צילום טיים-לאפס של הים והשמיים ברפובליקה הדומיניקאנית

"במובן מסוים, כל דבר הוא ענן. כל דבר מורכב מכמה חלקים, כל דבר נוצר כתוצאה מסיבות קודמות וכל דבר חולף בסופו של עניין". גישה זו שבאה לידי ביטוי במילותיו של ד"ר ריק הנסון, נוירו-פסיכולוג מאוניברסיטת ברקלי, מציגה תפיסת עולם מיוחדת במינה: הנסון מציע להתסכל על החיים ועל הקיום עצמו – כמו על עננים.

החזות הרכה והצמרירית של עננים הקנתה לתופעה האקלימית הזאת פינה חמה בלבם של בני האדם, ויש אפילו ארגון בינלאומי של חובבי עננים בשם The Cloud Appreciation Society. הצורות המגוונות, המרקמים המשתנים והמשחק שלהם עם קרני השמש הופכים את הרקיע לקנבס משתנה תדיר – יצירת אמנות דינמית שלא משחזרת את עצמה לעולם. הצלם דימטרי סרגייב מדגים את היופי השמיימי של העננים בוידאו טיים לאפס שצילם ברפובליקה הדומיניקנית. טכניקת הצילום הזו מאפשרת לראות את תנועת העננים כמו בהילוך מהיר ולגלות את המסע המלא שלהם בשמיים.

בסרטון מודגש הרעיון כי היופי הגלום בעננים נובע בין היתר מתנועתם ובעצם מזמניותם. על תכונה זו ותכונות נוספות של עננים, מתבסס הרעיון של ד"ר הנסון: עננים יכולים לשנות את התפיסה שלנו לגבי מהלך החיים. והוא גם מסביר כיצד.

התכונה העננית שלנו

במאמר שכתב ב- Psychology Today מתאר ד"ר הנסון כיצד ביום שגרתי של עומס משימות ומחשבות טורדות הגיחה למוחו תיאוריית העננים. "חשבתי על המטלות שלי כמו על 'דברים', מן סלעים שהתגלגלו לעברי במורד גבעה והיה צורך לטפל בהם, להרים, להזיז, להדוף או לשבור לחצץ". כך, סלע אחר סלע מגיעות המחשבות והמשימות ויוצרות מועקה ומתח.

אבל אז, ברגע שהוא מתאר כמו "נורה שנדלקה", פתאום הבין שכל המשימות, המחשבות והטרדות, בעצם דומות יותר לעננים. הנסון מסביר כי עננים הם תופעת מזג אוויר שנוצרת כתוצאה מחיבור של כמה וכמה גורמים ונסיבות. העננים מורכבים מהמוני חלקיקים קטנים אשר מתקבצים יחד לכדי גוש אחד לפרק זמן מסוים. ההתגבשות מתרחשת בשל מגוון תהליכים שחלק ניכר מהם הוא חיצוני לחלקיקים עצמם. בסופו של דבר מתפזרים העננים כלעומת שנוצרו.

במקביל לכך, גבולותיהם של עננים הם מטושטים ולא מוחלטים. העננים מתמזגים אחד בשני וכן בשמיים עצמם, כלומר יש בהם מן המשכיות וחיבור רך אל כל מה שסובב אותם. המבנה הזה יוצר זרימה ופתיחות של העננים ולכן הם דומים יותר לחיים שלנו מאשר סלעים. מדוע? מכיוון שכמו עננים, גם החיים שלנו מורכבים מהמוני רכיבים, גם בחיים יש נסיבות רבות שאינן תלויות בנו וגם החיים הם דינמיים, פתוחים ושזורים בחייהם של אחרים, בסביבה ובטבע.

