הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

'תאי הגינון' של המוח – מסתבר שבכוחנו לכוון את החוזקות הקוגניטיביות שלנו


6 בדצמבר, 2016

לאנשים יש תפיסה עצמית לגבי החוזקות שלהם. אחד טוב עם מספרים, האחר חזק בצד הוורבלי ושלישי יודע שהוא בעל כישורים טכניים יוצאים מגדר הרגיל. בשאלה כיצד נקבעות החזקות שלנו טמון גם הדיון האלמותי בין גנטיקה לסביבה – כלומר, מה המשקל של תורשה לעומת היכולת שלנו לרכוש ידע בלמידה. בשנים האחרונות פתח חקר המוח כמה דלתות מפתיעות באיזון שבין גנטיקה וסביבה, אחת המרתקות שבהן היא היכולת שלנו לשלוט בכיווני ההתפתחות של המוח.

אנחנו כנראה עדיין לא מבינים כמה אנו רחוקים מלהבין את המוח, אבל עקרונות הפעולה הבסיסיים שלו הם לא כל כך מורכבים. בפשטות, מערכת העצבים היא רשת של חילופי מידע. ככל שיש יותר קשרים ומעברים עצביים באזור מסוים, כך משתפר התפקוד של אותו אזור ואנו נהיים חזקים בתחומי האחריות שלו. בדומה לכך, ככל שיש יותר קשרים בין אזורים שונים, כך עולה מידת היצירתיות שלנו בתחומי האחריות של אותם אזורים. נשאלת השאלה כיצד מתרבים ומתחזקים המעברים והקשרים העצביים – האם זה יותר קשור לגנטיקה או סביבה? ואיפה אנחנו נכנסים לתמונה?

לפנות מקום לספרים החדשים

ג'ודה פולק ואוליביה פוקס-קבאן הם שני מחברים שמגיעים מתחומי עיסוק שונים: פולק הוא שותף בחיבור הספר The Chaos Imperative, שבוחן כיצד אי-סדר יכול להשפיע לטובה על הביצועים שלנו, ופוקס-קבאן כתבה את The Charisma Myth, המסביר כיצד כריזמה היא יכולת נרכשת ולאו דווקא מולדת. דרכיהם מצטלבות במקום שבו אנו מסוגלים לתמרן לטובתנו את אופן הפעולה של המוח. השניים חברו יחד במגזין Fast Company כדי להסביר כיצד אנו יכולים לכוון את צמיחת הקשרים הנוירולוגיים במוח ולטפח את החוזקות שאנו רוצים – או, במילים אחרות, מהם תאי הגינון של המוח?

נחזור לשאלה המקורית. כיצד נקבע היחס בין תורשה ללמידה בחיזוק הקשרים העצביים? ובכן, כל אחד מאתנו נולד עם נטיות קוגניטיביות טבעיות מסוימות, אבל זה עדיין רחוק מלהיות דטרמיניסטי. פולק ופוקס-קבאן טוענים כי לשימוש שאנו עושים במוח יש חלק ניכר בחיזוק הקשרים העצביים. "ככל שאתם מפעילים מעגל עצבי במוח שלכם, כך המעגל הזה מתחזק", הם מסבירים. על העיקרון הזה בדיוק עובדים שיעורי הבית במתמטיקה, לימוד גיטרה, בישול, ניווט, ריקוד וכל פעילות אחרת. האמרה שהמוח הוא כמו שריר נכונה – תרגלו אותו והוא יתחזק. אולי יהיה לנו יותר קל לבנות קשרים עצביים באזורים שבהם יש לנו נטייה מולדת, אך זה לא אומר שאם אני חזק במספרים אין לי סיכוי לכתוב שירה.

פשוט, לא? תרגלו שוב ושוב כל תחום שתרצו, והמוח יתחזק באותו אזור. ובכן, "במשך שנים זה היה המוקד של למידת דברים חדשים", כותבים השניים, "אך מסתבר שהיכולת ללמוד קשורה לדברים נוספים מלבד בניית וחיזוק קשרים עצביים. חשובה יותר היא היכולת שלנו לשבור את הקשרים הישנים". המוח הוא איבר עם משאבים וקיבולת מוגבלים. אם נשווה אותו לספרייה, כדי להכניס פרסומים חדשים נצטרך לפנות ספרים ממדפים קיימים. ולאן נפנה קודם? לספרים עם שכבת האבק העבה ביותר. באותו אופן, המוח יודע לפנות ספרים מאובקים, או באלגוריה שבחרו פולק ופוקס-קבאן, לעצב את הגינה המוחית שלנו. הם מכנים את התהליך "גיזום סינפטי".

