שאלות הן הבסיס לרכישת ידע ומערכות יחסים – כיצד ניתן ללטש את השימוש בהן? ומהי בעצם אומונת שאילת השאלות?

"שפוט אדם לפי השאלות שלו, ולא לפי תשובותיו", אמר פעם וולטייר. הדברים החשובים ביותר עבורנו מעסיקים את המחשבה בצורה של שאלות. אנו טרודים בעניינים בלתי מובנים או בלתי פתורים, והם אלה שמניעים את הפעולות שלנו, הן בטווח המיידי והן על פני חיים שלמים. שאלות הן דלק הצמיחה שלנו, ומכיוון שכך, זהו אחד המדדים המדויקים ביותר למי שאנחנו.

וכפי שאנו מטפחים צדדים שונים בעצמנו, החל מהטעם האסתטי בבגדים וכלה בליטוש הרגישות הפסיכולוגית, כך אנו יכולים לשכלל גם את יכולת שאילת השאלות. מאחר ושאלות הן עניין מקיף כל, קשה למצוא נוסחה פרקטית אחת שנוגעת לליטוש כל מגוון סוגיהן. שאלות על משמעות החיים אינן עונות לאותם קריטריונים כמו שאלות של ידע קונקרטי, ואלו אינן דומות לשאלות של שיחות בין אנשים.

לאחרונות שמורה חשיבות מיוחדת בהקשר של מערכות יחסים בינאישיות, ובפרט כשהדבר אמור לגבי היכרויות חדשות. שם באה לידי ביטוי חשיבותה של חדות השאלות ביתר שאת, מפאת החלון קצר המועד שניתן לנו לצורך רושם ראשוני. אם שאלות קיומיות אנו יכולים לעבד במהלך חיים שלמים, שאלות בינאישיות יכולות להכריע אפקט ראשוני בשניות ספורות.

התפיסה האידיאלית היא ששאלות צריכות לנבוע מסקרנות טהורה, אבל לעיתים אנו צריכים להשתמש בהן גם כאשר מוקד העניין הוא לא הדבר שהכי מסקרן אותנו באותו רגע, או בכלל. קחו, למשל, פגישה עם לקוח שאין לכם ולו דבר במשותף וכנראה לא הייתם נפגשים בנסיבות אחרות, או היכרות עם קרוב משפחה של בן זוג טרי. עדיין אתם צריכים לנהל ולהניע את השיחה. במקרים כאלה תבניות של שאלות, מאגר שאלות וכמה עקרונות מנחים עשויים להיות כלים שימושיים במיוחד.

שלא יהיה מלאכותי

מאגר שאלות הוא החלק הפשוט יחסית. ניתן למצוא ברשת שפע של מאגרי 'שאלות מעניינות לשיחות היכרות' שאפשר לפתוח אפילו במעלית רגע לפני הפגישה, כמו הרשימה שפרסמה הכותבת אלכסנדרה פרנזן בבלוג האישי שלה. הרשימה כוללת מאה שאלות קצת שונות ומסקרנות שיכולות להתאים למגוון רחב של סיטואציות. כך, למשל, השאלה "כיצד החיים שלך היו שונים ללא מדיה חברתית?" יכולה להשתלב במהלך שיחה עם אנשים חדשים, או השאלה "מה הכותרת של ספר הזיכרונות העתידי שלך?" יכולה לעורר עניין בשיחה בין עמיתים בעבודה. הסיטואציות הללו, מיותר לומר, דינמיות ומשתנות בהתאם להרכב האנושי, אבל הנקודה ברורה.

מרבית השאלות שמופיעות ברשימה של פרנזן הן קלילות מטבען ומסייעות לתבל שיחות או לבצע בהן החייאה כאשר הן דועכות. אלו הם למעשה רעיונות מקוריים לנושאי שיחה שאנחנו לא נוטים לחשוב עליהם. במגזין Gentleman's Gazette הלכו צעד נוסף וחיברו רשימה של שאלות עומק, כאלה ש"תוכננו לחדור את פני השטח ולעודד שיחה יותר חושפת ואמיתית". שאלות מסוג זה שואפות לעורר את בן או בת השיח שלנו למחשבה עמוקה על עצמם. השאלה "מה היית רוצה שהמוח שלך יעשה טוב יותר?" מרככת למעשה שאלה ישירה על חולשות. "השאלה משתמשת בכוונה ב'המוח שלך' במקום ב'אתה'. דרגת הפירוד הקטנה הזו מסייעת להנמיך את רגישות השאלה מבלי להתחמק מהנושא עצמו", מסביר סוון רפאל, כותב המאמר. מאידך, השאלה "מה הדבר שיצרת שאתה הכי גאה בו?" מסייעת לדבר על ההישגים אך בצורה ממוקדת שממנה אפשר לבצע אינדוקציה לחוזקות ולדברים החשובים באמת עבור בן השיח.

