הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

לדמיין את העתיד כדי לקבל החלטות בהווה – כיצד לפשט דילמות מורכבות


8 בינואר, 2017

כשאנו יושבים ומעלים זיכרונות מהעבר אנחנו למעשה משתמשים באחד הכלים החשובים של המוח האנושי. מחשבות על העבר מאפשרות לנו לבצע ניתוח של האירועים, להפיק לקחים, להסיק מסקנות ולבחון את קבלת ההחלטות שלנו. אכן כלי שימושי ומופלא. שערו בנפשכם שהייתה אופציה לעשות את זה מהעתיד: להרהר במבט לאחור על ההחלטות שאנו צריכים לקבל עכשיו, עוד בטרם ביצענו אותן. אבל זה כמובן, יהיה כרוך במסע בזמן.

ובכן, מסתבר שמסע בזמן מהסוג הזה הוא לא רק אפשרי אלא גם פשוט מאוד לביצוע. המוח האנושי מסוגל לנוע קדימה בזמן בדיוק כמו שהוא מסוגל לחזור אחורה. אנו עושים זאת בטבעיות יתרה בכל יום. אנחנו מדמיינים את המפגש עם הילדים בבית; את המסלול הכי קצר שאנו רוצים לעשות בסופר; את סדר הפעולות שנעשה לפני שנצא מהמשרד; וכיצד תיראה השגרה שלנו כשנצא לפנסיה. אף על פי שמדובר ביכולת קוגניטיבית מאוד שגרתית, למדע אין יותר מדי מושג לגבי המנגנון המאפשר אותה.

בשנות ה-80 טבע הנוירולוג הקנדי פרופסור אנדל טולבינג את המושג "מסע מנטלי בזמן". בכך הוא מתייחס ליכולת של הדמיון לנוע הן אחורה והן קדימה בזמן וליצור תסריטים בשני הזמנים. נוירולוגים שחקרו את התופעה באמצעות סריקות fMRI גילו כמה מהאזורים במוח שמעורבים בתהליך והצליחו לשרטט קווים כלליים שלו. אך המנגנון עצמו שמאפשר לקפוץ בזמן עדיין אינו מובן. הסריקות הראו פעילות מוחית די דומה במסע מנטלי אחורה וקדימה בזמן, אבל איך המוח יודע להבחין בזמן שהוא לא 'עכשיו', או כיצד הוא בוחר לנוע לעתיד במקום לעבר ולהיפך – לא ברור.

ובאשר ליצירת התסריטים המדומיינים עצמם? מריה פופובה כתבה בבלוג התרבות Brain Pickings מאמר על מוטיב הזמן בספר אליס בארץ הפלאות, ובו היא מיטיבה לתאר את פעולת המוח בעת מסע מנטלי בזמן: "על המוח להשיג שני דברים במקביל – אנו מפעילים את הזיכרון הסמנטי, שמקיף את הידע הבסיסי שלנו לגבי עובדות על העולם ובכך מסייע לצייר את הרקע לסצנה המדומיינת. ואנחנו ניגשים לזיכרון האפיזודי אשר נשען על הספרייה האוטוביוגרפית של חוויות זכורות, כדי להשלים את הפרטים הספציפיים עבור הסצנה הכללית".

משיכת חבל בין הרציונל לרגש

כאמור, זוהי פעולה מאוד טבעית ויומיומית, וכמו יתר הפעולות מסוג זה, אנו מבצעים אותה ברוב הזמן ללא מודעות או כוונה תחילה. אבל מה קורה כשאנו מביטים על המסע המנטלי בזמן ככלי עבודה? האם ניתן ליישם את המסע המנטלי לצרכים ייעודיים? מסתבר כי כאשר יוצרים למסע המנטלי הקשר ומסגרת, הוא מקבל תפקיד בוויסות בין הרגש לרציונל ועשוי להועיל להכרעה בקבלת החלטות מורכבות. בשנת 2009 הניחה המחברת סוזי וולץ' את המסגרת וההקשר למסע מנטלי בזמן ברב המכר 10/10/10. את תמציתו מביאים האחים צ'יפ ודן הית' במאמר ב- Fast Company. צ'יפ, פרופסור למנהל עסקים בסטנפורד, ודן, פרופסור באוניברסיטת דיוק, מסבירים מהו עיקרון ה-10/10/10, כיצד הוא קשור למסע מנטלי בזמן ואיך להשתמש בעתיד כדי לקבל החלטות בהווה.

