הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

פסיכולוגית: 3 השינויים שסייעו לי להשלים טריאתלון יכולים לעזור לכל אדם, בכל מטרה


31 באוגוסט, 2016

הסיפורים על אנשים שהחלו לרוץ מרתונים או השלימו טריאתלון באמצע החיים זורמים בקצב מסחרר בימים אלה. בכל פינה צץ גיבור מקומי שעבר מהרגלי חיים שגרתיים, במקרה הטוב, לאורח חיים בריא, דינמי ומודע. לאור התדירות שבה אנו נחשפים לסיפורים כאלה קשה שלא לשאול מה הסוד. האם מדובר בטרנד שפשוט זוכה ליותר סיקור? או שאנו פשוט נמשכים לסיפורים של יחידי סגולה שמצליחים לעשות מהפך בחיים? ואולי אלו הן הרשתות החברתיות שמעניקות במה רחבה לאינדיבידואלים?

הסבירות הגבוהה ביותר היא שלכל האפשרויות הללו יש משקל בתשובה. אבל הסיפורים על מהפכים בחיים לא מוגבלים רק לשדות הספורטיביים. יותר ויותר אנשים מבצעים שינויים בקריירה בשלבים מאוחרים בחיים, עוד ועוד בני אדם מסגלים לעצמם אורח חיים קהילתי וכן הלאה. אף על פי שהסיפורים הללו צצים כפטריות אחרי הגשם, אנחנו עדיין לא תופסים את ההישגים של אותם אינדיבידואלים כעניין של מה בכך. יש משהו פנטסטי - כמעט על מציאותי - במעבר משגרה נוחה למשטר האימונים לקראת תחרות איש הברזל, או בעזיבת המסגרת המוכרת והטובה כדי לחיות בקהילה שיתופית.

בשנים האחרונות צברה תאוצה אפשרות נוספת להצלחה של שינויים באורח חיים, והיא העלייה במודעות להשפעתם של דפוסי חשיבה. העיקרון הוא פשוט: מודעות לתהליכים הפסיכולוגיים שמניעים אותנו מושיבה אותנו בכיסא הנהג ומאפשרת לנו להשיג שליטה גבוהה יותר על הנעשה בחיינו. מי שהדגימה זאת בצורה מעוררת השראה היא הפסיכולוגית ד"ר אמנדה קרוול, אשר מתארת במאמר במגזין Quartz את שלושת דפוסי החשיבה שאפשרו לה לבצע שינוי מרחיק לכת בחייה. בדבריה הכנים והאמיצים היא מסבירה כיצד עברה מאורח חיים שהיא מכנה "בטטת כורסה" למצב שבו היא רצה חצי מרתון ומשלימה טריאתלון. הסיפור שלה הוא ראיה נוספת לכך שלמרות המאמץ הרב הכרוך בשינוי, מדובר בעניין בר השגה עבור כל אדם. טענתה היא שהכלים שהיא משתפת ישימים בהרבה יותר מספורט.


מדוע כל אחד יכול לרוץ מרתון

הנקודה הראשונה שמנסה קרוול להעביר, עוד לפני שהיא ניגשת לפרט את דפוסי החשיבה, היא עצם הזיהוי של המחסום המעכב את המעבר לאורח החיים המיוחל. "כשזה הגיע לרגע המכריע, לא באמת רציתי להתאמן", היא מספרת. "כשבעלי הציע להתחיל לרוץ, אמרתי אם – ורק אם – דב ירדוף אחרי". אם כן, המחסום שלה היה בסיסי מאוד, היא פשוט לא הייתה מחוברת לספורט באף צורה שהיא. ואולם, היה ברור לה שנדרש שינוי בחייה. נקודת המוצא שלה הייתה דומה לזו של הרבה בימינו: באמצע שנות ה-30, אחרי שתי לידות וכאבי גב טורדניים שנבעו מעלייה במשקל.  במאמר מוסגר, נתוני הפתיחה הללו מוכיחים כי תיאוריית "העילוי האינדיבידואלי", כלומר יכולת יוצאת דופן של יחידי סגולה, תקפה להרבה יותר אנשים משנדמה לנו ותלויה מאוד בנסיבות ובגישה שבה אנו פונים להתמודדות עם אתגרים. מה שמוסיף תוקף לכך הוא העובדה שקרוול היא פסיכולוגית העוסקת בסיוע לתלמידים עם קשיי התאקלמות. היא מוכיחה שזה אך אנושי להיתקל באתגרים מנטליים בלתי עבירים לכאורה, אפילו אם אתה פסיכולוג. אך יותר מכך, אנושי גם להתגבר על האתגרים הללו.

