מחקר מגלה מה אפשר לעשות כדי להבין טוב יותר את האחר

בפרפראזה לפתגם "התנהג לחבריך כפי שהיית רוצה שיתנהגו כלפיך", אמר פעם המחזאי הבריטי ג'ורג' ברנרד שו – "אל תתנהג לחבריך כפי שהיית רוצה שיתנהגו כלפייך – יכול להיות שיש להם טעם שונה". את ההתייחסות הזו מביא ד"ר רומן רזניק, מומחה לסוציולוגיה, במאמר ב- Greater  Good, ארגון לחקר הפסיכולוגיה והנוירולוגיה של חיים משמעותיים, הפועל מטעם אוניברסיטת ברקלי בקליפורניה.

היכולת להבין את האחר לא דרך העיניים שלנו – אלא דרך הפרספקטיבה שלו – היא תמצית האמפתיה. אבל מדוע שנרצה בכלל לפתח אמפתיה? ד"ר רזניק מאמין כי חיים מתוך הבנה של האחר הם חזרה לטבע שלנו. אמפתיה היא מצב ברירת המחדל האבולוציוני של המין האנושי, אשר התעמעם בידי תהליכים של מודרניזציה והפרדה בין אינדיבידואלים. מחקרים עדכניים הוכיחו כי יחס אמפתי לסביבה קשור לרמה גבוהה של סיפוק מהחיים, ורזניק מאמין שמהפכת האמפתיה תוביל לחברה בריאה יותר.

רזניק מדגיש את ההבחנה בין טוב לב או חמלה – ובין אמפתיה. בעוד שחמלה משאירה אותנו במקום הנוח, אמפתיה מבקשת מאתנו לנעול את נעליו של האחר. לא רחמים, אלא הבנה. האמפתיה דורשת להיכנס לראשו של האחר ולנסות להבין את תמונת עולמו, על כל המורכבות שלה. זה לא פשוט, אבל אפשרי. רזניק מפרט שישה הרגלים של אנשים אמפתיים, שאימוצם יכול לקרב אותנו אל האחר, ובכך לפתוח את הלב והראש, ולהרחיב את התנסויות החיים שלנו.

1. פתחו סקרנות לסיפורים של אנשים

ככל הנראה, אנחנו יודעים מעט מאוד על האנשים סביבנו. נסו לחשוב רגע על מורכבות סיפור חייכם, על כל פרט קטן של זיכרון ילדות, התבגרות וכדומה. עכשיו, עד כמה אתם מכירים את סיפור חייו של אדם אחר באותו עומק? כמובן שלא אפשרי ואף לא מצופה מאתנו להגיע לאותה רמת ידע על חייו של הזולת, אבל רזניק מאמין שהשאיפה לכך מסייעת לפתח אמפתיה. יצר הסקרנות טבוע בנו, אבל עלול להישחק עם הזמן. ובמילים של רזניק, "אנשים אמפתיים שומרים על החקרנות הטבעית שהייתה לכולנו כילדים, אבל החברה מצטיינת בלהוציא אותה מתוכנו".

סקרנות לחייהם של אחרים יכולה לבוא לידי ביטוי במפגשים עם אנשים זרים. "קבעו לעצמכם יעד: לשוחח עם אדם זר פעם בשבוע", מציע רזניק. אבל לא חייבים להרחיק לכת. יש מספיק אנשים בסביבה הקרובה שלנו שנוכל ללמוד עליהם עוד הרבה. במקום שיחת החולין הקבועה, נסו להעמיק אל תוך עולמו של חבר לעבודה ולהתעניין באמת בסיפור האישי וברקע שלו. אתם עשויים להיות מופתעים מאוד לגלות עד כמה מרתקים הם אנשים שחשבתם שהכרתם.

2. חפשו את הדומה, התמקדו במכנה המשותף

חשיבה בדפוסים ובתבניות היא הכרח עבור המוח האנושי, אבל יש לה גם כמה תופעות לוואי לא סימפטיות. קיצורי דרך קוגניטיביים גורמים לנו להכניס אנשים לקבוצות כלליות ולפשט את כל מהותם. ואולם, ניתן להשתמש בתבניות גם על דרך החיוב. כך, למשל, אנו יכולים "להדביק" לאנשים את התוויות שהם חולקים עמנו, להבדיל מאלה המבדילות בינינו.

רזניק מביא את סיפורו של אמריקאי מרקע עני שמצא את דרכו ל-KKK. רצה הגורל ואותו אדם, שעלה בדרגות הסולם בארגון, נאלץ לעבוד במשותף עם אישה ממוצא אפריקאי. הוא גילה כי הם חולקים יותר משותף משונה – שניהם הגיעו מרקע קשה ושניהם חלקו סיפור חיים דומה. המפגש הזה גרם לבכיר ה-KKK לזנוח את דרכו הישנה ולהפוך לתומך נלהב של זכויות השחורים. לכל אדם מכלול של תכונות, וחוקי הסטטיסטיקה קובעים שתוכלו למצוא מכנה משותף עם כל אדם. אמפתיה, אם כן, היא היכולת לכוון את חשיבת הדפוסים שלנו לחפש את התוויות החיוביות בכל אחד.

ללכת קילומטר בנעליו של אחר. Cylonphoto / Shutterstock.com.

3. ניסיון מעשי באמפתיה

כאמור, בלתי אפשרי לחוות את העולם דרך תודעה של אדם אחר באופן מוחלט, אבל אחת הטכניקות שיכולות לקרב אותנו לשם היא התנסות באורח חיים שונה. רזניק מספר כי הסופר ג'ורג' אורוול התחפש לקבצן והלך לחיות באזורים הכי קשים של לונדון למשך תקופה, במטרה לנסות ולהבין באמת את נקודת מבטו של המדוכא. החוויה הזו עיצבה מחדש את תפיסת עולמו, והוא לא המקרה היחיד בהיסטוריה שכך קרה אצלו.

