8 חידות קיומיות שהאנושות עוד לא פתרה


לפעמים השאלות יותר חשובות מהתשובות


בועז מזרחי | 15 דצמבר, 2014

עד כמה שהמדע שלנו מפותח והגענו לתובנות מרשימות על פינות ביקום שאולי לעולם לא נגיע אליהן, יש דברים הרבה יותר קרובים אלינו, ממש בתוך מוחנו, שספק אם נוכל אי פעם לדעת. ודווקא אלו הן הנקודות בהן התפתחה התודעה האנושית, הנקודות בהן החקר לא נגמר לעולם, ומכאן כוחן של השאלות הללו. אתר io9 מציג שמונה חידות כאלה:

1. מדוע יש קיום?

לעתים אנו לוקחים את הימצאותנו ביקום, ואת היקום עצמו, כמובן מאליו. אולם במצב של מודעות מוחלטת להוויה שלנו, איננו יכולים להימלט מהשאלה, מדוע אנו קיימים, מדוע בכלל יש קיום ולא ההיפך – ריק. מהגלקסיות ועד לנמלים, היקום מלא בישויות העובדות על פי כללים מסוימים (חוקי הפיזיקה). מדוע הם קיימים? מהי הסיבה שיש מציאות? אחת התשובות הנפוצות בקרב פילוסופים היא שהמציאות קיימת רק בגלל שאנו מסוגלים לתפוס אותה. כמובן שהטיעון הזה לוקה בלולאה לוגית וייתכן כי עלינו פשוט לקבל את העובדה שהקיום הוא מעבר לגבול התפיסה האנושית.

2. האם היקום שלנו אמיתי?

מה מבטיח לנו שכל מה שאנו תופסים בחושינו – השמיים שאנו רואים, השולחן בו אנו נוגעים, הקפה שאנו טועמים, המוזיקה שאנו שומעים או הבושם שאנו מריחים – הם אמיתיים? איך נדע שכל החוויות שלנו הן לא אשליה בלבד? הרי הכל מתרחש בסופו של דבר במוחנו. ישנה תיאוריה פילוסופית שמעלה את השערת "מוח בצנצנת", על פיה, ייתכן והתודעה שלנו כלל לא מנוהלת על ידינו והיא למעשה חלק מניסוי, נשלטת בידי כוח סמוי שאינו ידוע לנו. הפילוסוף הצרפתי רנה דקארט ענה על שאלת המציאות במשפט "אני חושב משמע אני קיים", כלומר, עצם היכולת שלנו לחשוב מעידה על אמיתיות הקיום שלנו. עם זאת, זה הכי רחוק שניתן להגיע מבחינת הוכחת האמיתיות. עדיין לא נמצאה הוכחה לכך שהחוויות שלנו משקפות איזושהי מציאות אובייקטיבית, אחידה ומוחלטת.

3. האם יש לנו רצון חופשי?

המוח שלנו מורכב מאטומים שפועלים על פי חוקים קבועים, אז כיצד ייתכן שיש לנו רצון חופשי? אין לנו דרך לקבוע האם ההחלטות שלנו מתקבלות על בסיס רצון חופשי לחלוטין, או שהן מעוגנות בסדרה של חוקים חיצוניים המתמרנים אותן לכיוונים ידועים מראש, או במילים אחרות, דטרמיניזם. מחקרים נוירולוגיים מצאו ראיות לכך שהחלטות מתקבלות במוח עוד בטרם אנו מודעים להן. אז עולה השאלה, מדוע פיתחנו מודעות כה גבוהה, שנחשבת למאפיין המגדיר ביותר שלנו כמין האנושי? תורת הקוונטים מסבכת את השאלה עוד קצת, בקובעה כי אנו חיים ביקום של הסתברויות וכי דטרמיניזם אינו אפשרי כלל. אחת התיאוריות קובעת שהזמן הוא המפתח לשאלת הרצון החופשי. העבר הוא קבוע, אולם העתיד הוא בלתי ידוע. אם העתיד היה ידוע מראש, דהיינו דטרמיניסטי, הרי שאין רצון חופשי. זה מעורר את האשליה (לכאורה) שכולנו אחראיים לגורלנו ומסוגלים לקבל החלטות מושכלות. אולם טיעון הזמן אינו שולל את קיומה של אקראיות מוחלטת ואף לא שולל את האפשרות שניתן לדעת מה יהיה בעתיד, רק שהסוד לכך עוד לא התגלה על ידי האנושות.

4. האם אלוהים קיים?

התשובה לשאלה הזו שוכנת באופן אירוני במילה שמגדירה את היחס לקיומו של אל – אמונה. משמעות המילה היא שאנו חושבים שכן, אבל לא יכולים להוכיח זאת. אמונה אינה מוגבלת רק לקיומו או אי קיומו של אל, אלא לכל סוגיה שאנו לא מסוגלים לפתור. האם יש כוח שמניע את היקום, שיצר את המציאות, שקובע את החוקים? לאדם אין כלים שיכולים להתקרב להוכחה של אלוהים, ובדיוק באותו אופן אין להם כלים שמסוגלים להפריך את קיומו. והמעגל נסגר – הדבר היחיד שמחבר בין התודעה לבין קיומו של אל הוא אמונה. וכל אחד יכול לבחון בעצמו כיצד הוא בוחר להתייחס אליה.

5. האם יש חיים אחרי המוות?