בדילמות מורכבות מעורב הרבה רגש. חלק נוטים לתגובה רגשית גבוהה ואחרים פחות, אבל נדירים האנשים שמסוגלים לקבל החלטות קשות בהתבסס על רציונל בלבד, נקיים מהשפעות רגשיות לחלוטין. זה בולט במיוחד במערכות יחסים בין אנשים, לאו דווקא רומנטיות. מעצם היותנו במגרש המשחקים של מערכות יחסים, הרגש הוא רכיב מובנה ולכן יש לו משקל בקבלת ההחלטות. זה לא שלרגש אין ערך בקבלת החלטות, אבל לדברי האחים הית', צריך "להבטיח שהרגש קצר הטווח אינו הקול היחיד לצד השולחן".

איך תיראה כל דרך שנבחר עשר דקות מעכשיו?

כאשר אנו מתמודדים עם סיטואציות מורכבות וצריכים להכריע בעניינן, הרגשות שלנו נכנסים להילוך גבוה. אלו אינם רגשות קבועים כמו אהבה לבני משפחה. מדובר ברגשות שמתפרצים לאור נסיבות נקודתיות. "קל לאבד פרספקטיבה כשאנו עומדים בפני התלבטות קשה. מסומאים בידי הפרטים הקטנים של הסיטואציה, אנו נתחמק ונתייסר תוך שינוי דעתנו מיום ליום", מסבירים האחים הית'. במקרים כאלה, הם טוענים, "הרגש קצר הטווח עלול להיות יועץ בלתי אמין". לדבריהם, יש משהו בחכמה העממית שמציעה 'לישון' על בעיות מורכבות, כיוון שרגשות קצרי טווח, מטבעם, נוטים להתפוגג לאחר זמן מה. יחד עם זאת, "עבור החלטות רבות שינה אינה מספיקה. אנו זקוקים לאסטרטגיה".

כאן נכנס לתמונה עיקרון ה-10/10/10. "כדי להשתמש בו עלינו לחשוב על ההחלטות שלנו בשלוש מסגרות זמן שונות", מסבירים האחים: עלינו לדמיין כיצד נרגיש לגבי ההחלטה 10 דקות מעכשיו, כיצד נרגיש לגביה בעוד 10 חודשים וכיצד נביט עליה בעוד 10 שנים. "שלוש מסגרות הזמן מספקות דרך אלגנטית לאלץ אותנו לתפוס קצת מרחק מההחלטות שלנו".

האחים הפרופסורים מספרים על מקרה שבו נתקלו באופן אישי. אישה שהחלה לצאת עם גבר עצור רגשית לא הצליחה לפענח כיצד לקדם את הקשר. בסופו של דבר ההתלבטות שלה התגלגלה לשאלה האם להתוודות בפניו על רגשי אהבתה או להימנע. הצמד ייעץ לה לנסות את עיקרון ה-10/10/10 ולפתע הדילמה הפכה לפשוטה. כל החששות הרגעיים הנובעים מן הרגש קצר הטווח – התפזרו מעל כנפי הדמיון. התהליך שעברה בכמה רגעים של מחשבה היה: אחרי 10 דקות הפכה ההתחבטות המיוסרת למתח מהול בגאווה על האומץ. לאחר 10 חודשים חשיפת הרגש נראתה כעניין שאין מה להתחרט עליו, ואילו בתום עשור נדמה כי ההחלטה לא משנה כלל – אם הקשר יצליח, מעולה, ואם לא, יהיה קשר אחר. כשההחלטה עוברת עיבוד מהסוג הזה, פתאום היא לא כל כך מאיימת. אותה אישה החליטה להיות כנה וכאשר האחים יצרו עמה קשר לאחר כמה חודשים, היא סיפרה להם שמערכת היחסים נמצאת בהתקדמות מאז.

דרך שימושית ליישם  יכולת טבעית של המוח

המקרה הספציפי הזה אמנם אינו מהווה הוכחה לנכונות השיטה, ולמען האמת העיקרון לא מתיימר להיות נכון או לא. הוא פשוט אמצעי שמאפשר לנו לנצל יכולת קיימת של המוח למטרה ספציפית. האחים הית' מסבירים ש"הרגשות שלנו בהווה הם חדים ואינטנסיביים, לעומת העתיד שמרגיש עמום", ולכן אנחנו צריכים למצוא דרך להעביר את מרכז הכובד מהחוויה הרגשית של ההווה לשיקול הרציונלי שלאחר מעשה. המסע המנטלי בזמן - לעוד 10 דקות, 10 חודשים ו-10 שנים - מאפשר לנו לבצע ניתוח רטרוספקטיבי על החלטה שטרם קיבלנו.

