הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

ברירת המחדל של מוחנו היא חשיבה יצירתית – עלינו רק ליצור את התנאים הנכונים


10 ביולי, 2016

בואו נשחק את משחק האסוציאציות. מהו הדבר הראשון שעולה בראשכם כשאתם קוראים את המילה 'צלחת'? אם חשבתם על אוכל, ארוחה או משהו בסגנון, ייתכן מאוד שמוחכם עמוס וטרוד. אם עלה לכם משהו כמו לוויין, כנראה שאתם נמצאים במנוחה ממחשבות. אפשר לחלק את מצב הפעולה של המוח לשניים: במצב הראשון הוא מוחזק בידי מחשבות בלתי פוסקות ומעבד מידע באופן אינטנסיבי, ואילו במצב השני הוא פנוי, נקי וחופשי לחידושים. שני המצבים הם טבעיים למוח ומושפעים מנסיבות שונות, שעל חלקן יש לנו שליטה.

פרופסור משה בר, נוירולוג שמנהל מעבדות מחקר באוניברסיטאות הרווארד ובר-אילן, הוכיח במחקר כי מצב ברירת המחדל של המוח הוא יצירתי, ואנו יכולים ליצור את התנאים שיאפשרו לו לנצל את היכולת הטבעית הזו. במאמר ב-New York Times הוא מסביר מהו מטען מנטלי, כיצד הוא משפיע על טווח היצירתיות של המוח ואיך כל זה קשור גם לאיכות החיים שלנו.

יצירתיות היא יעד שניתן להגיע אליו בכמה שבילים. קשרים עצביים ענפים בין חלקי המוח, ניסיון חיים ויכולת מולדת – כל אלה משפיעים רבות על מידת החידוש שבמחשבה האנושית. אחד התנאים החשובים שיאפשרו למוח לנצל את כל הטוב הזה הוא זמינות משאבים קוגניטיביים. המוח הוא כלי שמשמש כל אספקט אזוטרי בחיינו וקשה להפריז בכמות המשימות שלו. "בצורה אופיינית, המחשבה שלנו עסוקה מכדי לאפשר תשומת לב מוחלטת אפילו במה שלפני עינינו", אומר בר. כאמור, מצב זה גם הוא טבעי למוח, שהרי אם לא היינו מסוגלים לחשוב על העתיד בזמן הווה, לא היינו מתקדמים הרבה. וגם בואו נודה, יש לא מעט רגעים שהעניין בהם קלוש: מי רוצה להיות בפוקוס מוחלט לכל אורך ההמתנה בתור לדואר? עם זאת, נטל בלתי פוסק של מחשבות עלול להשליך לא רק על מידת המתח הנפשי אלא גם על הביצועים הקוגניטיביים, ובפרט על היצירתיות.


חלוקת המשאבים של המוח

לכל מצב פעולה של המוח יש נסיבות ופרק זמן שבהם הוא מועיל, ומעבר לכך הוא עלול להנמיך או לבטל את השפעת המצב השני. בחזרה למשחק האסוציאציות, פרופסור בר ושירה בראור מהמרכז לחקר המוח באוניברסיטת בר-אילן הדגימו באמצעות סדרת ניסויים כיצד המוח פועל כאשר הוא טרוד – עמוס במטען מנטלי, לעומת מצב שבו הוא פנוי וחופשי. בניסוי אחד, למשל, התבקשה אחת הקבוצות לשנן מספר בן שבע ספרות, כאשר הקבוצה השנייה קיבלה משימה פשוטה יותר – לזכור מספר בן שתי ספרות בלבד. בזמן שזיכרון העבודה של כולם היה עסוק במשימת השינון, בחנו החוקרים את כושר המחשבה היצירתית של הנבדקים באמצעות משחק האסוציאציות. הממצאים הראו כי "הנבדקים שקיבלו שבע ספרות לזכור פנו לתגובות הכי נפוצות מבחינה סטטיסטית, בעוד נבדקים עם שתי ספרות העלו זיווגי מילים פחות נפוצים ויותר מגוונים". בר ובראור וידאו באמצעות ניסוי כי הנבדקים לא היו יצירתיים יותר מפני שהיה להם יותר זמן להגיב. להיפך, נמצא מתאם בין זמן תגובה ארוך לבין תשובות פחות מגוונות.

מנעד האסוציאציות מתרחב כאשר המוח פנוי.