מה קורה לנו אחרי שאנו מתים? כל עוד אנו בחיים, אנו מסוגלים לתקשר את התודעה שלנו לאנשים אחרים. כאשר התנאי הזה נפסק, אנו מניחים שאחד הצדדים מת. זו כמובן לא הגדרה רפואית או מדעית של מוות, אבל היא מסייעת להבין מדוע אי אפשר להוכיח או לשלול חיים אחרי המוות. מלכתחילה, אנו מסיקים כי הנשמה היא מה שנותר חי אחרי הגוף, אבל אז נשאלת השאלה מהי בכלל נשמה? האם זו המחשבה, התודעה, הזיכרונות? אם משהו שורד אחרי מות הגוף, מהו בדיוק, באיזו תצורה הוא מתקיים? לכל השאלות הללו כמובן שאין תשובות. יתרה מכך, אנשים רבים סיפרו על חוויות חוץ גופיות שחוו בזמן תרדמת – או במילים אחרות, חזרו מהמוות. אבל האם לא עצם ההגדרה של מוות סותרת את האפשרות לחזור? האם ייתכן כי אותם אירועים של העולם הבא, תקשור וכדומה, כלל לא עונים להגדרה של מוות, אלא מצב קיומי רוחני שעדיין לא פענחנו ולצדו יש מוות מוחלט וסופי שאין לשוב ממנו? השאלה הזו מעסיקה את האדם משחר ההיסטוריה והוא השקיע אינסוף משאבים בחידה, אבל עד היום לא ניתן להוכיח בצורה חותכת האם יש או אין חיים אחרי המוות וספק אם אי פעם יהיה.

6. האם יש חוויות אובייקטיביות?

את החיים אנו חווים באמצעות 2 פילטרים עיקריים: חושים פיזיולוגיים ותהליכים קוגניטיביים. לכן, כל חוויה של העולם היא ייחודית ואפילו 2 חוויות אצל אותו אדם בשתי נקודות שונות בזמן, עשויות להיות נבדלות. כך למשל, אנו לא יכולים לדעת באמת מהו הגוון של צבע אדום. כששני אנשים מביטים באותו צבע, לא ניתן לדעת האם הפרשנות שלהם זהה או שונה. מצד שני, העולם פועל על פי חוקיות מתמטית, שהיא אובייקטיבית לכל דבר ועניין – ואם נישאר בנושא הצבע האדום, בסופו של דבר מדובר באורך גל קבוע שלא משתנה בהתאם לתפיסה החושית והקוגניטיבית שלנו. אז מה נכון? אנחנו מסוגלים לחוות את העולם בדיוק כפי שהוא, או שכל מה שאנו חושבים הוא פרשנות סובייקטיבית אישית?

7. מהי מערכת המוסר הנכונה?

טוב ורע אוניברסליים מעסיקים אנשי מדע, דת, פוליטיקה ופילוסופיה, אולם נראה כי הגדרה שכזו היא משימה בלתי אפשרית. החיים האנושיים הם הרבה יותר מורכבים ודינמיים מכדי לקבוע חוקים שיישארו נכונים ורלוונטיים בכל זמן ומקום, ועבור כל סיטואציה ותרבות. יתרה מכך, הניסיון לקבוע אתיקה מוחלטת לא לוקח בחשבון את כלל מרכיבי היקום ושם דגש בעיקר על בני האדם, במקרה הטוב גם בעלי חיים וצמחים. אם אנו רוצים להגדיר מוסר אוניברסלי, האם לא הגיוני שעליו לחול על כלל היקום? ואם רק האדם מקבל עליו את המוסר, האין זה הופך אותו למוסר אנושי ותו לא? אפילו אם נניח שאלו שאלות קטנוניות ובלתי פרקטיות, כל ניסיון לקבוע חוקי מוסר אחידים ייצור בסופו של דבר ניגוד אינטרסים בתוך המערכת המוסרית – כלומר, כשל לוגי.

8. מהם מספרים?

אנחנו משתמשים בהם אולי בכל רגע נתון בחיינו בצורה זו או אחרת, ואף יותר מכך, המספרים הם אחת הדרכים העיקריות שלנו להבנת המציאות. המדע ברובו המכריע מבוסס על מספרים ואפילו את הנפש אנו חוקרים היום בסיועם האדיב. אבל בואו ניקח רגע צעד אחורה – מה טיבם של המספרים? ואם לחדד, האם מספרים באמת קיימים? אנו יכולים לראות את הביטוי הגרפי של 2 ולהצביע על זוג תפוחים ולהבין שגם הוא 2. אבל התפוחים הם צבר אטומים הניצבים במרחב ואילו האיור של הספרה 2 הוא לא יותר מחיבור פיקסלים או צבע על דף. איפה המספר עצמו? האם הוא קיים באמת או שזוהי רק מחשבה אנושית? הרי מספרים הם הדרך שלנו להבין את העולם, אז האם ייתכן שהם פשוט מבנה אבסטרקטי שהאדם המציא, פיתח ושכלל כדי להסביר תופעות בטבע? האם כשדולפין רואה כמה דגים, הוא יודע שהוא מביט ב-3 דגים, או שיש לדולפינים דרך אחרת להסבר כמותי, ואיך זה עובד אצל צמחים? האם האותות הכימיים של צמחים לוקחים בחשבון מספרים, או שזו רק הדרך שלנו לייצג את התופעות הקיימות בצמח. נדמה כי המוח האנושי מתוכנת לתפוס מספרים ואנו כלל לא מסוגלים להביא את עצמנו לידי מחשבה נטולת מספרים. זה לא עונה על השאלה מהם בדיוק והאם הם קיימים בכל מקום שהוא לא המחשבה שלנו.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

הרשמה לניוזלטר של מהות החיים

קיבלנו! תוכן מעורר השראה מבית מהות החיים יגיע אליכם במייל ממש בקרוב.