הרשימה בת 53 השאלות מחולקת לשאלות פתיחה ושאלות עומק, וקודמות לה מספר המלצות שיישומן חיוני להצלחת השיחה. בין ההמלצות מציין רפאל את חשיבותה של הנכונות להיות פגיעים, את הדגש על הקשר השיחה, כמו גם את חשיבותן של האזנה קשובה לתשובות וציפייה להפתעות, מחשבה על התשובות שלנו לשאלות שאנו שואלים ועוד. המלצות מסוג זה נמצאות רובד אחד מתחת לשאלות הבלתי שגרתיות, בבחינת עקרונות כלליים שמסייעים להנחות אותנו בשיחה. למעשה, כללי היסוד הללו חשובים יותר מרשימה זו או אחרת של שאלות, כיוון שהם מסייעים לנו להפיק שאלות איכותיות בעצמנו. זאת לעומת היצמדות אדוקה לרשימת שאלות שמנטרלת את ההיבט האישי ויכולה לצאת מלאכותית. הכותב, המשקיע הטכנולוגי והמנטור טים פריס פרסם וידיאו שבו הוא מסביר את חשיבותן של שאלות ומציג מספר נקודות למחשבה בתהליך יצירתן, שהולכות קצת מעבר למובן מאליו.

פריס מאמין כי שאלות הן אולי המבנה החשוב ביותר בתהליכים הקוגניטיביים במוח. "חשיבה", הוא אומר, "היא בגדול שאילת עצמכם שאלות ומתן תשובות להן". ובאופן ספציפי יותר, הוא טוען כי "אם אתם רוצים להשיג כל דבר שהוא בחיים, סיכוי טוב שהידע, הכישורים ותוכנית האב נמצאים במוח של מישהו אחר". וכדי להגיע לשם, אנחנו חייבים לשאול שאלות. בהתחשב במשמעות הקריטית שלהן, שאלות לא יכולות להיות עניין סתמי: אם הן המפתח להצלחה בחיים, עלינו להשקיע בהן מחשבה מרובה בטרם הן עוזבות את קצה הלשון. לדברי פריס, זהו כישור שאפשר ממש ללמוד. הוא מציע להאזין לפודקסטים או לצפות בסרטונים של מראיינים בעלי שיעור קומה, ולבחון כיצד הם ניגשים לשאלות, באילו טכניקות הם מחלצים מידע, מה בדברים שלהם מעורר את המרואיינים למחשבה, ומה בדבריהם גורם לגירוי הסקרנות אצלכם. כלומר, הדבר הראשון שאפשר לעשות כדי ללטש את יכולת שאילת השאלות הוא למידה באמצעות חיקוי.

ברשימת השאלות שהצגנו מופיעות שאלות שיכולות לשמש בסיס לדיוני אין-קץ על משמעות החיים. פריס, לעומת זאת, טוען כי אם מטרתנו היא לקבל ערך קונקרטי מאדם כלשהו, עלינו לסגל הרגלי ניסוח ממוקדים יותר. הקריטריון שלו לשאלה-תשובה, אם כן, הוא "האם ניתן להשיב עליה במהירות יחסית?" צריך להזכיר שעולמו של פריס, עולם היזמות וההשקעות, הוא הקונטקסט לדברים – הוא מדבר בעיקר על מפגשים בהקשר של קריירה, שבהם היעילות היא שם המשחק. אבל אפשר לראות בקלות איזו תועלת יכולה לצמוח מהקווים המנחים שלו גם בשיחה בין חברים. בכל אופן, הרציונל הוא למקד את השאלה כך שהאדם שמולנו לא יצטרך להגיש תזה, או להתבודד שעתיים כדי לחזור עם תשובה.

במקום השאלה "מה הספר האהוב עליך?" לדוגמה, הוא מציע לנסח שאלה ממוקדת יותר, "מה הספר שנתת במתנה הכי הרבה פעמים?" הרציונל, הוא מסביר, הוא שאנשים קראו במהלך חייהם קרוב לוודאי מאות ספרים, ואם יש לכם חמש דקות עם האדם, לא בהכרח תרצו להקדיש את כולן לדיון ספרותי. לעיתים אלו 'שאלות מקפצה' שנועדו לעורר עניין או לשמש טריגר לנושא אחר, חשוב יותר בהקשר הספציפי של השיחה. ולכן השאלה הראשונה דווקא עלולה לתקוע את השיחה או להשתלט, ואילו עם השאלה השנייה, "הרשימה תהיה הרבה יותר קצרה". דוגמה נוספת היא לשאול את עצמנו "מה עושה אותנו מאושרים?" זו אולי יכולה להיות ברקע, אבל היא גדולה מכדי שנוכל לספק לה תשובה אחת מוגדרת, ולכן פריס מציע לפרק אותה לרכיבים: "מה הכי מביא לי תחושת שחרור אחרי העבודה כשאני מגיע הביתה, אילו פעילויות, עם אילו אנשים?"