בר מסביר כי אחת התפיסות הרווחות בקרב פסיכולוגים היא שכשהמוח פנוי ממחשבות טורדניות הוא נוטה לגשת לדפוסי חשיבה מוכרים. "אבל הממצאים שלנו מציעים את האפשרות שחשיבה חדשנית היא מצב ברירת המחדל הקוגניטיבי של המוח בזמן שהוא נקי". כאשר אתם צריכים לזכור שבע ספרות, רשימת מטלות יומית, סיכום למבחן, מתכון או את ההסבר הטכני על התוכנה החדשה - ובמילים אחרות, כשיש לכם מטען מנטלי – המוח מצמצם משאבים במקומות אחרים ונותן לאוטומט לבצע את כל המשימות שנמצאות נמוך יותר בסדר עדיפות. מצב זה מאפשר לנו לנתח לגורמים בעיה נתונה, אבל חוסם מחשבות חדשות. בר מסביר כי "הנטייה הטבעית של המוח היא לחקור, והוא מעדיף חידוש, אבל כשהוא עסוק הוא מחפש את הפתרונות המוכרים - ובאופן בלתי נמנע גם הפחות מעניינים".

ידוע כי מוח טרוד יתר על המידה הוא מתכון בטוח ליצירת מתח נפשי, והמחקר של בר ובראור מוכיח כי גם החשיבה החדשנית והיצירתית עלולה להיפגע כתוצאה מכך. הרעיון הוא לאזן בין עיסוק פרקטי במחשבות ובין מנוחה למוח ושחרורו מטרדות ודאגות. רובנו לא צריכים להקפיד למצוא מחשבות טורדות כדי להעסיק את המוח, עצם המחשבה על כך מעוררת גיחוך. בר טוען כי "החקר הפנימי יותר מדי פעמים מצטמצם על ידי מוח טרוד מדי". הבה נסכם שהחיים המודרניים עושים את מרבית העבודה הזו עבורנו. השאלה היותר מעניינת היא כיצד לנקות את המוח ממחשבות ולהותיר אותו פנוי ללמידה, חקירה וחשיבה יצירתית.

הדרך המקובלת ביותר היא תרגול של המוח בהדיפת מחשבות למרחקים. מדיטציה, מיינדפולנס, יוגה ופרקטיקות דומות נוספות מסייעות לשחרר את כבלי המחשבות ולפנות מקום לצמיחה של מחשבות חדשניות. בר מספר כי לאחרונה החל לצאת לשבוע של ויפאסנה (מדיטציית שתיקה) פעם בשנה, ובעקבותיה "המחשבות שלי היו רעננות ומפתיעות יותר", כדבריו.


מינימליזם

דרך נוספת לניקוי המחשבה צוברת תאוצה ביפן – חיים מינימליסטיים. השיטה מתבססת על ההנחה שהסביבה החיצונית יכולה להקרין על העולם הפנימי שלנו. סדרת תמונות ב-BBC מגלה מה המשמעות של הטרנד החדש: מלתחה המורכבת משלוש חולצות וארבעה מכנסיים בלבד; ריהוט חדר שינה הכולל מזרן על הרצפה, כרית, שמיכה, וילונות ותו לא; ארון עם תשעה כלי מטבח וכן הלאה. הגישה הזו מושפעת מפילוסופיית הזן ומטרתה, בין היתר, היא לנתק את הקשר האובססיבי לחפצים ורכוש. אנשים שהחלו לחיות כך מעידים שהם מעריכים יותר את המעט – מבחירה - שיש להם.


אבל יש לגישה הזו יתרון נוסף והוא מקביל לאפקט של מדיטציה. פחות חפצים מוליכים לפחות מחשבות ומסייעים לפינוי המוח בשני מישורים – הפיזי והמנטלי. "בילוי פחות זמן בניקיונות או קניות מפנה לי יותר זמן לבלות עם חברים, לצאת החוצה או לטייל בזמן הפנוי. הפכתי לאדם יותר פעיל", מספר פומיו ססאקי, אחד המאמצים החדשים של קונספט המינימליזם. במילים פשוטות, ממעיט רכוש, ממעיט דאגות.

ההשפעה קיימת גם במישור המנטלי, כפי שמספר הכותב נאוקי נומהטה: "בטקסי התה והזן, חלק מהדברים נותרים חסרים בכוונה, כדי לתת לדמיונו של האדם להשלים את החלל הזה". הטרנד המינימליסטי, שמושפע ממסורות אלו, מאפשר לתת למוח מקום להשלים בעצמו, כלומר לתת דרור לדמיון. נומהטה מתרגל אפילו הליכה מינימליסטית, כלומר שקטה ורכה, כדי לצמצם את רעשי הרקע שהוא יוצר בסביבה. על האפקט המנטלי של הטרנד מעיד גם קטסיוה טויודה, שנפטר ממרבית רכושו: "הפכתי למינימליסט כדי שאוכל לתת לדברים שאני באמת אוהב לצוף בחיי". כשנביעה טבעית ממלאת בריכה, המשקל של המים מפעיל לחץ על מקור היציאה והבריכה עומדת. רק כאשר מנקזים חלק מהמים העומדים, מים חדשים יכולים לנבוע מהמעיין.