בכל אופן, עבודתה בליווי התלמידים פתחה עבור קרוול כיוון אפשרי להתגבר על מכשול אורח החיים שלה. היא לקחה עקרונות שנבחנו במחקרים על הצלחה אקדמית, ותוך התאמות קלות יישמה אותם בתחום אחר לגמרי. היא מדברת על שלושה דפוסי חשיבה: האמונה שמאמץ יוביל לשיפור, תחושת שייכות למקום שבו אנו נמצאים ואמונה שההשקעה שלנו היא בעלת ערך למטרות שהצבנו. העקרונות הללו עלולים להישמע מובנים מאליהם, אבל לא אחת יישומם בדרך הנכונה עשוי להיות בדיוק החוליה שחסרה לנו בדרך לשיפור או שינוי בחיים.

על פי המחקרים בתחום האקדמי, לסטודנטים היה סיכוי גבוה יותר להצליח בלימודים ככל שהם האמינו שההשקעה שלהם תניב פרי, ככל שהם הרגישו בין דומים ושווים, וככל שהם תפסו את המאמץ כרלוונטי לשאיפות שלהם. "אחרי הכול", טוענת קרוול, "זה בלתי רציונלי לעבוד קשה כשאין תקווה לשינוי, עבור אנשים שלא נראה שמחבבים אתכם, כדי לעשות דברים שלא מעניינים אתכם". מערכת היחסים שלה עם ספורט ענתה בדיוק להגדרה הזו. היא מספרת שכל שלושת דפוסי החשיבה הללו נעדרו מתפיסתה כלפי אורח חיים ספורטיבי: "מעולם לא עמדתי בהצלחה בשגרת אימונים, לא הרגשתי שייכת בחדרי כושר, ולא הערכתי את מה שנראה לי שכושר יכול להציע לי".

אז הבנו שאנו מעוניינים בשינוי, ואפילו זיהינו את המחסום העיקרי שמעכב אותנו. אבל מה עושים עכשיו? איך עושים את השיפט בפועל? על פי התיאוריה של קרוול, השיפט הוא בראש לפני שהוא במעשה. כדי ליצור את השינוי הלכה למעשה, היא מציעה שלוש טכניקות מנטליות שמהוות מסגרת תומכת לכל שינוי שנחפוץ לצקת אליה. בהכללה, קרוול מבקשת להיות אדיבים כלפי עצמנו, למצוא קהילה בתחום העניין שלנו, ולדמיין את האני העתידי כתוצאה מהשינוי. הטכניקות הללו הולמות, או יותר נכון נותנות מענה לשלושת העקרונות שנמצאו קשורים להצלחה אקדמית.

פעילות רקע של בנייה מתרחשת במוחנו מבלי שנהיה מודעים לה.

 

1. היו סבלנים וסובלניים לגבי ההתקדמות

תמיד קל ללכת למטפורות גרנדיוזיות במקרים הללו, ולציין לדוגמה שאם לקח לכדור הארץ 4 מיליארד שנים כדי לקיים את בני האדם, מה היא עוד שנה או שנתיים בדרך לשינוי? אבל הדימויים הללו עלולים להיות מנותקים ולחטוא לאותנטיות של המאמץ שעלינו להשקיע. במקום זאת, קרוול מציעה לפתח אמפתיה כלפי ההשקעה שלנו, "וזה חשוב במיוחד כשאנו מתחילים משהו חדש". למעשה, היא טוענת שעלינו לקחת בחשבון שהתוצאות לא ייראו מיד בשטח, וזה טבעי. אבל אל לנו להסיק מכך שההשקעה לא תניב תועלת בסופו של דבר. להיות אדיבים כלפי עצמנו פירושו להבין שלוקח זמן לראות את הניצנים הראשונים לעבודתנו, קל וחומר לקטוף את הפירות. הסבלנות הזו מעניקה לנו אורך רוח להמשיך, ומשאירה אותנו מספיק זמן בתוך הפרויקט שלקחנו על עצמנו כדי לחצות את סף השיפור המשמעותי.

