הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

מדוע אנו אוהבים את מה שאנו אוהבים - או - כיצד אנו מפתחים טעם אסתטי?


24 באפריל, 2016

בשנת 2013, כשבית המכירות הפומביות כריסטי'ס אמד את ערכו של הציור "שלושה רישומים של לוסיאן פרויד", יצירת אמנות של הצייר הבריטי פרנסיס בייקון, בעולם האמנות לא האמינו שהסכום הסופי במכירה הפומבית בניו יורק יהיה כפול ממה שהעריכו וישבור שיא חדש, 142 מיליון דולר.

האירוע יוצא הדופן הכה גלים בתקשורת העולמית והעלה את השאלה מה גורם לנו להעריך יצירה מסוימת כטובה או יפה? ובראייה רחבה יותר - איך אנו מפתחים טעם? התשובה לשאלה השנייה עשויה להפתיע אתכם במיוחד.

פסיכולוגים חוקרים את נושא הטעם האסתטי ומנסים להיכנס לתוך הראש של הצופה כדי להבין מה מתחולל שם בזמן צפייה באמנות. החוקרים מסכימים כי הדבר הבסיסי ביותר שדרוש כדי להעריך יצירה, הוא לזהות ולהגדיר אותה כאמנות. זה עשוי להישמע כמובן מאליו, אלא שבעת צפייה ביצירות אמנות קיצוניות, הקהל עשוי להיוותר מבולבל.  מחקר בגרמניה מצא כי לנבדקים הייתה נטייה גבוהה יותר לזהות יצירה בלתי שגרתית כאמנות, כאשר נאמר להם לדמיין את עצמם שנה מעכשיו (מניפולציה לחשיבה מופשטת), בטרם צפו ביצירה. כלומר, הטעם שלנו נקבע בתוך קונטקסט.

אלמנט מפתיע שמשפיע על הטעם שלנו הוא חוסר בהירות. חוקרים מאוניברסיטת וינה ערכו ניסוי: הם הציגו יצירות בפני נבדקים ונתנו להם הסברים עליהן. החוקרים גילו כי כאשר נמסר לנבדקים מידע חלקי בלבד על יצירות מופשטות, הם דירגו אותן גבוה יותר מבחינה אסתטית. הסברה היא שחוסר בהירות לגבי אובייקט מסוים - עשוי להגביר את הסקרנות כלפיו.

סיפור הרקע של היצירה הוא נדבך נוסף שקובע את היחס שלנו כלפיה. במחקר שנערך בבריטניה נמצא כי כשאנשים צפו ביצירה בידיעה שהאמן היה טיפוס אקסצנטרי, למשל היה נוהג לשאת אבנים על ראשו או הסיפור המפורסם של ואן גוך שחתך חלק מתנוך אוזנו - הם גילו אהדה רבה יותר ליצירה, מאשר במצב בו האינפורמציה הזו לא הוצגה. מצד שני, כשהוטל ספק באותנטיות של האמן, לא הייתה לאקסצנטריות השפעה חיובית על הערכת יצירותיו בקרב הקהל.

מה מתרחש במוחם של הצופים? פסטיבל צילומי עיתונאות בפרפיניאן, צרפת. Natursports / Shutterstock.com

לצד סיפור הרקע של היצירה, חוקרים אמריקאים גילו כי גם למצב המנטלי של הצופה יש השפעה על הטעם האסתטי שלו. כאשר ביצעו בנבדקים מניפולציה רגשית המעמתת אותם עם סופיות החיים, הם נטו שלא לחבב יצירות אמנות מופשטות. אך הנתון המעניין ביותר שגילו החוקרים הוא ששם היצירה יכול לנטרל את אפקט החרדה. כאשר יצירה אבסטרקטית של ג'קסון פולוק קיבלה שם תיאורי (שומרי הסוד) ולא שם מספרי (מספר 12), הצופים היו יכולים לייחס משמעות ליצירה ולהתגבר על התחושה שליוותה אותם.

האלמנט האחרון לענייננו - הקובע עד כמה נאהב יצירה מסוימת - הוא רמת החשיפה שלנו לאובייקט, או במילים אחרות, כמה פעמים חווינו את היצירה. באוניברסיטת אוקספורד גילו כי חשיפה חוזרת ונשנית ליצירת אמנות הגבירה את מידת האהדה של הקהל כלפיה, בתנאי שהיא קיבלה ביקורת חיובית.

