מי הם האנשים שרואים עצמם כאסלאם האמתי ומה הם רוצים לומר לעולם?

בשנת 1924 הגיע לביקור בישראל המנדטורית תושב הודו בשם מירזא באשיר א-דין מחמוד אחמד. היה זה החליף השני, בנו של מייסד הזרם האחמדי באסלאם. ארבע שנים לאחר מכן נוסדה בישראל הקהילה האחמדית – מרבית חבריה חיים כיום בשכונת כבאביר שעל רכס הכרמל בחיפה (בתמונת הכותרת).

כמה שנים קודם, בסוף המאה ה-19, חווה אביו של באשיר – החליף הראשון – הארה רוחנית, והחל מקבץ סביבו מאמינים. היה זה בעיר קדיאן שבהודו, והאבא, מירזא ע'ולאם אחמד אל-קאדיאני, היה איש דת מוסלמי שהאמין כי מצב הדברים בתקופתו מחייב רפורמציה של האסלאם. הוא טען כי אללה הטיל עליו להביא לעולם צדק ויושר – מתוך פרשנות שוחרת שלום של הקוראן. עיקרי האמונה שייסד הם צדק, שלום, אהבה, נאורות, שלילה מוחלטת של אלימות, הידברות ושיח. יורשיו של ע'ולאם יצאו להפיץ את דברו בעולם – וישראל בתוכו – וכך נכרך גורלם של מאמיני הזרם האחמדי בגורלו של העם היהודי ושל מדינת ישראל.

הערכות שונות מדברות כיום על כ-2,000 חברים בקהילה האחמדית בישראל, רובם מרוכזים באזור חיפה. למעשה, ישראל היא המרכז של הזרם האחמדי במזרח התיכון – כאן ממוקם המטה שלהם. ולא בכדי בחרו האחמדים לבסס את קהילתם ומוסדותיהם בארץ, שכן הזרמים המרכזיים באסלאם לא מכירים באחמדיות ולא רואים בה כחלק לגיטימי מהדת.

מנהיג העדה האחמדית בישראל הוא האמיר מוחמד שריף עודה, תושב חיפה אשר מקדיש את מלוא מרצו לקידום חיים משותפים ואחווה בין כל מרכיבי האוכלוסייה, בחיפה בפרט ובארץ בכלל. הוא ואנשי האחמדיות מפיצים מסרים מהפכניים יחסית לבני הדתות והלאומים השונים בארץ, כפי שעשה כשהתארח ברדיו מהות החיים. בהרצאה שנשא האמיר על האחמדיות ועל תפיסת העולם של הזרם, נחשפת קהילה קטנה שלא נמצאת על סדר היום בישראל, אך היא מרתקת ומעוררת התפעלות.

רואים בעצמם מוסלמים אמיתיים

בשונה מזרמים חדשים שהתפתחו בדתות השונות, מאמיני האחמדיות לא מסתכלים על עצמם כעל מחדשים במובן התיאולוגי, להיפך – הם רואים בפרשנות שלהם כחזרה למקורות האסלאם. אמנם ביחס לאסלאם האורתודוכסי הם כן מביאים מסר שונה, אבל לטענתם דווקא השיח הדומיננטי כיום הוא זה שסוטה מהדרך המקורית. "המייסד לא בא עם דת חדשה", אומר מוחמד שריף, "הוא בא לתקן את הפרשנות שהפכה את הדת למקור של שנאה ואיבה – במקום שהדת תהווה מקור של שמחה ואהבה".

כיצד זה בא לידי ביטוי? קחו למשל את המושג ג'יהאד, אולי הביטוי בעל הקונוטציות המובהקות ביותר בשיח על האסלאם. משמעותה המילולית של המילה ג'יהאד בערבית היא מאמץ עליון. אולם כמובן שהמילה הזו טעונה כיום בשפע משמעויות נוספות. אבל "אין בקוראן את המילה ג'יהאד שבאה בסיטואציית מלחמה", כך טוען מוחמד שריף. על פי האחמדיות, המאמץ העליון שעל המאמין לקיים כלל אינו קורא למלחמה, אלא להיפך, להידברות.