"כל אחד מאתנו יכול לבצע ניסוי", אומר רזניק. "בלו את החופשה הקרובה שלכם בהתנדבות בכפר במדינה נחשלת". אימוץ אורח חיים חדש הוא מבצע לוגיסטי מורכב, אבל אפשר לטעום כל פעם קצת, ולא בהכרח בקרב אנשים קשיי יום. תוכלו לבחור בכל אחד מהחברים או מבני המשפחה שלכם ולהתלוות ליום אחד בחייו – ממש כמו בסרט דוקומנטרי – לחוות את כל האתגרים, הדילמות וההתמודדויות שהוא חווה בשגרה. זה יפתח לכם צוהר להבנה עמוקה יותר של הזולת ולמורכבות החיים שלו.

4. האזינו לאחר בקשב רב

"ישנם שני מאפיינים שדרושים כדי להיות בן-שיח אמפתי", אומר רזניק. הראשון הוא "להאזין בקשב לאחרים ולעשות ככל הניתן כד לתפוס את מצבם וצרכיהם הרגשיים". המאפיין השני הוא "להפוך את עצמנו לפגיעים. להסיר את המסכות ולחשוף את הרגשות שלנו למישהו זה חיוני כדי ליצור קשר אמפתי חזק".

אפשר לקרוא לכך האזנה מודעת. בדומה לקריאה איטית, ההתמקדות בבן-השיח ושהייה במצב תודעתי נוכח, תוך תשומת לב לכל פרט בדבריו של האחר, לשפת גופו ולהקשר הרחב שבו הדברים נאמרים – כל אלה יוצרים חוויית האזנה עשירה ועמוקה יותר, כזו שמגלה טפח נוסף מעבר להאזנה השטחית שכולנו הורגלנו בה. האזנה מודעת שמפתחת אמפתיה היא כזו שמנסה להימנע משיח פנימי במטרה להגיב, אלא סופגת את הסיפור על כל רבדיו ומרכיביו.

5. יישמו אמפתיה גם כלפי קבוצות

רזניק מאמין שניתן לעשות מהפכה ביחסים בין בני האנוש ולשם כך דרושה פעולה בקנה מידה רחב. "אנו מניחים כי אמפתיה מתרחשת ברמת האינדיבידואלים, אבל היא יכולה להיות גם תופעה [בקרב] ההמון". לאורך ההיסטוריה, שיפור במצבם של קבוצות גדולות התאפשר תודות לשינוי בתפיסה כלפיהם, והבנה של נקודת מבטם. הדוגמה הבולטת שמביא רזניק הוא ביטול העבדות, אך לקטגוריה זו נופלים עוד שלל מקרים, כמו שימור תרבויות ילידים באזורים שונים בגלובוס, מאבקה של הקהילה הגאה וכדומה.

כדי ליישם אמפתיה בקנה מידה רחב, רזניק טוען שצריך לפעול בשני מישורים. ראשית, הטמעת ערך האמפתיה בדורות העתיד באמצעות חינוך ממוסד. שנית רתימת הטכנולוגיה, ובפרט הרשתות החברתיות, כדי לעורר מודעות לנושא. שילוב שני מישורי הפעולה האלו יסייע לחזק את הקשר בין בני אדם בטווח הקרוב והרחוק.

6. אמפתיה נכונה לכולם, לא רק לחלשים

כפי שנרמז בסעיפים הקודמים, רזניק רואה באמפתיה אורח חיים – להבדיל מהפגנת רגשות מבודדת. במילים אחרות, אמפתיה לדידו היא אסטרטגיה ולא טקטיקה. לכן צריך ליישם אותה כלפי כולם, לאו דווקא כלפי אנשים חלשים. אחרי הכול, לכולנו יש התמודדויות, אפילו אם השגרה שלנו טובה ומאושרת. וכאן כנראה טמון האתגר הגדול, כיוון שיותר קשה לנסות להבין את המניעים של אדם שאינו נמצא במצוקה מתמדת, אלא פשוט חי חיים רגילים, כמו שלנו.

"אנחנו צריכים לפתח אמפתיה גם כלפי אנשים שאת אמונותיהם אנחנו לא חולקים", אומר רזניק. כמובן שזה נכון לא רק בנוגע לאמונה דתית, אלא גם לדעות, לסגנון תרבותי ולתפיסת עולם. אנשים רגילים עם רקע שונה הם אתגר האמפתיה היותר מסובך, אולי כי להם אין 'תירוץ' להיות שונים מאתנו. לכן, את כל התרגולים והעצות של רזניק אפשר להתחיל לנסות על הסביבה הקרובה שלנו. זה ישפר את שטח המחיה המיידי שלכם ויתרגל אתכם ביצירת קשרים משמעותיים גם עם אנשים זרים. בסופו של דבר, המטרה הרחבה היא ליצור אפקט אמפתיה מצטבר שיביא, לדבריו של רזניק, ל"מהפיכה רדיקלית ביחסים בין בני האדם".

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

ההרצאה השבועית של TED: כך טכנולוגיה חדשנית תחזק את האנושיות שבנו

לפני שאנו שופטים, כדאי לצעוד קילומטר בנעליים של האחר

האם יש לנו דרך להשפיע על האופן שבו אנשים אחרים רואים אותנו?

עוד מרדיו מהות החיים:

אושר, עושר ונתינה – האם וכיצד?