הרכות שבענן מחלחלת לחיים

התועלת הגדולה שבגישה הזו היא הרגעה מנטלית, "מיידית" לדבריו של הנסון. 'העננות' שבדברים אפשרה לו לשנות את גישתו ביחס למחשבות, למשימות ולחיים בכלל. במקום לפתח מתח ודאגות, הוא החל לראות את ההקשר הרחב יותר ולהבין את מקומו בפאזל. "המשימות הרגישו נוזליות, כמו זרמי אדים שנכנסתי לתוכם ותרמתי או השפעתי עליהם בצורה הכי טובה שיכולתי בטרם הם חלפו והפכו למשהו אחר". הגישה שלו הפכה את המשימות לקלילות ואפילו כיפיות, כשהעיקרון המנחה הוא לתת למשימות לזרום דרכם ולהותיר בהן את חותמכם הייחודי עד שהן ממשיכות הלאה בגלגולן בעולם.

הנסון מדגים את הרעיון בפשטות באמצעות אימייל: "יש בו הרבה חלקים קטנים (המסרים, המילים והמשפטים), הוא מונח בהקשר רחב יותר – מערכת היחסים עם הנמען, הצורך שהוביל לכתיבתו, והוא נוצר ועובר הלאה. האימייל הזה, המשימה הזו, קשורה למשימות אחרות וכמו מתמזגת בתוכן. בבסיסו של עניין, אימייל הוא כמו תהליך, אירוע ולא 'דבר'. זה כאילו שאפשר להעביר את היד דרכו".

אם אפשר להתסכל על אימייל כמו על ענן, אפשר להסתכל על כל דבר באופן הזה. כל התנסות, תחושה או עצם מוחשי מתנהגים במובן מסוים כמו ענן – מהרגע הנוכחי ועד לגדולה שבגלקסיות. הענן כמו משקף עיקרון בסיסי מאוד בהתנהגות של היקום.

איך הופכים כל דבר לענן?

אימוץ נקודת המבט של הנסון היא לא עניין מסובך. הוא מציע "להתחיל להבחין איך כל דבר משתנה באופן מתמשך: הן מה שבעולמכם הפנימי של מחשבות ורגשות והן בעולם החיצוני שלכם, של אנשים, משימות ודברים פיזיים". כל מה שמורכב מחלקים, שמשתנה, שנמצא בתהליך, שקשור לדברים נוספים ושחולף בסופו של יום – הוא בבסיסו ענן.

עוד טיפ קטן שמביא ד"ר הנסון הוא שימוש בדמיון. אתם יכולים לנסות לחזות בעיני רוחכם בכל הדברים כעננים: לדמיין שאתם שטים בשמיים ומדי פעם פוגשים בענן שבא בדמות שליחת מייל, חידוש רישיון בדואר, או ארגון ארוחת ערב לחברים.

בכך יכולים לסייע עזרים ויזואליים כמו הוידאו של סרגייב או מנת עננים יומית מרחבי העולם שאפשר לקבל באמצעות האתר Cloudreporter. זוהי פלטפורמה לחובבי עננים שמאפשרת לחלוק את תמונות העננים שלכם עם גולשים בכל רחבי העולם וכמובן לצפות בשלהם. הן הוידאו והן האתר יכולים להעניק השראה לתיאוריית הענן של ד"ר הנסון.

בזמן שאתם מדמיינים את החיים כענן, ייתכן כי תחושו בהתחלה שהמוח שלכם מנסה להפוך את העננים לסלעים בכוח, וזה טבעי. למוח הכי נוח לעבד מידע במסגרות וגבולות ברורים, אבל זה לא בהכרח מיטיב עם רווחתנו הנפשית. כשמאמצים את התפיסה המורכבת של הקיום, או את 'העננות' שבו, מגלים שהמוח משגשג דווקא כשהגבולות נפרצים.

 

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

אתנחתא של טבע: כוראוגרפיה מחשמלת של סופות ברקים ותאי-על

7 דרכים פשוטות לשמירה על צלילות מחשבתית

הכירו את הו'אופונופונו – שיטת הטיהור העצמי העתיקה מהוואי

עוד מרדיו מהות החיים:

עם הטבע – סדרת פרקים על דרך הטבע והמרקם המופלא שבתוכו