אנחנו יודעים לבנות קשרים עצביים על ידי תרגול, והמוח גם יודע לפרק את הישנים כדי לפנות מקום לחדשים. בתהליך הבנייה אנו יכולים לשלוט די בקלות, אבל מה לגבי הפירוק? האם יש לנו אמירה בשאלה אילו צמחים לפנות? התשובה לכך היא כן. אבל כדי להבין כיצד ומדוע צריך להיכנס עמוק אל הסבך המוחי שלנו. "דמיינו שהמוח שלכם הוא גינה, רק שבמקום לגדל פרחים, פירות וירקות, אתם מגדלים קשרים סינפטיים בין הנוירונים". הצמד מסביר כי אותם קשרים סינפטיים הם השערים שדרכם עוברים המוליכים העצביים כמו דופמין, סרוטונין וכן הלאה. כלומר, ככל שיש יותר שערים כאלה, הכימיקלים המווסתים את פעילות המוח יכולים לנוע בחופשיות ובמהירות גבוהות יותר.

תרשים של פעילות התאים הגליאליים, הגננים של הגינה המוחית.

כדי לטפח גינה דרושים אור, מים ודשן, ועל אלה אחראיים תאי גלייה. תאים אלה משמשים כדבק של מערכת העצבים (ומכאן שמם – Glue) והם פועלים לחיזוק הקשרים הקיימים. ואולם, כל גנן יודע שמרכיב לא פחות חשוב בגינה מטופחת הוא גיזום והסרת פסולת. על התפקיד הזה אמונים תאים אחרים מאותה משפחה שנקראים מיקרו-גליאליים, אשר "גוזמים את הקשרים הסינפטיים שלכם". גנן שמגיע לערוגה יודע שצריך להסיר את החלקים היבשים או כאלה שצמחו בצורה שמסתירה את אור השמש מצמחים אחרים וכן הלאה. כיצד יודעים התאים המיקרו-גליאליים אילו קשרים סינפטיים לגזום?

צמד הכותבים מסביר כי מחקרים נוירולוגיים גילו ש"קשרים סינפטיים שנמצאים פחות בשימוש מסומנים באמצעות חלבון. כשהתאים המיקרו-גליאליים [הגוזמים] מזהים את הסימון, הם נקשרים אל החלבון ומשמידים – או גוזמים – את הסינפסה". במובן הזה המוח עובד כמו מפעל משומן היטב – פועל אחד עובר ומדביק מדבקה על התוצרת למחזור, אחריו עובר פועל אחר, ושולח לפירוק רק את המוצרים עם המדבקה. הפעילות הזו, לדברי הכותבים, יוצרת מקום פיזי ממשי בתוך המוח עבור קשרים סינפטיים חדשים לצמוח.

גנני הלילה

כל התהליך המופלא של גינון המוח מתרחש כשאנו ישנים. תאי המוח שלנו מתכווצים בעד כ-60% ומאפשרים לחומרים המנקים של המוח, ביניהן תאי הגינון, להיכנס למרווחים שנוצרו ולבצע את עבודתם. זו אחת הסיבות ששינה היא אחד מגורמי המניעה היעילים במניעת דגרדציה של היכולות הקוגניטיביות, וזו גם אחת הסיבות ששינה טובה משפרת את יעילות הלמידה שלנו. "לחשוב עם מוח נטול שינה", ממחישים הכותבים, "זה כמו לפלס את דרכך מבעד לג'ונגל עבות עם מצ'טה. זה צפוף, איטי ומתיש. השבילים חופפים והאור לא יכול לחדור". מאידך, הם ממשיכים, "חשיבה עם מוח שנח היטב היא כמו שיטוט עליז בסנטרל פארק, המעברים ברורים ומתחברים אחד לשני בנקודות מובחנות, העצים במקום ואתם יכולים לראות הרחק. זה מרענן וממריץ".

למוח יש יכולת מופלאה לבנות ולחזק קשרים עצביים, ובמקביל לפנות מקום על ידי איתור מדויק ופירוק של קשרים ישנים שאינם בשימוש. התהליך הזה מתרחש כשאנו ישנים והוא מייעל את תפוקת המוח בהתאם לעיקרון הבסיסי של ביקוש והיצע. המנגנון הזה מתנהל באופן עצמאי לחלוטין. אם אנחנו עוסקים במשפטים, למשל, הקשרים העצביים שמופקדים על התחום הזה יהיו חזקים מעצם אורח חיינו. המוח כבר ידאג לגזום בעצמו את החומר לבגרות בהיסטוריה או את השיר שהיה אהוב עלינו למשך חודש בגיל 14.

