הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

פיזיקאים, כימאים ומתמטיקאים החלו לחקור את עולם הרוח - המסקנות מרתקות


1 במאי, 2016

בהגדרתו הבסיסית, מדע מדויק עוסק בכל מה שניתן להוכיח באמצעות ניסויים. בהגדרתו הבסיסית, עולם הרוח עוסק בשאלות שכלל אין צורך לחפש להן הוכחות. האם ההגדרות הללו מתארות מהימנה את מה שקורה במציאות? סביר להניח שלא. ולראיה, מחקרים מתחום המדעים המדויקים החלו להתמקד בשאלות של רוח ומטפיזיקה, בניסיון לתת בסיס מוצק לקיומן של תופעות הנתפסות בחוגים שונים כבלתי ניתנות לבדיקה עד מופרכות מיסודן.

מספר פעמים בשנה מציג הכנס למדע ותודעה עבודות של דוקטורים למתמטיקה, לפיזיקה, לכימיה ולשאר המדעים הקלאסיים, אשר ביצעו 'פריצת גדר' ויצאו לחקור את החיבורים עם תחומי ידע כמו תודעה, יהדות או אסטרולוגיה. לא מדובר במהפך מחשבתי או בתפנית בקריירה - אלא ביישום כלים מחקריים מדעיים לבחינת שאלות שנושקות לעולם הרוח. את הכנס ייסד ארגון "המטרה אמת - המכון הבינתחומי למדע ותודעה", והפעם הוא התארח ברקע הפסטורלי הצפוני של היישוב כפר ורדים.


תקשורת בין אטומים ואנשים

"מי אנחנו?" היא ללא ספק אחת השאלות הרוחניות שמאוד מעסיקות את האדם. ד"ר פרנסואז טיביקה, חוקרת בכירה במכון לכימיה של האוניברסיטה העברית בירושלים, מאמינה שלשאלה חשובה זו קודמת הנחת יסוד שיש לערער, ובמילים אחרות – קודם עלינו לשאול "מה אנחנו?"

כשכימאית עוצרת לשאול "מה אני?" ועושה זאת בתוך עולם הידע שלה, התשובה האינסטינקטיבית היא, איך לא, מולקולות. אבל אם כך, מה ההבדל בינינו ובין כוס זכוכית או כיסא פלסטיק - הרי גם הם, כמו כל דבר אחר ביקום, מורכבים ממולקולות. השאלה של טיביקה היא למעשה – מהם חיים? ותשובתה היא שהחיים הם תקשורת.

הכול מתחיל לפני כ-14 מיליארד שנה. "במפץ הגדול מה שנוצר זה רק אטומים ואנרגיה", מסבירה טיביקה ומוסיפה: "על פי החיבורים בין האטומים נוצרים כל החומרים". לדבריה, כל הרכב אטומי מייצג מולקולה של חומר ייחודי, ומה שיוצר הבדלים בין כל החומר ביקום הוא מבנה הקשרים בין האטומים. "שינוי קטן בזווית החיבור באטומים של פחמן מבדיל בין יהלום לפחם", היא מדגימה, ומוסיפה טיזר קטן – "זהו רמז לעצמנו, איך שינוי קטן בזווית שאנו עושים בחיים יכול להפוך מחומר אפרורי ועכור לחומר מלא אור". ובחזרה לענייננו, "אנחנו" מורכבים מהדברים היחידים שישנם ביקום – שילוב בין חומר ואנרגיה. אז אנו מורכבים מאותם אטומים שמרכיבים את העולם הדומם, אבל מה לגבי החלק השני -אנרגיה - האם היא זו שמגדירה את החיים? טיביקה מסבירה שגם אנרגיה דומה מאוד בהופעתה בחי ובדומם. היא משווה בין נשימה לשריפה וטוענת כי שתי התופעות זהות מבחינת התהליך האנרגטי: בשני המקרים נכנס חמצן, עובר עיבוד כימי ויוצא פחמן דו חמצני.

דמיון כימי בין תהליך הנשימה לתהליך השריפה.

