הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

התשובה בגוף השאלה – כך תעזרו למוח להניב פתרונות יצירתיים לכל סיטואציה


2 באוגוסט, 2017

היכן שלא נביט – אתגרים ממתינים בכל פינה. חלק ניכר מהחיים שלנו כרוך במציאת פתרונות לצרכים, ואלו לא תמיד מגיעים בקלות. אם זה בעבודה, במערכות היחסים או בתחביבים שלנו, לעתים רבות אנו נתקלים בחומות גבוהות שעלולות לעכב ואף לגרום לנו לזנוח דרך מסוימת. לא פעם הדרך טומנת בחובה ערך רב והייתה יכולה לספק לנו אושר לו רק היינו מוצאים דרך לדלג על החומה. לא בכדי עסוקים בני האדם כמעט באובססיביות בחשיבה יצירתית ובדרכים לשפר אותה.

באופן משעשע למדי, נדרשה חשיבה מחוץ לקופסה כדי למצוא את אחת הדרכים היעילות ליישום פתרונות יצירתיים כמעט בכל סיטואציה. תיאודור סקאלטסס, פרופסור לפילוסופיה מאוניברסיטת אדינבורו, מאמין כי פתרון יצירתי לבעיות כלל לא כרוך במציאת פתרון חדש. הוא מפרט את משנתו במאמר שפורסם ב-Harvard Business Review ומסביר כי הסוד טמון בכלל במקום אחר. אבל לפני שנגיע ללב העניין, קצת רקע על אופן הפעולה של המוח והדרך שבה אנחנו מייצרים פתרונות.

למעשה, המפתח להפקת פתרונות יצירתיים טמון באתגרים הכי פשוטים שלנו, אלה שאת הפתרונות עבורם אנו שולפים מהמותן, או מה שמכונה "האוטומטים" שלנו. כשאנו רעבים, למשל, אנו מתמודדים עם אתגר שהוא קיומי בבסיס. אבל לאורך שנות התפתחותו מצא האדם פתרונות שהפכו קבועים. כיום אנו ניגשים למקרר או למזווה ובכלל לא תופסים זאת כהתגברות על אתגר. ואולם, לאמיתו של דבר מדובר בבעיה מהותית, רק שהפתרון לה כבר קיים ומאוחסן אי שם בין מיליוני הנוירונים שלנו. ככל שהסיטואציה נפוצה יותר בחיינו, כך הפתרון עבורה יישלף בקלות יתרה, וניתן לראות את זה בצרכים קיומיים נוספים כמו עייפות, ביטחון ועוד.


איפה בעצם טמון החידוש היצירתי?

וכך, המוח שלנו בנה מאגרים מסודרים של פתרונות לבעיות, הנשענים על ניסיון העבר – לכל בעיה פתרון. ואולם, אולי אף בניגוד להיגיון, המאגרים הללו משמשים אותנו לא רק בבעיות מוכרות, כי גם בבעיות חדשות. מדעני מוח מכנים את אופן הפעולה הזה "קיצורי דרך קוגניטיביים". כלומר, כדי לחסוך באנרגיה ובזמן המוח לא מנתח כל בעיה מאפס, אלא מחפש קווים מקבילים לניסיון העבר ומתאים את הפתרון הכי קרוב. וזה, טוען סקאלטסס, בעיני מומחים רבים נחשב למחסום עבור חשיבה יצירתית. "כיצד אתה יכול לחדש אם החשיבה שלך מעוגנת בניסיון העבר?" הוא שואל.

אבל השאלה שלו היפותטית, משום שהוא מיד תוהה האם הדרך הנכונה לחשיבה יצירתית אכן כרוכה ביציאה נגד המבנה הטבעי של המוח. לדבריו, ביטול ההטיות הקוגניטיביות תוך התעלמות מניסיון העבר בהתמודדות עם אתגרים "פשוט לא נראה כמתיישב טוב עם הדרך שבה המוח פועל הלכה למעשה". כדי להעמיק את הדיון בהשפעתם של קיצורי הדרך וניסיון העבר, פונה סקאלטסס לעבודתם של דניאל כהנמן ועמוס טברסקי שמצאו כי קבלת החלטות על בסיס ההטיות הקוגניטיביות מביאות אנשים רבים להחלטות כלכליות אי-רציונליות. ולכן "נראה הגיוני להניח שהדרך להחלטות טובות ויצירתיות יותר היא להכניס יותר רציונליות". אבל גם טיעון זה משמש רק כדי להוביל אותנו צעד נוסף בנתיב המחשבה המרתק שלו, כיוון שהוא מפריך את המסקנה באמצעות דבריהם של שני המלומדים: "כהנמן וטברסקי האמינו כי הטיות קוגניטיביות קיימות כי הן כלי הישרדות אפקטיביים... מפעם לפעם הפתרונות הישנים לא עובדים, אבל לרוב הם כן".