לצד האלמנטים המשפיעים עלינו, מעניין לגלות אלמנט מפתיע אחד שדווקא אינו משפיע. באופן אינטואיטיבי נדמה כי האופן בו היצירה מוצבת, ישפיע על ערכה האסתטי. כלומר, אם האמן צייר את יצירתו והגדיר מראש את צדה העליון וצדה התחתון, היינו מצפים שיצירה המוצבת הפוך תיתפס כפחות יפה. אולם מחקר באוניברסיטת סאוסקס גילה כי לאופן הצבתן של יצירות אבסטרקטיות לא היה משמעות של ממש בקביעת ערכן על ידי הנבדקים.

ואולי המחקר הסמלי ביותר לגבי טעם אסתטי, קשור באופן מפתיע – לחוש הטעם. חוקרים מכמה אוניברסיטאות בארה"ב התעניינו בהיבטים השונים של המילה "טעם", המיוחסת הן לחוש באמצעותו אנו חווים אוכל והן לדרך בה אנו מתארים את דעתנו האסתטית על אובייקטים כמו יצירות אמנות. הם בדקו את הקשר בין חוש הטעם לטעם אסתטי וגילו דפוס מעניין: אנשים בעלי צפיפות גבוהה של בלוטות טעם נטו לדחות יצירות אמנות מטרידות ופרובוקטיביות.

המחקרים הללו חושפים כי הדרך שלנו להגדיר משהו כ"יפה", עוברת בכמה וכמה מסננים. מתוך מודעות לגורמים המשפיעים עלינו, אנו יכולים להיפתח לדברים חדשים ולעצב את הטעם שלנו בעצמנו – לקחת שליטה על הגדרת הדברים היפים בחיינו.

בהקשר זה, מעלה הסופרת דארה צ'דוויק שאלה חשובה – האם אנו יכולים להחליט שאנו יפים? לאור העובדה שקיימים גורמים חיצוניים המשפיעים על הטעם שלנו ביופי, צ'דוויק מציעה להתנער מהם כשאנו שופטים את היופי של עצמנו. היא ממליצה פשוט להחליט שאנו יפים כמו שאנחנו ולחיות את החיים שלנו בהתאם.

 

קרדיט תמונת כותרת: Pavel L Photo and Video / Shutterstock.com

עוד ממהות החיים

26.04.17
פרדוקס האור – כיצד התופעה שמאפשרת לנו לראות מסתירה סוד אפל של היקום
25.04.17
מה מניע אותנו להיחשף ברשתות החבריות – וכיצד הן תומכות בקיום הנפשי שלנו?
24.04.17
הפסנתרנית מטרזינשטאט – כך המוזיקה שינתה את המציאות שלי ושל שאר המחנה
23.04.17
אפקט מיכאלנג'לו - מתחת לאשליית "העצמי" מסתתרת הזהות האידיאלית שלנו
20.04.17
ההרצאה השבועית של TED: האם אמונות טפלות יכולות להועיל במשהו אחרי הכול?
19.04.17
אם אתם בני אדם, אתם יצירתיים – זה פשוט בגנים שלנו
18.04.17
מדוע האמין סטיב ג'ובס כי 1818 הייתה שנה קריטית לאנושות?
13.04.17
ההרצאה השבועית של TED: מחקר חסר תקדים מגלה מה הופך את החיים לאיכותיים
12.04.17
מהי תודעת-על ואיך מגיעים אליה? המדע מספק הסבר רציונלי
09.04.17
מה לימד טולסטוי את גנדי על טבע האדם? חליפת מכתבים היסטורית חושפת
06.04.17
ההרצאה השבועית של TED: כך תייצרו מחדש את תאי המוח ששולטים באושר שלכם
05.04.17
פיזיקאים מתלבטים: האם הזמן באמת עובר או שהשינוי הוא אם כל האשליות?
04.04.17
רומן בין יבשה לים – מדוע בני אדם ודולפינים מהלכים קסם אלה על אלה?
03.04.17
פרפרים בבטן – הכירו את 'המוח השני' ששולט במערכת העיכול שלנו
02.04.17
מחקרים הוכיחו: מראות יפים מסייעים לחזק את מערכת החיסון
30.03.17
ההרצאה השבועית של TED: הסיטואציות המשעשעות שיתרחשו כשנגיע למאדים
29.03.17
רגשות שליליים – בשביל מה אנחנו צריכים אותם? חוקרת מוח מסבירה את היתרונות
28.03.17
כיצד ניתן לפתח את הנטייה הטבעית של ילדים לחלוק ולתת לאחרים?
27.03.17
בראי ההיסטוריה – היכן כדאי להשקיע את המשאבים, במי שאנו היום או במי שנהיה בעתיד?
26.03.17
מיקום הוא הכול – הדבקה חברתית מסייעת לנו לצמוח ומאפשרת לנו לעזור לאחרים