הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

לשמוע צבעים ולראות טעמים – כיצד פועל המוח כשמתמוססים הגבולות בין החושים


31 באוקטובר, 2016

יצורים שונים פיתחו דרכים מגוונות לעבד את המציאות. לווייתנים ועטלפים, למשל, מתרגמים גלי קול חוזרים בדומה לסונאר, חרקים כמו נמלים קולטים מידע באמצעות אותות כימיקלים (פרומונים), שועלים יוצרים מפה מנטלית של הסביבה בהסתמך על חוש הריח, והאדם תופס את העולם בעיקר באמצעות חוש הראייה. למרות שברשותם חושים או אמצעי קליטת מידע נוספים, הם נעזרים בחוש דומיננטי כדי ליצור תמונת מציאות. במקרים רגילים המוח מתפקד כחמ"ל האוסף את המידע מכל חוש בנפרד ומפיק ממנו משמעות, כשהחוש הדומיננטי מוביל והשאר מספקים לו ערך מוסף.

מכיוון שהאדם הוא יצור ויזואלי, קשה לרוב האנשים לתפוס כיצד ניתן להבין את העולם בצורה אחרת. ואולם, עבור אנשים מסוימים המנגנון החושי – המובן מאליו לרובנו – פועל קצת אחרת: החושים אצלם לא מופרדים בצורה מובהקת, וכך הם מסוגלים לראות צבעים, להריח צורות, לטעום צלילים או כל שילוב אחר מתוך החמישייה הפותחת. התופעה הזו מכונה סינסתזיה, עירוב חושים,  והיא באה לידי ביטוי בשלל צורות. בכתבה ב-BBC Future מנסה פרנק סווין להבין כיצד פועל מוח שבו פרוצים הגבולות בין החושים - ומהן ההשלכות של התופעה. הוא אף תוהה האם אנשים שלא ניחנו ביכולת הזו מסוגלים לאלף את המוח לסינסתזיה באופן מלאכותי.

יש לצליל הזה טעם משונה

הדרך היחידה להתחיל לחקור כיצד ניתן לראות את הספרה שלוש כצבע אדום - או לחוש טעם מתקתק בכל פעם ששומעים צליל של תוף - היא לשוחח עם אדם שנולד עם סינסתזיה. סווין פנה לדמות המושלמת עבור שאלות מסוג זה: ד"ר אולימפיה קוליזולי, סינסתזית מלידה וחוקרת מוח קוגניטיבית באוניברסיטת אמסטרדם. היא יכולה לדבר על התופעה הן מנקודת מבט אישית והן מזו המדעית. "עבורי, הזמן והמספרים מאורגנים בצורות פיזיות. ימים שבועות, חודשים, שנים, מאות – לכולם יש צורות". היא מספרת, למשל, כי היא זוכרת גילאים של אנשים בעקומות זמן.

עבור מוח שאינו עובד כך מדובר בעניין ממש לא אינטואיטיבי, ואף עלול להתקבל הרושם שעסקינן בהזיות. אבל סווין מסביר כי כדי שתפיסה רב-חושית תיחשב לסינסתזיה, עליה לעמוד בשלושה קריטריונים: "האפקט צריך להיות מודע, עקבי ואוטומטי". אצל אנשים אחרים התופעה באה לידי ביטוי בדרכים אחרות. דוגמה מפורסמת שמציין סווין היא הזמר פארל וויליאמס, אשר רואה מוזיקה כצבע וגם טען בעבר בפני אופרה ווינפרי שהוא לא יכול ליצור מוזיקה במנותק מכך. דוגמה נוספת היא הפיזיקאי המחונן ריצ'רד פיינמן, שהיה רואה את הנעלמים במשוואות בצבעים שונים. שתי הדוגמאות הללו, כמו רבות נוספות, מעוררות בחוקרים תהיות לגבי הקשר שבין סינסתזיה, יצירתיות וכישורים קוגניטיביים. כמו ביכולות רבות אחרות, נשאלת השאלה עד כמה התופעה מולדת ועד כמה, אם בכלל, היא נרכשת. ואם היא נרכשת, האם גם אנשים שנולדו עם מנגנון חושי 'רגיל' יכולים לאלף את מוחם לסינסתזיה ולרתום אותה לחשיבה יצירתית?