המוח שלנו יוצר קיצורי דרך בהתבסס על ניסיון העבר.

אם לתמצת את הטיעונים נגד שימוש בפתרונות מוכנים, מדובר במחסומי חשיבה המעגנים אותנו לניסיון העבר ומונעים מאתנו חידושים ושיפורים. בנוסף, שימוש בניסיון העבר עלול להוביל להחלטות אי-רציונליות. נחזור רגע אל המקרר או המזווה, שבעת המצאתם נחשבו גם הם פתרונות יצירתיים וחדשים, אך עתה הם נחשבים לקיצורי דרך. ואם לא די בכך, סביר מאוד להניח שגם הם נשענו על ניסיון העבר. סקאלטסס מסביר כי אופן הפעולה של המוח לא מותיר לנו הרבה ברירות. "המוח שלנו מייצר סדרת פתרונות חלופיים לבעיה נתונה... בהתבסס על ניסיון העבר. אנו משנים את המודל בעזרת קלט מהבעיה הנוכחית... ולבסוף מתפשרים על פתרון ייחודי לבעיה הנוכחית". כך שבמובן מסוים כל הפתרונות שלנו הם "ישנים". אם תרצו  להתחכם, אפילו את הפתרונות הבסיסיים שתינוקות מיישמים מיומם הראשון הם מקבלים כמצב נתון מתוך המידע הגנטי שלהם.

האם אנו במבוי סתום? מצד אחד נראה שחידוש מוחלט מנוגד לאופן הפעולה של המוח, ומצד שני "נראה לא סביר שחושבים יצירתיים עוברים תהליך של שקילה רציונלית כדי לספק את כל אותם רעיונות רעננים", כפי שמסביר סקאלטסס. "רוב האנשים מדווחים כי רעיונות יצירתיים מגיעים בהפתעה ולא מתוך חשיבה מודעת". טענה זו עולה בקנה אחד עם ממצאים מחקריים בתחום הקוגניטיבי, לפיהם פתרונות יצירתיים מגיעים פעמים רבות מדגירה בלתי מודעת.

כאן מגיע הפאנצ' של סקאלטסס: היכולת שלנו לחדש נטועה במציאת נקודת מבט חדשה על הבעיה עצמה, ולאו דווקא בהתמקדות בפתרון. המוח שלנו משתמש במידע קיים ובקיצורי דרך קוגניטיביים – זהו מצב נתון שאין לנו הרבה מה לעשות אתו. עם זאת, אנחנו בהחלט יכולים "להמציא מחדש את הבעיה עצמה". סקאלטסס מאמין שבאמצעות שינוי עמדת המוצא לגבי מהות הבעיה אנו יכולים "לפתות את המוח להציע פתרונות ישנים לסוגי בעיות שעמן הפתרונות הללו התמודדו בעבר". במילים אחרות, אם אנו לא יכולים לחדש את הפתרונות, למה לא לחדש את האתגרים? עדכונים קלים לבעיה עשויים להציג אתגר מרכזי שונה מהבעיה המקורית ובכך לסייע לנו לפתוח מאגר שלם של פתרונות, שקיצור הדרך אליהן טרם התקיים. אלמנט החידוש מתבטא למעשה בקישור הרענן בין בעיה לפתרון.

אחת הדרכים הפשוטות להמציא מחדש בעיות היא "לדמיין שהנסיבות שחוסמות את התקדמותך נעלמות אחת אחרי השנייה", מסביר סקאלטסס. "זה מייצר גרסה שונה של האתגר". אבל האם זה בכלל פרקטי? כיצד יסייע לנו פתרון לגרסה החדשה, שהיא בכלל היפותטית? נקודת המוצא היא שכל הפתרונות הקיימים המבוססים על ההטיות הקוגניטיביות – לא עזרו. לכן, המטרה היא לפשפש בסט חדש של פתרונות פוטנציאליים כך שאולי אחד מהם יתאים לפתרון הבעיה - או לפחות יאפשר לבצע פריצת דרך כלשהי. מכיוון שהמטרה לא משתנה - רק העמדה שממנה אנו מביטים - סט הפתרונות החדש עדיין יהיה קשור בהידוק ליעד המקורי.


