של TED: המדע של משיכה מינית וכיצד החושים קובעים את מי נאהב
31.10.17
בכל פעם שאתם שוברים מעט את השגרה – אתם מפתחים כישורים חדשים
30.10.17
זרם התודעה אינו קבוע כפי שחשבנו – בכל רגע נתון אנו בעלטה מחשבתית
29.10.17
כיצד גירוי אקראי גורר עונג ושלווה עילאיים, או: מהי התגובה המרידיאנית?
26.10.17
ההרצאה השבועית של TED: האם היושר שלנו מגיע מתמריצים חיצוניים או ממניע פנימי?
25.10.17
עד כמה הסביבה שלנו משקפת את זהותנו – וכיצד ניתן ליצור מרחב בהתאמה אישית?
24.10.17
חשיפה לאומנות מכניסה את המוח שלנו למצב טורבו – מדענים מסבירים כיצד ומדוע
23.10.17
נראה שתשומת הלב שלנו נמשכת לתמונות באופן מובנה – אלה היתרונות של חשיבה ויזואלית