ראיונות אבודים עם 3 יוצרים גדולים: על אהבה, התנסות ואלוהות


ג'ון לנון, ג'ימי הנדריקס ומייקל ג'קסון מספרים על הדברים החשובים בחייהם


בועז מזרחי | 29 מרץ, 2015

Blank On Blank הוא אסופה של ראיונות היסטוריים עם אמנים גדולים, שזכו לאחרונה לעיבוד אנימציה מרענן כסרטוני יוטיוב. הפרויקט מביא את קולם של דורות קודמים ומאפשר למאזינים לבחון אותם בפרספקטיבה של היום. המפתיע הוא שלמרות פער הזמן, המוחות היצירתיים שאחראיים על נכסי צאן ברזל תרבותיים סיפקו תובנות על-זמניות – רובן רלוונטיות גם היום, בדיוק כפי שהיו מאז ומעולם.

לפניכם קובץ נבחר של ג'ון לנון, ג'ימי הנדריקס ומייקל ג'קסון. בערוץ היוטיוב שלBlank On Blank  תוכלו למצוא ראיונות אבודים נוספים עם אמנים מכל הז'אנרים.

1. ג'ון לנון ויוקו אונו על אהבה

כשג'ון לנון יצר את All you need is love הוא כתב על משהו שטרם חווה בעצמו, כך הודה בריאיון עם הבמאי הווארד סמית' בשנת 1969. בשיחה על אהבה, לנון וזוגתו יוקו אונו נפתחו בפני הבמאי והסבירו מה הסוד שמחזיק אותם כל כך קרוב: "אני לא יכול לתת לך את הנוסחה לפגוש את האדם שתאהב. אבל זה בסביבה, זה קורה", אומר לנון. "כדי לשמור על מערכת יחסים לאורך זמן צריך איזון בין בני הזוג, וצריך דינמיות כפי שהייתה בין חברי הביטלס", הוא מסביר, "אחרת זה הופך למשעמם". כששאל אותם סמית' האם אפשר להיות קרובים מדי, ענו השניים כי כדי להיות בנפרד לא צריך להתרחק פיזית, כיוון שתחושת הלבד מגיעה מהמחשבה. לכן, אפשר להישאר באותו מרחב ועדיין לשמור על בריאות מערכת היחסים. מה שאולי הכי מתמצת את השקפת עולמם של לנון ואונו הוא המסגרת שאליה הוא מכניס את דבריו: "זה כמו צמח שצריך לטפל בו ולהשקות אותו. אי אפשר להישען אחורה ולחשוב 'אנו מאוהבים אז הכול בסדר'. אבל זה הסוד, הכול אמת חברים, כל מה שאתם צריכים הוא אהבה". 

2. ג'ימי הנדריקס על ההתנסות

בספטמבר 1970 התראיין ג'ימי הנדריקס אצל קית' אלת'ם לשיחה על מוזיקה ועל החיים. בשלב הזה בקריירה שלו הנדריקס כבר היה מבוסס ואלת'ם שאל אותו אם לדעתו יש לו מספיק כסף כדי לחיות בנוחות. הנדריקס השיב: "לא נראה לי, לא בדרך שהייתי רוצה לחיות. אני רוצה לקום בבוקר ולהתגלגל מהמיטה אל בריכת שחייה פנימית, ואז לשחות לשולחן ארוחת הבוקר ואז מיץ תפוזים ומשם לשחות למקלחת להתגלח או משהו כזה…" אלת'ם ממשיך ושואל, "אז לא מספיק לך חיי נוחות, אתה רוצה חיי מותרות?" תשובתו של הנדריקס מתחילה לגלות באיזו אישיות ייחודית מדובר: "לא, זה מותרות? אני חשבתי אולי על אוהל תלוי מעל נחל בהרים…"

בהמשך הריאיון הנדריקס מספר מדוע ויתר על ההופעה החיצונית הססגונית. הוא מסביר כי הטבע שלו השתנה והוא נפטר מהתסרוקת ומהרעש הוויזואלי כדי לתת מקום רחב יותר לסאונד. כשנשאל על המצאת המוזיקה הפסיכדלית – השיב הנדריקס בצניעות כי הוא בסך הכול כותב על המפגש בין מציאות ופנטזיה: "אתה צריך להשתמש בפנטזיה כדי להראות צדדים שונים של המציאות. המילה מציאות היא פשוט דרך המחשבה של כל אדם ואדם". בהמשך הוא מסביר כי כל אדם שמגיע להופעות יראה רק מה שהעיניים שלו רואות ולא שום דבר אחר. לכן הוא משאיר את המוזיקה שלו ערומה כמעט לגמרי ולא עוטף את הרגשות. לשאלת המראיין איפה הנדריקס היה רוצה לראות שינוי, הוא משיב חצי בצחוק-חצי ברצינות "יותר צבע ברחובות", וממשיך להסביר שצריכה להיות יותר אחדות, שקבוצות שונות של אנשים מבדלות את עצמן, אבל בסופו של דבר כולנו מנסים להרכיב את העולם הזה.

3. מייקל ג'קסון על אלוהות

"אני לא אוהב תוויות, כי זו צריכה להיות פשוט מוזיקה… תקראו לזה דיסקו, תקראו לזה איך שאתם רוצים. זו מוזיקה." כך מתחיל הריאיון שערך ג'ון פידג'און עם מייקל ג'קסון ואחותו ג'נט ב-1980. לג'קסון היה כלל אחד בריאיון: על המראיין להפנות את השאלות אל אחותו בת ה-13 ורק היא מעבירה את השאלות למייקל. וכך התנהלה השיחה.

ג'קסון ממשיך לדבר על היופי שבמוזיקה כולה והצורך לקבל את כל הצלילים כיפים, בלי לעשות הפרדה ותיוג. בדיוק כפי ששומעים ציפורים ולא אומרים 'זה עורבני כחול וזה עורב' – במקום זה פשוט מביטים בהן נוסקות אל השמיים – כך צריך לנהוג גם בצלילי המוזיקה, כי "זה פשוט יפה". המראיין שואל את ג'נט הצעירה האם אחיה עובד קשה על הריקודים, וג'קסון  צוחק ועונה "אני צריך, אבל אני לא. כל מה שאתם רואים אלה תגובות ספונטניות על הבמה… זה פשוט קורה דרך הרגש".

בהמשך מספר ג'קסון על הקול ועל השירה שלו: "השירה שלי היא… אני אומר את זה הכי פשוט שיש, היא אלוהית… אני לא יכול להסביר אותה… זה לא ניסיון או אישי או משהו שגורם לה לקרות, רק רגש ואלוהים. בעיקר אלוהים, אני אומר". למרות הטון השחצני, ג'קסון אומר זאת בהרבה צניעות, שכן הוא מייחס את כישרונו האישי למשהו שאינו תלוי בו, כלומר לדבריו הוא רק כלי עבור השירה שניתנה כמתנה מאלוהים. בהמשך הריאיון הוא חוזר להשוות את המוזיקה לציפורים, ומשתמש באנלוגיה לטווס – הציפור היחידה שמקבצת בתוכה את כל הצבעים. באותו אופן, לדבריו, המוזיקה מאחדת בין כל האנשים והמינים "וזה מה שמניע אותי קדימה", הוא אומר.

קרדיט תמונת כותרת: beggs.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

הרשמה לניוזלטר של מהות החיים

קיבלנו! תוכן מעורר השראה מבית מהות החיים יגיע אליכם במייל ממש בקרוב.