אולי תשמחו לגלות שכבר יש תשובות לשאלות הללו, אם כי חלקיות. ראשית, די להביט על ברז האמבטיה כדי להיזכר שהנטייה לקשר היבטים חושיים שונים זה לזה קיימת בקרב כולנו. אדום נחשב לצבע חם ואילו כחול לקר, אולי בשל הטמפרטורות של אש ומים כפי שהן מופיעות בדרך כלל בטבע. כלומר, במקרים רבים סינסתיזה היא הקצנה ספציפית של מאפיין רחב יותר. אבל אם אסוציאציות של צבעים וחום נראית לכם פשוטה מדי, תוכלו להיווכח כי עד כמה נפוצה התופעה, במידה זו או אחרת, באמצעות הניסוי המפורסם של וולפגנג קוהלר. הפסיכולוג הגרמני הציג לנבדקים שתי צורות: האחת בעלת קצוות משוננים, והשנייה בעלת קצוות מעוגלים. לאחר מכן הוא שאל אותם איזו מהן נקראת טאקטה ואיזו באלובה. 

'אפקט בובה וקיקי' נקרא על שם גרסת 2001 של הניסוי של קוהלר.

קרדיט: Bendž תחת רישיון: Attribution-Share Alike 3.0 Unported

רוב המשיבים קישרו את השם טאקטה לצורה המשוננת ואת באלובה למעוגלת. בשנת 2001 חזרו על הניסוי שני מדענים, הפעם עם השמות 'קיקי' ו'בובה'. תוצאות הניסוי הראו כי 95%-98% מהנשאלים שייכו את הצורה המעוגלת לשם בובה, ואת הצורה המשוננת - לקיקי. הסברה היא שהשמות לא ניתנים באופן שרירותי לחלוטין וקיים היגיון סינסתטי מאחוריהם. כך, למשל, כאשר הפה הוגה הברה כמו 'בה', הוא יוצר צורה מעוגלת ורכה, ואילו בהברה כמו 'קי' מוביל לצורה חדה וקשה יותר.

כמובן שמתן שמות לצורות או חיבור בין צבעים לטמפרטורות כשלעצמם אינם מעידים על מוח סינסתטי. כאמור, זו צריכה להיות חוויה רציפה, מודעת ואוטומטית. אבל אם קיים בנו זכר לתופעה, האם ניתן ללמוד אותה? כדי לענות על כך, קודם צריך לשאול האם אנשים שחווים סינסתזיה מלאה באופן טבעי לומדים אותה, או שהיא גנטית לחלוטין. סווין מסביר כי בעוד שהנטייה לסינסתזיה מולדת ואף תורשתית, "בכל זאת קיים בה יסוד של למידה – או לפחות היא יכולה לעתים להתעצב דרך זיכרון של חוויות".

אירועי חיים מסוימים יכולים להשפיע על דרך הביטוי של סינסתזיה. כך, למשל, מחקר מ-2013 גילה כי 11 אנשים שונים קישרו את אותם צבעים לאותן אותיות. לחוקרים התברר כי צירוף המקרים המדהים אינו צירוף מקרים כלל וכלל. מקור הדמיון בחוויה הסינסתטית נעוץ בסט מגנטים של אותיות צבעוניות, שהיה נפוץ על המקרר בבתים אמריקאים רבים בין שנות ה-70 לשנות ה-90. מוחם של הילדים היה כר סינסתטי פורה עבור האסוציאציה בין האותיות לצבעים, וכך הם פיתחו חוויה רב-חושית מולדת על בסיס מקור חיצוני. וזה אינו המקרה היחיד. קוליזולי מספרת על אישה שחוותה אותיות בצבעים מסוימים ולא ידעה מה פשר העניין. עד ש"יום אחד ביקרה בכיתת בית הספר היסודי שבה למדה, וגילתה כי האותיות הצבועות בגוונים בהירים התלויות על הקיר התאימו לאופן שבו היא ראתה אותיות". החוקרת משערת שלצד צורותיהן של האותיות, הגוונים הללו נטמעו בתת-מודע של אותה אישה בזמן שלמדה קרוא וכתוב.