עלול להשתמע מהדברים שרגש קצר טווח הוא תופעת לוואי בלתי רצויה, אך האחים מסתייגים מקביעה כזו. "זה לא שעלינו להתעלם מרגשות קצרי טווח; לעתים קרובות הם מגלים לנו משהו שימושי לגבי מה שאנו רוצים בסיטואציה", הם מסבירים, "אך אנחנו לא צריכים לתת להם להיות הבוס שלנו".

כשהחלטה חשובה מאוד צריכה להתקבל בארגון, לרוב תתכנס ישיבה כדי לשמוע את מגוון הדעות ולקבל כמה שיותר זוויות. כך גם אנחנו יכולים להשתמש במסע המנטלי בזמן כזווית ראייה נוספת – לא בהכרח בלעדית – שתעשיר את המידע העומד לרשותנו לפני קבלת החלטות קריטיות בחיים. עקרונות מהסוג הזה אינם תפיסות עולם מחייבות, הם בסך הכול מגלים לנו דרך יצירתית להשתמש ביכולות הטבעיות שלנו.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

הדפוס המדומה שמשפיע על קבלת ההחלטות שלנו – כיצד לנטרל את "הטיית המהמר"

התשובה בגוף השאלה – כך תעזרו למוח להניב פתרונות יצירתיים לכל סיטואציה

ההרצאה השבועית של TED: כיצד ניתן להתגבר על התגובה הטבעית ללחץ

עוד ממהות החיים

27.02.17
אדריכלי התודעה – כיצד ארכיטקטורה ייחודית משפיעה על התפיסה שלנו?
26.02.17
4 שאלות פשוטות שמסייעות להניע את עצמנו לפעולה – ומדוע חשוב להתחיל עכשיו
23.02.17
ההרצאה השבועית של TED: עד כמה חשוב באמת להתנסות בחוויות בגוף ראשון?
22.02.17
דמיון בלי גבולות וספקנות קפדנית – קארל סייגן על הדרך למצוא את מקומנו ביקום
21.02.17
לא משנה הגיל – מדענים גילו כי האזנה למוזיקה חדשה תמיד מועילה למוח שלנו
20.02.17
מתח יכול לדחוף אותנו קדימה או לגרום לקיפאון – פסיכולוגים מסבירים כיצד לשלוט בהשפעתו
19.02.17
10 עקרונות הכתיבה של ניטשה יכולים ללמד אותנו המון על תקשורת ועל מחשבה בכלל
16.02.17
ההרצאה השבועית של TED: מיהם האנשים הזוממים דברים טובים מאחורי גבנו?
15.02.17
אילו מאפיינים דרושים כדי להתגבר על הפחד? האומץ האנושי, קווים לדמותו
14.02.17
ההבדלים בין אנשים נוצרים בדמיון שלנו – ראם דאס על תמצית הזהות האנושית
13.02.17
להירגע מול יופייה של הפיזיקה – הוכח מדעית כי צפייה בחוקי היקום משנה את המצב המנטלי
12.02.17
השילוב הבלתי שגרתי של תכונות וכישורים שהופך אדם למנהיג יוצא דופן
09.02.17
ההרצאה השבועית של TED: לא מאזינים למוזיקה קלאסית? זה כנראה הולך להשתנות
08.02.17
הטכניקה הפשוטה שמסוגלת להוציא את העוקץ מהחרדות – ועל הדרך להגביר את היצירתיות
07.02.17
ידידות ממבט ראשון – האם למערכות יחסים חבריות צריכה להיות תועלת?
06.02.17
חוכמת חיים שלא תסולא בפז – תמצאו אותה אצל המנוסים שבינינו, בני גיל הזהב
05.02.17
הכמיהה לטבע – מה מתרחש בתודעה כשאנו נחשפים ליופייה של השממה הפראית
02.02.17
ההרצאה השבועית של TED: עד כמה נדיר קיומו של האדם? התשובה חקוקה בסלע
01.02.17
הגורמים המפתיעים שעיצבו את ההבדלים הפסיכולוגיים בין מזרח ומערב
31.01.17
תנו למוח הזדמנות להפתיע אתכם – חשיבה איכותית מתבצעת לאט ובנחת