וישנה גם אפשרות אחרת. פולק ופוקס-קבאן מסבירים כי "למעשה, יש לנו שליטה מסוימת על מה שהמוח מחליט למחוק בזמן שאנו ישנים". אם אנחנו יודעים שהמוח מסמן את הסינפסות שמעלות אבק לפני המחיקה, כל שעלינו לעשות הוא לחשוב על הדברים שחשובים לנו לשמור בזיכרון, ובכך למנוע את סימונם. מאידך, אם יש דברים שאין לנו עוד עניין בהם, אנו יכולים להימנע מלהציף אותם אל התודעה ולתת לתאי הגינון לעשות את עבודתם. לצורך ההמחשה, "אם אתם מסוכסכים עם מישהו בעבודה ומקדישים זמן לחשוב כיצד להשיב לו כגמולו, ולא על הפרויקט הגדול שלכם, אתם עומדים להיות כוכבי-על סינפטיים ברקיחת נקמות, אבל יזמים דלים". במשפט אחד, מסכם הצמד, "היו מודעים לדברים שעליהם אתם חושבים".

הגנטיקה שלנו מספקת כלים שהולכים ונחשפים בתחכומם. הם מאפשרים לנו להשתמש בסביבה כדי לפתח את המוח עוד ועוד. יחד, החיבור בין גנטיקה וסביבה מאפשר למוח לצמוח למקומות חדשים, להתייעל ולשגשג. אבל מסתבר שבמועצת המנהלים של המוח יושב חבר נוסף – התודעה שלנו. משונה לדבר על התודעה כעל תופעה נפרדת מהמוח, אבל זה אפשרי מכיוון שפעילות המוח יכולה להתבצע גם באופן בלתי מודע. כאמור, הוא ידאג למחוק לבד את הבגרות בהיסטוריה. אז אנחנו – או התודעה – יושבים במועצת המנהלים של המוח לצד הגנטיקה והסביבה, וכשעולה החלטה לאיזה כיוון לקחת את החברה, לקול שלנו יש חשיבות לא מבוטלת. השימוש בזכות ההצבעה הזו מאפשר לנו לקחת אחריות על גורלנו.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

האם נמצאה הסיבה שבגללה בני האדם ושאר בעלי החיים ישנים?

בכל פעם שאתם שוברים מעט את השגרה – אתם מפתחים כישורים חדשים

מדענים גילו את מתג ההפעלה של המוח

עוד ממהות החיים

17.01.17
אז מה לעשות עם החיים? מכתב מבריק של עיתונאי אמריקאי מספק תשובה עם זווית מקורית
16.01.17
המוח הוא כמו פלסטלינה שאפשר לעצב - כיצד לשמור אותו צעיר בעשרות שנים?
15.01.17
מה זה בעצם כלום? אלן ווטס מסביר את תפקידו של הריק ביצירת הקיום
12.01.17
ההרצאה השבועית של TED: תופתעו לגלות כמה אפשר לקבל, כשפשוט מבקשים
11.01.17
כשאנו מקבלים החלטות לגבי העתיד, המוח מפעיל את החלק שאחראי על אמפתיה – מדוע?
10.01.17
כיצד לשמור על מקוריות בעידן המידע? הכירו את תיאוריית "תחנת האוטובוס של הלסינקי"
09.01.17
כמה חושים יש לנו באמת – וכיצד הם משפיעים על ההכרה שלנו?
08.01.17
לדמיין את העתיד כדי לקבל החלטות בהווה – כיצד לפשט דילמות מורכבות
05.01.17
ההרצאה השבועית של TED: מה קורה במוח ובתודעה כשאנו לומדים שפה חדשה
04.01.17
לו רק היו לנו 25 שעות ביממה – מתברר שאפשר להוסיף זמן לשעון, או לפחות להרגיש כך
03.01.17
סטיבן ספילברג בנאום מעורר השראה: החלומות האמיתיים מגיעים בשקט, האזינו ללחישתם
02.01.17
נוירולוג מסביר: כיצד אמנות מופשטת מדליקה ניצוצות במוח ומה היתרונות הקוגניטיביים שלה
01.01.17
שורשי היצירתיות - אם הצורך הוא אבי ההמצאה, חברותיות היא כנראה האימא
29.12.16
ההרצאה השבועית של TED: מערכת השעונים הביולוגיים במוח מורכבת בהרבה משחשבנו
28.12.16
סקר המנוחה הגדול מסוגו: 5 גילויים על הזמן שאנו מקדישים לטעינת מצברים
27.12.16
הטיעון האקדמי בעד בזבוז זמן באינטרנט – תפנית מפתיעה ביחסים שלנו עם הטכנולוגיה
26.12.16
כיצד תשומת לב לתגובות הגוף יכולה לגשר על פערים במערכות יחסים
25.12.16
הפיזיקאי מיצ'יו קאקו: מה זה דז'ה-וו, והאם התופעה קשורה לתיאוריית היקומים המקבילים
22.12.16
ההרצאה השבועית של TED: לפתח עצמאות בילדים יעזור להם יותר מדחיפה למצוינות
21.12.16
סוד השלווה של הים הסוער – מדוע אנו מוצאים נחת רוח מול הגלים הנשברים?