הראיות ליסוד הנרכש שבסינסתזיה סיקרנו את ד"ר קוליזולי לברר האם גם שאר האנשים מסוגלים לסגל את התופעה. בניסוי שיזמה כדי לבדוק את השערתה, נתנה לנבדקים לא סינסתטיים ספרים שבהם האותיות E,T,A ו-S, היו צבועות, בעוד שאר האותיות נותרו בשחור. היא גילתה כי אט אט, המשתתפים בניסוי החלו ליצור אסוציאציה בין האותיות לבין הצבעים. קוליזולי ועמיתיה זיהו את הקישור על ידי מבחן זמן התגובה: הם הציגו בפני המשתתפים אותיות צבעוניות, ובכל פעם שאות מסוימת הייתה בגוון שונה מזה שהופיע בספר שקראו, לקח להם זמן רב יותר לזהות את הצבע. לדברי סוויין העיכוב בזיהוי הוא תופעה פסיכולוגית הידועה בשם אפקט סטרופ. הוא מלמד כי למרות שהנבדקים לא באמת חוות אותיות כצבעים, "עדיין החלו להיווצר במוחם הקישורים הקוגניטיביים הבסיסיים שקיימים אצל אנשים סינסתטיים מטבעם".

לחוות סינסתזיה באופן מלאכותי דרך אמנות

ד"ר קוליזולי המשיכה לעקוב אחר הנבדקים כדי לבדוק האם הלימוד הוא ארוך טווח, אך גילתה שהקסם התפוגג לאחר מספר חודשים. תוצאות הניסוי, אם כן, עדיין רחוקות שנות אור מלקבוע כי ניתן ללמוד סינסתזיה. ובכל זאת, מחקרי הסינסתזיה מותירים בנו סקרנות לגבי האפשרות לחוות אותה באופן מלאכותי, ואולי אף לגבי פיתוח שיטה להגברת היצירתיות באמצעות עירוב חושים. ואכן, אנשים מתחומים שונים כבר החלו ליזום ניסויים ראשוניים בתחום.

את אחד הפרויקטים המדהימים של סינסתזיה מלאכותית יצר מהנדס חלל בשם זאכרי הווארד. הוא בנה מסכה שמתרגמת צבעים לריחות. זהו פרויקט 'עשה-זאת-בעצמך' שרכיביו מפורטים באתר Instructables. בפשטות, המסכה מחוברת לחיישן אשר מזהה צבעים ומפרק אותם לגוונים הבסיסיים: אדום, ירוק וכחול. לאחר מכן הוא שולח אות דיגיטלי עם הרכב הצבעים למסכה, שבה נמצאים שלושה מנדפי ריחות בהתאם לשלושת הצבעים: אשכולית לצבע אדום, עץ התה לצבע ירוק, ולבנדר - לכחול.

בכל פעם שהחיישן מזהה גוון, מנדפי הריחות משחררים למסכה את הרכב הניחוחות הייחודי על פי קוד ה-RGB שנשלח. האתר Popular Science מדווח כי על פי הקידוד של הווארד, לאפור יש ריח נורא ואילו לגוני כחול ריח נהדר. על פניו מדובר באסוציאציה שרירותית בין צבעים וריחות, אבל יש לזכור שכך היה גם במקרה של סינסתזיה טבעית בין האותיות וצבעי המגנטים.

מיזם נוסף שמנסה להעניק חוויה סינסתטית הוא פחות מדעי ויותר אמנותי. Collide הוא שמו של מיצג אודיו-ויזואלי במעבדות דולבי בסן פרנסיסקו, שלוקח תנועה, צבע ומוזיקה – ומוהל אותם יחד על גבי מסך קיר ענק. המפתחים הביאו את הסינסתזיה לידי ביטוי על ידי עיבוד דיגיטלי של מגוון תנועות גוף מסגנונות ריקוד שונים ותרגומם לצבעים וצורות. לאחר מכן, שלושה צ'לנים חזו בתוצאה באמצעות משקפי מציאות מדומה והלחינו מוזיקה על פי האסוציאציה האישית שלהם למיצג. בסופו של דבר נמזגו כל האלמנטים יחדיו ליצירת חוויה רב-חושית.