הגישה הזו מבוססת על עבודתה המפורסמת של הפסיכולוגית פרופסור קרוליין דווק, אשר טבעה את המונחים "תודעה מקובעת" ו"תודעת צמיחה". תודעת צמיחה היא דפוס חשיבה שמאופיין בגישה חיובית כלפי המאמץ שלנו ופתיחות לפוטנציאל הגלום בנו. כלומר, מצב שבו אנו מקבלים כעובדה את היכולת שלנו לבצע דברים גדולים, גם אם הם נראים רחוקים בנקודת זמן מסוימת. כך אנו מאמצים באופן טבעי את הגישה שמאמץ מוביל לשיפור. אחד ההיבטים החשובים של עיקרון זה הוא ההבנה שתהליכים קטנים מתרחשים ברקע בלי שנוכל תמיד לראות אותם על פני השטח. "כשאנו עובדים לפתח כישור חדש", מסבירה קרוול, "אנו מפתחים קשרים בין סינפסות; באימוני כושר אנו מפתחים כלי דם חדשים שעוזרים לנו להוביל חמצן יותר ביעילות..." אלה הם כמובן תהליכים זעירים בקנה מידה תאי שאין לנו דרך לראות אותם, אבל מרגע שהתחלתם בשינוי הם מתרחשים ומהווים את היסוד לשינוי הבולט שתראו מאוחר יותר.

2. מצאו אנשים עם שאיפות דומות

היום זה החלק הקל ביותר בתהליך. רשת האינטרנט ובפרט הרשתות החברתיות מציעות קבוצות עניין בתחומים האיזוטריים ביותר שאפשר לדמיין. והתועלת של קבוצה היא עצומה. "אנשים לא עושים דברים אם הם מרגישים לא בנוח או לא במקומם", אומרת קרוול. אמנם מציאת קבוצה זה עניין פרקטי, אבל מדובר בדפוס חשיבה לפני הכול, כיוון ששייכות ותחושת חלק ממגמה הן העיקר, ומגיעות לפני חשיבות הנוכחות הפיזית, אם כי גם לה חשיבות לא מעטה. היא מספרת כי חונכות אישית היא הדרך של מוסדות לימודיים לגרום לתחושת שייכות בקרב תלמידים, עיקרון שהיא יישמה על ידי הצטרפות לקבוצת רכיבה. "מצאתי תרבות רכיבה אלטרנטיבית שבה סוף סוף יכולתי להשתלב. חברי הרוכבים רק רצו ליהנות ולנשום קצת אוויר צח, לא הייתה תחושת תחרותיות".

כאמור, בעזרת האינטרנט ניתן למצוא קבוצות מאוד ממוקדות מבחינת אינטרסים. כשהאופי של הקבוצה חופף לציפיות שלכם מהשינוי, הסיכוי שהמסגרת תבנה אתכם גבוה יותר. במקרה של קרוול, למשל, המסגרת של חדר כושר לא התאימה, אבל מסגרת של רכיבת פנאי כן. לכן חשוב להגדיר לפחות בקווים כלליים איזה אופי אנו רוצים שהתהליך שלנו יתפוס, או במילים אחרות, עם איזה סגנון של אנשים נרגיש הכי בנוח במאמץ לקראת השינוי. "אחרי שמצאתם את השבט שלכם, יהיה הרבה יותר קל להישאר מעורבים בתהליך בזמנים הקשים".

3. לשם מה בכלל אנו עובדים קשה כל כך?

את העיקרון הזה היא אמנם מציינת בסוף, אך בפועל סביר להניח שיגיע לפני שני קודמיו מכיוון שהוא מהווה לא רק דפוס חשיבה, אלא גם את העילה לתחילת תהליך של שינוי. קרוול מספרת: "היה רגע בדיוק אחרי הלידה השנייה, שהתחלתי לדמיין כיצד התעמלות תוכל ליצור הבדל משמעותי לאני העתידי. הייתי בלתי יציבה וחלשה מכדי להרים את ילדי הראשון בלי לגרום לגבי להתכווץ מכאב". כאמור, המחשבה על הדמות העתידית שלנו יכולה לשמש כטריגר לשינוי אורח חיים, לאימוץ הרגלים רצויים או ללימוד כישורים חדשים. במקביל, זהו גם דפוס חשיבה שמסייע להשלים את המטרות תוך כדי התהליך עצמו.

מדוע דפוס חשיבה? קרוול מסבירה כי תנאי להצלחה של התהליך הוא חיבור חזק בין המאמץ שאנו משקיעים עתה ובין הדמות העתידית שאנו שואפים להיות. היא מציגה את התיאוריה של פרופסור דפנה אויסרמן, הגורסת כי "אם החזון של ילדים לגבי האני העתידי שלהם לא בא לידי ביטוי בהישגים האקדמיים שלהם, באופן עקרוני הם לא רואים ערך בביצוע המטלות הלימודיות". לשם המחשה, הניחו נערה ששואפת להיות סופרת באופן בלעדי בשיעורי ביולוגיה ושאלו אותה כיצד בית הספר מקדם אותה להצלחה בחיים. כמובן שלגבי תלמידים התמונה מורכבת, דברים הם דינמיים יותר ובכל זאת אנו רוצים לתת להם מנעד רחב של כלים ואפשרויות. בתור בוגרים בחיים הפרטיים יש לנו את הפריבילגיה והחופש לבחור את האני העתידי שלנו מצד אחד, ואת האחריות לוודא שהמאמץ הנוכחי קשור לאותו חזון בצורה לוגית מצד שני. ואגב, התחזית לא חייבת להיות ארוכת טווח. להיפך, קרוול אף טוענת כי פירוק למטרות משנה קצרות מועד יכול לייעל את התהליך ולהגביר את סיכויי הצלחתו.