הוא מביא שורה של פסוקים מתוך הקוראן שיוצרים רצף לוגי לטיעונו. ראשית, מופיע הפסוק "קרא אל דרך ריבונך בחכמה, באזהרה עדינה, והתווכח אתם בדרך הטובה ביותר". בפסוק הבא שמביא האמיר מופיע מסר שלפיו אין לנהוג בכפייה בענייני דת ומדינה. "למה? יש עוד פסוק שאומר – מי שרוצה להאמין שיאמין, ומי שרוצה להיות כופר שיהיה כופר". מוחמד שריף מוסיף כי הקוראן אף מתייחס באופן ספציפי לדרך הנאותה לקיים דיאלוג עם אהל אל-כיתאב, עם הספר: "אל תקיימו דו-שיח עם היהודים אלא בדרך הטובה ביותר". כשמצרפים את הרעיונות הללו בהקשר של ג'יהאד, מתקבלת פרשנות שונה לחלוטין מזו ששולטת בנרטיב כיום.

מירזא באשיר א-דין מחמוד אחמד (במרכז) עם מלוויו במסע למזרח התיכון, 1924. Wikimedia.

פעיל הג'יהאד שהתחרט ופרויקט הקוראן ביידיש

בהמשך ההרצאה מביא האמיר דוגמאות נוספות לפרשנות החיובית של כתבי הקודש האסלאמיים. כך, למשל, הציווי לנהוג ביריב כבבן-ברית, השאיפה לגמול בטוב גם לאדם שפגע בך וכדומה. על פי האחמדיות, מי שמסוגל למחול על כבודו ולהתייחס לאויב כאל ידיד הוא מאמין אמיתי. מסר מרכזי נוסף של הזרם האחמדי הוא אהבה אוניברסלית לאנושות כולה, כפועל יוצא של התובנה הבאה: "אף אחד מאתנו לא נשאל לפני שהוא בא לעולם הזה באיזה בית הוא רוצה להיוולד". אל השפעתו הרבה של הזרם תוכלו להתוודע בריאיון שערכה שרה ב"ק בעיתון מעריב עם פעיל לשעבר בג'יהאד האסלאמי שבעקבות מהפך בחייו הצטרף לזרם האחמדיות.

בסיום ההרצאה מצטט מוחמד שריף פסוק נוסף מכתבי הקודש, הפעם של היהודים. בספר דברים נכתב: "לא-יהיה לך בביתך איפה ואיפה:  גדולה וקטנה. אבן שלמה וצדק יהיה-לך, איפה שלמה וצדק יהיה-לך–למען, יאריכו ימיך על האדמה אשר-יהוה אלוהיך נותן לך". על המסר הזה הוא חוזר גם בגרסה המוסלמית מתוך הקוראן, מה שמלמד על דמיון רב בין תפיסות העולם – הכול עניין של בחירת נקודת המבט.

תרגום הקוראן ליידיש הוא אחד הפרויקטים שמבטאים את עומק החיבור שמנסה ליצור האחמדיות בישראל. על פי כתבה בעיתון הארץ, לקראת שנת המאה להיווסדות האחמדיות (1989) הוחלט לתרגם את כתבי הקודש לשפות רבות, בין היתר גם ליידיש, "כדי שהיהודים שעלו לארץ ממזרח אירופה ילמדו עליהם [האחמדים] וייחשפו לצד האחר של האסלאם".

את המסרים של שלום, אהבה, התנגדות לאלימות ואחווה אנושית, מנסים ליישם האחמדים בפולחן הדתי, בפוליטיקה,  ואולי החשוב מכל, בחיי השגרה. אולי הרעיון הכי מעורר מחשבה של מוחמד שריף הוא שבין העמים והאמונות הרבות בישראל לא צריך לשרור דו-קיום – אלא פשוט קיום.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

האסלאם שלא הכרתם – סופיזם, אהבה, שירה וריקוד

הפרק ההיסטורי הנעלם – ד"ר רות קלדרון על התלמוד ועל חדוות הלימוד היהודית

6 מחקרים שמגלים עובדות מרתקות על רוחניות בעידן המודרני

עוד מרדיו מהות החיים:

שיחה על הקשבה