ובכל זאת, קיים הבדל מובהק בין חי לדומם והוא טמון בדינמיות של האנרגיה בגוף החי. "המולקולות שלנו תמיד נמצאות בתנועה, האנרגיה של גוף חי אינה מתפוררת, בניגוד לחומרים דוממים", מסבירה טיביקה. כוס הזכוכית, מרגע שנוצרה נידונה ללכת בכיוון אחד – התכלות. גם אם ייקח לה אלפי שנים, המולקולות שלה נמצאות תמיד בתהליך של פירוק. זה כמובן קיים גם בגוף החי, אבל במקרה שלנו, קיימת תנועה גם בכיוון השני – בנייה. אנו משכפלים תאים, מחדשים אותם וגדלים. "הנטייה של המולקולות היא להתפורר, ואנרגיית החיים היא מחברת". זה מוגבל בזמן, וכוס זכוכית יכולה להחזיק יותר זמן מגוף האדם, אבל זרימת האנרגיה ליצירת סדר חדש היא מה שהופך אותנו לחיים.

זו הנקודה שבה נכנס לבמה תפקידה של התקשורת. "אינפורמציה היא הייחודיות של החיים", מסבירה ד"ר טיביקה. "לקחת מידע כימי ולהפוך אותו למידע ביולוגי". כלומר, היכולת של המולקולות שלנו לקבל מידע וליצור באמצעותו תאים חדשים, תוך התבססות על זרימת אנרגיה. "המסר שכתוב בכל מולקולה ואטום הוא שהחיים הם תקשורת", היא מוסיפה. היופי בתיאוריה הזו הוא שמודל החיים כתקשורת נכון לרמת האטום והאנושות כאחד. כל אדם מקביל לתא בגוף הגדול יותר שנקרא אנושות. התקשורת בין בני האדם, החיבור ביניהם – זה מה שמוליד חיים.


תקשורת בין מילים וקודים מתמטיים

ואם בתקשורת בין בני אדם עסקינן, אחד המחקרים המרתקים שהוצגו בכנס בדק האם לטקסטים יש כוח רוחני. השאלה הייתה יכולה להישמע רטורית אילולא ניגשו לחקור אותה באמצעות קוד בינארי, כלומר בעזרת כלים מעולם המתמטיקה והתכנות. מי שאחראי לחיבור המרתק בין התחומים הם משה גל וענת בר-נוי, אשר נעזרו בשירותיו של שלום סרברניק, ד"ר לכימיה תיאורטית. גל נמשך לחקר כוחן של מילים לאחר שחווה גמגום בילדותו והבחין שאותיות מסוימות קשות להגייה יותר מאחרות. מעיניים בוגרות של מהנדס, הוא מאמין שלכל כוח, גם טקסטואלי, יש שם וכיוון שניתנים לחקירה.

ואכן, הוא תכנן יחד עם בר-נוי קוד בינארי לייצוג המילים ויצא לבדוק האם לטקסט של התורה יש כוח רוחני. הוא הקפיד להדגיש כי כל הממצאים הם בגדר ראיות ראשוניות הדורשות מחקרי המשך, אבל כבר עתה יש מספיק מידע ששווה להציג. כדי לא להלאות עם מונחי תכנות, ננסה לפשט את תיאור הניסוי ככל הניתן. בגדול הקוד מורכב מארבעה סימנים, כשכל אחד מהם מייצג מספר אותיות. הסימן הראשון הוא קו אחד והוא מייצג את כוח הרוח: א, ד, ז, י, מ, ע, ק, ת, ן. הסימן הבא הוא שני קווים המייצגים את כוח החומר: ב, ה, ח, כ, נ, פ, ר, ק, ף. עיגול אחד הוא כוח השלם, או האור: ג, ט, ס, ש, ץ. שני עיגולים הם כוח הטבע או הצל: ו, ל, צ, ם (האות ו כתנועה אינה נספרת בקידוד).