כיצד לצאת מבניין בוער ואיך להונות את מנהיגי טרויה

כדי להבין איך פועל המנגנון, סקאלטסס מציג בעיה פשוטה יחסית: "נניח שאתם בחדר והאתגר המקורי שלכם הוא לצאת ממנו". קיצור הדרך הקוגניטיבי ישלח אותנו לשני מקומות – לדלת ולחלון. ואולם, הבה נראה כיצד גרסה מחודשת של האתגר יכולה להפעיל פתרונות יצירתיים. בתרחיש החדש, "החדר הוא בקומה עשירית ומחוץ לדלת משתוללת אש. כדי לשרוד בנסיבות אלה עליכם להניח שאתם יכולים לקפוץ בשלום מהחלון". האתגר נותר לצאת מהחדר, אבל ליבת הבעיה עתה סובבת סביב השאלה איך לשרוד קפיצה מקומה עשירית. "זה יכול לעורר את המחשבה על מצנח, מה שגורם לכם להביט על הווילון באור חדש". גם אם הפתרון נראה כלקוח מפרק בתכנית מקגייוור, הרעיון עומד בעינו – עצם שינוי השאלה פותח מגוון חדש ורחב של תשובות, שייתכן מאוד שכבר היו בשימוש בשאלות אחרות.

במקום לחשוב על פתרון חדש, אודיסאוס שינה את מהות הבעיה.

אחת הדוגמאות ההיסטוריות הכי בולטות לשימוש במתודולוגיה הזו מופיעה במיתולוגיה היוונית, באודיסאה של הומרוס – סיפור הסוס הטרויאני. סקאלטסס מספר כי "אנו יודעים מהומרוס שהיוונים ניסו כל אמצעי אפשרי לכבוש את העיר, כולל כמה שיטות לא סבירות בעליל, אבל האתגר הוכח כעיקש במיוחד." כל זמן שהיוונים התבוננו על כיבוש העיר כשאלה של טקטיקה צבאית, הם לא הצליחו להיכנס בשעריה, למרות שניסו במשך עשור שלם. החידוש של הומרוס היה בשינוי נקודת המבט. הוא ידע שהטרויאנים מצטיינים בקבלת החלטות והבין שעליו להכשיל אותם כך שיקבלו החלטה לא נכונה. וכך, משאלה של טקטיקה, הפך כיבוש העיר לשאלה של הונאה – ונולד רעיון הסוס הטרויאני. במאמר מוסגר, סקאלטסס מציין כי "האתגר החדש התאים מאוד למומחיות של אודיסאוס", והאידיאל הוא אכן לנסות ולשנות את הבעיה בהתאם ליתרונות שלנו, אם כי לא תמיד זה אפשרי.

היום סוס טרויאני הוא כבר בגדר קיצור דרך ושאלה ברורה של טקטיקה, אך אז התאפשר הקונספט החדשני בזכות התחבולה היוונית, ובזכות מקרים אחרים של שימוש בהונאה אשר כנראה זכו לתיעוד היסטורי מצומצם. כמו שהשימוש במקרר הפך לקיצור דרך עבור תחושת רעב, הפך הסוס הטרויאני לקיצור דרך עבור אתגרים טקטיים.

"אני חושב על התהליך שתיארתי ככרייה מוחית: אנו מחפשים בשכלנו אחר פתרונות ישנים שאנו יכולים ליישם בסוגים חדשים של בעיות", מסביר פרופסור סקאלטסס. הוא מאמין שכשמביטים כך על הנושא המסקנה היא שיצירתיות היא תכונה טבעית לאדם, הנובעת מאופן הפעולה המובנה של המוח. "כל שאנו צריכים כדי לחשוב ביצירתיות, אם כן, הוא להגדיר מחדש בעיות עיקשות באופן שיטתי". ואם בהגדרות מחדש עסקינן, סקאלטסס מאמין כי ההגדרה מחדש של אתגר היצירתיות אינו כיצד לחשוב, אלא מי מבצע את החשיבה. בהתאמה, ככל שהאדם מביא עמו יותר ניסיון, סט הפתרונות שיוכל ליישם מקיף יותר בעיות חדשות. הגדרה מחדש של בעיות היא טכניקה שניתן ללטש די בקלות. לטענתו, הניסיון, כלומר מאגר הפתרונות שכבר היו בשימוש, הוא שמחזיק את מירב המשקל בחשיבה יצירתית.

