האם שמעתם על ניסוי הנדיבות? הוא יכול לשנות את חייכם

אחד הדברים הקשים לעשות הוא לתת בידיעה ודאית שלא נקבל בחזרה. מנגנון העלות-מול-תועלת מוטבע לא רק בתרבות הכלכלית שבה אנו חיים, אלא ממש ב-DNA של בני האדם. הרבה מהפעולות שלנו מתבצעות מתוך הבנה שהן יספקו גמול עתידי כלשהו: בהיבט האבולציוני, אפילו יצירת קשרים חברתיים נובעת מהציפייה להעלאת סיכויי ההישרדות שלנו.

ובכל זאת, משהו בתוכנו אומר לתת גם אם לא נקבל חזרה. אז איך הופכים את הרעיון הנשגב לחלק אינטגרלי מהאישיות שלנו? לסשה דיכטר יש תשובה פשוטה – מתרגלים. בהרצאה שארגון TED פרסם תחת הכותרת  Best of the Web, הוא מספר על "ניסוי הנדיבות" שלקח על עצמו: במשך 30 יום הוא אמר כן לכל אדם שביקש ממנו נדבה או עזרה. לטענתו הניסוי שינה משהו באישיות שלו, הוא הפך אותו לאדם נדיב יותר.

לחיות את השינוי שאתם רוצים לחולל

מעט מפליא לשמוע על תרגיל בנדיבות מאדם שעובד בקרן שמטרתה לגייס תרומות עבור אוכלוסיות חלשות. ועדיין, דיכטר גילה כי כשהוא פוגש בקבצנים הנטייה שלו היא לומר לא. יש לכך טיעון רציונלי (שלא חייב להסכים איתו), שלפיו עדיף לתת את התרומה למוסד רווחה, כיוון שיש סיכוי גבוה יותר שהכסף לא ילך לאלכוהול או סמים.

אבל זה לא מה שהפריע לדיכטר. הבעיה שלו לא הייתה עם הקבצן המזדמן, אלא עם עצמו. הוא מספר על יום אחד שנמנע מלתת לקבצן כסף כמו במקרים אחרים קודם לכן. אלא שהפעם, אחרי זמן מה פתאום צפה בו המחשבה שהוא עשה טעות. החלה לחלחל בו התובנה שלכל הסירובים לתרום יש אפקט מצבטר, "מהר מאוד ה'לא' מתחילים להצטבר – מהר מאוד 'לא' הופך למי שאתה… ורציתי לתרגל לומר 'כן'".

אחרי החוויה הזו החליט דיכטר לקחת על עצמו אתגר שאותו הוא מכנה: ניסוי הנדיבות. הוא קיבל החלטה לומר כן במשך חודש שלם לכל בקשה שמופנית אליו, לא משנה ממי. הוא משתף טיפ קטן ומשעשע שעזר לו ויכול לעזור לכל אחד לדבוק במשימה: "לכל אלה מכם שרוצים להתחייב לדברים, אני מעודד אתכם להכריז עליהם בפומבי, לפני שאתם בטוחים אם זה רעיון טוב או לא".

אחת המטרות שהובילו את דיכטר לניסוי הייתה להפוך לאיש מקצוע טוב יותר. הוא מאמין שלחיות את רוח המקצוע גם בחיי היומיום, הופך אותך לעובד טוב יותר ויעיל יותר. לכן, כאדם שמגייס תרומות בקנה מידה רחב היקף, הפריע לו שברמת המיקרו, בחיים הפרטיים הוא לא מיישם את אותה נדיבות: "הרגשתי שאני מתחבא מאחורי מה שחכם לעשות, וזה מנע ממני לעשות את מה שנכון".

האם הניסוי הצליח?

האם שינוי הרגל במשך חודש יכול לשנות משהו בחיים? לטענתו של דיכטר, התשובה היא כן. הוא החל להרגיש שהוא נהפך לאדם נדיב יותר, ושאינרציית הנתינה לא נעצרה בתום הניסוי. שינוי ההרגל הכניס אותו למומנטום חיובי גם בעבודה, והוא החל להרגיש שיעילותו בגיוס כספים משתפרת. הנדיבות החדשה שהפציעה בו הקרינה ממנו על הגופים שמהם הוא מגייס תרומות והוא החל להוביל על ידי דוגמא אישית.

וזה כנראה המסר החשוב ביותר שהוא משאיר לנו. אם אנו רוצים ליצור שינוי אותנטי בסביבה שלנו – וזה לא משנה אם זה במסגרת העבודה או ברמה הגלובלית – קודם עלינו להטמיע את הערכים בעצמנו. דיכטר אומר: "הבנתי שאם אני רוצה שהעולם יהיה יותר פתוח, יותר מכוון פעולה ויותר נדיב, אני צריך להיות יותר פתוח, יותר מכוון פעולה ויותר נדיב". עם כל שינוי או הרגל חדש שתאמצו, לאט לאט אתם תתחילו לראות כיצד הסביבה מגיבה להיבט החדש שסיגלתם לאישיות שלכם – וכל שינוי כזה שתאמצו, הוא משק כנפי פרפר שיכול לגרום להוריקן בצדו השני של כדור הארץ.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

אלון נוימן בדקה וקצת על נתינה - וכיצד היא הופכת אותנו לשלמים

בכל זמן ובכל מקום, יש מישהו שישמח להקשיב לכם באמת

הקהילה האינטרנטית שנותנת קורסים כמעט בכל תחום וללא תשלום

עוד מרדיו מהות החיים:

אושר, עושר ונתינה – האם וכיצד?