החוקרים בדקו 54 פרשיות מהתורה, כשכל פסוק נבדק מההתחלה לסוף ומהסוף להתחלה. כל אות קיבלה את הסימון המתאים לפי הקוד, ובאמצעות מפתח צמצום הגיעו לבסוף לסימן אחד עבור כל פסוק. הנחת העבודה הייתה שאם הנוסחה המתמטית לבחינת הפסוק הרגיל שווה להופכי בחינת הפסוק מהסוף להתחלה, אזי קיימת סבירות של 99.95% לקיומה של תופעה רוחנית בטקסט. השניים הדגימו כיצד הקוד עובד על המילים שמרכיבות את הכוחות עצמם: כוח הרוח, למשל, מיוצג על ידי 5 אותיות של שני קווים. לאחר צמצום מקבלים את המספר 10, שבמפתח הצמצום מיוצג על ידי קו אחד – הלא הוא סימנו של כוח הרוח. המתאם בין שם הכוח לבין הסימן הבינארי המייצג אותו חזר על עצמו בשמותיהם של כל ארבעת הכוחות.

ההדגמה הבאה כבר הייתה מהמחקר עצמו. החוקרים הציגו פסוק מספר 'במדבר' וגילו כי בבדיקה רגילה אחוז המילים שמיוצגות על ידי כוח האור היה הכי גבוה, ואילו בבדיקה מהסוף להתחלה נמצא כי הכוח ההופכי – צל – ייצג הכי הרבה מילים. התופעה התרחשה בפסוקים נוספים, ויותר מזה, נראה כי לקבוצות בעלות קשר של משמעות יש כוח זהה. למשל את המילים 'שלום', 'אושר' ו'אהבה' מייצג כוח אחד, ואילו את המילים 'כעס', 'שנאה' ו'פחד' מייצג כוח אחר. הבדיקה נערכה גם על טקסטים עיתונאיים לשם הביקורת, אך לא נמצאו ראיות מוצקות כמו בטקסט מהתורה.

זהו לא המחקר הראשון שמוצא קשר מתמטי בין מילים ובין תופעות נסתרות. הדוגמה המובהקת ביותר היא כמובן הצופן התנכ"י, אבל היא לא היחידה. כאמור, מדובר בראיות ראשוניות ולא בהוכחה פיזיקלית ברמת כוח התנע, למשל. אבל העבודה הזו בהחלט מזמינה מחקרי המשך, שגל מאמין כי יאפשרו לקרב אותנו צעד נוסף להבנה "כיצד ניתן ליצור אור באמצעות דיבור".


תקשורת בין תאומים שמימיים

פתחנו עם תקשורת ברמה האטומית ומן הראוי לקנח עם תקשורת ברמה הקוסמית. ד"ר אליזבטה לוין, פיזיקאית בוגרת הטכניון, עשתה את אחד הצעדים הנועזים שאיש מדעים המדויקים יכול לבצע: היא יזמה מחקר המשלב בין פיזיקה ואסטרולוגיה. בעוד שהניסיון הזה נראה מועד לכישלון, המציאות לא יכולה להיות רחוקה מכך: המחקר נמשך כבר 25 שנה, הניב שיתופי פעולה עם חוקרים מחו"ל ואף נכתבו בעקבותיו ספרים שונים שפורסמו בכמה שפות.

המחקר של ד"ר לוין מתמקד בשאלה מה הקשר בין רוח הזמן וחופש הבחירה. כדי לבחון אותה היא בדקה במשך מעל שני עשורים האם יש דמיון בין מהלך חייהם של אנשים שנולדו בו זמנית, אותם היא מכנה 'תאומים שמימיים'. לטענתה, לאנשים אלה "יש מכלול תכונות מאפיינות שקובעות מראש את מהלך חייהם". למעשה, מאוד פשוט לאשש או להפריך את התיאוריה הזו. כל שדרוש הוא למצוא אנשים שנולדו בו זמנית ולבחון את מהלך חייהם.

אוסקר ווילד (מימין) והתיאורטיקן קרל קאוטסקי. דמיון מפליא במסלול חייהם.

אבל כאן כבר מתחיל האתגר הגדול הראשון – מה נחשב לבו זמנית? "יש סקאלות שונות לבחינת בו-זמניות", טוענת לוין. "אם ברמה הביולוגית מדובר בחלקיק שנייה, בהיסטוריה מדובר במאות שנים". כפיזיקאית היא ניגשת לבעיה בכלים מדעיים. את הסקאלות השונות של הזמן היא ממירה לגלים. לכל מחזור זמן יש אורך גל שונה. למחזור ההיסטוריה של מאות שנים, למשל, יש גל ארוך, ואילו למחזור הזמן של ביולוגיה, הנמדד בשניות, יש גל קצר. זמן הלידה שלנו הוא הנקודה שבה הגענו לידי קיום והוא נמדד בכל אחד מאורכי הגל. במילים של לוין, "כל אדם נכנס [לחיים] בנקודה אחרת על הגל של הזמן בסקאלות השונות, ולכן הוא רואה 'סרט' אחר".