אנחנו רק נוסיף ונחדד שחלק ניכר מהניסיון הוא עצם ההתמודדות עם אתגרים. ככל שנעמוד בפני יותר סיטואציות מורכבות, כך יגדל המאגר שממנו נוכל לשאוב. והאירוניה המשעשעת פה כפולה: חשיבה יצירתית – שבאה לידי ביטוי בהגדרה המחודשת של אתגר היצירתיות - יכולה לסייע לחשיבה יצירתית, ומסתבר שגם פתרון בעיות (בעבר) הוא הכלי העיקרי לפתרון בעיות (בעתיד). זה נשמע כמו לולאה טאוטולוגית, אבל אחרי הכול מדובר בכלי יעיל ומשמעותי שמצריך מאתנו את היכולת לדלג בגמישות בין נקודות מבט שונות - ולפתוח מעברים חדשים בין ארגזי הכלים השונים שלנו ובין האתגרים הנקרים בדרכנו.

 

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

ההרצאה השבועית של TED: שלושה הרגלים שמסייעים לפתח חשיבה מקורית

תופתעו לגלות כיצד המצב הרגשי משפיע על מידת היצירתיות שלכם

ההרצאה השבועית של TED: כיצד להשתמש בחשיבה יצירתית כדי לשנות הרגלים

בועז מזרחי העורך הראשי של מגזין מהות החיים

סיים בהצטיינות תואר בתקשורת עם התמחות שיווקית מהמרכז הבינתחומי, הרצליה. עוסק בכתיבה, עריכה, מדיה חברתית ויצירת סוגים שונים של תוכן משנת 2011. את שעותיו הפנויות מקדיש לקריאה, צילום וספורט.

עוד ממהות החיים

10.12.17
המוח שלנו הוא חדר סימולציה תלת-ממדית לחוויות – כיצד להשתמש בו לשיפור הזיכרון?
07.12.17
ההרצאה השבועית של TED: האדם המאושר בעולם מסביר מהי מהפיכת האלטרואיזם
06.12.17
האני האמיתי מנסה לדבר איתנו – כיצד לזהות את הרמזים שלו ולחתור לזהות אותנטית
05.12.17
25 פתגמים עממיים מתרבויות העולם מגלים את גווניה הרבים של החוכמה האנושית
04.12.17
כלבים הם אומני שפת גוף – ויש לכך השלכות בריאותיות משמעותיות על חיינו
03.12.17
הצד האנושי של חומרנות – אנחנו אוהבים דברים שאנו מזהים בהם את עצמנו
30.11.17
ההרצאה השבועית של TED: אסטרונאוט מסביר מדוע חשיפה לפחד היא ערש הלידה של יופי
29.11.17
אומנות הפנמת המחמאה – למה כדאי להשקיע מאמץ כדי לקבל ולחלק שבחים
28.11.17
אלן ווטס מסביר מה עושים חוקים לאמון בינינו – וכיצד קורטוב של תחמנות יכול לעזור
27.11.17
אם אתם מעדיפים לפגוש אנשים פנים אל פנים, עכשיו יש לכם גם תירוצים מדעיים
26.11.17
כדי שנוכל לבצע משימות ולפתור בעיות – עלינו לעצור את העלאת הגירה של המוח
23.11.17
ההרצאה השבועית של TED: חילוקי דעות לא צריכים להפריע לנו לדבר עם אנשים
22.11.17
מהי "חשיבה אחורה" וכיצד התפיסה המקורית הזו יכולה להוות יתרון בהשגת מטרות
21.11.17
סגולותיו של הרעש הלבן – מדוע דווקא זמזום רקע חסר פשר מסייע לעתים לריכוז ויצירתיות?
16.11.17
ההרצאה השבועית של TED: על אף הפיתוח הטכנולוגי האדיר, העתיד נמצא בבני האדם
15.11.17
כדי לפתח שליטה עצמית ולרסן הרגלים, דמיינו שאתם מתבוננים בציור של ואן-גוך
14.11.17
חרטות – בזבוז זמן או הזדמנות לצמיחה? פסיכולוגים מסבירים איך עושים את זה נכון
13.11.17
האם המציאות, ואנחנו בתוכה, היא למעשה הולוגרמה? האמת מסתתרת בחורים שחורים
12.11.17
לפעמים כדאי לתת לדמעות לזלוג מעצמן – היתרונות המדעיים של בכי
09.11.17
ההרצאה השבועית של TED: ארבעת המרכיבים של חיים מלאי משמעות