שפע המידע מקל עלינו ללכת לאיבוד

דבר נוסף שיכול לסייע למחולל השאלות שלנו הוא להימנע מבידוד של כל שאלה בפני עצמה. פריס מסביר כי ישנן שאלות כבדות משקל שדורשות מהמשיב להיפתח ולחשוף את עצמו. אז מעבר לניסוח מעודן של השאלה כפי שהדגים רפאל, אמצעי נוסף הוא מדרוג שאלות. לפני שאלה שתאתגר את המאזין, פריס מציע שאלת חימום. היא צריכה להיות באותו נושא כדי שתוביל באופן טבעי לשאלה העיקרית, אבל בקנה מידה קטן יותר שלא יגרום לרתיעה מיידית. למשל, השאלה "לו יכול היית לבחור להעביר קורס לילדים קטנים, באיזה נושא הוא היה?" היא כבדת משקל כיוון שהיא עוסקת בעקיפין בשאלה מה הדבר החשוב ביותר עבור בין השיח לגבי העתיד. ולכן, כדי לגשת יותר בעדינות, אפשר לחמם בשאלה כמו "עם מטרותיו של איזה ארגון חברתי אתה מזדהה?" ניסוח שמסיר מעט מהאחריות של המשיב כיוון שהוא עוסק בתפיסות עולם של מישהו אחר לכאורה.

אמצעי נוסף שיסייע לאדם שמולכם להיפתח הוא לחלוק סיפור משלכם. "אם אני שואל מישהו מה הדבר האבסורדי שאתה אוהב לעשות? כי אני רוצה את חלקיק האישיות הזה, לא רק את העניין העסקי", מסביר פריס, "אומר למשל שהמספר 555 הוא מסמל עבורי מזל טוב מכמה סיבות וכשהוא מופיע על המסך שלי אני עושה צילום מסך… ואמשיך לפרט". לדבריו, מלבד העובדה שבכך אנו מכוונים את המאזין לסוג התשובה שאנו מחפשים ולקרבה שבגילוי אישי, אנחנו מעניקים לו גם פרק זמן לחשוב ולגבש תשובה משלו.

בהינתן לנו מספר מוגבל של שאלות, עלינו לנצל את הערך המוסף הייחודי של האדם שמולנו, ומשום כך פריס ממליץ להימנע משאלות שאפשר למצוא את התשובות להן בחיפוש בגוגל. כמו כן, שאלות רחבות מדי עלולות להחמיץ את המטרה מהסיבות שתיארנו קודם. ולבסוף, אם אנו באמת מעוניינים בערך שיש לאנשים אחרים להציע לנו, פריס מסביר כי עלינו "להפסיק לדבר, להתחיל לחשוב על שאלות ואז לעצור ולהקשיב".

משאבי המידע שלנו היום הם כמעט אינסופיים. האינטרנט לא רק הציג לנו את גוגל, הוא הפך את הגישה לבני אדם ממשיים לזמינה ומהירה מאי פעם. דווקא מציאות השפע מצריכה אותנו להיות ממוקדים ומלוטשים יותר בחיפוש שלנו אחר מידע. כיוון שהמנגנון שעובד במנוע החיפוש של גוגל אינו שונה בהרבה מליטוש כישורי השיחה: כשם שאנחנו לא מעוניינים לברור בין 130 דפי תוצאות בחיפוש אחר כתבה מעניינת שקראנו פעם, אין לנו צורך בסיפורי חיים שלמים כדי להגיע לנקודה העיקרית. כשאנו מסגלים את ההרגל של קודם לעבד עם עצמנו את השאלות ואת המטרות שלהן ורק אז לצאת איתן החוצה, התוצאה היא ניסוח שיוצא החוצה בהיר ומדויק יותר. זה, בתמורה, מגדיל את הסיכוי להזין את עצמנו חזרה במידע וידע שעונים לאותן תכונות.

קרדיט תמונות כותרת: Foto di stock / Shutterstock.com

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

36 השאלות שיכולות לגרום לכם להתאהב בפחות משעה

עומד לרשותנו שפע של מקורות לצמוח מהם – אין סיבה שנבחר רק באחד

שאילת שאלות או מרדף אחר תשובות – מדוע מאלצים אותנו לבחור ביניהם בדרך להתפתחות?

עוד מרדיו מהות החיים:

יוסי בבליקי והרב אסף עזריה שואלים – האם נכון להעביר ביקורת?