כל הסימנים מצביעים לאותו כיוון: אם אנו רוצים להכניס לחיינו יותר יצירתיות, לרענן את המחשבה, ללמוד ולחקור בצורה יעילה יותר, עלינו למצוא דרך לפנות לכך מקום. "פיתוח יכולת לפרוק את המטען מהמוח, יהיה זה באמצעות מדיטציה או בכל דרך אחרת, יכול להביא עמו חוויה מוגברת בצורה מדהימה של העולם ושל המחשבה", מסכם בר.

האתגר הגדול, אם כן, הוא לא בהכרח לכבות את כל השריפות שטורדות את המחשבה. השאיפה ליום אחד שיבוא ופתאום ייגמרו הדאגות כי סיימנו לטפל בכולן היא פנטזיה נהדרת - אבל האחיזה שלה במציאות היא פחות מאפסית. איזון בין מצב החקירה וחדשנות ובין עיסוק בטרדות ייתכן רק אם נדע לחיות בשלום עם הדאגות, אם נבין כי יש להן תפקיד אבל הן לא יכולות - ולא צריכות - לעבוד 24/7. מדי פעם אפשר לארוז למחשבות הטורדות מזוודה ולהוציא אותן לחופשה יזומה.

 

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

המדע שמסביר מדוע אנו כל-כך אוהבים לטוס לחו"ל

מדוע אנו מקבלים את הרעיונות הטובים ביותר במקלחת?

מדוע אנו אוהבים בית מסודר? מסתבר שהתשובה כלל לא מובנת מאליה

עוד ממהות החיים

19.10.17
ההרצאה השבועית של TED: מסקנותיה של רופאה מהתמודדות עם סוף החיים
18.10.17
על כתפיהם של ענקים – מדוע עלינו לנהוג בענווה כלפי מסורות שקדמו לנו
17.10.17
לא רק באטמן – כיצד ניתן לרתום את הפחד מהשונה לטובתנו?
16.10.17
3 רעיונות ריאליסטיים שיכולים לסייע להצלחה הרבה יותר מפתרונות קסם
15.10.17
כיצד חשיבה רציונלית מחזקת את האינטואיציה – וכיצד ליצור את האיזון העדין ביניהן?
10.10.17
מדוע שיעמום הוא חיוני עבורנו וכיצד להפיק ממנו תועלת?
09.10.17
מחקרים מגלים: מדוע בני האדם כל-כך קשורים לחפצים
08.10.17
האם אתם נוטים ליציבות או לחדשנות – ומה חיוני יותר למחשבה יצירתית?
03.10.17
הרצף המתמשך מהאינדיבידואל לאוניברסל – משנתו הדואלית של רבי נחמן מברסלב
02.10.17
קשת המחשבות - מדוע לצבעים יש השפעה כה עמוקה על התודעה שלנו?
01.10.17
מדוע דווקא התמקדות בעצמנו יכולה לפתח את האינטליגנציה הרגשית שלנו
28.09.17
ההרצאה השבועית של TED: נסו זאת בעצמכם – מה קורה כשרואים אדם מבעד לחיצוניות?
27.09.17
סליחה עוזרת לנו לשפר את הבריאות המנטלית והפיזית – מחקרים מראים כיצד
26.09.17
תזכרו ליהנות מהחיים – זו אולי קלישאה, אבל עד כמה אנחנו באמת מקפידים לקיים אותה?
25.09.17
מה מסתתר מאחורי יופייה של השקיעה? ההסבר המפתיע ל-3 תופעות טבע מוכרות
24.09.17
יש מקרה שבו דווקא כן כדאי להרהר בדאגות העבר – מתי וכיצד לעשות זאת?
19.09.17
מה כל כך מפחיד אותנו בלהחמיץ התרחשויות ברשת – ומה קורה כשאנו מתעדכנים ללא הרף?
18.09.17
מתנות הן דבר נפלא, אבל איך בוחרים כאלה שיעשו את העבודה? פסיכולוגים בדקו
17.09.17
כיצד הופך קשר רגיל לחברות עמוקה – ומה השפעתו על בריאותנו בטווח הרחוק?
14.09.17
ההרצאה השבועית של TED: אנו יכולים להמציא את העולם שבו אנו רוצים לחיות