"אני עובדת עם המון אנשים שמנסים לשנות את חייהם לטובה", מסכמת קרוול, "והמחשבה הראשונה שלי היא שהם צריכים לשנות את דפוסי החשיבה". כל מי שרץ מרחקים ארוכים יודע לספר על הכאב והקושי שמגיעים אחרי כמה קילומטרים. ועדיין, כשהם מספיק עמוק בתוך התהליך ומושקעים בו פיזית ומנטלית, מעטים עוצרים באמצע. הסיבה לכך היא שהשינוי בדפוס החשיבה הוא עמיד מול רוב המאמצים הפיזיים שנחווה בדרך. "בכל אחד מאתנו מסתתר סוג כלשהו של טריאתלוניסט", אומרת קרוול. אימוץ דפוסי החשיבה של צמיחה הם הפטיש והאזמל שמסייעים לנו לסתת את הדמות הזאת מתוכנו.

 

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

3 צעדים שיסייעו לכם לשנס מותניים ולהוציא לפועל את התכניות שלכם

בכל פעם שאתם שוברים מעט את השגרה – אתם מפתחים כישורים חדשים

ביל גייטס: השקפת העולם קובעת אם נצליח - הרבה יותר מכישרון

 

תמונת כותרת: טריאתלון איש הברזל. ולנסיה, ספרד. Francesc Juan / Shutterstock.com .

עוד ממהות החיים

19.09.17
מה כל כך מפחיד אותנו בלהחמיץ התרחשויות ברשת – ומה קורה כשאנו מתעדכנים ללא הרף?
18.09.17
מתנות הן דבר נפלא, אבל איך בוחרים כאלה שיעשו את העבודה? פסיכולוגים בדקו
17.09.17
כיצד הופך קשר רגיל לחברות עמוקה – ומה השפעתו על בריאותנו בטווח הרחוק?
14.09.17
ההרצאה השבועית של TED: אנו יכולים להמציא את העולם שבו אנו רוצים לחיות
13.09.17
האם קיימת דרך קריאה שמסייעת לחקוק בזיכרון יותר מידע מספרים?
12.09.17
ויטגנשטיין: לעולם לא נדע מה קורה במוחם של אחרים – איך בכל זאת להבין אותם?
11.09.17
מתברר שאנחנו מחקים אחרים אפילו מבלי להיות מודעים – פסיכולוגים מסבירים מדוע
10.09.17
תרגול מיינדפולנס לא דורש מכם דבר מלבד 10 דקות ביום – אפשר אפילו פחות
07.09.17
ההרצאה השבועית של TED: המציאות היא לא יותר מאוסף הזיות שכולנו מסכימים עליהן
06.09.17
פרדוקס סוף השבוע – כיצד מאמץ במעט הזמן הפנוי עשוי להוביל לחידוש מצברים?
05.09.17
מדוע אנשים שמשתמשים באמוג'י מצליחים יותר בהשגת בני זוג?
04.09.17
מחקר חדש: רגשות לא נעימים חיוניים לבריאות הפסיכולוגית שלנו
03.09.17
הטיעון בעד התפשרות על האיכות – מתי השאיפה לשלמות הופכת לדריכה במקום
31.08.17
ההרצאה השבועית של TED: מה קורה במוח בכל פעם שאנו שותים קפה או תה?
30.08.17
הפולינזים הקדמונים ומדעני נאסא חולקים סוד משותף – מה ניתן ללמוד ממנו על גישה לחיים?
29.08.17
האלגנטיות של חוקי הפיזיקה נחשפת ב-10 ציטוטים מעוררי השראה
28.08.17
כיצד לזהות אם אנחנו באמת בקיאים בנושא מסוים? הכירו את "טכניקת פיינמן"
27.08.17
איש אינו מחוסן בפני כישלון – אך הכישלון עצמו מחסן, תשאלו את ג'יי. קיי רולינג
24.08.17
ההרצאה השבועית של TED: הרב הראשי של אנגליה לשעבר במחשבות על האנושות של מחר
23.08.17
התועלת הבריאותית של שירה משותפת – והמדע שמסביר גם את האפקט הטרנסצנדנטלי שלה