נהוג לחשוב כי תפיסת העולם שלנו מוגדרת בצורה מאוד ברורה: אנו יצורים ויזואליים שתופסים את העולם בעיקר דרך העיניים. אבל מסתבר שמרחב תמרון בין החושים קיים, אצל מי יותר ואצל מי פחות. נראה כי עם התפתחות הטכנולוגיה נהיה מסוגלים להבין טוב יותר את הסינסתזיה, וכתוצאה מכך לפתח אפשרויות יצירתיות ומדויקות יותר לחוות אותה ואת השלכותיה. העולם אמנם לא עוצר את נשימתו בהמתנה למערכת דיגיטלית לעירוב חושים, אך ייתכן ויבוא יום שפריצות דרך בתחום ישנו מהיסוד את תמונת המציאות שלנו. אז – אולי – הבחירה במילים "תמונת מציאות" תהיה מיושנת, שייכת לעולם שבו היו מגבלות על החושים.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

לחיות עם מוח שהוא ספריית מידע אינסופית - האנשים שניחנו בזיכרון-על

כיצד גירוי אקראי גורר עונג ושלווה עילאיים, או: מהי התגובה המרידיאנית?

העולם הנסתר של החושים הנוספים – כל מה שאנחנו לא יכולים לתפוס

בועז מזרחי העורך הראשי של מגזין מהות החיים

סיים בהצטיינות תואר בתקשורת עם התמחות שיווקית מהמרכז הבינתחומי, הרצליה. עוסק בכתיבה, עריכה, מדיה חברתית ויצירת סוגים שונים של תוכן משנת 2011. את שעותיו הפנויות מקדיש לקריאה, צילום וספורט.

עוד ממהות החיים

14.12.17
ההרצאה השבועית של TED: הכירו את חוקי הפיזיקה שמכתיבים את היומיום שלכם
13.12.17
האם כתב היד עתיד להיעלם לאור הטכנולוגיה – ומה ירוויח מוחנו משימורו
12.12.17
מציאת משמעות היא גורם קריטי לאיכות החיים – כיצד לצקת אותה לשגרה היומיומית?
11.12.17
5 נקודות מבט לקחת בחשבון כאשר אנו עומדים בפני החלטות חשובות
10.12.17
המוח שלנו הוא חדר סימולציה תלת-ממדית לחוויות – כיצד להשתמש בו לשיפור הזיכרון?
07.12.17
ההרצאה השבועית של TED: האדם המאושר בעולם מסביר מהי מהפיכת האלטרואיזם
06.12.17
האני האמיתי מנסה לדבר איתנו – כיצד לזהות את הרמזים שלו ולחתור לזהות אותנטית
05.12.17
25 פתגמים עממיים מתרבויות העולם מגלים את גווניה הרבים של החוכמה האנושית
04.12.17
כלבים הם אומני שפת גוף – ויש לכך השלכות בריאותיות משמעותיות על חיינו
03.12.17
הצד האנושי של חומרנות – אנחנו אוהבים דברים שאנו מזהים בהם את עצמנו
30.11.17
ההרצאה השבועית של TED: אסטרונאוט מסביר מדוע חשיפה לפחד היא ערש הלידה של יופי
29.11.17
אומנות הפנמת המחמאה – למה כדאי להשקיע מאמץ כדי לקבל ולחלק שבחים
28.11.17
אלן ווטס מסביר מה עושים חוקים לאמון בינינו – וכיצד קורטוב של תחמנות יכול לעזור
27.11.17
אם אתם מעדיפים לפגוש אנשים פנים אל פנים, עכשיו יש לכם גם תירוצים מדעיים
26.11.17
כדי שנוכל לבצע משימות ולפתור בעיות – עלינו לעצור את העלאת הגירה של המוח
23.11.17
ההרצאה השבועית של TED: חילוקי דעות לא צריכים להפריע לנו לדבר עם אנשים
22.11.17
מהי "חשיבה אחורה" וכיצד התפיסה המקורית הזו יכולה להוות יתרון בהשגת מטרות
21.11.17
סגולותיו של הרעש הלבן – מדוע דווקא זמזום רקע חסר פשר מסייע לעתים לריכוז ויצירתיות?
16.11.17
ההרצאה השבועית של TED: על אף הפיתוח הטכנולוגי האדיר, העתיד נמצא בבני האדם
15.11.17
כדי לפתח שליטה עצמית ולרסן הרגלים, דמיינו שאתם מתבוננים בציור של ואן-גוך