אז מהי בו זמניות של לידה במקרה של תאומים שמימיים? "אם מחברים את כל המחזורים, בו זמניות בלידה היא אותה השנה, אותו החודש ואותו היום". ד"ר לוין מציינת כי ישנה גמישות של עד 48 שעות לפה ולשם מכיוון שמדובר באסטרולוגיה. כלומר, מיקומי הכוכבים במסלוליהם יכולים להיות זהים ובעלי אותה השפעה, גם אם עברה שעת חצות ומבחינה טכנית 'התאומים' נולדו בימים שונים. אם כן, לוין טוענת כי תקופת ההיסטוריה קובעת מה נוכל לעשות בחיינו. היא ממחישה באמצעות מחקרים שגילו כי חודש הלידה משפיע על הבריאות, עונת הלידה משפיעה על האישיות וכן הלאה. היא מציגה את העובדה הפשוטה שתוקפה אינו דורש מחקר כלשהו – עצם רמת הפיתוח האנושי של כל תקופה קובעת האם נוכל לממש פוטנציאל כלשהו. למשל, נשים שנולדו בראשית המאה הקודמת ככל הנראה לא היו יכולות להיות טייסות. נשים שנולדות בימינו מטיסות מטוסים כעניין שבשגרה.

כעת מגיע שלב הראיות. לוין פותחת בסדרת דוגמאות מעוררת השתאות של תאומים שמימיים בעלי דמיון כמעט מגוחך בתרשים הזרימה של חייהם. סיפורם של מדענים "תאומים שמימיים" שגילו תיאוריות ביחד, ללא כל קשר ביניהם, או שתי נשים שנולדו, התחתנו והביאו ילדים בדיוק באותו יום וכן הלאה. לוין מספרת שבמקרים שתאומים שמימיים נפגשו "התחוללו נסים", כלומר אירועים שחריגותם הסטטיסטית אינה תקפה במקרה של קשר אסטרולוגי בין שני אנשים.

התקשורת בין תאומים אינה מודעת, אבל הוכחות שקשה להתווכח עמן מצביעות על קיומו של חיבור בין אנשים שנולדו באותו זמן ועל קווים מקבילים בחייהם. וזה הזמן לחזור לשאלה המקורית - כיצד נקודת הכניסה שלנו לגל הזמן משפיעה על חופש הבחירה. מחקר התאומים השמימיים מצביע על כך שרוח הזמן אכן מווסתת את מסלול חיינו במידה ניכרת. אבל לוין טוענת כי "הפוטנציאל האישי מעניק לנו חופש מסוים". מכיוון שאנו מדברים על קנה מידה של גרמי שמיים, "חופש מסוים" אינו דבר שיש לזלזל בו. גם אם, על פי לוין, אנו פועלים בתוך תחום מסוים של אפשרויות - לפחות בדורנו - מדובר ככל הנראה בתחום הרחב אי פעם. לוין מסכמת בקשר מפתיע: "המצווה הראשונה של העם היהודי הייתה לשמור את לוח השנה", כלומר להקפיד שפסח יצא תמיד באותו תאריך. "ללמד את חשבון התקופות – זה תפקידו של העם היהודי", היא מוסיפה. כמו כל מורה טוב, לפני שאנו יוצאים ומלמדים אחרים, האחריות שלנו היא לחקור את עצמנו, ולכן לוין משאירה אותנו עם מסר ברמה האישית – "בדקו מה הזיקה בין רוח הזמן לחופש הבחירה".

בכנס היו עוד שלל מרצים, חוויות של נגינה תרפויטית והתנסויות מעניינות. כפי שעולה משלושת הנושאים שנידונו בהרצאות שעליהן הרחבנו, נראה כי תקשורת היא הקו המחבר בין התודעה, הרוח והמדע המדויק. האמירה שתקשורת היא גורם מקשר היא בבחינת טאוטולוגיה, אבל כאשר באים למצוא נקודות ממשק בין שני העולמות, אנו יכולים לסלוח לעצמנו ולהסתכל על זה כלולאה אינסופית שבתוכה נעים כל רכיבי המציאות שלנו.

 

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

תיאוריות פיזיקליות שופכות אור על השאלה - האם יש לנו חופש בחירה?

מהי תודעת-על ואיך מגיעים אליה? המדע מספק הסבר רציונלי

האם המדע הולך ונפתח לרעיון של חיים אחרי המוות?

כיצד עזרו גרייטפול-דד לגלות ראיות לקיומה של טלפתיה בין חלומות?

האם תם העידן המפריד בין מדע ורוח? 3 סימנים חושפים מגמה מעניינת

6 מחקרים שמגלים עובדות מרתקות על רוחניות בעידן המודרני

חוקרים ניסו לעשות את הבלתי אפשרי ולהגדיר מהי רוחניות – במידה רבה הם הצליחו

בועז מזרחי העורך הראשי של מגזין מהות החיים

סיים בהצטיינות תואר בתקשורת עם התמחות שיווקית מהמרכז הבינתחומי, הרצליה. עוסק בכתיבה, עריכה, מדיה חברתית ויצירת סוגים שונים של תוכן משנת 2011. את שעותיו הפנויות מקדיש לקריאה, צילום וספורט.

עוד ממהות החיים

10.12.17
המוח שלנו הוא חדר סימולציה תלת-ממדית לחוויות – כיצד להשתמש בו לשיפור הזיכרון?
07.12.17
ההרצאה השבועית של TED: האדם המאושר בעולם מסביר מהי מהפיכת האלטרואיזם
06.12.17
האני האמיתי מנסה לדבר איתנו – כיצד לזהות את הרמזים שלו ולחתור לזהות אותנטית
05.12.17
25 פתגמים עממיים מתרבויות העולם מגלים את גווניה הרבים של החוכמה האנושית
04.12.17
כלבים הם אומני שפת גוף – ויש לכך השלכות בריאותיות משמעותיות על חיינו
03.12.17
הצד האנושי של חומרנות – אנחנו אוהבים דברים שאנו מזהים בהם את עצמנו
30.11.17
ההרצאה השבועית של TED: אסטרונאוט מסביר מדוע חשיפה לפחד היא ערש הלידה של יופי
29.11.17
אומנות הפנמת המחמאה – למה כדאי להשקיע מאמץ כדי לקבל ולחלק שבחים
28.11.17
אלן ווטס מסביר מה עושים חוקים לאמון בינינו – וכיצד קורטוב של תחמנות יכול לעזור
27.11.17
אם אתם מעדיפים לפגוש אנשים פנים אל פנים, עכשיו יש לכם גם תירוצים מדעיים
26.11.17
כדי שנוכל לבצע משימות ולפתור בעיות – עלינו לעצור את העלאת הגירה של המוח
23.11.17
ההרצאה השבועית של TED: חילוקי דעות לא צריכים להפריע לנו לדבר עם אנשים
22.11.17
מהי "חשיבה אחורה" וכיצד התפיסה המקורית הזו יכולה להוות יתרון בהשגת מטרות
21.11.17
סגולותיו של הרעש הלבן – מדוע דווקא זמזום רקע חסר פשר מסייע לעתים לריכוז ויצירתיות?
16.11.17
ההרצאה השבועית של TED: על אף הפיתוח הטכנולוגי האדיר, העתיד נמצא בבני האדם
15.11.17
כדי לפתח שליטה עצמית ולרסן הרגלים, דמיינו שאתם מתבוננים בציור של ואן-גוך
14.11.17
חרטות – בזבוז זמן או הזדמנות לצמיחה? פסיכולוגים מסבירים איך עושים את זה נכון
13.11.17
האם המציאות, ואנחנו בתוכה, היא למעשה הולוגרמה? האמת מסתתרת בחורים שחורים
12.11.17
לפעמים כדאי לתת לדמעות לזלוג מעצמן – היתרונות המדעיים של בכי
09.11.17
ההרצאה השבועית של TED: ארבעת המרכיבים של חיים מלאי משמעות